רונן מנחם
צילום: יח"צ, Bizportal
דעה

השורה התחתונה לא מספרת את כל הסיפור

צריך לקחת את נתון הצמיחה בפרופורציה הנכונה: לא להתעלם מנורות האזהרה שהדליק, אך לא להסיק ממנו על האטה של ממש. מה המצב בהשוואה למדינות המפותחות?

רונן מנחם | (1)

את הכותרות של יום חמישי תפס – לא בטובתו – נתון צמיחת התוצר, שברבע השני של השנה התכווץ מ-4.8% ל-2.0%. כל מרכיבי הביקוש נחלשו, כולל הצריכה הפרטית, שלא גדלה כמעט, ההשקעה בענפי המשק (שירדה 7%) והייצוא. שורה תחתונה לא מרשימה, בלשון המעטה, אך היא לא מספרת את כל הסיפור: התמונה לא כזו שלילית. אסביר.

ראשית – לא יצאנו מכלינו כשהמשק צמח כ-5% ברבע הראשון, כי זה כלל הרבה מיסים מייבוא כלי רכב; בלעדיהם, צמח התוצר 3.6% "בלבד".  לפי חישוב זה, גדל התוצר 3.0% ברבע השני – נתון יפה למדי. שנית, גם לתוצר הכולל יהיה קשה לצמוח מהר כבעבר, כי האבטלה במשק נמוכה מאוד (פחות מ-4% ברבע השני) ולמעשה התעסוקה מלאה; לכן, כשהביקוש גדל, קשה יותר לתוצר להדביק את הקצב וצריך להתאים את הציפיות לכך. ושלישית – ביקוש גדול מבעבר מופנה לחו"ל (הייבוא האזרחי קפץ יותר מ-8%) על רקע הרכישות המקוונות מעבר לים. זה קורה בכל מקום בעולם.

מעבר לכך, צריך לזכור שנתוני התוצר נמדדים מדי רבע, אך מתוקנים בהמשך ולעיתים משנים לחלוטין את התמונה. לראיה, התוצר גדל 2.5% במחצית הראשונה של 2017, 4.3% במחצית השנייה ו-4.0% במחצית הראשונה של 2018 – תוואי "חלק" ונאה. ואם רוצים לחשוב קדימה יש נתונים אינדיקטיביים, כגון המדד המשולב למצב המשק, סקר החברות של בנק ישראל ומדדי סנטימנט, שמשרטטים תמונה חיובית גם להמשך.

מבחינת הסקטור העסקי – צמיחה איטית יותר אמנם תגביל את כוח התמחור שלו, בפרט היכן שהתחרות מוגברת, אך מאידך תגרום אולי לבנק ישראל להמתין עם עליית הריבית, עד שייווכח אם ההאטה נקודתית (מהסיבות שציינתי) או מתמשכת.

כמובן, איני בא לומר שהכול טוב. יש לעקוב אחר ירידת ההשקעה בנכסים קבועים, שאם תימשך תפגע בתוצר הפוטנציאלי ותגדיל לחצי מחירים; (בינתיים, נהנה המשק מהעליות המרשימות של ארבעת הרבעים הקודמים). ההשקעה בבתי מגורים יורדת חמישה רבעים ברציפות, מגבילה את היצע הבנייה ולא תקל על ריסון מחירי הדיור; ולגבי הוצאות הממשלה – שמדובר על הגדלתן (לאור העלאת דירוג החוב של המשק, צרכי הביטחון ושנת הבחירות שבפתח), אם תימשך ההאטה, יועמק הגירעון התקציבי במונחי תוצר ויקשה על המגזר העסקי לגייס אשראי.

בשורה התחתונה, צריך לקחת את נתון הצמיחה בפרופורציה הנכונה: לא להתעלם מנורות האזהרה שהדליק, אך לא להסיק ממנו על האטה של ממש. בינתיים, בטח בהשוואה למדינות מפותחות רבות אחרות, המצב "די בסדר".

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. 

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לידיעת שלמה 20/08/2018 21:52
    הגב לתגובה זו
    ARM נרכשה ע"י סופטבנק היפנית ופועלת עכשיו בשיתוף עם סין בתחום השבבים לסלולאר. ARM נמצאת ב-90% מכל הסלולארים בעולם
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

שור נגד דב
צילום: pixabay
מעבר לים

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?

סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?

גיא טל |

מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?

ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.

האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.

בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.

בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.

הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?

למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.