מי המטבע החלש ביותר - היורו הדולר או הליש"ט?

יועד דרוז |

כלכלות העולם בעיצומו של מאבק נואש מול כוחות חדשים. בארה"ב הנתונים הקשים ממשיכים לצאת ובנקים ממשיכים לקרוס, אירופה מנסה ללא הצלחה להחביא את כל הבלגן מתחת לשטיח ובבריטניה נביאי הזעם מדברים על פשיטת רגל. אנו סוחרי המט"ח רואים את זה בתנודתיות חסרת הכיוון לטווח הקצר ובקשר לטווח הביניים והארוך זה לא נראה טוב. בסקירה זו אתייחס בעיקר למטבע שספג את מרבית המכות - הסטרלינג.

Dove David Blanchflwer התראיין ואמר שהוא לא רואה סיבה למה הריביות בבריטניה לא ימשיכו לרדת לכיוון האפס כמו בארה"ב. הוא הוסיף ואמר שהבעיות באירופה משקפות באופן כמעט זהה את הבעיות בבריטניה. הבעיה באמרה זו שבריטניה היא לא ארה"ב וגם לא אירופה ובטח שלא אופן הטיפול בבעיה.

המטבע הבריטי עבר יותר מיתונים מכל מטבע אחר, מהגבוה ברמה של 2.11 בנובמבר 2007 לאיזור ה-1.38 שזה בקירוב 35% הפסד מול הדולר, וזה בזמן שמול היין הוא השיל 55%. לעומת היורו שהשיל רק 19% מול הדולר ו32% מול היין.

אפשר ליחס את המכות שהסטרלינג ספג לדחיפות של הטיפול ורמת הריביות במשק ובעיקר לאשליות לגבי החוזקה הבריטית מצד המשקיעים. בזמן האחרון נראה הכול הולך הפוך, הציבור הבריטי במצב קשה: אבטלה, מחירי דיור והצפייה לבחירות לא ברורות.

הבנק המרכזי של אנגליה אומנם היה דינמי ואגרסיבי לגבי הטיפול במשברים יחסית לאירופה אבל ביחס לארה"ב הוא נראה איטי ומיושן. אומנם הריבית שם עומדת סביב ה-1.5% שזו כשלעצמו נקודה היסטורית אבל כנראה שגם זה לא מספיק. למרות שהריביות ימשיכו לרדת, מה שחסר לבריטניה זה ההצגה ומשחקי המילים שכל כך אוהבים לעשות בארה"ב ואפילו באירופה בנאומים והערצה לקיינס, אפשר לצפות שהם יסבלו מזה בהמשך הדרך. הורדת הריביות לא תספיק הפעם.

הייצור התעשייתי בבריטניה נפל יותר מ-1.5% בשלושת החודשים האחרונים של 2008, זאת הייתה ההתכווצות הכלכלית הגדולה ביותר מאז 1980, שוק הדיור הבריטי עבר את אותן המכות שעבר השוק האמריקאי וכרגע מוצף בעודף היצע, בחוסר הצלחה של הציבור להחזיר משכנתאות ופשיטות רגל.

האבטלה עומדת על 6%, נתון הגרוע ביותר לאבטלה מאז 1997. המערכת הבנקאית בבריטניה לא מגוונת כמו בארה"ב ומרוכזת על כמה תעשיות גדולות. דוגמא אחת זה ה-The Royal Bank of Scotland שכרגע 70% ממנו בבעלות הממשלה. כמובן שיש שם בנקים נוספים שכבר בבעלות הממשלה דבר שיפגע קשות בריוחיות של הבנקים ובאפשרות שלהם לגדול ולהתפתח וכמובן פחות עבודות לשנים שיבואו.

ההיסטוריה זוכרת את המשקיע האגדי ג'ורג סורס בנפילה הגדולה של 1992. מר סורס חזה את הנפילה של המטבע הבריטי ואת חוסר ההצלחה של הממשל לטפל בכל הבעיות שדי מזכירות את המצב היום והרבה סוחרים מנסים לשחזר את המהלך ולחפש פיקים כדי למכור את הבריטי מול כל מטבע אפשרי ואפשר לראות את זה בעיקר בסטרלין מול היין.

היורו:

בפעם האחרונה שטרישה הוריד ריבית הוא אמר שהוא רוצה להתחיל להאט את קצת ההורדות הריבית ושוב חזר לספרים של קינס ודיבר על מלכודת הנזילות (מצב נדיר של מיתון בו הריבית הנומינלית שווה לאפס) טרישה מנסה לדחוף את הסוחרים לדאגות מפני אינפלציה שכמובן מה שצריך לדאוג זה מדפלציה לטווח הקצר. כמובן שהוא יחויב להמשיך להוריד ריביות ולהזרים כספים למשק האירופאי כדי לא ליפול למצב קשה יותר מהצפי הגרוע גם ככה.

