חרדים בני ברק
צילום: נתי קאליש

משבר הדיור: "קיים צורך של 10,000 דירות בחברה החרדית"

רוי שיינמן | (12)
נושאים בכתבה חרדים משבר הדיור

הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית והמכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית הציגו מחקר בעניין התחדשות עירונית בקהילה החרדית. המחקר ניתח נתונים כמותיים שנאספו באמצעות סקרים וראיונות במטרה להעמיק את ההבנה על החסמים העומדים בפני תהליכי התחדשות עירונית בקרב מגוון הזרמים בחברה החרדית ולאתר כלים להסרתם. המחקר התמקד במרחבים חרדיים ותיקים בערים ירושלים, בני ברק ואשדוד.


במסגרת המחקר בוצע סקר בקרב 1,612 תושבים (גברים ונשים), מבני החברה החרדית, בגילאים 18 ומעלה, המתגוררים בירושלים, אשדוד ובני ברק, שכלל בחינה של עמדות הציבור ביחס לסוגיות שונות בהתחדשות עירונית. על פי ממצאי הסקר, נראה כי בקרב התושבים יש מוטיבציה לפינוי בינוי, באזורים בהם יש פוטנציאל לכך.


כך, 57% מהנשאלים ענו כי הם מעדיפים קידום של תכנית לפינוי בינוי על פני קידומן של תוכניות אחרות, 24% מעדיפים תמ"א 38 או חלופותיה ו-19% ציינו שהם לא מעוניינים בקידום תכנית להתחדשות עירונית. נתון נוסף הראה כי כ-67% מהמשיבים מסכימים כי תכנית פינוי בינוי המסייעת לבעלי הדירות במתן מענה למצוקת הדיור בחברה החרדית. 90% מהנשאלים הסכימו שתוכנית כזו הכרחית לצורך היערכות לרעידות אדמה וכ-80% הסכימו שתוכנית כזו מסייעת בשיפור של תשתיות השכונה.


התוכנית האסטרטגית לדיור בחברה החרדית שאימצה ממשלת ישראל באוגוסט 2016 (החלטת ממשלה מס' 1823), קבעה כי כ-5% מסך יחידות הדיור לחברה החרדית, צריכות לקום במסגרת תוכניות להתחדשות עירונית.


נוכח המחסור החמור בדיור במגזר החרדי, שעומד על כ-10,000 דירות, והמצב הפיזי המדאיג של רבים מהמבנים בשכונות החרדיות הוותיקות, מציע המחקר סדרת פתרונות מעשיים, ביניהם: שיתוף פעולה הדוק עם רבנים ומובילי דעה, הסרת חסמים הלכתיים, התאמות חקיקה ייעודיות וקידום "סיפורי הצלחה" ראשונים שיגבירו את אמון הציבור החרדי בתהליכי התחדשות עירונית.


"אנו מזהים פוטנציאל עצום, אף מעבר להיקף שהתכנית האסטרטגית הציגה, להתחדשות עירונית בשכונות החרדיות, שם הצורך בפתרונות דיור והחשיבות של חיזוק מבנים הוא קריטי במיוחד," אמר אלעזר במברגר, מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. "המחקר מציג לראשונה, באופן מפורט ומבוסס, את החסמים המעכבים עד היום את דיוקמם של מיזמי פינוי בינוי בריכוזיים חרדיים, ומציב מפת דרכים ברורה להתמודדות עימם, תוך התחשבות בצרכים ההלכתיים, התרבותיים והקהילתיים. באמצעות הכלים שהוא מספק, ניתן לגבש מודל התחדשות עירונית שיתאים לחברה החרדית ויענה על הצרכים הקריטיים של הגדלת מלאי הדיור ושיפור איכות החיים בשכונות הוותיקות".


