איך אפשר להרוויח מהמשבר בשרשרת האספקה העולמית?
לפי בלקרוק, היקף הסחר בין ארה"ב לסין בשנה שעברה עמד על לא פחות משש מאות מיליארד דולר. זה הופך את הקו הימי שבין מזרח אסיה ליבשת אמריקה הצפונית לקו הסואן והרווחי ביותר בתובלה הימית הגלובלית. אלא מה, בשל נגיף הקורונה כל קו האספקה העצום הזה עבר זעזוע רציני ולזעזוע הזה יש מחיר. בינואר עשרים עשרים, עלות שינוע מכולה בקו הזה היה בערך אלף חמש מאות דולר. והעלות נכון לכרגע עומד על קצת למעלה מעשרים אלף דולר למכולה. זינוק של למעלה מאלף מאתיים ושלושים אחוז. למה זה קרה? הכי קל להאשים את הקורונה. אבל זה רק חצי מהסיפור. נכון שזה הזרז המרכזי, כשסגירתה של סין בתחילת השנה שעברה יצרה את תחילת צוואר הבקבוק, אבל זו לא הסיבה היחידה. גם לא סגירת תעלת סואץ וגם לא הסערות הטרופיות במזרח אסיה. הסיבה המרכזית השנייה היא שכבר מתחילת משבר הסאב פריים, כלומר כבר בסביבות אלפיים ושמונה, יותר ויותר בעלי ספינות העדיפו לפרק ולמכור את הספינות שלהם מאשר להפעיל אותן. מה שנקרא גריטה. זה היה יותר משתלם עבורם. אז מה קורה כשיש פחות ספינות ויותר עבודה? נכון, כל מייל ימי הופך ליקר יותר. הרבה יותר יקר. ובנוסף לכך, הסגרים של הקורונה יצרו פקקי תנועה בכניסה לנמלים, כשנכון לכרגע לפחות ארבעים ספינות ממתינות לפרוק את מרכולתן מחוץ לנמלי לוס אנג'לס, דרכם נכנסים שליש מהסחורות לארה"ב. לאחרונה העריכו מנהלי נמלים בארה"ב כי הלחץ על הסקטור יכול להימשך עמוק לתוך השנה הבאה, וגם אם הקורונה תיעלם מחר, ייקח להם זמן להתאושש. כך שהבעיות צפויות להימשך ומחירי השינוע יישארו גבוהים. במקביל, המצב גם משפיע על שוק הסחורות, כשחברות גלובליות אוגרות מתכות, מוצרי מזון בסיסיים וכל סחורה אחרת מחשש למחסור וכדי לענות על הביקושים הגבוהים. והמחירים, ניחשתם נכון, עולים. אבל כמו שאומרים, משבר של אחד, הוא הזדמנות של אחר. מי מרוויח? חברות השינוע הימי, שחוות כמעט שנתיים חלומיות. ראויה לציון היא צים הישראלית, שביום הראשון למסחר במניה בסוף ינואר עמדה על אחת עשרה וחצי דולר וכיום היא כבר מתקרבת לשישים דולר. גם מניית ענקית השילוחים, מולר מארסק שנסחרת הן בארה"ב והן באירופה עלתה השנה כבר בלמעלה משלושים וחמישה אחוז וגם מניית סי-קור, עוד חברת שינוע ימי, עלתה בכמעט חמישים אחוז השנה. וכל עוד המשבר הזה יימשך, הן ימשיכו להרוויח, אז בינתיים, כשכולנו "אוכלים" את עליות המחירים, אפשר גם לעשות קצת כסף על הדרך.
- 2.אריק 25/09/2021 21:36הגב לתגובה זוובכמויות קטנות יותר. נכון לעכשיו, חלק מהמשלוחים של מוצרים גדולים כבר לא משתלם. מכולה 20 פיט המביאה 6 פריטים גדולים, מייקרת באופן מהותי את המחיר לפריט. לעומת זאת מכולה מהביאה עשרות אלפי פריטים קטנים, מייקרת באג בודדות את המחיר לפריט.
- 1.הורידו 50% מההפלגות בכוונה לייצור ביקוש חזק ונוצר 25/09/2021 15:59הגב לתגובה זוהורידו 50% מההפלגות בכוונה לייצור ביקוש חזק ונוצר קרטל ימי ואף אחד בעולם לא מגיב.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIנחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
קרינה קוסמית - חלקיקים אנרגטיים סולריים שחודרים לאטמוספירה בגובה טיסת מטוסי הנוסעים ועלולים לשבש את פעולת המחשבים, היא האחראית לאירוע שהפעם הסתיים בנס. בעקבותיו, השתמשה איירבוס בסוג של "אקמול" בכל 6,000 מטוסיה כדי להשיג פתרון מהיר. זה ממש לא מספיק
ב-30 באוקטובר 2025 חוותה טיסת JetBlue 1230 מקנקון שבמקסיקו לניוארק שבניו ג'רזי, צלילה וירידת גובה פתאומית בגובה שיוט מעל פלורידה. הקברניט דיווח למרכז הבקרה: "ציוד רפואי נדרש". 15 נוסעים נפצעו, חלקם בפצעי ראש. המטוס נחת נחיתת חירום בשדה טמפה שבפלורידה. המטוס היה איירבוס A320.
