איך אפשר להרוויח מהמשבר בשרשרת האספקה העולמית?
לפי בלקרוק, היקף הסחר בין ארה"ב לסין בשנה שעברה עמד על לא פחות משש מאות מיליארד דולר. זה הופך את הקו הימי שבין מזרח אסיה ליבשת אמריקה הצפונית לקו הסואן והרווחי ביותר בתובלה הימית הגלובלית. אלא מה, בשל נגיף הקורונה כל קו האספקה העצום הזה עבר זעזוע רציני ולזעזוע הזה יש מחיר. בינואר עשרים עשרים, עלות שינוע מכולה בקו הזה היה בערך אלף חמש מאות דולר. והעלות נכון לכרגע עומד על קצת למעלה מעשרים אלף דולר למכולה. זינוק של למעלה מאלף מאתיים ושלושים אחוז. למה זה קרה? הכי קל להאשים את הקורונה. אבל זה רק חצי מהסיפור. נכון שזה הזרז המרכזי, כשסגירתה של סין בתחילת השנה שעברה יצרה את תחילת צוואר הבקבוק, אבל זו לא הסיבה היחידה. גם לא סגירת תעלת סואץ וגם לא הסערות הטרופיות במזרח אסיה. הסיבה המרכזית השנייה היא שכבר מתחילת משבר הסאב פריים, כלומר כבר בסביבות אלפיים ושמונה, יותר ויותר בעלי ספינות העדיפו לפרק ולמכור את הספינות שלהם מאשר להפעיל אותן. מה שנקרא גריטה. זה היה יותר משתלם עבורם. אז מה קורה כשיש פחות ספינות ויותר עבודה? נכון, כל מייל ימי הופך ליקר יותר. הרבה יותר יקר. ובנוסף לכך, הסגרים של הקורונה יצרו פקקי תנועה בכניסה לנמלים, כשנכון לכרגע לפחות ארבעים ספינות ממתינות לפרוק את מרכולתן מחוץ לנמלי לוס אנג'לס, דרכם נכנסים שליש מהסחורות לארה"ב. לאחרונה העריכו מנהלי נמלים בארה"ב כי הלחץ על הסקטור יכול להימשך עמוק לתוך השנה הבאה, וגם אם הקורונה תיעלם מחר, ייקח להם זמן להתאושש. כך שהבעיות צפויות להימשך ומחירי השינוע יישארו גבוהים. במקביל, המצב גם משפיע על שוק הסחורות, כשחברות גלובליות אוגרות מתכות, מוצרי מזון בסיסיים וכל סחורה אחרת מחשש למחסור וכדי לענות על הביקושים הגבוהים. והמחירים, ניחשתם נכון, עולים. אבל כמו שאומרים, משבר של אחד, הוא הזדמנות של אחר. מי מרוויח? חברות השינוע הימי, שחוות כמעט שנתיים חלומיות. ראויה לציון היא צים הישראלית, שביום הראשון למסחר במניה בסוף ינואר עמדה על אחת עשרה וחצי דולר וכיום היא כבר מתקרבת לשישים דולר. גם מניית ענקית השילוחים, מולר מארסק שנסחרת הן בארה"ב והן באירופה עלתה השנה כבר בלמעלה משלושים וחמישה אחוז וגם מניית סי-קור, עוד חברת שינוע ימי, עלתה בכמעט חמישים אחוז השנה. וכל עוד המשבר הזה יימשך, הן ימשיכו להרוויח, אז בינתיים, כשכולנו "אוכלים" את עליות המחירים, אפשר גם לעשות קצת כסף על הדרך.
- 2.אריק 25/09/2021 21:36הגב לתגובה זוובכמויות קטנות יותר. נכון לעכשיו, חלק מהמשלוחים של מוצרים גדולים כבר לא משתלם. מכולה 20 פיט המביאה 6 פריטים גדולים, מייקרת באופן מהותי את המחיר לפריט. לעומת זאת מכולה מהביאה עשרות אלפי פריטים קטנים, מייקרת באג בודדות את המחיר לפריט.
- 1.הורידו 50% מההפלגות בכוונה לייצור ביקוש חזק ונוצר 25/09/2021 15:59הגב לתגובה זוהורידו 50% מההפלגות בכוונה לייצור ביקוש חזק ונוצר קרטל ימי ואף אחד בעולם לא מגיב.
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- איך פטפוט תמים עם הבינה המלאכותית יקפיץ לכם את המחיר של הטיסה הבאה?
- האם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?
מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.
בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.
אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.
האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.
- המהפכה הרובוטית - לא רק טסלה
- DoorDash משיקה שותפות רובוטית: משלוחים אוטונומיים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.
.jpg)