השורה התחתונה לא מספרת את כל הסיפור

צריך לקחת את נתון הצמיחה בפרופורציה הנכונה: לא להתעלם מנורות האזהרה שהדליק, אך לא להסיק ממנו על האטה של ממש. מה המצב בהשוואה למדינות המפותחות?

רונן מנחם | 20/08/2018 08:45 (1)

נושאים בכתבה מזרחי טפחות צמיחה רונן מנחם תוצר

את הכותרות של יום חמישי תפס – לא בטובתו – נתון צמיחת התוצר, שברבע השני של השנה התכווץ מ-4.8% ל-2.0%. כל מרכיבי הביקוש נחלשו, כולל הצריכה הפרטית, שלא גדלה כמעט, ההשקעה בענפי המשק (שירדה 7%) והייצוא. שורה תחתונה לא מרשימה, בלשון המעטה, אך היא לא מספרת את כל הסיפור: התמונה לא כזו שלילית. אסביר.

ראשית – לא יצאנו מכלינו כשהמשק צמח כ-5% ברבע הראשון, כי זה כלל הרבה מיסים מייבוא כלי רכב; בלעדיהם, צמח התוצר 3.6% "בלבד". לפי חישוב זה, גדל התוצר 3.0% ברבע השני – נתון יפה למדי. שנית, גם לתוצר הכולל יהיה קשה לצמוח מהר כבעבר, כי האבטלה במשק נמוכה מאוד (פחות מ-4% ברבע השני) ולמעשה התעסוקה מלאה; לכן, כשהביקוש גדל, קשה יותר לתוצר להדביק את הקצב וצריך להתאים את הציפיות לכך. ושלישית – ביקוש גדול מבעבר מופנה לחו"ל (הייבוא האזרחי קפץ יותר מ-8%) על רקע הרכישות המקוונות מעבר לים. זה קורה בכל מקום בעולם.

מעבר לכך, צריך לזכור שנתוני התוצר נמדדים מדי רבע, אך מתוקנים בהמשך ולעיתים משנים לחלוטין את התמונה. לראיה, התוצר גדל 2.5% במחצית הראשונה של 2017, 4.3% במחצית השנייה ו-4.0% במחצית הראשונה של 2018 – תוואי "חלק" ונאה. ואם רוצים לחשוב קדימה יש נתונים אינדיקטיביים, כגון המדד המשולב למצב המשק, סקר החברות של בנק ישראל ומדדי סנטימנט, שמשרטטים תמונה חיובית גם להמשך.

מבחינת הסקטור העסקי – צמיחה איטית יותר אמנם תגביל את כוח התמחור שלו, בפרט היכן שהתחרות מוגברת, אך מאידך תגרום אולי לבנק ישראל להמתין עם עליית הריבית, עד שייווכח אם ההאטה נקודתית (מהסיבות שציינתי) או מתמשכת.

כמובן, איני בא לומר שהכול טוב. יש לעקוב אחר ירידת ההשקעה בנכסים קבועים, שאם תימשך תפגע בתוצר הפוטנציאלי ותגדיל לחצי מחירים; (בינתיים, נהנה המשק מהעליות המרשימות של ארבעת הרבעים הקודמים). ההשקעה בבתי מגורים יורדת חמישה רבעים ברציפות, מגבילה את היצע הבנייה ולא תקל על ריסון מחירי הדיור; ולגבי הוצאות הממשלה – שמדובר על הגדלתן (לאור העלאת דירוג החוב של המשק, צרכי הביטחון ושנת הבחירות שבפתח), אם תימשך ההאטה, יועמק הגירעון התקציבי במונחי תוצר ויקשה על המגזר העסקי לגייס אשראי.

בשורה התחתונה, צריך לקחת את נתון הצמיחה בפרופורציה הנכונה: לא להתעלם מנורות האזהרה שהדליק, אך לא להסיק ממנו על האטה של ממש. בינתיים, בטח בהשוואה למדינות מפותחות רבות אחרות, המצב "די בסדר".

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

1.
לידיעת שלמה 20/08/2018 21:52
הגב לתגובה זו
ARM נרכשה ע"י סופטבנק היפנית ופועלת עכשיו בשיתוף עם סין בתחום השבבים לסלולאר. ARM נמצאת ב-90% מכל הסלולארים בעולם

צילום: Pixabay

שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?

אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים

יוסי פרנק | 08/10/2025 14:16

נושאים בכתבה שער הדולר

במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"

דולר שקל רציף 1.06%

אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.

גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.

הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: Pixabay, Pexels

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים

למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף

עופר הבר | 10/10/2025 11:16

נושאים בכתבה מטוס שדה תעופה נתב"ג

בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.

כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?

התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.

החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית.

כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש

הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.

הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.

להמשך הכתבה לחץ כאן