כרגע הסיכון עולה על הסיכוי, אבל יש חברות שהמשבר השביח אותן
אני אדם אופטימי. אני נותנת הסתברות גבוהה מאוד לכך שעוד שנתיים, שלוש, חמש שנים נסתכל על חורף 2020 בתערובת של תמיהה וגאווה. שילוב של תהייה על מה הייתה כל המהומה עם התפעלות על כך שהתגברנו בכוחות משותפים על אירוע שהיה עשוי להוביל למותם של מיליוני אנשים. האופטימיות שלי נגזרת בין השאר מכך שעם כל הקושי בתרגום של השקעות ממשלתיות להשקעות מניבות, אני מעריכה כי בדומה לעבר, גם אם יהיה בזבוז והשקעת משאבים רבה מידי בפרויקטים כושלים, מרבית הכסף יגיע ליעדו לפחות בכלכלות המובילות בעולם - בסין, ארה"ב ובמרבית אירופה ויאפשר לכלכלות שם להשתקם ולחזור לפעילות, תעסוקה וצמיחה.
כרגע הסיכון עולה על הסיכוי
למרות האופטימיות לטווח הבינוני והארוך, במאי 2020, לדעתי משקיעים צריכים להיות זהירים. נקודתית אנחנו בתקופה בה הסיכון עולה על הסיכוי. יש סיכוי שהתגברנו על התפרצות המגפה ועל התדרדרות הכלכלה או זה לפחות היה הסנטימנט השולט בשווקים בשבועות האחרונים.
אל מול הסיכוי אפשר לחשוב על כמה וכמה סיכונים: הסיכון להתפרצויות חוזרות כבר עכשיו או רק בסתיו, הסיכון למיתון מתמשך כתוצאה מהירידה החדה בביקושים שתקשה מאוד על עסקים לחזור לעבוד בהיקף שאפיין אותם ערב המשבר, סיכון פוליטי בהינתן מערכת הבחירות בארה"ב וממשלה חדשה בישראל, הסיכון בתמסורת בין הכוונות הטובות של ממשלות שונות ליכולת ביצוע. אצלנו עם 36 משרדי ממשלה חלקם חדשים הסוגיה הזו מטרידה במיוחד. שיבוש רציני מידי בתמסורת הזו יגדיל את הנזק החברתי הכלכלי ארוך הטווח במקום לשקם את המשק.
הסיכונים הם כבדי משקל אל מול הסיכוי שמשבר הקורונה חלף וכולנו יוצאים מהסגר וחוזרים לחיינו כמו איש ה-6 מיליון "Better than he was before". מבחינת המדדים המובילים ניתן לראות שהפער בין המדדים היום לשיא השפל גדול מהפער בין המדד היום לאחד בינואר 2020. המסקנה הנגזרת היא שמרבית המשקיעים והמשקיעות נותנים משקל גבוה להסתברות שהכלכלה הגלובלית במסלול המהיר לשיקום וחזרה לנקודת המוצא.
- המורשת של צבי לובצקי: "כל דבר שאתה עושה – תעשה אותו עד הסוף, גם על המגרש וגם בחדר הישיבות"
- תביעה נגד מיטב טרייד - לא ניתן היה לפעול דרך פלטפורמות המסחר של החברה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כולם זזים ביחד לאותו הכיוון
בנקודות הקיצון בשיא הירידות ובשיא העליות שוק ההון הוא עדרי כולם זזים ביחד לאותו הכיוון. ביציאה מהמשבר התהליך צפוי להיות הדרגתי יותר ובררני יותר. ישנן אסטרטגיות רבות לנסות לשפר את היכולת לבחור את החברות שהסיכוי שלהן להניב תשואה חיובית גבוהה מהסיכון לתשואה שלילית. למסננת האפקטיבית ביותר בימים אלו קוראים ESG - Environmental, Social, and Governance, מסננת הממפה מניות עם חוסן.
חוסן פיננסי הוא קריטי לחברות בוודאי בתקופות של שפל כלכלי אבל מעבר לכך כיום כלי האבחון העולים ממתודות ESG נותנים לנו כלים המאפשרים לנו להבחין בין החברות הבריאות לאלו עם תסמינים מטרידים. כמו שבמיפוי הראשוני לקורונה החיפוש מתמקד בחום, שיעול וכאבי ראש כך במיפוי הראשוני לחברות עם חוסן, נגה לבציון נדן והצוות של חברת גרינאיי (המייצגת בישראל את חברת המחקר ויגאו איריס), ממליצים להתמקד באבחון הראשוני בעת הזו בהון האנושי, שרשרת האספקה, תמיכה קהילתית ויש שיוסיפו גם את איכות המוצר, מימון בר קיימא ופרמטרים נוספים.
להלן כמה דוגמאות שהם מביאים שממחישות את ההיגיון באסטרטגיה:
ההון האנושי - כל מנהל, בכל חברה, בכל מפגש עם משקיעים מדגישים לפני הכל את איכות הצוות. ברור לכולנו ובוודאי לכל מי שביקר בחברת טכנולוגיה אמריקאית מובילה, שלא מספיק לגייס את הנשים הכי חכמות, צריך לייצר סביבן אווירת צוות, אווירת שותפות, אווירה המאפשרת מקסום של היכולת הפרטנית והקולקטיבית.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
שעת משבר היא שעה טובה לבחון את האווירה. איזה מעסיקים ניצלו את מנגנון החל"ת לחיסכון בעלויות ואיזה מעסיקים השקיעו מעל ומעבר ברווחת הצוות. ויגאו אייריס מביאים כדוגמה את חברת התקשורת Verizon המעסיקה כ-135 אלף עובדים.
החברה יישמה מדיניות היעדרות מאוד נדיבה לעובדיה: כל חולה בנגיף זכאי לחופשה בתשלום של עד 26 שבועות. עבור עובדים המטפלים במישהו שנדבק, עובדים שהופנו להישאר בבית בגלל מצב רפואי בסיסי ולעובדים שמתקשים למצוא טיפול בילדים בשלב זה, התחייבה לספק חופשה של 8 שבועות בתשלום מלא ובמידת הצורך - 6 שבועות נוספים\ עם 60% משכר הבסיס.
זה היה טוב לחברה כי היה תמריץ לנשאים פוטנציאלים לא לסכן עובדים אחרים, והגיעו הרבה פחות עובדים מוטרדים ועצבניים מבעיות בבית שהם נאלצו להתמודד איתן בתקופה. כשהמעסיק יוצא מגדרו לדאוג לרווחת עובדיו הנכונות שלהם להשקיע יותר, לשמור על מקום עבודתם, עולה. מערכות ה-ESG מאפשרות לנו לבחור את החברות שבעלות זניחה יחסית משקיעות לאורך זמן להשבחת ההון האנושי וניצלו את המשבר להגברת המוטיבציה של הצוות.
שרשרת האספקה - באופן דומה אפשר לנתח את שרשרת האספקה. כשהיקף הייצור צונח, הספקים ייצאו מגדרם להביא סחורה ללקוחות הטובים ביותר שלהם, אלו שאפשר לסמוך עליהם בכל מצב עולם. המהלך הכי מרשים של תמיכה בקהילה נעשה בתחילת המשבר על-ידי חברת מדטרוניק שוויתרה על זכויות הפטנט של מכונות ההנשמה שהיא מייצרת או זום שנתנה לכולנו אמצעי תקשורת יעיל וחכם בחינם לשימוש ביתי ותגזור את הקופון בשימוש עסקי.
מהפכת המידע הפכה את הידע הגלום במערכות ESG לכלי עבודה בסיסי לניהול השקעות. המשבר כיוון את המבט שלנו אל עבר חברות עם חוסן, חברות שמעבר למצבן הפיננסי השביחו את הקשר עם הקהילה, אלו שבסוף היום יקנו את המוצר, העובדים שהקשר איתם התהדק ושרשרת האספקה שתהיה שם כשהחברה תזדקק לה.
הכותבת, הינה אלה אלקלעי, יו"ר IBI קרנות נאמנות.
- 3.שנה הבאה גרועה יותר (ל"ת)אנונימי 30/05/2020 22:29הגב לתגובה זו
- 2.לפי התמונה בגוגל אלקלעי נושכת תותות (ל"ת)יעקב 30/05/2020 18:51הגב לתגובה זו
- ולכן אין לה מןשג (ל"ת)עופק 31/05/2020 17:03הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 30/05/2020 17:27הגב לתגובה זוגיבוב של סיסמאות פרוגרסיביות ללא שום הוכחה להצלחתן

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה – S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר.
מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל – IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
