חרדים בני ברק
צילום: נתי קאליש

משבר הדיור: "קיים צורך של 10,000 דירות בחברה החרדית"

רוי שיינמן | (12)
נושאים בכתבה חרדים משבר הדיור

הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית והמכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית הציגו מחקר בעניין התחדשות עירונית בקהילה החרדית. המחקר ניתח נתונים כמותיים שנאספו באמצעות סקרים וראיונות במטרה להעמיק את ההבנה על החסמים העומדים בפני תהליכי התחדשות עירונית בקרב מגוון הזרמים בחברה החרדית ולאתר כלים להסרתם. המחקר התמקד במרחבים חרדיים ותיקים בערים ירושלים, בני ברק ואשדוד.


במסגרת המחקר בוצע סקר בקרב 1,612 תושבים (גברים ונשים), מבני החברה החרדית, בגילאים 18 ומעלה, המתגוררים בירושלים, אשדוד ובני ברק, שכלל בחינה של עמדות הציבור ביחס לסוגיות שונות בהתחדשות עירונית. על פי ממצאי הסקר, נראה כי בקרב התושבים יש מוטיבציה לפינוי בינוי, באזורים בהם יש פוטנציאל לכך.


כך, 57% מהנשאלים ענו כי הם מעדיפים קידום של תכנית לפינוי בינוי על פני קידומן של תוכניות אחרות, 24% מעדיפים תמ"א 38 או חלופותיה ו-19% ציינו שהם לא מעוניינים בקידום תכנית להתחדשות עירונית. נתון נוסף הראה כי כ-67% מהמשיבים מסכימים כי תכנית פינוי בינוי המסייעת לבעלי הדירות במתן מענה למצוקת הדיור בחברה החרדית. 90% מהנשאלים הסכימו שתוכנית כזו הכרחית לצורך היערכות לרעידות אדמה וכ-80% הסכימו שתוכנית כזו מסייעת בשיפור של תשתיות השכונה.


התוכנית האסטרטגית לדיור בחברה החרדית שאימצה ממשלת ישראל באוגוסט 2016 (החלטת ממשלה מס' 1823), קבעה כי כ-5% מסך יחידות הדיור לחברה החרדית, צריכות לקום במסגרת תוכניות להתחדשות עירונית.


נוכח המחסור החמור בדיור במגזר החרדי, שעומד על כ-10,000 דירות, והמצב הפיזי המדאיג של רבים מהמבנים בשכונות החרדיות הוותיקות, מציע המחקר סדרת פתרונות מעשיים, ביניהם: שיתוף פעולה הדוק עם רבנים ומובילי דעה, הסרת חסמים הלכתיים, התאמות חקיקה ייעודיות וקידום "סיפורי הצלחה" ראשונים שיגבירו את אמון הציבור החרדי בתהליכי התחדשות עירונית.


"אנו מזהים פוטנציאל עצום, אף מעבר להיקף שהתכנית האסטרטגית הציגה, להתחדשות עירונית בשכונות החרדיות, שם הצורך בפתרונות דיור והחשיבות של חיזוק מבנים הוא קריטי במיוחד," אמר אלעזר במברגר, מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. "המחקר מציג לראשונה, באופן מפורט ומבוסס, את החסמים המעכבים עד היום את דיוקמם של מיזמי פינוי בינוי בריכוזיים חרדיים, ומציב מפת דרכים ברורה להתמודדות עימם, תוך התחשבות בצרכים ההלכתיים, התרבותיים והקהילתיים. באמצעות הכלים שהוא מספק, ניתן לגבש מודל התחדשות עירונית שיתאים לחברה החרדית ויענה על הצרכים הקריטיים של הגדלת מלאי הדיור ושיפור איכות החיים בשכונות הוותיקות".