פרופ' שי שטרן, ראש המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית: "מצוקת הדיור בחברה החרדית חריפה עוד יותר מהמצוקה בחברה הישראלית הכללית. לפיכך, קיים צורך מיידי בהגדלת היצע הדיור ואין לנו את הפריבילגיה לוותר על התחדשות עירונית. החוקרים שלנו יצאו לשטח, ראיינו מנהיגי קהילות חרדיות ומצאו מה החסמים להתחדשות עירונית, אך חשוב מכך, הם מצאו גם את הדרכים לפיתרון וקידום הפרויקטים. בשיתוף פעולה הדוק עם הרשות להתחדשות עירונית, תוך הבנת צרכי ומגבלות החברה החרדית, אני מאמין שאפשר לקדם פרויקטים לרווחת הכלל".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    לב 25/03/2025 08:42
    הגב לתגובה זו
    על המתועבים.
  • איציק 26/03/2025 11:39
    הגב לתגובה זו
    כך היו כותבים אז.שם גויים כותבים כךכאן זה אחינו היהודים שמסיתים אותם בתקשורת.סרבנות זה בסדר לשיר שיר זה לא בסדר.לפגוע בצבא מבתוכו זה בסדר לא להתגייס לצבא אלא ללמוד תורה במסירות נפש למען העם זה לא בסדר.
  • 10.
    יייי 25/03/2025 04:44
    הגב לתגובה זו
    אבל לא רוצים לעבוד
  • 9.
    אנונימי 24/03/2025 22:14
    הגב לתגובה זו
    אבל אפשר לקבל שקל בשביל להגיע לבאר שבע
  • 8.
    חרדים אוהבים בניה נמוכה כך הם משתלטים על יותר שטחים. (ל"ת)
    דוד 24/03/2025 16:09
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אנונימי 24/03/2025 13:38
    הגב לתגובה זו
    0 כסף לחרדים
  • 6.
    קונלמל 24/03/2025 13:37
    הגב לתגובה זו
    כידוע הדבר החשוב ביותר במגזר החרדי לאחר לימוד תורה הוא שלכל זוג יהיה דירה לרבים במגזר ש דירות בפריפריה קריות דרום צפון וכן הלאה. נעבור לשכונות שלכם ואז תתחילו לבכות למה השחורים באים. ראו הוזהרתם....
  • 5.
    אנונימי 24/03/2025 11:26
    הגב לתגובה זו
    מעקב על הון שחור מי שחלש באמת ולא יכול לעבוד שיקבל מהמדינה כל השאר שיחפש עצמו בחולות הנגב.הגיע הזמן לחוקים חדשים את תורת ישראל אפשר ללמוד בכל מקום בארץ גם מקראוון בנגב.
  • 4.
    אנונימיdd 24/03/2025 07:27
    הגב לתגובה זו
    נובע מזה שהם לא לומדים לימודי ליבה לא מתגייסים לא רוכשים השכלה גבוהה ולא נכנסים לשוק העבודה כל אחד והיכולות שלו! הם מתחתנים בגיל 18 ומתחילים להוות נטל על המשק הנחות בארנוננה ומימון תלמידי ישיבות ועוד דברים. מתרבים בצורה מהירה ואז שוב יש זוגות בגיל 18 שחסר להם דיור וכך למעשה נוצר לנו משבר דיור ולבסוף משבר כלכלי וקריסה כלכלית של המדינה!
  • 3.
    קוקרצה 23/03/2025 23:21
    הגב לתגובה זו
    זה מגביל משמעותית את המבחר ..בלי קשר לעובדה שאני לא מבין איך זוג חרדים עם 5 ילדים שהבעל לא עובד מסוגל לרכוש לעצמו דירה אבל בלי קשר לזה .. לא הגיוני להגביל את עצמך לדירות בבניינים עד 6 קומות ואז להתפלאות שאין מבחר
  • 2.
    אנונימי 23/03/2025 17:46
    הגב לתגובה זו
    קודם כל שהאברכים יתגייסו לצבא אחר כך תיהיה להם זכות לדבר על דירה.... גם במגזר החילוני אין דירות להרבה משפחות אז תדאגו גם לנו
  • 1.
    Mtlk 23/03/2025 14:22
    הגב לתגובה זו
    החשיבות של זה.מאפשר להעצים כיזורים שמתקשים להביא מסה קאיטית של תושבים.כדי ליצור מרכז כח קניתי
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?

אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?

רן קידר |
נושאים בכתבה דירה פנסיה

הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי. 

בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.


איסור על משיכת כספי פנסיה

אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה,  ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".

היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".


הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.

דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט

יחס מחיר-שכירות מלמד על הכדאיות הכלכלית של קניית דירה מול השכרת דירה; מתי לשכור דירה ומתי כדאי לחשוב על רכישת דירה?

