דעה

מהפכה? מכרז קרנות פנסיה ברירת מחדל מעיר ענף שלם

המומחה הפנסיוני של Bizportal מסביר מדוע התעקשו חברות הביטוח למנוע את פרסום תוצאות המכרז דרך בג"צ ומי צפויים להיות המרוויחים העיקריים // דעה

ירון שמיר | (2)

בשבוע שחלף התבשרנו כי חברות הביטוח החליטו לסגת מהעתירה שהגישו לבג"ץ בה דרשו מאגף שוק ההון לקבוע קריטריונים חדשים למכרז "קרנות ברירת המחדל". לטענתן, המכרז כפי שהוגש היום נותן עדיפות ברורה לקרנות הפנסיה הקטנות ולחברות הביטוח באמצעות קרנות הפנסיה שברשותן אין אפשרות אמיתית לזכות בו.

מה משמעות המכרז והאם המאבק היה שווה? 

שוק הפנסיה במדינת ישראל הכולל את קרנות הפנסיה החדשות, קופות הגמל וביטוחי המנהלים הוא שוק שבו מתנהלת הצבירה הפנסיונית של מרביתנו והוא מגלגל נכסים של מעל לטריליון שקל ופרמיות חודשיות של עשרות מיליוני שקלים.

 

בשנת 2008 נפל דבר במדינת ישראל בתחום הפנסיה כאשר צו ההרחבה לפנסיה מקיפה במשק, "פנסיית חובה", חייב את המעסיקים להפקיד לפנסיה עבור עובדיהם הפקדות שהלכו וגדלו עם השנים. במהלך שנת 2017 הצטרפו גם העצמאים לחקיקה זו.

 

שוק קרנות הפנסיה שהיה שוק מנומנם למדיי וב-2008 עמד היקף הנכסים בו על כ-40 מיליארד צמח וגדל, וכיום רק בקרנות הפנסיה החדשות מתנהלים נכסים שמעל 310 מיליארד שקל שממשיכים לצמוח ביותר מ-10% מדי שנה. כך שבהחלט מדובר על שוק אשר מניב הכנסות שאף גוף עסקי שנמצא בתחום לא יכול להתעלם ממנו.

 

מהו מכרז "קרנות ברירת המחדל"?

על פי פנסיית חובה חייב מעסיק להפקיד עבור עובד אשר מגיע עם תוכנית פנסיונית קיימת לאחר 3 חודשים מיום תחילת עבודתו (רטרואקטיבית) או סוף שנת המס - המוקדם מבין השנים. למי שהגיע ללא תוכנית קיימת, אחרי 6 חודשים על המעסיק להפקיד לקופה לקצבה כלשהיא כאשר בצו ההרחבה נקבע כי קופת ברירת מחדל היא קרן פנסיה מקיפה.

 

כלומר, במידה והעובד לא בחר במהלך התקופה הזו בגוף פנסיוני בו יבצע את הפקדותיו מחויב המעסיק להפקיד כספים עבורו. כספים אלו מועברים לקרן פנסיה ברירת מחדל.

 

כך לדוגמא עובד שמתחיל לעבוד היום וברשותו תוכנית פנסיונית קיימת ולא בחר בתקופה של עד סוף דצמבר השנה – כאמור 3 חודשים או סוף שנת המס המוקדם מביניהם, בסוף דצמבר יעביר המעביד את ההפקדות הפנסיוניות לקרן ברירת המחדל.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

עד לפני כשנתיים נושא קרן הפנסיה ברירת המחדל לא הוסדר וכל מעסיק היה יכול לחתום הסכם כזה עם כל גוף פנסיוני ואכן כך עשו מעסיקים רבים. עקב ההבדלים הגדולים בדמי הניהול שהתגלו בהסכמי ברירת מחדל החליט אגף שוק ההון לצאת במכרז הראשון שבו נבחרו שתי קרנות פנסיה שהתחייבו לדמי הניהול הנמוכים ביותר כקרנות ברירת מחדל.

שתי הקרנות הזוכות היו: קרן הפנסיה המקיפה של מיטב דש אשר התחייבה לגבות דמי ניהול של 1.31% מההפקדה החודשית ועוד 0.01% מהצבירה השנתית וקרן הפנסיה של הלמן אלדובי אשר תגבה דמי ניהול מהפקדה של 1.49% מההפקדה ועוד 0.001% מהצבירה השנתית. 

