הדולר השבוע: להערכת בנק אגוד הדולר ייתמך ב-4.113
הדולר התחזק השבוע אל מול השקל בעיקר לאור מקבץ נתוני מאקרו חיוביים שהתפרסמו בארה"ב. בסיכום שבועי, התחזק הדולר ב-0.51% ושערו עומד כעת על רמת 4.129 שקל.
התחזקות זו נתמכה מהמשך חששות המשקיעים מהשפעות משבר ה-Subprime, מה שתרם להעלאת פרמיית הסיכון הגלומה במטבעות של שווקים מתפתחים וביניהם השקל. נפחי המסחר בשקל-דולר הצטמצמו משמעותית בשבוע האחרון, הצטמצמות שנבעה בעיקר מצידם של הבנקים הזרים מה שהעלה את חלקם של המשקיעים הפרטיים והמוסדיים המקומיים בנפח המסחר הכולל.
השבוע נסחר הדולר בעולם כמעט ללא שינוי ובטווח מחירים צר. נציין כי בארה"ב התפרסמו מס' אינדיקטורים חיוביים שתרמו להפחתת חששות המשקיעים. בין הנתונים ניתן להזכיר את סקר הייצור של ה- ISM שהיה דומה לצפיות המוקדמות ואת ספר הבז' שציין כי למשבר האשראי היתה השפעה קטנה על פעילות הכלכלה האמריקאית. כמו כן, להרגעת המשקיעים תרמו גם הצהרת הכוונות מצד ברננקי בסוף השבוע שעבר על נכונות ה-FED לנקוט בצעדים על מנת לצמצם את פגיעת משבר ה-Subprime בכלכלה האמריקאית וכוונתו של בוש ליישם רפורמות בכלכלה האמריקאית שיסייעו ללווי Subprime שנקלעו לקשיים. הבנק המרכזי בגוש האירו הודיע השבוע על הותרת הריבית המוניטרית בגוש ללא שינוי מה ששומר על פער הריביות בין גוש האירו לשאר השווקים.
בנק לאומי
להערכת כלכלני הבנק, חוסנו של השוק המקומי וחשיפתו הנמוכה יחסית (בהשוואה לארה"ב ולגוש האירו) להשפעות הישירות של משבר ה-Subprime וכן הצפי להמשך הצטמצמות פער הריביות בין השוק המקומי לזה האמריקאי, עשויים לתמוך במטבע המקומי בטווח הקצר. עם זאת, במידה ושווקי העולם יחזרו שוב לתוואי של ירידות, עלול תוואי זה לגרור מהלך יציאה משווקים מתעוררים ומעבר להשקעות בטוחות יותר, מה שעלול להוות משקל נגד למגמה זו.
בנק איגוד
בבנק איגוד מציינים את רמות התמיכה וההתנגדות לשטר הירוק. הכלכלנים מציינים כי ישנה נקודת תמיכה רחוקה לדולר הנמצאת ברמה של 4.113 ואחריה נקודת תמיכה של 4.063 שקל. נקודת ההתנגדות הקרובה נמצאת ב-4.137 והנקודה הבאה אחריה מצויה ב- 4.176 שקל.
בנק הפועלים
בפועלים מציינים, כי נראה שהמסחר במטבעות נמצא בעמדת המתנה עד לישיבת הפד הקרובה, כאשר כל נתון כלכלי שמתפרסם בארה"ב נבחן בעיקר בהקשר להשפעתו על המדיניות המוניטארית. אי הוודאות טוענים בבנק הינה רק לגבי שיעור ההורדה, רבע או חצי אחוז, כך שבעוד שבועיים נראה צמצום פער הריביות השלילי בין השקל והדולר ל-0.75% -1%. המסחר בדולר יושפע בתקופה הקרובה מהתפתחות המסחר בדולר ובשוקי המניות ברחבי העולם. יחד עם זאת, הגורמים התומכים במגמת ההתחזקות של השקל עדיין תקפים, שכן המשקיעים הזרים צפויים להמשיך להשקיע בישראל, על רקע הציפיות כי הכלכלה המקומית תמשיך להפגין ביצועים טובים. בנוסף, הורדת ריבית בארה"ב צפויה להכביד על הדולר.