קצת על הדולר:

הדולר נסחר בטווח מצומצם. החגים במזרח די הגבילו את טווח התנועה שלו. הfomc יפגשו ביום רביעי והצפי הוא שהשווקים יגיבו בזהירות מרבית לפגישה ויטו אוזן קשבת לכל מילה ויצפו לעוד פתרונות יצירתיים למשברים שפוקדים אותנו והנתונים הכלכליים שלא מראים שיפור למאמצים של הפד. מהצד השני אפשר לחזות ייצוב מסוים מצד ה- leading indicators בחודשים הקרובים עם תמיכה גבית של סקרי מדדי הרכש ומדד המנהלים. למרות שצפוי שיפור במדדים זה לא אומר כלום לגבי המצב הקשה של ארה"ב הוא פשוט אומר שבאירופה המצב הרבה יותר מסובך.

כמו שכתבתי בסקירה הקודמת אנו Real Stream Trading לא רואים עדין שינוי בתחזית הכוללת שלנו לגבי הדולר שמתוך כל מדינות ה G10 מטפל בבעיות בדינמיות והמהירות המרבית (סקירה של משולש המדינות והריביות) והיעד שלנו לגבי היורו דולר נשאר 1.20 (ההודעה הראשונה נשלחה ב- 1.45) .האירופאים ממשיכים בינתיים להוריד ריביות, כך הם מטפלים בבעיות בדרך עקיפה ובהכחשה אבל פועלים. בריטניה נזכרו קצת מאוחר לכן נדרג את חוזקם של המטבעות לפי הטיפול, דירוג החוזקה שלנו לטווח הביניים נראה ככה - דולר מוביל אחריו מגיע היורו לבסוף מדשדש לו הסטרלינג.

* הכותב הוא מנהל חדר המסחר במט"ח ב-Real Stream Trading.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רמלה
צילום: גוגל מאפס

דירה ב-1.13 מיליון שקל ברמלה: מציאה אמיתית או מלכודת נדל"נית?

על פערי המחירים בין הקומות כשאין מעלית ועל החסרונות (וגם היתרונות) של קומה רביעית ללא מעלית וגם - מה הפוטנציאל הגדול בדירות כאלו?

רן קידר |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

עסקת מכירה ברמלה מהימים האחרונים נראית מעניינת: דירת 3 חדרים בגודל 68 מ"ר בתמורה ל-1.13 מיליון שקל. נראה מחיר מציאה, אבל האם יש דבר כזה מציאה? נמשיך עם הפרטים: הדירה ממוקמת בקומה הרביעית והאחרונה בבניין ישן ללא מעלית ברחוב טיטלבאום  המתווכת שמכרה את הדירה מצוטטת כי זו "מציאה". לדבריה, אין דירות דומות במחיר נמוך כל כך באזור, והיא מהווה הזדמנות נדירה למשקיעים או רוכשים ראשונים. אולם, ניתוח שלנו מראה כי המחיר אינו בהכרח הנחה משמעותית, אלא תמחור ריאלי בגלל שמדובר בקומה רביעית. כל קומה ללא מעלית מורידה את המחיר ב-5%-8%. ההבדל בין קומה שלישית לרביעית הוא כנראה הכי קריטי. אם הדירה היתה בקומה שלישית היא היתה כ-1.25, קומה שנייה-ראשונה זה כבר ב-1.3-1.35 מיליון שקל. 

השימוש היומיומי במדרגות בקומה רביעית כרוך בעלייה וירידה של כ-80-90 מדרגות, תלוי בגובה הסטנדרטי של הבניין. עבור אדם ממוצע, זה מצטבר לכ-10-15 דקות הליכה נוספת ליום, אך ההשפעה גדלה עם קניות כבדות, עגלות תינוקות או תנועה מוגבלת. דיירים בקומות גבוהות בבניינים ישנים ללא מעלית משלמים מחיר מתמשך על קנייה במחיר נמוך. מעבר לכך, יש כבר גילאים שזה פשוט לא אפשרי. 

מנגד, ויש לזה חשיבות גדולה: טיפוס מדרגות תורם לבריאות קרדיו-ווסקולרית, ומפחית סיכוי למחלות לב, ובכלל - טוב לבריאות.

מחירי הדירות - הבדלים בין קומות

ההפרש במחיר בין דירה בניין עם מעלית לבניין ללא כזו מגיע ל-10-20%. בתוך הבניין, כל קומה נוספת מעל הקרקע מורידה את המחיר כאמור ב-5-8%, כאשר בקומה רביעית ההשפעה מצטברת ל-15-20% פחות מדירה דומה בקומה ראשונה או שנייה. שמאי מקרקעין מחשבים זאת כ"פחת תפקודי". להרחבה, על גורמים שמשפיעים על מחירי הדירות: כמה שווה הדירה שלכם? הנה 10 גורמים בעלי השפעה דרמטית.