פרופ' שי שטרן, ראש המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית: "מצוקת הדיור בחברה החרדית חריפה עוד יותר מהמצוקה בחברה הישראלית הכללית. לפיכך, קיים צורך מיידי בהגדלת היצע הדיור ואין לנו את הפריבילגיה לוותר על התחדשות עירונית. החוקרים שלנו יצאו לשטח, ראיינו מנהיגי קהילות חרדיות ומצאו מה החסמים להתחדשות עירונית, אך חשוב מכך, הם מצאו גם את הדרכים לפיתרון וקידום הפרויקטים. בשיתוף פעולה הדוק עם הרשות להתחדשות עירונית, תוך הבנת צרכי ומגבלות החברה החרדית, אני מאמין שאפשר לקדם פרויקטים לרווחת הכלל".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    לב 25/03/2025 08:42
    הגב לתגובה זו
    על המתועבים.
  • איציק 26/03/2025 11:39
    הגב לתגובה זו
    כך היו כותבים אז.שם גויים כותבים כךכאן זה אחינו היהודים שמסיתים אותם בתקשורת.סרבנות זה בסדר לשיר שיר זה לא בסדר.לפגוע בצבא מבתוכו זה בסדר לא להתגייס לצבא אלא ללמוד תורה במסירות נפש למען העם זה לא בסדר.
  • 10.
    יייי 25/03/2025 04:44
    הגב לתגובה זו
    אבל לא רוצים לעבוד
  • 9.
    אנונימי 24/03/2025 22:14
    הגב לתגובה זו
    אבל אפשר לקבל שקל בשביל להגיע לבאר שבע
  • 8.
    חרדים אוהבים בניה נמוכה כך הם משתלטים על יותר שטחים. (ל"ת)
    דוד 24/03/2025 16:09
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אנונימי 24/03/2025 13:38
    הגב לתגובה זו
    0 כסף לחרדים
  • 6.
    קונלמל 24/03/2025 13:37
    הגב לתגובה זו
    כידוע הדבר החשוב ביותר במגזר החרדי לאחר לימוד תורה הוא שלכל זוג יהיה דירה לרבים במגזר ש דירות בפריפריה קריות דרום צפון וכן הלאה. נעבור לשכונות שלכם ואז תתחילו לבכות למה השחורים באים. ראו הוזהרתם....
  • 5.
    אנונימי 24/03/2025 11:26
    הגב לתגובה זו
    מעקב על הון שחור מי שחלש באמת ולא יכול לעבוד שיקבל מהמדינה כל השאר שיחפש עצמו בחולות הנגב.הגיע הזמן לחוקים חדשים את תורת ישראל אפשר ללמוד בכל מקום בארץ גם מקראוון בנגב.
  • 4.
    אנונימיdd 24/03/2025 07:27
    הגב לתגובה זו
    נובע מזה שהם לא לומדים לימודי ליבה לא מתגייסים לא רוכשים השכלה גבוהה ולא נכנסים לשוק העבודה כל אחד והיכולות שלו! הם מתחתנים בגיל 18 ומתחילים להוות נטל על המשק הנחות בארנוננה ומימון תלמידי ישיבות ועוד דברים. מתרבים בצורה מהירה ואז שוב יש זוגות בגיל 18 שחסר להם דיור וכך למעשה נוצר לנו משבר דיור ולבסוף משבר כלכלי וקריסה כלכלית של המדינה!
  • 3.
    קוקרצה 23/03/2025 23:21
    הגב לתגובה זו
    זה מגביל משמעותית את המבחר ..בלי קשר לעובדה שאני לא מבין איך זוג חרדים עם 5 ילדים שהבעל לא עובד מסוגל לרכוש לעצמו דירה אבל בלי קשר לזה .. לא הגיוני להגביל את עצמך לדירות בבניינים עד 6 קומות ואז להתפלאות שאין מבחר
  • 2.
    אנונימי 23/03/2025 17:46
    הגב לתגובה זו
    קודם כל שהאברכים יתגייסו לצבא אחר כך תיהיה להם זכות לדבר על דירה.... גם במגזר החילוני אין דירות להרבה משפחות אז תדאגו גם לנו
  • 1.
    Mtlk 23/03/2025 14:22
    הגב לתגובה זו
    החשיבות של זה.מאפשר להעצים כיזורים שמתקשים להביא מסה קאיטית של תושבים.כדי ליצור מרכז כח קניתי
התחדשות עירונית
צילום: ליאור פתאל
פינוי בינוי

המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך

במסגרת הצו החדש ייבנו 14.9 אלף דירות חדשות במקום כ-4.45 אלף דירות ישנות, עם דגש על אזור ירושלים וגם על טירה, שדרות, פתח-תקווה, רמת גן וקריית גת; המהלך מעניק הטבות מס ומסלול תכנון מואץ לפרויקטים

צלי אהרון |

הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ומשרד הבינוי והשיכון מרחיבים את היקף ההתחדשות ברחבי הארץ: מנכ״ל המשרד ומ״מ ראש הרשות, יהודה מורגנשטרן, חתם על צו הכרזה ל-25 מתחמי פינוי-בינוי חדשים, שבמסגרתם ייהרסו כ-4.5 אלף דירות ישנות ובמקומן ייבנו 14,897 דירות חדשות, תוספת רחבה של דירות לשוק. ההכרזות פזורות במגוון מוקדים, החל מירושלים ויישובי המרכז ועד טירה, שדרות וקריית גת, ומבטאות שילוב בין אזורי ביקוש לבין יישובי פריפריה ויישובים ערביים שנכנסים לראשונה למפת ההתחדשות המוסדרת.

מהלך ההכרזה מאפשר קידום תכנוני במסלולים ייעודיים לצד הענקת הטבות מס, והוא בעצם שלב מרכזי בהפיכת יוזמות רעיוניות לפרויקטים שעשויים לצאת לפועל בשנים הקרובות. בנוסף, במקרים שבהם ייווצרו מחלוקות מול דיירים סרבנים, החוק מאפשר פרוצדורה מוסדרת לאחר ההכרזה, מה שמצמצם את הסיכוי לפרויקטים תקועים ומעלה את סיכויי הביצוע.

אילו ערים נמצאות ברשימה?

ירושלים מובילה את רשימת היישובים, עם חלק ניכר מההכרזות. בין המתחמים בבירה נכללים אזורים לאורך דרך חברון, מתחם “הצוף”, מתחם קטמונים 11, רחוב קדושי בבל, ומתחם קוסטה ריקה. כולם במיקומים ותיקים שבהם קיימת תשתית עירונית אך עם בניינים ישנים ואחוזי בנייה נמוכים. ההכרזה נועדה לאפשר חידוש בנייני שיכון ישנים, תוספת זכויות, והחלפת תשתיות עירוניות מיושנות, תוך הגדלת הצפיפות במקומות שבהם קיימת נגישות לתחבורה ציבורית ותעסוקה.

לצד ירושלים נכללה גם פתח-תקוה עם אחד המתחמים הגדולים בסבב: “מטרו ארלוזורוב”. במתחם זה מתוכננת הריסה של 1,271 דירות ובניית 4,355 דירות חדשות, כחלק מהיערכות ארוכת טווח לקראת פרויקט המטרו וההתפתחות העירונית סביבו. מדובר במהלך משמעותי עבור האזור, שמקודם בשיתוף עם העירייה במסגרת מסלול רשויות, וצפוי לשלב מגורים לצד שטחי ציבור ותשתיות תומכות.

בגוש דן נכללים גם מתחמים בתל אביב ורמת גן, בהם מתחמים בשכונות ותיקות הזקוקות לשדרוג כולל. בתל אביב הוכרז מתחם יפת בדרום העיר, המיועד לשדרוג רחובות ותיקים וליצירת רצף עירוני מודרני יותר. ברמת גן נכלל מתחם נוסף במסגרת מסלול מיסוי, המכוון לקידום יזמות פרטית בשילוב כלי מס שמאפשרים פרויקט כלכלי יותר במגרשים קיימים.מבשרת ציון מצטרפת גם היא עם מתחם “הכלנית”, שמקודם במסגרת מסלול רשויות. 

בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.