מחקר חדש באוניברסיטת חיפה: "נשים נרתעות מלשאוף להרוויח כסף"

"תפקידן החברתי של נשים בארץ גורם להן לפחד להיות המפרנסות העיקריות בבית כי פרנסה נתפסת כאחריות גברית"
אבי שאולי | (3)

נשים נרתעות מלשאוף להרוויח כסף ומלהיות המפרנסות העיקריות בבית, כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה. עוד מצא המחקר כי נשים מעדיפות לבצע משימות רבות במקום עבודתן ללא תמורה וללא קבלת קרדיט - דבר שגברים כמעט לעולם לא יעשו.

"המנגנון התרבותי בארץ מכתיב מצב שבו נשיות מזוהה עם טיפול ולכן נשים מראש מוותרות על תחרותיות ואסרטיביות. במצב כזה נשים ניגשות למשא ומתן על מקום עבודתן מעמדה נחותה, מתנצלת ומוקירת תודה על שבכלל מסכימים להעסיק אותן". אמרה ד"ר עמליה סער, ראש החוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה, שערכה את המחקר.

במשך עשור ביצעה ד"ר סער תצפיות משתתפות וראיונות עומק עם כמאה נשים ישראליות אשר השתתפו בקורסים להעצמה כלכלית, במטרה לבדוק כיצד ניתן להעלות את יכולת ההשתכרות שלהן. במהלך המחקר התברר כי הנשים, למרות רצונן להשתכר ולהרוויח כסף, מפחדות להעמיד דרישות כספיות, ויותר מכך - מפחדות ולא מעוניינות להיות המפרנסות העיקריות.

לדבריה של החוקרת, התנהגות זו נובעת מתהליכי סוציאליזציה. "תפקידה הטבעי של האישה אינו להיות המטפלת, אך החוזה המגדרי שנוצר כאן מכתיב שהאחריות הראשונית של הנשים היא טיפול וקיום הבית, ושל הגברים - פרנסה. במציאות הזאת הנשים מתעלות את החרדות שלהן לשלום הילדים והבית, לעומת החרדות המרכזיות של הגברים שהן כלכליות.

שוק העבודה הוא שוק תובעני וכשפרנסת הבית הופכת להיות אחריות משנית נוצר חוסר מוטיבציה מראש. האישה מוכנה רגשית לכך שפרנסת המשפחה היא לא על כתפיה, וגם אם היא שותפה פעילה בפרנסה, הרי שהיא המפרנסת המשנית ולא הראשית. בניגוד לגבר שרואה במטרה להרוויח 15,000 שקל תמריץ – האישה תראה בזה משהו מבהיל", אמרה ד"ר סער.

לדבריה, את העובדה כי אין שום דבר "טבעי" בכך שהתפקיד הנשי הוא תפקיד טיפולי אפשר לראות בקרב מהגרי ומהגרות העבודה: מהגרות עבודה עוזבות את ילדיהם, לעיתים לשנים רבות, מתוך הבנה שתפקידן המרכזי בסיטואציה שנוצרה הוא לפרנס את ילדיהן. במקביל, מהגרי עבודה רבים בישראל עובדים כמטפלים – כלומר אין בטיפול שום דבר "נשי", מלבד המוסכמות החברתיות.

ממצא נוסף שעלה במחקר הוא הנטייה של נשים "לתרום" למקום העבודה. מה שנחשב להגדלת ראש עבור גברים, נשים יבצעו ללא שאיפה לקבלת קרדיט, וגם במקרה זה במקום לדרוש תמורה הולמת, הנשים מעדיפות להגדיר את מאמציהן כתרומה למקום העבודה או עשייה מתוך אהבה. "התנהגות זו פוגעת בסיכויי הקידום של נשים משום שמנהל שצריך להחליט את מי לקדם לא יזכור חסד לאישה ש'תרמה' את ימי השישי שלה במשך חודש למשרד, אבל כן יזכור את הגבר שדאג לקבל עבור זה קרדיט", אומרת החוקרת.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    "מחקר" מגמטי כל הנשים השתתפו בקורסים להעצמה נשית!!!!!! (ל"ת)
    יהודית 29/03/2015 22:47
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הפסקתי להיות פרייארית . אין כלום חינם (ל"ת)
    לא אני 29/03/2015 13:27
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יוסי בן -משה 29/03/2015 12:45
    הגב לתגובה זו
    ברור מהכתבה ומהמציאות היומיומית, שישנו רצון של נשים רבות, לחיות ע"ח מפרנס. בין אם הסיבה לרצון הנשים היא חברתית או מבנה נפשי, הדבר אינו חשוב. כעובדה נתונה, ממצאי המחקר, נשים רוצות לחיות ע"ח אחר. אני רק אגיד, שרוצנן זה מפרנס ומכנמיס ה ון להרבה אחרים שלא פעם, כדי להמשיך ולהרוויח, מעודדים אותן לשגות.

