רמי רוזן
רמי רוזן
ניתוח

לאחר זינוק של 300% בחמש שנים, האם מניית מיקרוסופט יקרה?

מיקרוסופט בשמיים עם עננים; איך המהלך של המנכ"ל נדלה הגדיל את הוודאות בתזרימי המזומנים? לאן הולכת המערכה מול אמזון? והאם עדיין למרות המכפילים הגבוהים עדיין מדובר בהשקעה טובה?

רמי רוזן | (10)

כשמחיר המניה נושק לשיא כל הזמנים, פרסמה מיקרוסופט (סימול: MSFT) בשבוע שעבר את תוצאותיה העסקיות לרבעון הראשון (הפיסקאלי) של 2020. תשואת המניה בשנתיים האחרונות עמדה על כ-75% ובחמש השנים האחרונות על יותר מ-300%.

כאשר כתבתי את מאמרי הראשון בביזפורטל שעסק בנושא מניות ה-FAANG חלק מהתגובות שקיבלתי היו על כך ששכחתי להתייחס לאות M כלומר למיקרוסופט. פרסום התוצאות הרבעוניות הוא סיבה נהדרת לפיצוי במאמר מיוחד. סיבה נפלאה נוספת היא שווי השוק של 1.1 טריליון דולר, מקום שני ומכובד אחרי אפל, ולפני אמזון, גוגל, פייסבוק ונטפליקס שמשתרכת הרחק מאחור.

אז האם התשואה העודפת של מניית מיקרוסופט בשנתיים האחרונות אל מול ממוצע התשואות של מניות ה-FAANG ומול מדד ה-Nasdaq100 היא מוצדקת והאם מדובר בשווי מניה יקר, או שעדיין נותר עוד בשר, ננסה לבחון את הדברים במאמר הזה (בעיקר בהתייחסות השוואתית אל המתחרה הגדולה של מיקרוסופט בתחום מיחשוב הענן – אמזון).

המהלך של נדלה הגדיל את הוודאות בתזרימי המזומנים

רבות כבר נכתב על המהפיכה העסקית שחולל מנכ"ל החברה החל משנת 2014, סאטיה נדלה. המנכ"ל הנכנס שהחליף את סטיב באלמר בתפקיד, הפך את מיקרוסופט לשחקנית השניה בעולם בתחום אספקת שירותים בענן (אחרי אמזון) ושינה את המודל העסקי של תוכנות ה-office השונות למודל של recurring revenues (הכנסות חוזרות) אשר גם הוא משלב בתוכו טכנולוגיות מיחשוב ענן.

המעבר לכיוון של מיחשוב ענן שמאפשר להציע לחברות וארגונים שימוש בתשתיות ותוכנות מחשב על בסיס מנוי חודשי ובלי צורך להשקיע כסף רב מראש ברכישת התוכנות והציוד היה קריאה נכונה של המציאות הכלכלית בשטח. זהו, הלכה למעשה, מימוש חזונו של המנכ"ל נדלה והגשמת השינוי העסקי שהוביל בחברה מרגע כניסתו ועד היום.

עבור מיקרוסופט השינוי הזה הוא כמובן מבורך מאחר והוא מייצר עבורה תזרים גבוה של הכנסות חוזרות בשיעורי רווחיות גולמית גבוהים. עבור המשקיעים, דבר זה מגדיל את הוודאות בתזרימי המזומנים ומקטין את הסיכון התפעולי משמעותית.

שירותי הענן - מנוע צמיחה

התוצאות העסקיות של מיקרוסופט ברבעון הזה מדגימות את המגמה הזאת בצורה מצוינת. ההכנסות מתחום הענן צמחו הכי הרבה לעומת הרבעון המקביל אשתקד משלושת תחומי הפעילות העיקריים ומהווים כמעט שליש מסך ההכנסות. נתון מעודד נוסף הינו המשך העליה בשיעור הרווח הגולמי מתחום פעילות מיחשוב הענן, שהסתכם ב-66% מההכנסות (לעומת 62% ברבעון המקביל אשתקד). שיעור הרווחיות הגבוה הזה, גרר שאלה בשיחת המשקיעים האם יש עוד מקום לשיפור ברווח הגולמי של הפעילות. בהחלט, ענתה מנהלת הכספים של מיקרוסופט...

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

המתחרה העיקרית של מיקרוסופט בתחום מיחשוב הענן היא כמובן אמזון אשר לה יש את נתח השוק הגבוה ביותר – 31% לעומת 18% של מיקרוסופט במקום השני. גם גוגל היא שחקנית משמעותית בתחום (במקום השלישי). מומחים בתחום מיחשוב הענן מאמינים שהזדמנויות הצמיחה הגדולות בתחום זה, יספק פרנסה למרבית החברות המובילות בתחום ואולי מכיוון שכך במיקרוסופט כל כך אופטימיים לגבי היכולת להמשיך ולצמוח בשיעורי דו ספרתיים בהכנסות ולהמשיך ולשפר את שיעור הרווח הגולמי.

האם אמזון תערער?

