צילום: יעל אפשטין

האם אישה שבוגדת מפסידה רכוש?

בית הדין הרבני אימץ דין תורה ונישל אישה מרכושה. מדריך למתגרשים לנוכח פס"ד החדש

אריאל דרור | 08/04/2018 17:48 (13)

נושאים בכתבה בית משפט גירושין רבנות

בית הדין הרבני קבע לאחרונה כי אישה שבגדה מפסידה חלק מהרכוש המשותף. במקרה המדובר הרכוש הוא דירה שרכשו בני הזוג בכספים שקיבלו בני הזוג במתנה מהורי הבעל.

לנוכח פסק הדין המטלטל שווה לבחון מספר שאלות, שכן פסק הדין יכול להשפיע על עתידן הכלכלי של נשים רבות בישראל:

מה הנושא המעורר מחלוקות?

בית הדין החליט כי העובדה שלכאורה מדובר באישה בוגדת, יש לכך משמעות רכושית, כלומר מפסידה חלק מהרכוש.

מדוע זה קרה?

בית הדין הרבני פסק לפי דין תורה, והתעלם מחוקים אזרחיים ומפסיקת בג"צ. בית הדין בפסק דין מפורט זה קיבל החלטה לחזק את התא המשפחתי, וקבע 'כי יש דין ויש דיין' - ולכן אישה שבגדה תשלם על מעשיה. בדרך לחזק את התא המשפחתי, רמס בית הדין, פסיקה של בג"ץ, חוקים אזרחיים החלים עליו, ופסק לפי דין תורה, תוך שברוב חכמתו, מתווה דרך משפט/דרך אזרחית, לדין תורה.

מה סמכותו של בית הדין הרבני בעניני רכוש?

בראש ובראשונה יצוין כי בית הדין הרבני קונה סמכות לדון בענייני רכוש שבין בני זוג, במסגרת תביעת גירושין, באמצעות כריכת ענין זה לתביעת הגירושין המוגשת אליו (המדובר בהליך שבו במסגרת תביעת גירושין, מצרפים ונותנים לבית הדין סמכות לדון גם בנושא רכוש). מנגנון הכריכה מעוגן בסעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין).

עם זאת, יש לפרט איזה רכוש בסמכות בית הדין. במקרה בו לא כללו רכיבים מהרכוש, בעצם לבית הדין אין סמכות לדון ברכיבים אלה. כלומר, הסמכות של בית הדין, מוגבלת, ויש לה תווי. כלומר במקרה זה, בו בית הדין לקח רכוש מידי האישה, מדובר בחציית גבולות סמכות.

מה ניסה בית הדין הרבני לעשות?

במצב הדברים כפי שהוא, מתנה המסתיימת ברישום על שם שני בני הזוג, שייכת באופן עקרוני לשני בני הזוג. בית הדין, שלח זרוע ארוכה, והכניס נושאים שאינם חלק מענייני המעמד האישי, והדין האישי, ובעצם לפיכך לבית הדין הרבני אין סמכות לדון בו.

בית הדין, בכדי לחזק התא המשפחתי, התעלם בפועל מחוק יחסי ממון (החוק החל והקובע המשטר הרכושי החל על בני הזוג שנישאו לאחר ה-1.1.74) והתעלם מהפסיקה הנוהגת בענייני רכוש. בית הדין הרבני, כפוף לחוק יחסי ממון, בדיוק כמו בית המשפט.

האם 'התנהגות' זה רכיב שמשפיע על חלוקת הרכוש?

יסוד האשמה (כלומר אם התנהגות מי מהצדדים אינה תקינה) אינו יסוד הנלקח בחשבון במסגרת חלוקת הרכוש בין בני הזוג. כך למשל, אילו אחד מבני הזוג פשע, הדבר אינו אמור לגרוע מזכויותיו הרכושיות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אילו הזכויות הרכושיות, היו מושפעות מהתנהגות, או אז יש לעשות תיקון חקיקה, והמסגרת של הפסיקה, תתגבש במשך שנים, עד שיובהר, אילו נושאים עולים וכמה במסגרת הפן הרכושי בהליך חלוקת הגירושין.

מסקנות:

לא יעלה על הדעת, כי זעם, של בית הדין, מוצדק ככל שיהיה, לגבי התנהגות האישה, יביא לתוצאה מרחיקת לכת שבה האישה מפסידה זכויותיה ברכוש. למקרים אלה, דווקא טוב שיש בג"ץ, ויש סמכות היכולה לבדוק את הליך השיפוט, שבמקרה זה, היה לקוי.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

