איך אפשר להרוויח מהמשבר בשרשרת האספקה העולמית?
לפי בלקרוק, היקף הסחר בין ארה"ב לסין בשנה שעברה עמד על לא פחות משש מאות מיליארד דולר. זה הופך את הקו הימי שבין מזרח אסיה ליבשת אמריקה הצפונית לקו הסואן והרווחי ביותר בתובלה הימית הגלובלית. אלא מה, בשל נגיף הקורונה כל קו האספקה העצום הזה עבר זעזוע רציני ולזעזוע הזה יש מחיר. בינואר עשרים עשרים, עלות שינוע מכולה בקו הזה היה בערך אלף חמש מאות דולר. והעלות נכון לכרגע עומד על קצת למעלה מעשרים אלף דולר למכולה. זינוק של למעלה מאלף מאתיים ושלושים אחוז. למה זה קרה? הכי קל להאשים את הקורונה. אבל זה רק חצי מהסיפור. נכון שזה הזרז המרכזי, כשסגירתה של סין בתחילת השנה שעברה יצרה את תחילת צוואר הבקבוק, אבל זו לא הסיבה היחידה. גם לא סגירת תעלת סואץ וגם לא הסערות הטרופיות במזרח אסיה. הסיבה המרכזית השנייה היא שכבר מתחילת משבר הסאב פריים, כלומר כבר בסביבות אלפיים ושמונה, יותר ויותר בעלי ספינות העדיפו לפרק ולמכור את הספינות שלהם מאשר להפעיל אותן. מה שנקרא גריטה. זה היה יותר משתלם עבורם. אז מה קורה כשיש פחות ספינות ויותר עבודה? נכון, כל מייל ימי הופך ליקר יותר. הרבה יותר יקר. ובנוסף לכך, הסגרים של הקורונה יצרו פקקי תנועה בכניסה לנמלים, כשנכון לכרגע לפחות ארבעים ספינות ממתינות לפרוק את מרכולתן מחוץ לנמלי לוס אנג'לס, דרכם נכנסים שליש מהסחורות לארה"ב. לאחרונה העריכו מנהלי נמלים בארה"ב כי הלחץ על הסקטור יכול להימשך עמוק לתוך השנה הבאה, וגם אם הקורונה תיעלם מחר, ייקח להם זמן להתאושש. כך שהבעיות צפויות להימשך ומחירי השינוע יישארו גבוהים. במקביל, המצב גם משפיע על שוק הסחורות, כשחברות גלובליות אוגרות מתכות, מוצרי מזון בסיסיים וכל סחורה אחרת מחשש למחסור וכדי לענות על הביקושים הגבוהים. והמחירים, ניחשתם נכון, עולים. אבל כמו שאומרים, משבר של אחד, הוא הזדמנות של אחר. מי מרוויח? חברות השינוע הימי, שחוות כמעט שנתיים חלומיות. ראויה לציון היא צים הישראלית, שביום הראשון למסחר במניה בסוף ינואר עמדה על אחת עשרה וחצי דולר וכיום היא כבר מתקרבת לשישים דולר. גם מניית ענקית השילוחים, מולר מארסק שנסחרת הן בארה"ב והן באירופה עלתה השנה כבר בלמעלה משלושים וחמישה אחוז וגם מניית סי-קור, עוד חברת שינוע ימי, עלתה בכמעט חמישים אחוז השנה. וכל עוד המשבר הזה יימשך, הן ימשיכו להרוויח, אז בינתיים, כשכולנו "אוכלים" את עליות המחירים, אפשר גם לעשות קצת כסף על הדרך.
- 2.אריק 25/09/2021 21:36הגב לתגובה זוובכמויות קטנות יותר. נכון לעכשיו, חלק מהמשלוחים של מוצרים גדולים כבר לא משתלם. מכולה 20 פיט המביאה 6 פריטים גדולים, מייקרת באופן מהותי את המחיר לפריט. לעומת זאת מכולה מהביאה עשרות אלפי פריטים קטנים, מייקרת באג בודדות את המחיר לפריט.
- 1.הורידו 50% מההפלגות בכוונה לייצור ביקוש חזק ונוצר 25/09/2021 15:59הגב לתגובה זוהורידו 50% מההפלגות בכוונה לייצור ביקוש חזק ונוצר קרטל ימי ואף אחד בעולם לא מגיב.
מטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexelsמהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר. במרכז הזירה - שתי הענקיות המסורתיות. אבל בצד מתחמם סטארט-אפ שיכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי לטיסות קצרות
כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות.
תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.
הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.
בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.
- בואינג מפספסת את התחזיות ומציגה הפסדים לאור העיכוב בפרויקט 777X
- בואינג חוזרת למסלול? ה-FAA מאשרת הגדלת קצב הייצור של מטוסי ה-737 MAX
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דלקים חדשים - הלב של השינוי
המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.