פינוטק

השכירות בתל אביב ממשיכה לעלות ולמה זה עשוי להימשך?
הנתונים מעידים על עלייה של כ-10%-12% במחירי השכירות בדירות החדשות בעיר, בעיקר במרכז ובדרום כמו רחוב קפלן, שכונת יד אליהו ומשה דיין. בעוד שבדירות הישנות המחירים כמעט לא זזו, הביקוש חוזר למרכז העיר אחרי מבצע ״עם כלביא״ והלחץ מתגבר; ״בדירות ישנות בלי ממ"ד או מרפסת - כמעט אין שינוי. אבל בדירות חדשות, הכל עלה״
שוק השכירות בתל אביב שוב בעלייה, מתחילת השנה מדובר על עלייה דו ספרתית. כתבנו על שכר הדירה שהולך ועולה ועל ההשכירות מזנקת: פחות בנייה, יותר ביקוש - והמחירים מטפסים. אז נכון, היתה התקופה שלאחר מבצע ״עם כלביא״ בה דיירים לא הבינו למה הם צריכים לשלם שכר דירה של כ-12 אלף שקל על דירה שהפכה למטרה עבור האיראנים. וזאת שאלה שבהחלט הייתה נכונה לרוח התקופה - דירות ליד הקריה: תמונת מצב. יחד עם זאת, לאחר תקופה קצרה של קיפאון סביב המלחמה בדירות אלה וחשש לגור במרכז העיר ליד הבסיסים הצבאיים ובצדק, המחירים חוזרים לטפס. אבל נראה שמדובר על דירות חדשות שנהנות מעלייה חדה, ופחות בדירות הישנות ללא הממ״ד, המרפסת והחניה.
מבדיקת ביזפורטל עולה כי דירות חדשות בעיר, בעיקר באזורים כמו הנחשקים במרכז העיר סביב הרחובות בן גוריון, דיזינגוף ושד׳ נורדאו - התייקרו בכ-1000 שקל על דירות 4 חדרים. כלומר מדובר על עלייה של כ-12 אלף שקל כל שנה. עבור תוספת. וזה רק מתחילת השנה. לעומת זאת, דירות ישנות, בעיקר כאלה שאין בהן ממ"ד או מרפסת, כמעט שלא רשמו שינוי. שוחחנו עם איתי דוד, מרשת רימקס אושן תל אביב, שמסביר: “השכירות עלתה מתחילת השנה בכ-10%-12%. סביבת המחיר היא לא מה שהיה לפני כשנה שנתיים ורחוק מכך״. לדבריו: “בדירות החדשות עם ממ"ד ומרפסת נרשמה עלייה של מאות שקלים בחודש. דירה שהייתה מושכרת בדרום תל אביב בשכונת יד אליהו ב-7,000 שקל, היום כבר עולה סביב 7,800 ואפילו 8,000 שקל. אבל דירות ישנות בלי ממ"ד או מרפסת - נשארו באותו מחיר”.
הגורם המרכזי שמניע את העלייה, הוא המחסור ההולך וגדל בבנייה חדשה בעיר. כתבנו על - כך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. מדובר על תופעה שנועדה לכך שהקבלנים ישלטו במלאי העצום שהצטבר בידם, שעומד כבר על למעלה מ-82 אלף דירות לא מכורות ברחבי הארץ. כמו כן, נשמעות בתקופה האחרונה מהמון דיירים שהדירה שלהם אמורה לעבור פרויקט של פינוי בינוי והתחדשות עירונית. כמו כן, בעיקר במרכז יזמים עוצרים פרויקטים חדשים עקב הריבית הגבוהה, הביקוש מתרכז במלאי הקיים - ולטענתם גם בשל חוסר הכדאיות הכלכלית.
לגבי שכונת יד אליהו, מדובר על שכונה שהפכה ל״צפון של דרום תל אביב״. השכונה נחשבת ליוקרתית ודירות 4 חדרים יכולה לעלות כ-9-10 אלף שקל בחודש. ואף יותר מכך. לדברי דוד: ״דירת שלושה חדרים באפרהאוס (פרויקט בשכונה) מושכרת כיום סביב 7.5-8 אלף שקל, ודירת ארבעה חדרים כבר חוצה את רף 10,000 שקל.