11.
זיבי 10/01/2019 19:35
הגב לתגובה זו
מי מינה אתכם לאחראים על רכוש????? מי שמכם לקבוע בעניין רכוש????? אתם אמורים להיות מחתנים ומגרשים ותו לא!!! מי קבע ששלושה עיזים עם זקן יחליטו על גורלי???? שמה עליכם אלף זין !!! חוקים מלפני 3,000 שנה אתם פג תוקף מזמן
10.
ישראלי 11/04/2018 08:50
הגב לתגובה זו
נראה שהכתב העלוב אריאל דרור מפחד מאישתו ושדולת הפניסטיות. בטח הובהר לא שאם לא יתנגד לפסיקה ישן בחוץ בלילה. לפסק הדין. האישה קיבלה מתנה כאישתו של הבעל ואם אישה מרבה ואישה מורדת ברור שצריכה לבחזיר את המתנה.
9.
דבר המערכת 09/04/2018 21:24
הגב לתגובה זו
הגיע הזמן ללמוד קצת תורה ולחזק את שלום הבית. למנוע בכי של ילדים צעירים
8.
לאור חוסר ההגינות המובנה כלפי גברים הגיע הזמן (ל"ת)
האשם תמיד 09/04/2018 11:45
הגב לתגובה זו
7.
י. 09/04/2018 08:03
הגב לתגובה זו
אסור בשום אופן לאפשר את קיום מערכת החוקים האנכרוניסטית שלא לומר האינפנטילית הזו במדינת ישראל. גם עבור דתיים הדבקים בתורה.הכפיה הדתית היא פשע נגד החברה ודינה להיות מטופלת ככל פשע.
6.
יוסי 09/04/2018 07:40
הגב לתגובה זו
בית הדין צדק. בסעודיה היו.....לה
5.
איזה שפל....לעודד... 09/04/2018 01:11
הגב לתגובה זו
מענין מה הוא יגיד אם זה יהיה אישתו.....
סימיאן משה 10/04/2018 06:57
הגב לתגובה זו
לא מצאתי בכתבה בדל של עידוד לנשים לבגוד.יש כאן ניתוח מצב קיים שלא כל כך מתאים לזמננו והתרופה שניתנה. אכן לדבריך יש להרוג השליח שהביא הבשורה.
גדי 09/04/2018 16:31
הגב לתגובה זו
בקרוב יקרה לו...
4.
נראה שכותב מהפוזיציה 08/04/2018 21:03
הגב לתגובה זו
על פי רוב ההתעלמות מחוק יחסי ממון באה לשרת אינטרס רכושי של נשים דווקא, תוך כפיית חזקת שיתוף שבוטלה על ידי המחוקק כדי לחלק רכוש פרטי כמו דירה מלפני הנישואין ולתת את מחציתו לאישה
3.
זכר אלפא 08/04/2018 19:45
הגב לתגובה זו
לא יכול להיות מצב בו הבעל עובד כמו חמור כדי לפרנס את משפחתו ו"השרמוטה" תבגוד משעמום .... ותקבל חצי חצי ..... בגדת כי היה לך משעמם ??? כי לא היו לך ריגושים ??? כי הבעל עבד כמו חמור כדי שתוכלי לגור ברווחה ??? ואת ניצלת זאת כדי לה****ן מהצד ??? חייכי אכלת אותה ...??? תשלמי !!!!!!!!!!!
2.
י. 08/04/2018 19:17
הגב לתגובה זו
בית הדין הרבני לפעמים דווקא מזכיר למערכת המשפט האזרחי, כי ישנם חוקים שלא מתיישבים בקנה אחד עם ערכים. אותה אישה בוגדנית או להבדיל, בעל בוגדני, האם לא ראוי להענישם על חילול כבוד המשפחה?! עוד מקדמת דנא, החברה לא סבלה בקרבה בוגדים, אז על אחת כמה וכמה, לא ראוי לתת פרס לאדם שבגד במוסד הנישואין. אולי הענישה כאן היתה מעט יותר כבדה בשל העובדה שהורי הבעל קנו את הדירה בכספם, אך סביר להניח שכך גם היתה נוהגת אישה נבגדת.לא כדאי לפסול על הסף את פסיקת בית הדין הרבני, גם אצל הדתיים יש אי אילו מקרים דומים.
1.
דני 08/04/2018 19:12
הגב לתגובה זו
בג"צ זה גוף עוכר ישראל שלא ראוי לשפוט בכלל. יהודים צריכים לדון לפי חוקי התורה אחרת אנחנו לא מצדיקים את קיומנו בארצנו לאחר כ2000 שנות גלות. דיני התוקה מבוססים על מסורת עמוקה של דיונים וויכוחים שמבוססים על כללים והגיון. יש שולחן ערוך ועוד פסקים שמהם ניתן להגיע לפסקי הלכה בכל תחומי החיים. אז כדאי לכם להיכנס לעימות בדיני ממונות או גירושין ותראו כמה חכמה יש להם. אני אחד שכבר התנסתי במערכת הזו...

בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי | 23/12/2025 17:59

נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

להמשך הכתבה לחץ כאן

הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג | 24/12/2025 10:48

נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.

להמשך הכתבה לחץ כאן