צילום: Bizportal

דעה

מהפכה? מכרז קרנות פנסיה ברירת מחדל מעיר ענף שלם

המומחה הפנסיוני של Bizportal מסביר מדוע התעקשו חברות הביטוח למנוע את פרסום תוצאות המכרז דרך בג"צ ומי צפויים להיות המרוויחים העיקריים // דעה

ירון שמיר | 14/10/2018 10:19 (2)

נושאים בכתבה ביטוח חיסכון פנסיוני ירון שמיר פנסיה

בשבוע שחלף התבשרנו כי חברות הביטוח החליטו לסגת מהעתירה שהגישו לבג"ץ בה דרשו מאגף שוק ההון לקבוע קריטריונים חדשים למכרז "קרנות ברירת המחדל". לטענתן, המכרז כפי שהוגש היום נותן עדיפות ברורה לקרנות הפנסיה הקטנות ולחברות הביטוח באמצעות קרנות הפנסיה שברשותן אין אפשרות אמיתית לזכות בו.

מה משמעות המכרז והאם המאבק היה שווה?

שוק הפנסיה במדינת ישראל הכולל את קרנות הפנסיה החדשות, קופות הגמל וביטוחי המנהלים הוא שוק שבו מתנהלת הצבירה הפנסיונית של מרביתנו והוא מגלגל נכסים של מעל לטריליון שקל ופרמיות חודשיות של עשרות מיליוני שקלים.

בשנת 2008 נפל דבר במדינת ישראל בתחום הפנסיה כאשר צו ההרחבה לפנסיה מקיפה במשק, "פנסיית חובה", חייב את המעסיקים להפקיד לפנסיה עבור עובדיהם הפקדות שהלכו וגדלו עם השנים. במהלך שנת 2017 הצטרפו גם העצמאים לחקיקה זו.

שוק קרנות הפנסיה שהיה שוק מנומנם למדיי וב-2008 עמד היקף הנכסים בו על כ-40 מיליארד צמח וגדל, וכיום רק בקרנות הפנסיה החדשות מתנהלים נכסים שמעל 310 מיליארד שקל שממשיכים לצמוח ביותר מ-10% מדי שנה. כך שבהחלט מדובר על שוק אשר מניב הכנסות שאף גוף עסקי שנמצא בתחום לא יכול להתעלם ממנו.

מהו מכרז "קרנות ברירת המחדל"?

על פי פנסיית חובה חייב מעסיק להפקיד עבור עובד אשר מגיע עם תוכנית פנסיונית קיימת לאחר 3 חודשים מיום תחילת עבודתו (רטרואקטיבית) או סוף שנת המס - המוקדם מבין השנים. למי שהגיע ללא תוכנית קיימת, אחרי 6 חודשים על המעסיק להפקיד לקופה לקצבה כלשהיא כאשר בצו ההרחבה נקבע כי קופת ברירת מחדל היא קרן פנסיה מקיפה.

כלומר, במידה והעובד לא בחר במהלך התקופה הזו בגוף פנסיוני בו יבצע את הפקדותיו מחויב המעסיק להפקיד כספים עבורו. כספים אלו מועברים לקרן פנסיה ברירת מחדל.

כך לדוגמא עובד שמתחיל לעבוד היום וברשותו תוכנית פנסיונית קיימת ולא בחר בתקופה של עד סוף דצמבר השנה – כאמור 3 חודשים או סוף שנת המס המוקדם מביניהם, בסוף דצמבר יעביר המעביד את ההפקדות הפנסיוניות לקרן ברירת המחדל.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

עד לפני כשנתיים נושא קרן הפנסיה ברירת המחדל לא הוסדר וכל מעסיק היה יכול לחתום הסכם כזה עם כל גוף פנסיוני ואכן כך עשו מעסיקים רבים. עקב ההבדלים הגדולים בדמי הניהול שהתגלו בהסכמי ברירת מחדל החליט אגף שוק ההון לצאת במכרז הראשון שבו נבחרו שתי קרנות פנסיה שהתחייבו לדמי הניהול הנמוכים ביותר כקרנות ברירת מחדל.

שתי הקרנות הזוכות היו: קרן הפנסיה המקיפה של מיטב דש אשר התחייבה לגבות דמי ניהול של 1.31% מההפקדה החודשית ועוד 0.01% מהצבירה השנתית וקרן הפנסיה של הלמן אלדובי אשר תגבה דמי ניהול מהפקדה של 1.49% מההפקדה ועוד 0.001% מהצבירה השנתית.