אמנם, גם לאחר מכן לא השתנתה בהרבה המגמה וההצטרפות לקרנות הפנסיה הגדולות שבבעלות חברות הביטוח לא קטנה ובחלק מהמקרים אפילו גברה. אז למה לפתע קיימת חשיבות כה גדולה למכרז החדש עד שחברות הביטוח התעקשו למנוע את פרסום תוצאותיו באמצעות בג"צ? לטעמי מדובר ב-3 סיבות מרכזיות:

 

1. אולי החשובה מכולן היא העובדה כי במסגרת המכרז הקודם נקבע כי לעסקים אשר יש הסכם בתוקף עם קרן ברירת מחדל אחרת, בתנאים מסוימים יוכל אותו הסכם להמשיך ולחול עד 3/2019. הסכמים אלו פוקעים בשנה הקרובה ואז החובה של כל המעסיקים תהה להפקדה כברירת מחדל לקרן הפנסיה שתבחר במכרז. 

 

2. הצפי הוא כי במכרז הקרוב יתווספו למיטב דש והלמן אלדובי עוד שתי זוכות, קרנות הפנסיה של פסגות ובמיוחד קרן הפנסיה של אלטשולר שחם.

 

עד למכרז זה עיקר הטענות נגד הקרנות שזכו היתה כי על דמי הניהול הנמוכים משלמים החוסכים בתשואה נמוכה יותר. קרן הפנסיה של אלטשולר שחם מובילה את השוק כבר כמה שנים בתשואות ועל כן החשש הגדול של המתחרים הוא שבשילוב של דמי ניהול נמוכים ותשואה גבוהה יהיה קשה לתקוף את הזוכות.

 

3. במכרז נקבעו דמי ניהול מינימליים. במסגרת המכרז חויבו קרנות הפנסיה שלא לרדת מדמי ניהול של 1% מההפקדה ו-0.05% מהצבירה דבר שמעלה את הרווחיות לאורך ביחס למכרז הקודם של החברות שיזכו.

 

בנוסף, המכרז כולל בתוכו התחייבות של קרנות הפנסיה הזוכות להפחתת דמי ניהול מגזר נוסף - הפנסיונרים - אלו שמממשים את הפנסיה.

 

נראה כי התחייבות זו תוכל להעיר ענף שלם שהיה סטטי עד כה והוא הפורשים לפנסיה. דמי הניהול של כל קרנות הפנסיה בעת היציאה לפנסיה עלו למקסימום הניתן על פי חוק - 0.5% וכתוצאה מכך ההמרה לפנסיה בכל הגופים הייתה על פי נוסחה דומה.

 

הקטנת דמי הניהול לפנסיונרים תשנה מגמה זו ותגרום להבדלים בין החברות ויכולת של מממשי הקצבה לערוך בדיקה מסודרת וסקר שוק טרום מימוש הפנסיה. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לירון 15/10/2018 12:16
    הגב לתגובה זו
    למה לדעתך אין תחרות בין החברות על לקוחות לפני פנסיה וכולם גובים ד"נ מקסימליים? כל סאגת ברירת מחדל מגלה שיש תחרות רבה על לקוחות מפקידים (וגם לפני ברירת מחדל היתה תחרות), בשעה שהזוכה של המכרז הקודם שמפרסמת דוחות (מיטב דש) בכלל מגלה שהם לא הרוויחו מכל סיפור הברירת מחדל (כנראה בגלל הרבה לקוחות עם שכר והפרשה נמוכים, וכי העמלה נגזרת כאחוז מההפרשה) והתפעול עולה להם יותר מהגידול בהכנסה. לעומת זאת, לפנסיונרים אין כמעט עניין של תפעול, להבנתי, אז אמורה להיות תחרות...
  • ירון שמיר 28/10/2018 10:45
    הגב לתגובה זו
    הפנסיונרים הם קהל שבוי היום ברגע שאתה יוצא מפנסיה מקרן מסויימת אינך יכול לעזוב. בנוסף חלק גדול מהפנסיונרים כלל לא יודעים שיש להם דמי ניהול. בניגוד לעמיתים רגילים דמי הניהול נמצאים במקדם הקצבה ואינם גלויים.........
חותים
צילום: טוויטר

החות'ים בתימן - היסטוריה, כלכלה, פוליטיקה ומה יהיה בהמשך?

