הדולר השבוע: להערכת בנק אגוד הדולר ייתמך ב-4.113

הערכות הכלכלנים אחידות: הצפי להמשך הצטמצמות פער הריביות בין השוק המקומי לאמריקני, עשויים לתמוך במטבע המקומי בטווח הקצר
שי יוכט |

הדולר התחזק השבוע אל מול השקל בעיקר לאור מקבץ נתוני מאקרו חיוביים שהתפרסמו בארה"ב. בסיכום שבועי, התחזק הדולר ב-0.51% ושערו עומד כעת על רמת 4.129 שקל.

התחזקות זו נתמכה מהמשך חששות המשקיעים מהשפעות משבר ה-Subprime, מה שתרם להעלאת פרמיית הסיכון הגלומה במטבעות של שווקים מתפתחים וביניהם השקל. נפחי המסחר בשקל-דולר הצטמצמו משמעותית בשבוע האחרון, הצטמצמות שנבעה בעיקר מצידם של הבנקים הזרים מה שהעלה את חלקם של המשקיעים הפרטיים והמוסדיים המקומיים בנפח המסחר הכולל.

השבוע נסחר הדולר בעולם כמעט ללא שינוי ובטווח מחירים צר. נציין כי בארה"ב התפרסמו מס' אינדיקטורים חיוביים שתרמו להפחתת חששות המשקיעים. בין הנתונים ניתן להזכיר את סקר הייצור של ה- ISM שהיה דומה לצפיות המוקדמות ואת ספר הבז' שציין כי למשבר האשראי היתה השפעה קטנה על פעילות הכלכלה האמריקאית. כמו כן, להרגעת המשקיעים תרמו גם הצהרת הכוונות מצד ברננקי בסוף השבוע שעבר על נכונות ה-FED לנקוט בצעדים על מנת לצמצם את פגיעת משבר ה-Subprime בכלכלה האמריקאית וכוונתו של בוש ליישם רפורמות בכלכלה האמריקאית שיסייעו ללווי Subprime שנקלעו לקשיים. הבנק המרכזי בגוש האירו הודיע השבוע על הותרת הריבית המוניטרית בגוש ללא שינוי מה ששומר על פער הריביות בין גוש האירו לשאר השווקים.

בנק לאומי

להערכת כלכלני הבנק, חוסנו של השוק המקומי וחשיפתו הנמוכה יחסית (בהשוואה לארה"ב ולגוש האירו) להשפעות הישירות של משבר ה-Subprime וכן הצפי להמשך הצטמצמות פער הריביות בין השוק המקומי לזה האמריקאי, עשויים לתמוך במטבע המקומי בטווח הקצר. עם זאת, במידה ושווקי העולם יחזרו שוב לתוואי של ירידות, עלול תוואי זה לגרור מהלך יציאה משווקים מתעוררים ומעבר להשקעות בטוחות יותר, מה שעלול להוות משקל נגד למגמה זו.

בנק איגוד

בבנק איגוד מציינים את רמות התמיכה וההתנגדות לשטר הירוק. הכלכלנים מציינים כי ישנה נקודת תמיכה רחוקה לדולר הנמצאת ברמה של 4.113 ואחריה נקודת תמיכה של 4.063 שקל. נקודת ההתנגדות הקרובה נמצאת ב-4.137 והנקודה הבאה אחריה מצויה ב- 4.176 שקל.

בנק הפועלים

בפועלים מציינים, כי נראה שהמסחר במטבעות נמצא בעמדת המתנה עד לישיבת הפד הקרובה, כאשר כל נתון כלכלי שמתפרסם בארה"ב נבחן בעיקר בהקשר להשפעתו על המדיניות המוניטארית. אי הוודאות טוענים בבנק הינה רק לגבי שיעור ההורדה, רבע או חצי אחוז, כך שבעוד שבועיים נראה צמצום פער הריביות השלילי בין השקל והדולר ל-0.75% -1%. המסחר בדולר יושפע בתקופה הקרובה מהתפתחות המסחר בדולר ובשוקי המניות ברחבי העולם. יחד עם זאת, הגורמים התומכים במגמת ההתחזקות של השקל עדיין תקפים, שכן המשקיעים הזרים צפויים להמשיך להשקיע בישראל, על רקע הציפיות כי הכלכלה המקומית תמשיך להפגין ביצועים טובים. בנוסף, הורדת ריבית בארה"ב צפויה להכביד על הדולר.

פינוטק

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?

אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?

רן קידר |
נושאים בכתבה דירה פנסיה

הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי. 

בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.


איסור על משיכת כספי פנסיה

אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה,  ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".

היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".


הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.

דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט

יחס מחיר-שכירות מלמד על הכדאיות הכלכלית של קניית דירה מול השכרת דירה; מתי לשכור דירה ומתי כדאי לחשוב על רכישת דירה?

