הדולר השבוע: להערכת בנק אגוד הדולר ייתמך ב-4.113
הדולר התחזק השבוע אל מול השקל בעיקר לאור מקבץ נתוני מאקרו חיוביים שהתפרסמו בארה"ב. בסיכום שבועי, התחזק הדולר ב-0.51% ושערו עומד כעת על רמת 4.129 שקל.
התחזקות זו נתמכה מהמשך חששות המשקיעים מהשפעות משבר ה-Subprime, מה שתרם להעלאת פרמיית הסיכון הגלומה במטבעות של שווקים מתפתחים וביניהם השקל. נפחי המסחר בשקל-דולר הצטמצמו משמעותית בשבוע האחרון, הצטמצמות שנבעה בעיקר מצידם של הבנקים הזרים מה שהעלה את חלקם של המשקיעים הפרטיים והמוסדיים המקומיים בנפח המסחר הכולל.
השבוע נסחר הדולר בעולם כמעט ללא שינוי ובטווח מחירים צר. נציין כי בארה"ב התפרסמו מס' אינדיקטורים חיוביים שתרמו להפחתת חששות המשקיעים. בין הנתונים ניתן להזכיר את סקר הייצור של ה- ISM שהיה דומה לצפיות המוקדמות ואת ספר הבז' שציין כי למשבר האשראי היתה השפעה קטנה על פעילות הכלכלה האמריקאית. כמו כן, להרגעת המשקיעים תרמו גם הצהרת הכוונות מצד ברננקי בסוף השבוע שעבר על נכונות ה-FED לנקוט בצעדים על מנת לצמצם את פגיעת משבר ה-Subprime בכלכלה האמריקאית וכוונתו של בוש ליישם רפורמות בכלכלה האמריקאית שיסייעו ללווי Subprime שנקלעו לקשיים. הבנק המרכזי בגוש האירו הודיע השבוע על הותרת הריבית המוניטרית בגוש ללא שינוי מה ששומר על פער הריביות בין גוש האירו לשאר השווקים.
בנק לאומי
להערכת כלכלני הבנק, חוסנו של השוק המקומי וחשיפתו הנמוכה יחסית (בהשוואה לארה"ב ולגוש האירו) להשפעות הישירות של משבר ה-Subprime וכן הצפי להמשך הצטמצמות פער הריביות בין השוק המקומי לזה האמריקאי, עשויים לתמוך במטבע המקומי בטווח הקצר. עם זאת, במידה ושווקי העולם יחזרו שוב לתוואי של ירידות, עלול תוואי זה לגרור מהלך יציאה משווקים מתעוררים ומעבר להשקעות בטוחות יותר, מה שעלול להוות משקל נגד למגמה זו.
בנק איגוד
בבנק איגוד מציינים את רמות התמיכה וההתנגדות לשטר הירוק. הכלכלנים מציינים כי ישנה נקודת תמיכה רחוקה לדולר הנמצאת ברמה של 4.113 ואחריה נקודת תמיכה של 4.063 שקל. נקודת ההתנגדות הקרובה נמצאת ב-4.137 והנקודה הבאה אחריה מצויה ב- 4.176 שקל.
בנק הפועלים
בפועלים מציינים, כי נראה שהמסחר במטבעות נמצא בעמדת המתנה עד לישיבת הפד הקרובה, כאשר כל נתון כלכלי שמתפרסם בארה"ב נבחן בעיקר בהקשר להשפעתו על המדיניות המוניטארית. אי הוודאות טוענים בבנק הינה רק לגבי שיעור ההורדה, רבע או חצי אחוז, כך שבעוד שבועיים נראה צמצום פער הריביות השלילי בין השקל והדולר ל-0.75% -1%. המסחר בדולר יושפע בתקופה הקרובה מהתפתחות המסחר בדולר ובשוקי המניות ברחבי העולם. יחד עם זאת, הגורמים התומכים במגמת ההתחזקות של השקל עדיין תקפים, שכן המשקיעים הזרים צפויים להמשיך להשקיע בישראל, על רקע הציפיות כי הכלכלה המקומית תמשיך להפגין ביצועים טובים. בנוסף, הורדת ריבית בארה"ב צפויה להכביד על הדולר.
