הדולר נחלש ב-0.93% השקל: "בכלל לא ברור אם ה-ECB יעלה את הריבית בשנה הקרובה"
הדולר שב ונחלש היום (ב'), בפתיחת שבוע המסחר המטבעות. בנק ישראל קבע לפני זמן קצר את השער היציג החדש בירידה של 0.93% לרמה של 3.936 שקלים והאירו נחלש ב-0.8% לרמה של 5.5277 שקלים. בעולם מתחזק הדולר ב-0.34% לרמה של 95.42 יין יפני ומתייצב מול האירו, ברמה של 1.407 דולרים לאירו.
רביב חאיק, אנליסט טכני בגאון שוקי הון אומר בסקירה שפרסם היום כי "הדולר עדיין מצוי סביב רמת התמיכה האחרונה, זאת על אף שבשבועות האחרונים היינו עדים למספר ירידות מתחת לקו התמיכה, ומיד לאחר מכן חזרה מעליו. כל עוד הדולר לא שבר באופן מובהק את קו התמיכה האמור, עדיין ניתן להגדיר את המגמה הראשית של הדולר כעלייה, אם כי למען האמת, ככל שחולף הזמן, הולכים אט אט ועולים הסיכויים לירידה על פי מתנד ה-RSI .
"שבירת רמת התמיכה מטה באופן מובהק, תהפוך כאמור את המגמה הראשית מעלייה למגמת ירידה, אולם כרגע מירב הסיכויים עדיין מצביעים על עלייה מרמה זו. פריצת רמת 4.0 שקל לדולר (הקו האדום האופקי) תהווה את האישור למהלך עליות זה שצפוי לדעתי להסתיים לא לפני 4.32-4.35 שקל לדולר ויהווה כנראה את סוף מהלך ההתחזקות של הדולר.
"חיזוק נוסף לתרחיש זה, ניתן לקבל מגזרת היורו-דולר, שם צפוי הדולר להתחזק מול היורו עד 1.25 דולר ליורו. בשורה תתתונה, בהתעלם מן הרעשים שבדרך, הדולר צפוי להתחזק מול השקל, תוך פריצת רמת 4.0 שקל לדולר, כאשר היעד הראשי לשבועות/חודשים הקרובים עדיין נותר על 4.32-4.35 שקל לדולר".
נתוני מאקרו כלכלה חיוביים באירופה, שפורסמו היום, תומכים במגמה חיובית מתונה בבורסות היבשת. מדד בטחון הצרכנים והמנהלים עלה ל-73.3 נקודות ביוני לעומת 70.2 נקודות במאי ולעומת ציפיות כלכלנים לעליה מתונה יותר לרמה של 71 נקודות.
"מדובר בצעד נוסף בכיוון הנכון אבל עדיין מוקדם מידי להצביע על חזרה לצמיחה חיובית. בכלל לא בטוח שהבנק המרכזי של 16 מדינות גוש האירו יעלה את הריבית ב-12 החודשים הקרובים, כפי שמשתקף מהשווקים", אמר לבלומברג מרטין ואן וליאנט, כלכלן בקבוצת הפיננסים ING באמסטרדם.
קודם לכן פורסם היום פורסם כי נגידי הבנק המרכזי של סין וברזיל הסכימו בסוף השבוע לאפשר כי המסחר בין שתי המדינות יבוצע במטבע השייך לכל אחד בהתאמה, כך עולה מדיווחים בתקשורת. נגיד הבנק של האנשים בסין (PBOC - אחד מארבעת הבנקים המרכזיים במדינה) ז'ו סיאוצ'ואן ונגיד הבנק המרכזי של ברזיל (Banco Central do Brazil) אנריקה מיירלס נפגשו במהלך הוועידה השנתית של הבנק להסדרים בינלאומיים בבאזל ואמרו שהם ילמדו כיצד להטמיע את התוכנית, ע"פ הדיווחים.
בנייה. קרדיט: Xמחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר.
ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות.
במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.
ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים.
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- מחירי הדירות בגבעתיים ועסקאות אחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.
בנייה. קרדיט: Xמחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר.
ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות.
במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.
ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים.
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- מחירי הדירות בגבעתיים ועסקאות אחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.
