בשבוע שחלף התבשרנו כי חברות הביטוח החליטו לסגת מהעתירה שהגישו לבג"ץ בה דרשו מאגף שוק ההון לקבוע קריטריונים חדשים למכרז "קרנות ברירת המחדל". לטענתן, המכרז כפי שהוגש היום נותן עדיפות ברורה לקרנות הפנסיה הקטנות ולחברות הביטוח באמצעות קרנות הפנסיה שברשותן אין אפשרות אמיתית לזכות בו.

מה משמעות המכרז והאם המאבק היה שווה? 

שוק הפנסיה במדינת ישראל הכולל את קרנות הפנסיה החדשות, קופות הגמל וביטוחי המנהלים הוא שוק שבו מתנהלת הצבירה הפנסיונית של מרביתנו והוא מגלגל נכסים של מעל לטריליון שקל ופרמיות חודשיות של עשרות מיליוני שקלים.

בשנת 2008 נפל דבר במדינת ישראל בתחום הפנסיה כאשר צו ההרחבה לפנסיה מקיפה במשק, "פנסיית חובה", חייב את המעסיקים להפקיד לפנסיה עבור עובדיהם הפקדות שהלכו וגדלו עם השנים. במהלך שנת 2017 הצטרפו גם העצמאים לחקיקה זו.

שוק קרנות הפנסיה שהיה שוק מנומנם למדיי וב-2008 עמד היקף הנכסים בו על כ-40 מיליארד צמח וגדל, וכיום רק בקרנות הפנסיה החדשות מתנהלים נכסים שמעל 310 מיליארד שקל שממשיכים לצמוח ביותר מ-10% מדי שנה. כך שבהחלט מדובר על שוק אשר מניב הכנסות שאף גוף עסקי שנמצא בתחום לא יכול להתעלם ממנו.

• מדריך לקניית רכב: איך לבחור נכון ולחסוך אלפי שקלים
• מגדל בתשואת הון יוצאת דופן ועלייה של 10% בהון העצמי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מהו מכרז "קרנות ברירת המחדל"?

על פי פנסיית חובה חייב מעסיק להפקיד עבור עובד אשר מגיע עם תוכנית פנסיונית קיימת לאחר 3 חודשים מיום תחילת עבודתו (רטרואקטיבית) או סוף שנת המס - המוקדם מבין השנים. למי שהגיע ללא תוכנית קיימת, אחרי 6 חודשים על המעסיק להפקיד לקופה לקצבה כלשהיא כאשר בצו ההרחבה נקבע כי קופת ברירת מחדל היא קרן פנסיה מקיפה.

כלומר, במידה והעובד לא בחר במהלך התקופה הזו בגוף פנסיוני בו יבצע את הפקדותיו מחויב המעסיק להפקיד כספים עבורו. כספים אלו מועברים לקרן פנסיה ברירת מחדל.

כך לדוגמא עובד שמתחיל לעבוד היום וברשותו תוכנית פנסיונית קיימת ולא בחר בתקופה של עד סוף דצמבר השנה – כאמור 3 חודשים או סוף שנת המס המוקדם מביניהם, בסוף דצמבר יעביר המעביד את ההפקדות הפנסיוניות לקרן ברירת המחדל.

• הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
• חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

עד לפני כשנתיים נושא קרן הפנסיה ברירת המחדל לא הוסדר וכל מעסיק היה יכול לחתום הסכם כזה עם כל גוף פנסיוני ואכן כך עשו מעסיקים רבים. עקב ההבדלים הגדולים בדמי הניהול שהתגלו בהסכמי ברירת מחדל החליט אגף שוק ההון לצאת במכרז הראשון שבו נבחרו שתי קרנות פנסיה שהתחייבו לדמי הניהול הנמוכים ביותר כקרנות ברירת מחדל.

שתי הקרנות הזוכות היו: קרן הפנסיה המקיפה של מיטב דש אשר התחייבה לגבות דמי ניהול של 1.31% מההפקדה החודשית ועוד 0.01% מהצבירה השנתית וקרן הפנסיה של הלמן אלדובי אשר תגבה דמי ניהול מהפקדה של 1.49% מההפקדה ועוד 0.001% מהצבירה השנתית. 

אמנם, גם לאחר מכן לא השתנתה בהרבה המגמה וההצטרפות לקרנות הפנסיה הגדולות שבבעלות חברות הביטוח לא קטנה ובחלק מהמקרים אפילו גברה. אז למה לפתע קיימת חשיבות כה גדולה למכרז החדש עד שחברות הביטוח התעקשו למנוע את פרסום תוצאותיו באמצעות בג"צ? לטעמי מדובר ב-3 סיבות מרכזיות:

1. אולי החשובה מכולן היא העובדה כי במסגרת המכרז הקודם נקבע כי לעסקים אשר יש הסכם בתוקף עם קרן ברירת מחדל אחרת, בתנאים מסוימים יוכל אותו הסכם להמשיך ולחול עד 3/2019. הסכמים אלו פוקעים בשנה הקרובה ואז החובה של כל המעסיקים תהה להפקדה כברירת מחדל לקרן הפנסיה שתבחר במכרז. 

2. הצפי הוא כי במכרז הקרוב יתווספו למיטב דש והלמן אלדובי עוד שתי זוכות, קרנות הפנסיה של פסגות ובמיוחד קרן הפנסיה של אלטשולר שחם.

עד למכרז זה עיקר הטענות נגד הקרנות שזכו היתה כי על דמי הניהול הנמוכים משלמים החוסכים בתשואה נמוכה יותר. קרן הפנסיה של אלטשולר שחם מובילה את השוק כבר כמה שנים בתשואות ועל כן החשש הגדול של המתחרים הוא שבשילוב של דמי ניהול נמוכים ותשואה גבוהה יהיה קשה לתקוף את הזוכות.

3. במכרז נקבעו דמי ניהול מינימליים. במסגרת המכרז חויבו קרנות הפנסיה שלא לרדת מדמי ניהול של 1% מההפקדה ו-0.05% מהצבירה דבר שמעלה את הרווחיות לאורך ביחס למכרז הקודם של החברות שיזכו.

בנוסף, המכרז כולל בתוכו התחייבות של קרנות הפנסיה הזוכות להפחתת דמי ניהול מגזר נוסף - הפנסיונרים - אלו שמממשים את הפנסיה.

נראה כי התחייבות זו תוכל להעיר ענף שלם שהיה סטטי עד כה והוא הפורשים לפנסיה. דמי הניהול של כל קרנות הפנסיה בעת היציאה לפנסיה עלו למקסימום הניתן על פי חוק - 0.5% וכתוצאה מכך ההמרה לפנסיה בכל הגופים הייתה על פי נוסחה דומה.

הקטנת דמי הניהול לפנסיונרים תשנה מגמה זו ותגרום להבדלים בין החברות ויכולת של מממשי הקצבה לערוך בדיקה מסודרת וסקר שוק טרום מימוש הפנסיה.