פינוטק

קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס
בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך
נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר וגם - הטרנד החדש של העברת ירושה ישירות לנכדים
ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים.
לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.
ביום שני זה קורה:
הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
השותפים שלא בחרתם
אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.
- הצוואה החדשה נפסלה - זו מ-2003 היא הקובעת
- אחרי רכב ו-3 מיליון שקל - בת הזוג רצתה עוד מהעיזבון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותהשמאית שמזהירה: ״לא רואה איך מחירי הדירות ירדו״
גלי אפל-קסטל מתארת עלייה ברורה בביקושים, הטבות יצירתיות מצד הקבלנים והיזמים, ורוכשים שחוזרים לשוק מתוך ביקושים אמיתיים; לדבריה, גם בשנים הקרובות השוק צפוי לנוע סביב יציבות ועליות מתונות - אך לא ירידות
השנתיים האחרונות התאפיינו בריבית גבוהה, מלחמה ארוכה, אי-ודאות כלכלית, ירידה בעסקאות והמתנה ממושכת של רוכשים שחיכו על הגדר. בשיחה עם שמאית המקרקעין גלי אפל-קסטל מנכ״לית ״דיור פלוס״, בשבועות האחרונים משהו משתנה, לשאלה איך היא רואה את השוק בזמן הנוכחי היא משיבה: ״שוק הנדל״ן מתעורר - והפעם זה נראה אמיתי״. היא מתארת תהליך הדרגתי ומדוד של חזרה לשוק. היא מוסיפה כי לא מדובר בתוצאה על התלהבות רגעית מצד הרוכשים, אלא של שילוב בין צורך אמיתי לבין תחושת מציאות חדשה שמחלחלת לציבור. ״אנחנו רואים עלייה ממשית בכמות הפניות, בפגישות ובשיחות עם לקוחות״.
מצד שני היא מצננת ומרגיעה, ״זה לא גל היסטרי, ולא מדובר על ביקוש פרוע - אלא על תנועה בריאה שמגיעה מתוך הבנה שהמתנה ממושכת לא בהכרח משרתת את הרוכשים״. אפל-קסטל מתארת מצב של ״פקק ביקושים״: אנשים שישבו בצד חודשים ארוכים - חלקם בגלל ריבית, חלקם בגלל מלחמה, חלקם פשוט בגלל פחד מאי הודאות שכעת מתחילים לחזור. “יש עלייה ברורה בכמות הזכאים שפונים, בכמות המתעניינים, וגם בעסקאות שנסגרות מהר יחסית״. ומה לגבי השנה האחרונה, השוק היה קפוא? ״אני לא אומרת שהשוק היה ׳קפוא׳ לגמרי, אבל בהחלט הייתה האטה עמוקה, ופתאום רואים משהו אחר. זה לא שינוי חד, אבל הוא עקבי״.
גלי אפל-קסטל. קרדיט: אופיר אברהמוב
20/80 מתחיל להיעלם, הטבות אחרות תופסות את המקום
אחד התמריצים לתופעה שהיא מתארת הוא התמעטות ההטבות שמעניקים היזמים והקבלנים דרך מבצעי ה-90/10 - 20/80. אפל-קסטל מסבירה שבשנה האחרונה, כדי להתמודד עם הביקושים הנמוכים, יזמים הציעו שורה ארוכה של הקלות שמבטאות ירידה מסוימת במחירי הדירות - אך כעת חלק מהן הולכות ונעלמות. לדוגמא, פרויקטים באזור רחובות שהיו בעבר עם 20/80, כבר לא מציעים את ההטבות האלה״ היא מסבירה ש״זה לא שהם העלו מחירים - אלא הם פשוט לא צריכים לתת את אותם תנאים נדיבים כמו לפני חצי שנה״. לגבי הביקושים היום היא אומרת שהיא מזהה זינוק בפניות של רוכשים שממהרים לנצל את ההטבות שעוד קיימות: ״יש תחושה באוויר שהחלון עלול להיסגר״.
- המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות
- הדירות שאין להן מחיר: מה קורה בשוק האולטרה יוקרה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה לגבי צמצום תכניות מחיר למשתכן? האם זה יעמיס עוד ביקושים על השוק?