רן קידר |
נושאים בכתבה שכר דירה ריבית

לקנות דירה או לשכור דירה? השאלה הזו לא רק כלכלית, היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים רוצים דירה שתהיה שלהם, אבל כשבוחנים רק את העניין הכלכלי, יש כלל אצבע שהרעיון שלו פשוט. אבל קודם הדגמה פשוטה - אם אתם גרים בדירה של 3 מיליון שקל ומשלמים שכירות של 7 אלף שקל, הרי שאתם משלמים 84 אלף שקל בשנה - מדובר בשכר דירה שמהווה 2.8% מערך הדירה. זו תשואת בעל הבית. זו תשואה נמוכה יחסית. הנחת הבסיס שהוא גם ישביח את הנכס במקביל לעליית מחירי הדירות. אבל התשואה הנמוכה מלמדת שעדיף לשכור על פני לקנות דירה.

הרי אם התשואה נמוכה למשכיר, היא טובה לשוכר. משפחה שמתלבטת אם לקנות או להשכיר צריכה להפנים ששכר הדירה בארץ נמוך במבחן התשואה וזאת למרות עליית שכר הדירה בשנה האחרונה (הניגוד למגמה במחירי הדירות), ואם כך אז כל הון שהיא תידרש להשקיע ברכישת דירה ובטח ובטח אם היא תיקח משכנתא יעלו לה יותר. כלומר, אם אותה משפחה חושבת על רכישת דירה כזו בעלות של 3 מיליון שקל, העלות המימונית והאלטרנטיבית של ההשקעה הזו היא פי 2 לפחות - נניח רק כדוגמה שיש למשפחה את כל ההון. להשקיע 3 מיליון שקלים בקירות זה לוותר על תשואה של תיק השקעות שגם בהרכב מאוד סולידי מייצר 5%. כלומר המשפחה מוותרת על 150 אלף שקל. זה גבוה מאותם 84 אלף שקל של שכירות שנתית, וזה מללמד שעדיף לשכור. אפשר להיות סולידית יותר ולומר שהתשואה תהיה 4%, או להניח עליית ערך של הדירה, ואז המשוואה משתנה. אבל ברוב המקרים תקבלו שמשפחה ממוצעת שצריכה כמובן משכנתא גדולה עם עלות מימון של כ-6%-6.5% אמורה כלכלית לשכור ולא לקנות.

 נניח, רק למחשה שאין למשפחה הון, הכל במימון (בתיאוריה בלבד), היא היתה משלמת ריבית שנתית של 180-210 אלף שקל בשנה. ברור ששכר הדירה עדיף.  המקרים שבהם עדיף לקנות הם שיש הון עצמי או מימון זול ומולו תשואה גבוה של שכר דירה. יש לנו רמז שזה לא המצב בשוק - המשקיעים בשנה האחרונה נעלמו, אם כי הם מחפשים כעת הזדמנויות. אם הם לא בשוק כרוכשים זה מלמד על חוסר כדאיות כלכלית ברוב המקומות. כל הפתיח הזה מתבטא בכלל אצבע פשוט ונחמד. זה לא נכון לכולם, זה לא בהכרח לוקח את כל השיקולים, כאמור רכישת דירה היא הרבה מעבר לעניין כלכלי. אבל תפעילו אותו כשאתם בודקים רכישה לעומת השכרה, רק כדי להבין את השיקול הכלכלי הבסיסי. 


כלל אצבע - לקנות או לשכור

כלל אצבע - שכרו דירה אם יחס מחיר-שכירות (P/R) גבוה מ-20; קנו אם P/R נמוך מ-15. חשוב להדגיש: אלה הנחיות כלליות בלבד, לא נוסחה מחייבת. יחס מחיר לשכירות (Price to Rent Ratio) הוא מדד פיננסי שמשווה את מחיר הדירה לשכירות שנתית של נכס דומה. זה בעצם ההופכי של התשואה כפי שחישבנו למעלה. החישוב פשוט: P/R = מחיר הדירה / (שכירות חודשית × 12). המדד עוזר להעריך אם קנייה משתלמת יותר כהשקעה ארוכת טווח לעומת שכירות, בהנחה שהכסף המושקע בהון עצמי יכול להניב תשואה אלטרנטיבית.

הכלל הנפוץ: אם P/R גבוה מ-20, שכירות עדיפה בטווח הקצר כי העלות השנתית נמוכה יחסית למחיר; אם הוא מתחת ל-15, קנייה משתלמת יותר בגלל פוטנציאל עליית ערך; בין 15-20, ההחלטה תלויה בגורמים אישיים כמו יציבות תעסוקתית ותקופת מגורים צפויה ועוד.