- השכירות מזנקת: פחות בנייה, יותר ביקוש - והמחירים מטפסים
- שמאי המקרקעין שמדגיש: "שכר הדירה קפץ בכ-10% - על כל דירה פנויה יש 6-7 שוכרים פוטנציאליים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, ישנם אזורים בעיר שדווקא לא נהנו מהעליות. בתקופת מבצע “עם כלביא” כאמור, רבים עזבו את הדירות הסמוכות לקריה ולמרכז תל אביב - בעיקר בבניינים ישנים ללא ממ"ד. לגבי התופעה הזו אומר לנו דוד: “הרבה דיירים פשוט ירדו לחניונים במלונות הסמוכים או עברו לבתים של ההורים”. עוד נקודה מעניינת היא פנינת הנדל״ן של תל אביב שכונת נווה צדק. שבה הבנייה ברובה מאופיינת במבנים ישנים ללא מקלט ובטח ובטח שלא ממ״ד: “בניינים שלמים בנווה צדק ובכרם התימנים עמדו חצי ריקים. רק עכשיו רואים את החזרה לשגרה, כששותפים וזוגות צעירים חוזרים למרכז”.

אישור מזורז להקמת 30.6 אלף דירות בנתיבות, קריית מלאכי ורחובות
הגדלת היצע הדירות, אבל זה לא יפתור את הבעיה בטווח הקצר ובאזורי הביקוש
ועדת השרים לענייני פנים אישרה שורה של מהלכים לקידום בניית עשרות אלפי יח"ד חדשות והתחדשות עירונית. ההחלטות שאושרו היום, מוסרים במשרד השיכון, מהוות נדבך נוסף במדיניות הממשלה להגדלת היצע יחידות הדיור, חיזוק הערים, ותמיכה ברשויות המקומיות באזורי עדיפות לאומית ובמרכז הארץ כאחד. עם זאת, אם משרד השיכון והבינוי ומשרד האוצר לא ימצאו פתרון ליום שאחרי תוכנית דירה להנחה, תהיה בעיה של ביקושים ועודפי ביקוש בשוק הדיור עם עליות מחירים - ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?
במסגרת ההחלטות שאושרו, יקודמו למעלה מ־30 אלף יחידות דיור חדשות בארבעה מתחמים מרכזיים:
קריית מלאכי, רובע האלה: הכרזה על מתחם מועדף לדיור בהיקף של 6,080 יחידות דיור לצד 450 אלף מ"ר לתעסוקה ומסחר, שיתרמו לפיתוח תעסוקה מתקדמת בעיר.
רחובות, מרכז תמ״ל/2048: תיקון הכרזה לטובת הרחבת שטח התכנית והקמת 2,035 יחידות דיור חדשות במסגרת מהלך התחדשות עירונית כולל במרכז העיר.
נתיבות, העיר הוותיקה: קידום תכנית פינוי־בינוי רחבת היקף בהיקף של 13,000 יחידות דיור, שתאפשר שדרוג משמעותי של השכונות הוותיקות לצד מוסדות ציבור, תעסוקה ושטחים פתוחים.
נתיבות, תמ״ל/2027: תיקון הכרזה והרחבת התכנית לעוד 750 דונם, לצורך הקמת 9,436 יחידות דיור נוספות, בשיתוף רשות מקרקעי ישראל.
סה״כ, אושרו לקידום מזורז תוספת של 30,551 יחידות דיור חדשות ברחבי הארץ
שר הבינוי והשיכון, חיים כץ: "ועדת השרים אישרה היום צעדים משמעותיים להגדלת היצע הדיור בישראל ולחיזוק הערים. אנו ממשיכים לקדם במלוא העוצמה תכנון וביצוע של מתחמים חדשים לצד התחדשות עירונית, מתוך ראייה לאומית ארוכת טווח שתבטיח פתרונות דיור נגישים בכל רחבי הארץ וקידום בנייה חדשה לצד שדרוד מתחמים ותיקים ופיתוח מרכזי תעסוקה."