בעסקת רמלה הספציפית, המחיר של 1.13 מיליון ש"ח נראה מפתה על פניו, אך לאחר הפחתה הנדרשת בגלל שמדובר בקומה רביעית הוא משקף תמחור סטנדרטי ולא הנחה משמעותית. נתוני עסקאות מהחודשים האחרונים מראים כי זה בהחלט סביבת מחיר ראויה ולא נמוכה מדי. 

יעקב אטרקצי אאורה נדלן
צילום: ראובן קופצ'ינסקי
ראיון

מנכ״ל אאורה: ״הביקוש אצלנו אמיתי, לא פלופ״

יעקב אטרקצ׳י אומר כי אאורה צפויה לעבור את רף ה-1,000 מכירות השנה ומדגיש את שינוי המגמה בשוק: “הציבור כבר לא יכול לקנות בתל אביב - הוא הולך לאיפה שהוא יכול״; על הפרויקטים בתכנון ובביצוע שמגיעים לכ-6 מיליארד שקל צפוי: ״הצבר שלנו יציב מאוד, יש לנו אמון מלא מהבנקים והמוסדיים״

אאורה אאורה 1.38%   העוסקת ביזום ובנייה למגורים בישראל ומזרח אירופה ובנדל"ן מניב מציגה רווח נקי של 183 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה, לגבי קצב המכירות מנכ״ל החברה יעקב אטרקציי מציין: ״נעבור את רף ה-1,000 דירות השנה״. בשיחה עם ביזפורטל הוא מוסיף כי ״הפיזור שלנו עשה את ההבדל״. לדבריו, שינוי המגמה בשוק המגורים מורגש היטב: ״תל אביב אאוט - פריפריה אין. המחירים בתל אביב גבוהים מדי, הציבור הרחב כבר לא יכול לקנות שם דירה. אז הוא הולך לאיפה שהוא יכול. מי שיכול לקנות בפריפריה הקרובה קונה, ומי שלא - בפריפריה רחוקה”.

מתחילת השנה מכרה אאורה 840 דירות, כולל 39 לאחר תאריך המאזן. מדובר על קצב מכירות גבוהה ביחס לחברות אחרות בענף. אטרקצ׳י אומר כי הביקושים לדירות של החברה הם ׳אורגניים׳ כלומר משקי בית שצריכים דירה כדי לגור בה, ולא משקיעים שמחפשים תשואה. ״אנחנו פונים לקהל אמיתי שבא לגור, זוגות צעירים ומשפרי דיור. אנחנו פחות פונים למשקיעים, וזה חלק מהיתרון שלנו בתקופה שבה המשקיעים לא ממהרים לקנות״.

אתמול הודיעו לזוכים בהגרלת ״דירה בהנחה״ על זכייתם - לגבי ההגרלות אטרקצ׳י מציין כי: ״ניגשו 130 אלף משפחות, וזכו רק כמה אלפים בודדים. מעל 120 אלף איש נשארו בלי דירה״, ״צריך להוסיף לזה את הודעת המדינה על הפסקת התכניות הממשלתיות באזורי הביקוש, מי שלא זכה, ורובם לא זכו - כנראה יתחיל לרדת מהגדר ולחפש דירה. זה משנה את הדינמיקה״.

במקביל, אטרקצ׳י מתאר שוני משמעותי בין אזורי הארץ: “ב-2025 היו לנו ביקושים עצומים באופקים, בלוד, בחדרה, בנתניה ובירוחם - ככל שאתה מתרחק מתל אביב זה עובד טוב יותר. מי שמרוכז רק בתל אביב בבעיה. הפיזור שלנו עשה את ההבדל״.

ומה לגבי הצבר?

אחד הנתונים הבולטים בדוחות הוא היקף הרווח הגולמי שטרם הוכר מפרויקטים שכבר יצאו לביצוע, מדובר על כ-3.7 מיליארד שקל. כאשר מצרפים את הפרויקטים שמתוכננים להתחיל בשנה הקרובה, נתון זה מגיע לכ-6 מיליארד שקל רווח גולמי עתידי. אטרקצ׳י אומר בזהירות: ״אין עסק בלי סיכון. מי שיגיד לך שאין סיכון - משקר. היו לנו בשנתיים האחרונות עליות במחירי הביצוע, אחרי השביעי באוקטובר זה עלה, אבל היום זה התייצב. אין ירידה עדיין, אבל גם אין עלייה. סיכון אחד ירד מהשולחן”, לגבי הסיכון המימוני הוא משיב: ״המימון פחות משפיע אצלנו בגלל שאנחנו בעיקר בתחום ההתחדשות העירונית ואין לנו את מרכיב קרקע״.