בנימין נתניהו: "נצטרך להמשיך להפחית את יוקר המחיה ומוצרי המזון"

ראש הממשלה מגיב לדו"ח מבקר המדינה שפורסם מוקדם יותר היום ובו נכתב: "משרדי הממשלה הרלוונטיים לא השתמשו בסל המוצרים כבסיס להבטחת הביטחון התזונתי לתושבי המדינה"
יואב כהן |

מוקדם יותר היום (ד') פורסם דו"ח מבקר המדינה בנושא הפיקוח על מחירי המזון ומחירי מוצרי חלב. על פי הדו"ח, בשנת 2008 הכין משרד הבריאות סל מוצרים בסיסי העונה על הצורך המינימלי של אדם לתזונה הולמת. אולם משרדי הממשלה הרלוונטיים לא השתמשו בסל זה כבסיס להבטחת הביטחון התזונתי לתושבי המדינה. יתר על כן, ועדת המחירים אינה בוחנת מהן עמדותיו של ציבור הצרכנים, שהוא המושפע העיקרי מהפיקוח על מוצרי המזון, ואינה מביאה בחשבון את השפעת השינוי במחיר, ההחלה או ההסרה של הפיקוח על מחיר המוצר או השינוי ברמת הפיקוח עליו על רווחת הצרכנים בהליך קבלת ההחלטות. "נמצאו ליקויים בשימוש במנגנוני קביעת המחירים המפוקחים. לא בוצע עדכון במועדים שנקבעו, לא בוצעו בדיקות מעמיקות בחברות המפוקחות, סלי התשומות של המוצרים בפיקוח הורכבו מפרמטרים כלליים שאינם מייצגים את השינויים בכל חברה מפוקחת, והמרווח הקמעונאי לא נבחן מחדש זה שנים רבות" תגובות שונות לדו"ח לא אחרו להגיע, וביניהן תגובות של ראש הממשלה, בינימין נתניהו: "זו בעיה שאנחנו חייבים לטפל בה, טיפלנו בה, נצטרך להמשיך להפחית את יוקר המחיה, בייחוד במה שכרוך במחירי המזון. אני מודע לקשיים של האזרחים, ואנחנו נידרש לטפל בבעיה הזאת תוך כדי שמירה על ניהול אחראי של כלכלת ישראל ומקומות העבודה של אזרחי ישראל". הפורום לצדק חברתי השתמש בנתוני הדו"ח על מנת לתקוף את ראש הממשלה: "הדו"ח מוכיח כי עליית המחירים לא נובעת מהעדר תחרותיות אלא כי המדינה לא ממלאת את תפקידה. בתקופת החגים נזכיר לממשלת ישראל ולעומד בראשה כי זהו הזמן לשוב ולדאוג לאזרחיו, להגביר את פיקוח המחירים ולדאוג לרגולציה ולסייע להם לחיות בכבוד במדינת ישראל" תנועת הצרכנים הוסיפה על דברי הפורום לצדק חברתי: "על פי דוח המבקר לנושא החלב הביצים, מדיניות הממשלה אינה עולה בקנה אחד עם האינטרס הצרכני. כמו ברוב מדינות העולם גם בישראל כשלי השוק המתוכנן וההגנה הגבוהה אותם מקבלים היצרנים והמחלבות, לא מאפשר ולא תוכל לאפשר כל תחרות. קיימים מודלים אחרים בעולם שהפכו במהלך העשורים האחרונים את החקלאות כולל שוקי החלב והביצים לתחרותיים בניגוד לשוק הישראלי".