איך אפשר להרוויח מהמשבר בשרשרת האספקה העולמית?
לפי בלקרוק, היקף הסחר בין ארה"ב לסין בשנה שעברה עמד על לא פחות משש מאות מיליארד דולר. זה הופך את הקו הימי שבין מזרח אסיה ליבשת אמריקה הצפונית לקו הסואן והרווחי ביותר בתובלה הימית הגלובלית. אלא מה, בשל נגיף הקורונה כל קו האספקה העצום הזה עבר זעזוע רציני ולזעזוע הזה יש מחיר. בינואר עשרים עשרים, עלות שינוע מכולה בקו הזה היה בערך אלף חמש מאות דולר. והעלות נכון לכרגע עומד על קצת למעלה מעשרים אלף דולר למכולה. זינוק של למעלה מאלף מאתיים ושלושים אחוז. למה זה קרה? הכי קל להאשים את הקורונה. אבל זה רק חצי מהסיפור. נכון שזה הזרז המרכזי, כשסגירתה של סין בתחילת השנה שעברה יצרה את תחילת צוואר הבקבוק, אבל זו לא הסיבה היחידה. גם לא סגירת תעלת סואץ וגם לא הסערות הטרופיות במזרח אסיה. הסיבה המרכזית השנייה היא שכבר מתחילת משבר הסאב פריים, כלומר כבר בסביבות אלפיים ושמונה, יותר ויותר בעלי ספינות העדיפו לפרק ולמכור את הספינות שלהם מאשר להפעיל אותן. מה שנקרא גריטה. זה היה יותר משתלם עבורם. אז מה קורה כשיש פחות ספינות ויותר עבודה? נכון, כל מייל ימי הופך ליקר יותר. הרבה יותר יקר. ובנוסף לכך, הסגרים של הקורונה יצרו פקקי תנועה בכניסה לנמלים, כשנכון לכרגע לפחות ארבעים ספינות ממתינות לפרוק את מרכולתן מחוץ לנמלי לוס אנג'לס, דרכם נכנסים שליש מהסחורות לארה"ב. לאחרונה העריכו מנהלי נמלים בארה"ב כי הלחץ על הסקטור יכול להימשך עמוק לתוך השנה הבאה, וגם אם הקורונה תיעלם מחר, ייקח להם זמן להתאושש. כך שהבעיות צפויות להימשך ומחירי השינוע יישארו גבוהים. במקביל, המצב גם משפיע על שוק הסחורות, כשחברות גלובליות אוגרות מתכות, מוצרי מזון בסיסיים וכל סחורה אחרת מחשש למחסור וכדי לענות על הביקושים הגבוהים. והמחירים, ניחשתם נכון, עולים. אבל כמו שאומרים, משבר של אחד, הוא הזדמנות של אחר. מי מרוויח? חברות השינוע הימי, שחוות כמעט שנתיים חלומיות. ראויה לציון היא צים הישראלית, שביום הראשון למסחר במניה בסוף ינואר עמדה על אחת עשרה וחצי דולר וכיום היא כבר מתקרבת לשישים דולר. גם מניית ענקית השילוחים, מולר מארסק שנסחרת הן בארה"ב והן באירופה עלתה השנה כבר בלמעלה משלושים וחמישה אחוז וגם מניית סי-קור, עוד חברת שינוע ימי, עלתה בכמעט חמישים אחוז השנה. וכל עוד המשבר הזה יימשך, הן ימשיכו להרוויח, אז בינתיים, כשכולנו "אוכלים" את עליות המחירים, אפשר גם לעשות קצת כסף על הדרך.
- 2.אריק 25/09/2021 21:36הגב לתגובה זוובכמויות קטנות יותר. נכון לעכשיו, חלק מהמשלוחים של מוצרים גדולים כבר לא משתלם. מכולה 20 פיט המביאה 6 פריטים גדולים, מייקרת באופן מהותי את המחיר לפריט. לעומת זאת מכולה מהביאה עשרות אלפי פריטים קטנים, מייקרת באג בודדות את המחיר לפריט.
- 1.הורידו 50% מההפלגות בכוונה לייצור ביקוש חזק ונוצר 25/09/2021 15:59הגב לתגובה זוהורידו 50% מההפלגות בכוונה לייצור ביקוש חזק ונוצר קרטל ימי ואף אחד בעולם לא מגיב.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