רן קידר |
נושאים בכתבה שכר דירה ריבית

לקנות דירה או לשכור דירה? השאלה הזו לא רק כלכלית, היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים רוצים דירה שתהיה שלהם, אבל כשבוחנים רק את העניין הכלכלי, יש כלל אצבע שהרעיון שלו פשוט. אבל קודם הדגמה פשוטה - אם אתם גרים בדירה של 3 מיליון שקל ומשלמים שכירות של 7 אלף שקל, הרי שאתם משלמים 84 אלף שקל בשנה - מדובר בשכר דירה שמהווה 2.8% מערך הדירה. זו תשואת בעל הבית. זו תשואה נמוכה יחסית. הנחת הבסיס שהוא גם ישביח את הנכס במקביל לעליית מחירי הדירות. אבל התשואה הנמוכה מלמדת שעדיף לשכור על פני לקנות דירה.

הרי אם התשואה נמוכה למשכיר, היא טובה לשוכר. משפחה שמתלבטת אם לקנות או להשכיר צריכה להפנים ששכר הדירה בארץ נמוך במבחן התשואה וזאת למרות עליית שכר הדירה בשנה האחרונה (הניגוד למגמה במחירי הדירות), ואם כך אז כל הון שהיא תידרש להשקיע ברכישת דירה ובטח ובטח אם היא תיקח משכנתא יעלו לה יותר. כלומר, אם אותה משפחה חושבת על רכישת דירה כזו בעלות של 3 מיליון שקל, העלות המימונית והאלטרנטיבית של ההשקעה הזו היא פי 2 לפחות - נניח רק כדוגמה שיש למשפחה את כל ההון. להשקיע 3 מיליון שקלים בקירות זה לוותר על תשואה של תיק השקעות שגם בהרכב מאוד סולידי מייצר 5%. כלומר המשפחה מוותרת על 150 אלף שקל. זה גבוה מאותם 84 אלף שקל של שכירות שנתית, וזה מללמד שעדיף לשכור. אפשר להיות סולידית יותר ולומר שהתשואה תהיה 4%, או להניח עליית ערך של הדירה, ואז המשוואה משתנה. אבל ברוב המקרים תקבלו שמשפחה ממוצעת שצריכה כמובן משכנתא גדולה עם עלות מימון של כ-6%-6.5% אמורה כלכלית לשכור ולא לקנות.

 נניח, רק למחשה שאין למשפחה הון, הכל במימון (בתיאוריה בלבד), היא היתה משלמת ריבית שנתית של 180-210 אלף שקל בשנה. ברור ששכר הדירה עדיף.  המקרים שבהם עדיף לקנות הם שיש הון עצמי או מימון זול ומולו תשואה גבוה של שכר דירה. יש לנו רמז שזה לא המצב בשוק - המשקיעים בשנה האחרונה נעלמו, אם כי הם מחפשים כעת הזדמנויות. אם הם לא בשוק כרוכשים זה מלמד על חוסר כדאיות כלכלית ברוב המקומות. כל הפתיח הזה מתבטא בכלל אצבע פשוט ונחמד. זה לא נכון לכולם, זה לא בהכרח לוקח את כל השיקולים, כאמור רכישת דירה היא הרבה מעבר לעניין כלכלי. אבל תפעילו אותו כשאתם בודקים רכישה לעומת השכרה, רק כדי להבין את השיקול הכלכלי הבסיסי. 


כלל אצבע - לקנות או לשכור

כלל אצבע - שכרו דירה אם יחס מחיר-שכירות (P/R) גבוה מ-20; קנו אם P/R נמוך מ-15. חשוב להדגיש: אלה הנחיות כלליות בלבד, לא נוסחה מחייבת. יחס מחיר לשכירות (Price to Rent Ratio) הוא מדד פיננסי שמשווה את מחיר הדירה לשכירות שנתית של נכס דומה. זה בעצם ההופכי של התשואה כפי שחישבנו למעלה. החישוב פשוט: P/R = מחיר הדירה / (שכירות חודשית × 12). המדד עוזר להעריך אם קנייה משתלמת יותר כהשקעה ארוכת טווח לעומת שכירות, בהנחה שהכסף המושקע בהון עצמי יכול להניב תשואה אלטרנטיבית.

הכלל הנפוץ: אם P/R גבוה מ-20, שכירות עדיפה בטווח הקצר כי העלות השנתית נמוכה יחסית למחיר; אם הוא מתחת ל-15, קנייה משתלמת יותר בגלל פוטנציאל עליית ערך; בין 15-20, ההחלטה תלויה בגורמים אישיים כמו יציבות תעסוקתית ותקופת מגורים צפויה ועוד.