ניתוח סטטיסטיקה השקעה
צילום: Image by Pexels from Pixabay

הציבור והמוסדיים פדו 5.4 מיליארד שקל בפברואר מקרנות נאמנות ישראליות - כמה מהכסף עבר לחו"ל?

הציבור הוציא 1 מיליארד שקל מקרנות מנייתיות בישראל ועוד 3.4 מיליארד מקרנות נאמנות של אג"ח ממשלתי וקונצרני, המוסדיים פדו עוד 1 מיליארד שקל. צבי סטפק ממיטב דש: "מדובר בסכום עתק" ולדברי סטפק הסיבה היא "הלך הרוח בעקבות התוכנית המשפטית של לוין-רוטמן"
נתנאל אריאל | (10)

כמה כסף הוציא הציבור מקרנות הנאמנות בישראל בחודש פברואר? 5.4 מיליארד שקל, כאשר 1 מיליארד מתוכם הוציאו המוסדיים, ועוד 4.4 מיליארד שקל הוציאו המשקיעים הפרטיים, כך על פי ניתוח של צבי סטפק, מייסד ובעלים של בית ההשקעות מיטב, שבחן את השינויים מתחילת חודש פברואר ועד ה-22 בחודש.

על פי הנתונים, הציבור פדה 1 מיליארד שקל מקרנות נאמנות מנייתיות שמתמחות בישראל (כ-600 מיליון מהתעשייה האקטיבית ועוד 400 מיליון מהתעשייה הפאסיבית), ועוד 3.4 מיליארד שקל מקרנות אג"ח ממשלתיות או חברות (קונצרני). במקביל, המוסדיים הוציאו עוד 550 מיליון שקל מהקרנות מנייתיות ישראליות ועוד 450 מיליון שקל מקרנות האג"ח. 

ולהיכן הלך הכסף? 60% מהכסף של המשקיעים הפרטיים שיצא מהקרנות בארץ עבר לחו"ל

על פי הניתוח, הציבור העביר 700 מיליון שקל להשקעה בקרנות מנייתיות בחו"ל ועוד 700 מיליון שקל לקרנות אג"ח בחו"ל (מט"ח) ובסך הכל 31% מהכסף של המשקיעים הפרטיים עבר לחו"ל. במקביל - עוד 1.2 מיליארד שקל עבר לקרנות הכספיות הדולריות, וזאת לצד כניסה של 2.4 מיליארד שקל לקרנות הכספיות השקליות, שנהנות כבר חצי שנה מגיוסים יפים ובסך הכל צברו יותר מ-30 מיליארד שקל עד כה בשנה האחרונה, אם כי במיטב מציינים ש"בימים האחרונים מורגשת האטה" בכניסת הכסף לקרנות השקליות.

המוסדיים הסיטו חלק משמעותי יותר מהכסף שלהם לחו"ל, כאשר 350 מיליון שקל עברו לקרנות מנייתיות בחו"ל ועוד 120 מיליון שקל לקרנות אג"ח חו"ל (או 47% מכל הכסף שהזיזו המוסדיים עבר לחו"ל). במיטב מציינים שמשקיעים מוסדיים, ככלל, ממעטים לפעול בתחום של קרנות אג"ח בחו"ל ו"אחזקתם בו היא נמוכה מאוד פרט לאג"ח חברות". במיטב מסתייגים מעט לגבי הנתונים של הגופים המוסדיים כיוון שרוב הפעילות שלהם לא נעשית באמצעות קרנות סל ישראליות אלא באופן ישיר – ברכישה ובמכירה של מניות ואיגרות חוב בישראל ובחו"ל ובאמצעות קרנות סל שקיימות בחו"ל.

לדברי צבי סטפק, מייסד ומנכ"ל בית ההשקעות מיטב: הקטנת הסכום שהציבור משקיע באג"ח ישראליות ב-3.4 מיליארד שקל בחודש אחד זה "סכום עתק".

הוא מוסיף כי "לא ברור בשלב זה מה הסכום שחברות ישראליות וישראלים כיחידים העבירו לחו"ל. בעניין זה נזרקים סכומים שונים לחלל האוויר. מה שכן ברור הוא מהו הלך הרוח של המשקיעים הפרטיים ושל המשקיעים המוסדיים באמצעות בחינת תנועות הכספים בתעשיית קרנות הנאמנות שמספקת לנו נתונים יומיים בהקשר זה. אין כמו תעשיית קרנות הנאמנות, שנתוניה שקופים ויומיומיים, כדי לשקף את הלך הרוח של ציבור המשקיעים ואת ההתנהלות שלו בשוקי ההון המגמות ברורות: מכירת מניות בישראל, קניית מניות בחו"ל, מכירת אג"ח ישראליות, קניית אג"ח בחו"ל, ונהירה למט"ח – קרנות כספיות דולריות"