המלחמה עם ישראל - אחרי חיסול ראש הממשלה החות'י והשרים, בכיר חות'י אומר: "המלחמה עלתה שלב. אצלנו מעשים קודמים לדיבורים. ננקום על מה שקרה". 

משה כסיף |
נושאים בכתבה חות'ים

הבכיר החות'י מוחמד אל-בוח'ייתי איים בריאיון לאל-מיאדין: "התקיפה של ישיבת ראשות הממשלה בידי הישות הציונית היא חציית כל הקווים האדומים במערכה הזו. אין מנוס מכך שתהיה נקמה על מותם של השהידים. נגיב להסלמה בהסלמה, ונזכיר לישות הציונית כי בסופו של דבר היא תשלם את מחיר כל הפשעים שביצעו, בין אם בתימן, בפלסטין, בלבנון או בסוריה. כל עוד הישות הציונית חצתה את הקווים האדומים, משמעות הדבר היא שהמלחמה נכנסה לשלב חדש. ואנחנו נוהגים לומר תמיד שהמעשה אצלנו קודם לדיבור, ואין מנוס מנקמה".

ישראל ביצעה לפני מספר ימים תקיפה בצנעא, שחיסלה מנהיגים פוליטיים וצבאיים של החות'ים בתימן. על פי ההערכות מלבד ראש הממשלה, שחיסולו כבר אושר רשמית ע"י גורמים בתימן, חוסלו בתקיפה הישראלית גם מזכיר הממשלה, שר המשפטים, שר הכלכלה והמסחר, שר החוץ, שר החקלאות, שר ההסברה ופונקציונרים נוספים בממשלה החות'ית. מנגד, ההערכה של גורמי הביטחון בישראל היא שהרמטכ"ל ושר ההגנה לא חוסלו בתקיפה בצנעא. עם זאת, ישנה הערכה מבוססת למדי, הגורסת שהרמטכ"ל החות'י נפגע בתקיפה שנערכה באתר נוסף מחוץ לצנעא, ביאת החות'ים בצפון תימן.

אתמול התפרסמה בתימן הודעה המאשרת כי "ראש הממשלה ומספר שרים חוסלו". למרות איומים בעקבות התקיפה, נכון למועד כתיבת שורות אלה טרם בוצעה תקיפה לכיוון ישראל, אבל רוב הסיכויים שתקיפה כזאת תתרחש, השאלה רק מתי?.

רקע: מלחמת חרבות ברזל והחות'ים

בשנים האחרונות עלתה תימן לכותרות פעם אחר פעם בהקשר צבאי – מרידות, מלחמות והפיכות פנימיות. זמן קצר אחרי שהתחילה מלחמת חרבות ברזל, בתאריך 19 באוקטובר, הצטרפו החות'ים בתימן למערכה באמצעות שיגור טילים וכטב"מים לעבר ישראל. מאז נאלצה מדינת ישראל לבצע חלוקת קשב חדשה לאזור, ולהעניק תשומת לב משמעותית לאיום החות'י עליה. בשורות הבאות אסיר את הלוט מעל מדינה בעלת עבר עשיר, שגם בה עשתה איראן שימוש כחלק ממארג הפרוקסי, שהיו אמורים לפגוע בישראל ולמנוע ממנה לפגוע באיראן ובשלוחיה באזור. בשורות להלן אעסוק על קצה המזלג בהיסטוריה, בכלכלה ובפוליטיקה התימנית. כמו כן, אתייחס לחיסול הממוקד של מנהיגים מדיניים וצבאיים בצפון תימן והמשמעויות שלו.

לאורך כל התקופה, מרגע פתיחת מבצע עם כלביא ועד מועד כתיבת שורות אלה, המשיכו החות'ים מעת לעת לתקוף את ישראל. במשך הזמן הותקפו החות'ים על ידי ישראל, ארה"ב ומדינות שונות מספר פעמים, אבל לא חדלו ממעשיהם. בנוסף, הם חסמו או לכל הפחות איימו על התעבורה הימית במצרי באב אל מנדב.

