בשנה שעברה עלתה סדרת המופת של HBO 'צרנוביל'. הסדרה עוסקת בתאונה הגרעינית ב-1986 ואחת הסצינות הבולטות היא ההסבר של החוקר על רצף הטעיות שנעשו בכור הגרעיני רגע לפני התאונה המחרידה - חוסר איזון בין גורמי מעוררים פעילות לגורמים מדכאי פעילות. 

אנו אוהבים לחזור לסדרה כי מלבד היותה סדרה מוצלחת למדי, ניתן להשליך ממנה לא מעט על התנהלות השווקים הפיננסיים בעולם ועל עולם הכלכלה - בעיקר על איזונים ובלמים. האירועים במהלך השבוע האחרון סביב נגיף הקורונה הם בבחינת "שובר שיווין" והם הופכים את החיים של מקבלי ההחלטות בפד' לקשיים מאוד - בדומה למדענים הסובייטים של 1986, הפד' נדרש כעת לאזן כעת עודף מרכיבים במערכת.  זו לא משימה קלה - כל פעולה לא נכונה של הפד' תיגמר במיתון כפול. 

הסצנה  המפורסמת בצ'רנוביל - חוסר איזון בין המרכיבים גרם לאסון

אם מנסים להקביל את הסיטואציה של צ'רנוביל לכלכלה האמריקנית, יש 3 גורמים עיקריים שאחראים על יציבות המערכת: צמיחה כלכלית, אינפלציה וחוב. על בסיס גורמים אלו מקבלי ההחלטות בפד' ובבית הלבן צריכים לקבוע את המדיניות המוניטרית והפיסקאלית  שלהם. חוסר איזון באחד מ-3 גורמים אלו יכול לגרום לקריסה של כל המערכת. 

• חושבים שהריבית בארה"ב גבוהה? זה היום שבו היא טיפסה לשיא של 21%
• הפד חותך, טראמפ בוחר - השוק כבר מתמחר את יו"ר הפד הבא
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

דוגמה? שימו לב למדיניות של הפד' במהלך 2018-2020. טראמפ החליט לתמרץ את הכלכלה האמריקנית בתחילת 2018 באמצעות רפורמת מס (פיסקלי). צמיחה חזקה מידי, כמו שטראמפ ביקש להשיג, מהווה סיכון לשוק החוב בארה"ב. מה הפד' עשה? בתחילת 2018 הפד' החל לצמצם את מאזנו (מוניטרי). טראמפ אמנם לא ידע זאת, אבל הוא למעשה סלל את הדרך למיתון של 2020, עם או בלי הקורונה. צמצום המאזן של הפד' חנק את המערכת הבנקאית וברגע שהשפעות המס התחילו להתפוגג, המערכת קרסה למיתון. 

זו לא מקריות שיו"ר הפד' לשעבר, בן ברננקי, טען כבר ב-2018 כי הכלכלה האמריקנית תקרוס בתחילת 2020. ולא, ברננקי לא שמע על הקורונה ב-2018, הוא פשוט הכיר את כללי המשחק טוב מהרוב המוחלט של השחקנים בשוק.

ברננקי במהלך 2018:הכיר את כללי המשחק יותר טוב מטראמפ

• טורקיה מתכננת העלאת מס במטרה לרסן את האינפלציה
• עלייתה ונפילתה של חלוצת הרובוטיקה הצרכנית והצבאית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

החניקה של המערכת הבנקאית במהלך השנים האחרונות הייתה קרקע פוריה לאירועי קיצון במהלך השנתיים האחרונות - ראינו 3 קריסות גדולות בשווקים מאז תחילת 2018, וכולן מאותה סיבה. 

ואז הגיעה הקורונה ששיתקה את הפעילות הכלכלית הריאלית והיווה זרז משמעותית למיתון של 2020. הפד' הגיב במהירות לאירועים של מארס האחרון והגדיל בצורה חסרת תקדים את התמיכה המוניטרית בשוק. כמה הגירוי המוניטרי היה משמעותי? הגרף של השינוי השנתי ב-M2 מראה זאת היטב - מעולם לא הוזרקה כמות כזו של כסף למערכת בתוך זמן כה קצר. 

השינוי השנתי בכמות הכסף בארה"ב: הצליח לאזן את השיתוק בפעילות הריאלית

השינוי בכמות הכסף מהווה גורם מעורר שמאזן את הירידה בפעילות הריאלית ושומר על המערכת. אבל מה קורה כאשר הפעילות הריאלית בכלכלה חוזרת לתפקד? גורם מדכא הופך לגורם מעורר משמעותי מאוד.

המשמעות היא שיש יותר מידי גורמים מעוררי פעילות בשוק כבר היום הפד' נמצא מ"אחורי העקומה" ברמה 150-200 נק' בסיס. חזרה לשגרה צפויה לגרום לפד' להיות עוד יותר מאחורי העקומה. זה אולי נשמע טוב שיש יותר מידי גורמים מתמרצים בשוק, אך זה אומר שחוסר האיזון גדל. בסופו של דבר הפד' יצטרך לרדוף אחרי השוק, כאשר במקביל , שוק האג"ח כבר יהיה בבעיה קשה.

מה עושים? מתחילים להוריד תמריצים. הדיווחים אתמול על דחייה של תוכנית תמריצים פיסקלית לא מגיעים במקרה (לכתבה המלאה). להערכנתו, הסיכויים לתוכנית תמריצים פיסקלית קלושים גם לאחר ינואר. האם זה מספיק? לא בטוח. השלב הבא עשוי להיות הורדת התמיכה של הפד' משוקי האג"ח, כאשר נזכיר כי רוב התמריצים של הפד' הם עד ה-31.12.