תגובת המשקיעים לתוצאות העסקיות של מיקרוסופט היתה חיובית בסך הכל אבל יומיים לאחר מכן פורסם כי מיקרוסופט זכתה בחוזה ענק (בהיקף של כ-10 מליארד דולר) מהפנטגון, למיחשוב ענן ושהיא ניצחה בדרך לזכיה את אמזון. ידיעה זו תרמה להמשך המגמה החיובית במניית מיקרוסופט, למרות שאנליסטים מעריכים כי לא מדובר בסוף הסיפור מבחינתה של אמזון ושהיא תערער על הזכיה הזאת בתחילת השבוע הקרוב. מכל מקום הקרב הזה בין שתי הענקיות צפוי להמשיך בשנים הקרובות ולהבטיח רבות עבור המשקיעים.

הגרפים למעלה מספרים את הבדלי התמחור במונחי מכפילי רווח בין מיקרוסופט לאמזון.

בזמן שאמזון צומחת בשיעורים דו ספרתיים גבוהים מדי שנה, שיעור הצמיחה של מיקרוסופט גם הוא דו ספרתי, אבל נמוך משמעותית. ויתכן ואחד הדברים הבודדים שאיכזבו בתוצאות האחרונות של החברה היה שיעור הצמיחה הלא מאוד גבוה (אבל עדיין מאוד מרשים) שהנהלת החברה צופה קדימה. גם כך כאמור תגובת שוק המניות לתוצאות העסקיות היתה חיובית והתעצמה בעקבות הזכיה בהסכם עם הפנטגון.

האם מיקרוסופט נחשבת לחברת צמיחה או לחברת ערך?

בהיקפי הפעילות העצומים של החברה, שיעור צמיחה של 12% בשנה אולי נחשב ללא גבוה מבחינת אחוזים, אבל במספרים אבסולוטיים מדובר בתוספת של כ-11 מליארד דולר להכנסות!!! מיקרוסופט גם מחזירה ערך לבעלי המניות שלה בצורת דיבידנד שנתי (תשואת דיבידנד של כ-1.4%) וביצוע קניה חוזרת של מניות.

היקף התוכנית הזאת עומד כיום על כ-40 מליארד דולר וקצב הרכישות הוא בסביבות מחצית מסכום זה לשנה. בסך הכל מדובר בתשואה של כ-3.4% לבעלי המניות, תשואה לא רעה בכלל כאשר מדובר בחברת טכנולוגיה ובעולם של תשואות כה נמוכות.

שורה תחתונה - השקעה ראויה ומעניינת

מיקרוסופט הציגה תוצאות עסקיות מצוינות והתחזית קדימה אשר נשענת על הכנסות בעלות אופי קבוע, מבטיחה יציבות רבה לחברה. המניה לא זולה בהשוואה למכפיל מדד הנאסד"ק אבל מובילות השוק שלה והעוצמה האדירה של מוצריה לעומת התחרות בהחלט מצדיקים את פרמיית המכפילים בהם היא נסחרת. היציבות והעוצמה הזאת בצוותא עם תשואת דיבידנד וקניה חוזרת של מניות, גבוהה יחסית, הופכים את ההשקעה במניה לאפשרות בהחלט ראויה ומעניינת.

רמי רוזן, אנליסט ומומחה לקשרי משקיעים. עד לאחרונה שימש מנהל תחום קשרי משקיעים באורבוטק. רמי חבר בפורום הישראלי לקשרי משקיעים IIRF 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    המניה נראית לי יקרה מדי (ל"ת)
    רז 11/11/2019 16:17
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    בני 04/11/2019 21:36
    הגב לתגובה זו
    חברת ערך בסדר גודל שכזה המצליחה לייצר צמיחה ותשואה לבעלי המניות היא בהחלט עוגן משמעותי בכל תיק השקעות. ניתוח יפה.
  • 7.
    אבנר 04/11/2019 00:00
    הגב לתגובה זו
    מייקרוסופט חברה מיושנת עם אנשים מיושנים המחיר לא ריאלי
  • רועי 18/04/2021 00:20
    הגב לתגובה זו
    חולה על התגובות האלה שבסוף מתנפצות לך בפנים. תראה איפה המניה היום.
  • 6.
    באזור 145$ ממליץ להוריד סיכון במנית מייקרוסופט! (ל"ת)
    rsi 69.10 03/11/2019 18:57
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    גם כמספר 2 בתחום, הציפייה לצמיחה משמעותית (ל"ת)
    אבי 03/11/2019 17:20
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אירנה 03/11/2019 17:19
    הגב לתגובה זו
    התגייסות מדהימה של כל החברה לקידום המדיניות החדשה!
  • 3.
    ולחשוב שעד לפני 6-7 שנים היא נחשבה חברה קפואה (ל"ת)
    דנאל 03/11/2019 13:23
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דורון 03/11/2019 12:24
    הגב לתגובה זו
    מעניין מאוד.מאחר ומיחשוב הענן המרכיב הדומיננטי בצמיחת חברות ענק כמו מיקרוסופט גוגל ואמזון מעניין ללמוד על מידת התחרות בתחום.האם התחרות היא על המחיר על האיכות והאם חברות נוספות יכנסו לתחום וישחקו את הרווחים
  • 1.
    גיל 03/11/2019 12:15
    הגב לתגובה זו
    שכחת לציין מונופול במערכת הפעלה ותוכנות מחשב.למעלה מ85 אחוז מהשוק.
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.