ניתוח ראשוני של איירבוס חשף כי מחשב בקרת המאזנות בכנפיים והגאי הגובה הפיק פקודות שגויות, שגרמו להורדת אף המטוס ולצלילה לא מבוקרת.
האירוע, שהתרחש על פי הדיווח ביום עם רמות קרינה סולארית שאינן גבוהות מהרגיל, הדליק נורת אזהרה: חלקיק קוסמי בודד גרם ל-bit flip, היפוך סיבית בזיכרון מחשבי המטוס, שהתפשט לפקודות קריטיות שגויות ולא רצוניות למאזנות ולהגאי הגובה של המטוס וגרמו לצלילתו הפתאומית. אלא שחברות התעופה לא קיבלו אזהרות מזג אוויר סולאריות ספציפיות או מוקדמות לפני אירוע התקלה במטוס ה-A320 של JetBlue באוקטובר 2025 מכיוון שלא נמדדו רמות סולאריות חריגות.
בניגוד לחלליות, בתעופה המסחרית אין ניטור שגרתי ל-space weather. בטיסה האזרחית שינויי גובה טיסה לטיסה נמוכה יותר - שמגבירים צריכת דלק ב-10%-20% - אינם מקובלים, כמו גם עקיפת אירועי פרצי שמש כסטנדרט לא נעשית בשיגרה.
- תקלה קריטית במטוסי איירבוס: אלפי מטוסים דורשים עדכון תוכנה מיידי בשל סכנה בטיחותית
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם במקרה של טיסה 171 של אייר אינדיה עם מטוס דרימליינר של בואינג שהתרסקה ביוני 2025, החקירה עדיין לא הסתיימה והמטוסים ממשיכים לטוס מאחר ולא זוהה ולא אותר בוודאות הגורם להתרסקות.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIנחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
קרינה קוסמית - חלקיקים אנרגטיים סולריים שחודרים לאטמוספירה בגובה טיסת מטוסי הנוסעים ועלולים לשבש את פעולת המחשבים, היא האחראית לאירוע שהפעם הסתיים בנס. בעקבותיו, השתמשה איירבוס בסוג של "אקמול" בכל 6,000 מטוסיה כדי להשיג פתרון מהיר. זה ממש לא מספיק
ב-30 באוקטובר 2025 חוותה טיסת JetBlue 1230 מקנקון שבמקסיקו לניוארק שבניו ג'רזי, צלילה וירידת גובה פתאומית בגובה שיוט מעל פלורידה. הקברניט דיווח למרכז הבקרה: "ציוד רפואי נדרש". 15 נוסעים נפצעו, חלקם בפצעי ראש. המטוס נחת נחיתת חירום בשדה טמפה שבפלורידה. המטוס היה איירבוס A320.
ניתוח ראשוני של איירבוס חשף כי מחשב בקרת המאזנות בכנפיים והגאי הגובה הפיק פקודות שגויות, שגרמו להורדת אף המטוס ולצלילה לא מבוקרת.
האירוע, שהתרחש על פי הדיווח ביום עם רמות קרינה סולארית שאינן גבוהות מהרגיל, הדליק נורת אזהרה: חלקיק קוסמי בודד גרם ל-bit flip, היפוך סיבית בזיכרון מחשבי המטוס, שהתפשט לפקודות קריטיות שגויות ולא רצוניות למאזנות ולהגאי הגובה של המטוס וגרמו לצלילתו הפתאומית. אלא שחברות התעופה לא קיבלו אזהרות מזג אוויר סולאריות ספציפיות או מוקדמות לפני אירוע התקלה במטוס ה-A320 של JetBlue באוקטובר 2025 מכיוון שלא נמדדו רמות סולאריות חריגות.
בניגוד לחלליות, בתעופה המסחרית אין ניטור שגרתי ל-space weather. בטיסה האזרחית שינויי גובה טיסה לטיסה נמוכה יותר - שמגבירים צריכת דלק ב-10%-20% - אינם מקובלים, כמו גם עקיפת אירועי פרצי שמש כסטנדרט לא נעשית בשיגרה.
- תקלה קריטית במטוסי איירבוס: אלפי מטוסים דורשים עדכון תוכנה מיידי בשל סכנה בטיחותית
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם במקרה של טיסה 171 של אייר אינדיה עם מטוס דרימליינר של בואינג שהתרסקה ביוני 2025, החקירה עדיין לא הסתיימה והמטוסים ממשיכים לטוס מאחר ולא זוהה ולא אותר בוודאות הגורם להתרסקות.
