דעה

לא לכל אחד: אסטרטגיית ההשקעה שמציעה הזדמנות לחוסכים

המומחה הפנסיוני של Bizportal בוחן עד כמה עדיף ניהול השקעות אישי על פני מנהל תיקים. האם ניהול ה-IRA מניב תוצאות טובות יותר? 

ירון שמיר | (11)

בשנת 2009 הוצאו תקנות אשר מאפשרות בחלק מהמכשירים הפנסיונים כדוגמת קרן השתלמות, קופת גמל עצמאית נזילה ועוד, לצאת מ"פול" ניהול ההשקעות של הקופה ולנהל את ההשקעות באופן אישי או על ידי מנהל תיקים.

 

למה מדובר בהזדמנות כה גדולה?

1. מכיוון שחלק מהלקוחות מנהלים תיק מנוהל ממילא, ולכאורה הם יכולים לנהל "תיק מנוהל" תחת הפלטפורמה האטרקטיבית והזולה יותר של קופת גמל.

 

2. מכיוון שחלק מהלקוחות לא מסכימים עם דרך ניהול ההשקעות של הקופה ומאמינים כי על ידי בנית אסטרטגית השקעות אישית הם יגיעו לתוצאות טובות יותר. השקעה במסגרת קופת IRA כפופה למגבלות השקעה רגולטוריות מקלות הרבה יותר מאשר אילו החלות על קופות מסורתיות; הקלה זו מאפשרת לחוסכי ה-IRA גמישות גבוהה יותר בבניית התיק וכן לקיחת סיכון גבוה יותר מזה הקיים בקופות מסורתיות.

 

3. הפלטפורמה של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות נהנית מיתרונות מיסויים רבים בניהול כספים שרבים אינם מנצלים. כך לדוגמא רבים שוכחים לקחת בחשבון את הקרנות והקופות הנזילות כאשר הם מסתכלים על רמת הסיכון של הכסף הנזיל שלהם ואינם רואים את התמונה המלאה, מה שגורם לכך שחלוקת הסיכונים שלהם אינה אופטימלית.

 

ניהול עצמי של כספי חסכון, IRA, נפוץ מאד בעולם כדרך לניהול החיסכון הפנסיוני. לעומת זאת בישראל למרות שהשוק נפתח לאפשרות כזו המגמה היא עדין שולית. במסגרת IRA מנוהלים כיום רק כ-7.5 מיליארד שקל, סכום זניח ביחס לנכסים של כ-440 מיליארד שקל המתנהלים במסגרת קופות הגמל וההשתלמות המסורתיות.

 

ניתן לייחס את התגובה המנומנמת של השוק למוצר זה לכמה גורמים. ראשית, על מנת לנהל קופת IRA נדרש החוסך לבצע פעולות ביוזמתו (בהנחה ובחר לנהל עצמאית את הקופה) דוגמת מסחר בני"ע, המרות מט"ח והנזלת התיק לפני משיכות, פעולות אשר אינן נדרשות מחוסך בקופה מסורתית.

גורם נוסף וחשוב לא פחות ניתן לייחס לחינוך שוק פיננסי - פנסיוני. פער הידע של החוסך הישראלי הממוצע בתחום הפיננסי, בשילוב עם האתגר שבהבנת משמעות הקשר בין החיסכון הפנסיוני לתחום הפיננסי מהווים חסם משמעותי בצמיחתן של קופות הIRA.

 

גם בצד היצרנים (חברות הביטוח ובתי ההשקעות) לא ניכרה התלהבות גדולה משיווק קופות IRA על פני הקופות המסורתיות, בעיקר בשל עלויות הניהול והתפעול של קופת גמל בניהול אישי. אלו מחייבות פתיחת חשבון בנק ייעודי לכל חוסך, בדיקות עמידה ברגולציה, בדיקות נזילות וסטנדרט שירות ברמת לקוח בהיקפים גבוהים יותר מאשר בקופות הגמל המסורתיות. בהתאם, העלות הכרוכה בניהול חשבון קופת IRA, גבוהה יותר מאשר זו של לקוח בקופת גמל מסורתית.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

מה המצב בארה"ב?

מחקר שוק שנערך על ידי Investment Company Institute לשנת 2016 בתחום קופות ה-IRA בארה"ב, מציג תמונת שוק שונה לחלוטין מהקיימת בארץ. לפי ממצאי הסקר, יותר משליש ממשקי הבית בארה"ב מחזיקים בחיסכון לגיל פרישה במסגרת קופות IRA. ל-80% מהמחזיקים בקופות בניהול אישי, קיימות בנוסף תכניות חיסכון לפנסיה במעמד שכיר.

 

מרבית קופות ה-IRA בארה"ב הן במעמד שכיר, והיתר במעמד עצמאי במסגרתו מופקדים כספים אישיים לאחר ניכוי מס הכנסה כאשר החוסך נהנה מפטור ממס בעת המשיכה בגין כספים אילו.

 

האם ניהול ה-IRA מניב תוצאות טובות יותר? 

מכיוון שמדובר על ניהול בו כל אחד יכול לבחור את "הרכב התיק" שלו בקופה, ישנו קושי להשוות את התשואות בין קופות אלו לקופות הגמל המסורתיות. יחד עם זאת, בהחלט ניתן לבדוק האם משקיעי ה-IRA מאמינים באפיקים שונים מאשר האפיקים בקופות הרגילות.