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    היידה ביבי 27/02/2023 09:06
    הגב לתגובה זו
    איפה ביבי
  • 8.
    [email protected] 27/02/2023 07:47
    הגב לתגובה זו
    המצב הביטחוני עדין. אלפי אנשי שמאל מוכרים את קרנות הנאמנות ומעבירים כספים לחול. הבורסה בארהב קורסת. הבורסה בתל אביב תמשיך לקרוס בשנה הקרובה.
  • 7.
    בכל העולם הבורסות יורדות ופה הרפורמה אשמה, יש משהו 26/02/2023 22:28
    הגב לתגובה זו
    בכל העולם הבורסות יורדות ופה הרפורמה אשמה, יש משהו מהקוראים שמאמין לשטיפת המוח הזו
  • 6.
    דני 26/02/2023 16:39
    הגב לתגובה זו
    בסוף לא ישאר כסף בארץ חביבי יתחיל להדפיס מחדש , חחח
  • 5.
    הסטפקים 26/02/2023 15:11
    הגב לתגובה זו
    אבנר סטפק עסוק בימים האחרונים בלצייץ בטוויטר בגסות כנגד כל מי שתומך ברפורמה המשפטית. יש ל'קחת את הדברים של אבא שלו בהקשר הזה.
  • 4.
    הממשלה מובילה אותנו לקטסטרופה כלכלית וחברתית (ל"ת)
    ממשלת חורבן 26/02/2023 15:06
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מטורף מי שמשאיר בארץ את הכסף שלו (ל"ת)
    סכנה 26/02/2023 15:02
    הגב לתגובה זו
  • טל 27/02/2023 03:27
    הגב לתגובה זו
    כולם מדברים מפוזיציה עושים בהלה קונים בזול אחרכך מוכרים בעליות אדירות לקרנות הפנסיה לאחר זריעת הבהלת
  • 2.
    מחר 3% פיחות 3.79 (ל"ת)
    זליג 26/02/2023 14:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    השמאל לא בוחל באמצעים להפחיד לשוא את החוסך והמשקיע הקטן (ל"ת)
    שלמה 26/02/2023 14:33
    הגב לתגובה זו
קרנות נאמנות
צילום: בנק הפועלים
דירוג כספיות

דירוג קרנות כספיות - ולמה עדיפה קרן כספית על פיקדון

גיוסים בקרנות הכספיות ובקרנות הנאמנות בכלל שהגיעו לשיא של 708 מיליארד שקל;  ילין לפידות גדל בגיוסים בזכות הקרן הכספית; גיוסים נאים למיטב ולאלטשולר שחם; על הכספיות ועל התעשייה

רן קידר |

תעשיית קרנות הנאמנות באוגוסט גייסה כ-7 מיליארד שקל ונהנתה מעליית ערך של קרוב ל-1%, כ-7 מיליארד שקלים נוספים. הגיוסים הבולטים היו בקרנות הכספיות בהיקף של כ-4.2 מיליארד שקל, כשילין לפידות גייסה לקרן הכספית שלה כ-1.8 מיליארד שקל. 

תעשיית הקרנות הכספיות מנהלת כ-178 מיליארד שקל - מדובר בקרנות שמספקות תשואה סולידית במיוחד ומתחרות בפיקדונות בהצלחה. הן אלטרנטיבה טובה יותר ביחס לפיקדונות בבנקים לתקופות קצרות משנה ולרוב גם לתקופה של שנה ומעלה. בפיקדון בבנקים מקבלים בין אפס לאחוזים בודדים לפיקדון עד שנה וכ-4%-4.2% בפיקדון שנתי. בקרנות הכספיות מקבלים באזור 4.2% ויותר בכל נקודת זמן כשנכון להיום יש לקרנות האלו גם יתרון מיסוי גדול לעומת הפיקדונות. 

הקרנות הכספיות היא הקטגוריה הגדולה ביותר בקרנות אקטיביות - קרנות מנוהלות, כשבסה"כ בקרנות האקטיביות כ-390 מיליארד שקל. הקרנות הפאסיביות, עוקבות אחרי המדדים מתחלקות לשניים - קרנות סל וקרנות מחקות. שם היקף הכספים המנוהל עומד על כ-320 מיליארד שקל, כ-200 מיליארד לקרנות הסל.

גיוסים גדולים רשמו החודש מיטב דש עם קרוב ל-800 מיליון שקל ואלטשולר שחם עם קרוב ל-500 מיליון שקל. הגיוסים היו בקרנות אג"ח כשהיתה מגמה של הגדלת ההשקעה בקרנות מנייתיות בחו"ל על חשבון קרנות מנייתיות בארץ. 


דירוג קרנות כספיות ואיך לבחור קרן כספית?

ההבדלים בתשואות בקרנות הכספיות נמוכים. כולם באותה הסביבה ולכן יש חשיבות גדולה לבחון את דמי הניהול. נכון, יש מנהלים טובים, אבל בדרגת חופש נמוכה כל כך כמו שיש בקרנות הכספיות, ההצלחה לא שווה תשואה דרמטית ולכן תבדקו את דמי הניהול.  

סוחר מניות
צילום: Pixabay
זרקור על קרן נאמנות

חדשה בפסגה: הקרן בעלת התשואה הגבוהה ביותר בכל הקטגוריות בשוק הישראלי

איזו קרן השיגה עד כה את התשואה הטובה ביותר מתחילת השנה (לא כולל ממונפות)? מה מיוחד במבנה דמי הניהול של הקרן, ומה צריך לקחת בחשבון לפני כניסה להשקעה? 

גיא טל |

מיהי הקרן בעלת התשואה הגבוהה ביותר מתחילת השנה בשוק הישראלי בכל הקטגוריות השונות?

מבט על הקרנות המובילות בשנה האחרונה יגלה במקומות הראשונים רצף ארוך של קרנות ממונפות – בנקים פי 3, ת"א 35 פי 3, ת"א 90 פי 3 וכו'. מיד לאחריהן תבואנה הקרנות הממונפות פי 2. כידוע הקרנות הללו עלולות גם להחתך בצורה חדה בתקופת ירידות, ולאורך זמן הן סובלות משחיקה ולא באמת מספקות פי 3 או פי 2 לאורך זמן אלא מעט (או הרבה) פחות. על כל פנים מי שבחר בקרנות הללו מתחילת השנה נהנה מתשואות פנומנליות.

אבל רצינו למצוא את הקרן המוצלחת ביותר מקרב ה"נורמליות" שמנסות פשוט להכות את השוק באמצעות בחירת מניות רגילה (עם מינוף לגיטימי באמצעות אופציות שיכול להגיע לכמה עשרות אחוזים נוספים). המספרים מצביעים על מובילה חדשה בפסגה: הראל ספיר מניות, שעקפה את אילים נבחרת מניות LARGE & MID CAP ישראל עליה כתבנו לפני מספר שבועות, בזמן שהיא הייתה הקרן המובילה. כפי שציינו בעבר, להראל יש שנה טובה בקרנות המנייתיות, ושלוש הקרנות המובילות בקטגוריית "קרנות מניות לפי שווי שוק" מתחילת השנה הן קרנות של הראל, כמו גם הקרנות במקומות 7, 8 ו-12. מכל מקום הפעם נתמקד בהראל ספיר מניות - הקרן המובילה מתחילת השנה.

לשים לב ל"שיעור ההוספה"

לפני שלושה שבועות כתבנו על הקרן האחות, שמובילה את קטגוריית הגמישות – הראל איתן (מאז היא ירדה למקום השני). שתי הקרנות שייכות למשפחת הקרנות שגובות "שיעור הוספה" שהוא בעצם סוג של עמלת קניה – עמלה חד פעמית שנגבית בשעת קניית הקרן, ובאה לידי ביטוי בהבדל בין מחיר הקניה למחיר המכירה. קרנות מן הסוג הזה בדרך כלל לא גובות דמי ניהול שוטפים או שהן גובות דמי ניהול שוטפים נמוכים מהמקובל. 

הגישה הזו מספקת שני יתרונות לקרנות מן הסוג הזה. ראשית, התשואה השוטפת לא כוללת את "שיעור ההוספה" הזה, להבדיל מדמי הניהול. כיון שהקרן לא גובה דמי ניהול או שהיא גובה דמי ניהול נמוכים, נוצר לה יתרון מובנה בתשואות השוטפות בהשוואה למתחרות, מבלי ששיעור ההוספה ישפיע על כך, שכן להבדיל מדמי ניהול שוטפים, הוא לא מופחת מהתשואה המוצגת בטווחי הזמן השונים. יתרון שני עבור מנהלי הקרן הוא יצירת מחויבות ארוכת טווח של הלקוח. גביית שיעור הוספה על חשבון דמי הניהול השוטפים דומה למעין "תשלום מראש" של דמי הניהול עוד בזמן הקניה. לאחר ההשקעה הראשונית בשיעור ההוספה הגבוה יחסית, לא משתלם לעבור לקרן אחרת, לפחות למשך כמה חודשים אם לא כמה שנים. אלו הן שני יתרונות לטובת הקרן, המשקיע כמובן הוא תמונת הראי. הוא צריך לשים לב כשהוא בוחן את תשואות העבר ליתרון המובנה של הקרן מבחינת תשואות שוטפות, וכן עליו לקחת בחשבון שלא יהיה כדאי לו להחליף קרן בזמן הקרוב בגלל התשלום הנתחלתי הגבוה. 

מבנה דמי הניהול הזה לא מאד נפוץ בשוק הקרנות הישראלי. בקטגורייה של מניות לפי גודל שוק ישנה רק עוד קרן אחת שגובה שיעור הוספה, ובאופן כללי החברה כמעט היחידה שמשתמשת בשיטה הזו היא הראל, לכן למשקיע מן השורה קל לפספס את הפרט החשוב הזה ולא לקחת אותו בחשבון. לכן חשוב לשים לב לכך.