אמנם, גם לאחר מכן לא השתנתה בהרבה המגמה וההצטרפות לקרנות הפנסיה הגדולות שבבעלות חברות הביטוח לא קטנה ובחלק מהמקרים אפילו גברה. אז למה לפתע קיימת חשיבות כה גדולה למכרז החדש עד שחברות הביטוח התעקשו למנוע את פרסום תוצאותיו באמצעות בג"צ? לטעמי מדובר ב-3 סיבות מרכזיות:

1. אולי החשובה מכולן היא העובדה כי במסגרת המכרז הקודם נקבע כי לעסקים אשר יש הסכם בתוקף עם קרן ברירת מחדל אחרת, בתנאים מסוימים יוכל אותו הסכם להמשיך ולחול עד 3/2019. הסכמים אלו פוקעים בשנה הקרובה ואז החובה של כל המעסיקים תהה להפקדה כברירת מחדל לקרן הפנסיה שתבחר במכרז.

2. הצפי הוא כי במכרז הקרוב יתווספו למיטב דש והלמן אלדובי עוד שתי זוכות, קרנות הפנסיה של פסגות ובמיוחד קרן הפנסיה של אלטשולר שחם.

עד למכרז זה עיקר הטענות נגד הקרנות שזכו היתה כי על דמי הניהול הנמוכים משלמים החוסכים בתשואה נמוכה יותר. קרן הפנסיה של אלטשולר שחם מובילה את השוק כבר כמה שנים בתשואות ועל כן החשש הגדול של המתחרים הוא שבשילוב של דמי ניהול נמוכים ותשואה גבוהה יהיה קשה לתקוף את הזוכות.

3. במכרז נקבעו דמי ניהול מינימליים. במסגרת המכרז חויבו קרנות הפנסיה שלא לרדת מדמי ניהול של 1% מההפקדה ו-0.05% מהצבירה דבר שמעלה את הרווחיות לאורך ביחס למכרז הקודם של החברות שיזכו.

בנוסף, המכרז כולל בתוכו התחייבות של קרנות הפנסיה הזוכות להפחתת דמי ניהול מגזר נוסף - הפנסיונרים - אלו שמממשים את הפנסיה.

נראה כי התחייבות זו תוכל להעיר ענף שלם שהיה סטטי עד כה והוא הפורשים לפנסיה. דמי הניהול של כל קרנות הפנסיה בעת היציאה לפנסיה עלו למקסימום הניתן על פי חוק - 0.5% וכתוצאה מכך ההמרה לפנסיה בכל הגופים הייתה על פי נוסחה דומה.

הקטנת דמי הניהול לפנסיונרים תשנה מגמה זו ותגרום להבדלים בין החברות ויכולת של מממשי הקצבה לערוך בדיקה מסודרת וסקר שוק טרום מימוש הפנסיה.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

1.
לירון 15/10/2018 12:16
הגב לתגובה זו
למה לדעתך אין תחרות בין החברות על לקוחות לפני פנסיה וכולם גובים ד"נ מקסימליים? כל סאגת ברירת מחדל מגלה שיש תחרות רבה על לקוחות מפקידים (וגם לפני ברירת מחדל היתה תחרות), בשעה שהזוכה של המכרז הקודם שמפרסמת דוחות (מיטב דש) בכלל מגלה שהם לא הרוויחו מכל סיפור הברירת מחדל (כנראה בגלל הרבה לקוחות עם שכר והפרשה נמוכים, וכי העמלה נגזרת כאחוז מההפרשה) והתפעול עולה להם יותר מהגידול בהכנסה. לעומת זאת, לפנסיונרים אין כמעט עניין של תפעול, להבנתי, אז אמורה להיות תחרות...
ירון שמיר 28/10/2018 10:45
הגב לתגובה זו
הפנסיונרים הם קהל שבוי היום ברגע שאתה יוצא מפנסיה מקרן מסויימת אינך יכול לעזוב. בנוסף חלק גדול מהפנסיונרים כלל לא יודעים שיש להם דמי ניהול. בניגוד לעמיתים רגילים דמי הניהול נמצאים במקדם הקצבה ואינם גלויים.........

בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי | 23/12/2025 17:59

נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

להמשך הכתבה לחץ כאן

הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג | 24/12/2025 10:48

נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.

להמשך הכתבה לחץ כאן