חותים
צילום: טוויטר

החות'ים בתימן - היסטוריה, כלכלה, פוליטיקה ומה יהיה בהמשך?

המלחמה עם ישראל - אחרי חיסול ראש הממשלה החות'י והשרים, בכיר חות'י אומר: "המלחמה עלתה שלב. אצלנו מעשים קודמים לדיבורים. ננקום על מה שקרה". 

משה כסיף |
נושאים בכתבה חות'ים

הבכיר החות'י מוחמד אל-בוח'ייתי איים בריאיון לאל-מיאדין: "התקיפה של ישיבת ראשות הממשלה בידי הישות הציונית היא חציית כל הקווים האדומים במערכה הזו. אין מנוס מכך שתהיה נקמה על מותם של השהידים. נגיב להסלמה בהסלמה, ונזכיר לישות הציונית כי בסופו של דבר היא תשלם את מחיר כל הפשעים שביצעו, בין אם בתימן, בפלסטין, בלבנון או בסוריה. כל עוד הישות הציונית חצתה את הקווים האדומים, משמעות הדבר היא שהמלחמה נכנסה לשלב חדש. ואנחנו נוהגים לומר תמיד שהמעשה אצלנו קודם לדיבור, ואין מנוס מנקמה".

ישראל ביצעה לפני מספר ימים תקיפה בצנעא, שחיסלה מנהיגים פוליטיים וצבאיים של החות'ים בתימן. על פי ההערכות מלבד ראש הממשלה, שחיסולו כבר אושר רשמית ע"י גורמים בתימן, חוסלו בתקיפה הישראלית גם מזכיר הממשלה, שר המשפטים, שר הכלכלה והמסחר, שר החוץ, שר החקלאות, שר ההסברה ופונקציונרים נוספים בממשלה החות'ית. מנגד, ההערכה של גורמי הביטחון בישראל היא שהרמטכ"ל ושר ההגנה לא חוסלו בתקיפה בצנעא. עם זאת, ישנה הערכה מבוססת למדי, הגורסת שהרמטכ"ל החות'י נפגע בתקיפה שנערכה באתר נוסף מחוץ לצנעא, ביאת החות'ים בצפון תימן.

אתמול התפרסמה בתימן הודעה המאשרת כי "ראש הממשלה ומספר שרים חוסלו". למרות איומים בעקבות התקיפה, נכון למועד כתיבת שורות אלה טרם בוצעה תקיפה לכיוון ישראל, אבל רוב הסיכויים שתקיפה כזאת תתרחש, השאלה רק מתי?.

רקע: מלחמת חרבות ברזל והחות'ים

בשנים האחרונות עלתה תימן לכותרות פעם אחר פעם בהקשר צבאי – מרידות, מלחמות והפיכות פנימיות. זמן קצר אחרי שהתחילה מלחמת חרבות ברזל, בתאריך 19 באוקטובר, הצטרפו החות'ים בתימן למערכה באמצעות שיגור טילים וכטב"מים לעבר ישראל. מאז נאלצה מדינת ישראל לבצע חלוקת קשב חדשה לאזור, ולהעניק תשומת לב משמעותית לאיום החות'י עליה. בשורות הבאות אסיר את הלוט מעל מדינה בעלת עבר עשיר, שגם בה עשתה איראן שימוש כחלק ממארג הפרוקסי, שהיו אמורים לפגוע בישראל ולמנוע ממנה לפגוע באיראן ובשלוחיה באזור. בשורות להלן אעסוק על קצה המזלג בהיסטוריה, בכלכלה ובפוליטיקה התימנית. כמו כן, אתייחס לחיסול הממוקד של מנהיגים מדיניים וצבאיים בצפון תימן והמשמעויות שלו.

לאורך כל התקופה, מרגע פתיחת מבצע עם כלביא ועד מועד כתיבת שורות אלה, המשיכו החות'ים מעת לעת לתקוף את ישראל. במשך הזמן הותקפו החות'ים על ידי ישראל, ארה"ב ומדינות שונות מספר פעמים, אבל לא חדלו ממעשיהם. בנוסף, הם חסמו או לכל הפחות איימו על התעבורה הימית במצרי באב אל מנדב.