 

כאן כבר ניתן לראות מגמה ברורה. מניתוח התיק הפיננסי שבוצע על ידי חברת KPI פיננסים בעזרת מערכת COMPASS, של תיק הגמל המסורתי המשוקלל לעומת תיק ה-IRA המשוקלל ניתן ללמוד כי עמיתי ה-IRA נמנים על אוכלוסיית "אוהבי הסיכון" עם חשיפה מנייתית בסך של כ-43% דרך מוצרים סחירים כולל מניות, אופציות וחוזים, תעודות סל, וקרנות נאמנות, וכן כ-26% דרך קרנות גידור והשקעה לא סחירות.

בנוסף, עמיתי ה-IRA בוחרים להיחשף בשיעורים גבוהים למט"ח (63% לעומת 20% בגמל המסורתי) ולשווקים זרים (59% לעומת 33%). באג"ח קונצרני סך החשיפה דומה יחסית. עם זאת, מניתוח התמהיל הפנימי של אפיק זה, ניתן לראות כי משקיעי ה-IRA נוטים להשקעה בחו"ל, עם 68%, לעומת כ-30% בקופות המסורתיות.

באופן טבעי, עמיתי ה-IRA כמעט ואינם מחזיקים באג"ח ממשלתי ובהלוואות לא סחירות, שהינו סגמנט השקעה שצובר תאוצה בשוק המוסדי ובעל זמינות נמוכה למשקיעים בודדים.

** ההשוואה היא לקופות של מתחת ל-50 ובין 50-60 במשוקלל

 

האם זה מתאים לכל אחד?

התשובה היא כנראה שלא. אמנם, אין ספק שקיים פלח שוק גדול של לקוחות אשר מחוסר מודעות וחוסר נגישות לא מכירים אופציה זו וכתוצאה מכך הם אינם מנצלים את ההזדמנויות אשר מאפשר מוצר ה-IRA.

 

בנוסף, יש לקחת בחשבון שנכון להיום לא ניתן לנהל את כל המכשירים הפנסיונים תחת פלטפורמה זו ועל כן חלק נכבד מהחסכונות הפנסיונים עדין מנותק מאפשרות זו. בכל מקרה, לכל מי שמתעניין בנושא מומלץ לעיין בתקנות שפורסמו ולהתייעץ עם אנשי מקצוע מתאימים.

 

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/  או יעוץ במוצר פיננסי ו/ או שיווק פיננסי ו /או ייעוץ מס/ ו/ או יעוץ פיננסי ו/ או יעוץ משפטי ו/או יעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. 

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אנונימי 15/11/2018 20:52
    הגב לתגובה זו
    בעסה. המזל שלי שעליתי עכשיו מ 83 ל 90
  • 5.
    רועי 02/11/2018 14:37
    הגב לתגובה זו
    בגמל אין בכלל חברה שמאפשרת IRA מציע לבדוק הנתונים..
  • Eyal 04/11/2018 15:16
    הגב לתגובה זו
    תבדוק את השוק, יש הרבה.
  • moti 04/11/2018 10:03
    הגב לתגובה זו
    יש לי קופ"ג בניהול אישי של אי.בי.אי
  • 4.
    נדב 01/11/2018 22:10
    הגב לתגובה זו
    לא נתקלתי בכזה רמה של ירידה לפרטים בשום ניתוח. נראית אחלה מערכת
  • 3.
    ישראבלוף 01/11/2018 15:30
    הגב לתגובה זו
    אנחנו נחלוב עמלות כמעט רגילות ואתה תנהל.
  • 2.
    אריק 31/10/2018 12:33
    הגב לתגובה זו
    בתכנית לפי תיקון 190 עשיתי ניסיון : הכנסתי 250000 לניהול חברה ידועה ועוד 250000 ניהלתי בעצמי ב-IRA. התוצאה אחרי חצי שנה , הם הרוויחו כ-2,000 ש"ח ואני כ-10,000! היום העברתי הכל ל-IRA והתוצאות מדברות.
  • תומר 31/10/2018 22:21
    הגב לתגובה זו
    א. בחצי שנה לא ניתן לסיק כלום. למזל יש השפעה גדולה מדי. תכה גוף מוסדי מוצלח במשך 4-5 שנים ואז נדבר. ב. מה אחוז המניות בשני התיקים?
  • 1.
    ש 31/10/2018 11:04
    הגב לתגובה זו
    בעיקרון רוב החוסכים הישראלים רואים קה"ש כמכשיר לשש שנים ולא יותר, מה שמקשה עליהם להגיע לסף המינימיום של צבירה שחברות IRA מסכימות אליו. אולי הקלה ברגולציה (למשל שהחברה בודקת פעם בשנה שהחוסך עומד בתנאים ובשאר הזמן על אחריותו) תוריד את הסף בעניין הזה. לגבי גמל אין כמעט מה לדבר כי הרוב בוחרים בפנסיה- יש הכוונה ברורה מהרגולטור לשם ואין שם IRA.
  • יניב 01/11/2018 13:42
    הגב לתגובה זו
    ממוצע החיסכון בקרנות ההשתלמות הוא כ 8 שנים. יש אוכלוסיה לא מבוטלת של עמיתים ששומרים את הקרנות הנזילות לאורך זמן לטובת שמירת הנזילות גם בהפקדות שוטפות.
  • תומר 31/10/2018 22:22
    הגב לתגובה זו
    אבל אין ביטוח ואין אגח מיועד. הביטוח הפרטי עולה הרבה יותר ולוותר על אגח מיועד לא כדאי.
נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות. 

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: