מפולת מתקרבת? זו הסיבה שאנו מעריכים שהשוק ישאר חיובי בשנים הקרובות

התימחור גבוה, השוק השורי נמתח כבר שנים ארוכות והחששות הולכים וגוברים - אז מה לעשות כעת?

יוסי לוי | 26/09/2017 07:25 (29)

נושאים בכתבה יוסי לוי

מלחמה בצפון קוריאה, חילופי שלטון בארצות הברית או כל סיבה אחרת, אלו דברים שעלולים להביא לירידה חדה בשוק המניות. האם היא תהיה זו ירידה זמנית וקצרה טווח או כזה שתסמן שינוי מגמה?

10 שנים מלאו לתחילתו של משבר הסאב-פריים, שבמובנים רבים שינה את פני הכלכלה המוכרת לנו. במקביל, אף כי ללא כל קשר, בשבועות האחרונים היינו עדים לראלי גדול במדדי המניות המרכזיים בעולם ששברו שיאים. אפשר היה לראות בשיאים אלו עדות לכך ששוק ההון נמצא כיום במצב טוב פי כמה ממה שהיה לפני עשור אלא שבפועל, המספרים המזנקים מביאים עמם לא מעט חששות לשוק ההון, ויש משקיעים הרואים בהם סימן מבשר למשבר הבא.

חשיבותם של מכפילי הרווח

לפני שנתמקד בתחזיות או בניסיון לענות על השאלה האם השוק אכן עומד בפני נפילה, וכמה זמן היא תימשך - חשוב לבדוק את מכפילי הרווח שבהם נסחרות החברות כלומר, מה היחס בין שווי השוק שלהן, לבין המחיר שבו הן נסחרות בבורסה. כדי להבין את כדאיות ההשקעה בחברה מסוימת, יש להשוות את המכפיל שלה לריבית המתקבלת מהשקעה בנכסים לא מסוכנים, בשילוב פרמיית הסיכון.

כך למשל, אם הבנק מציע לנו ריבית של 4% על חיסכון, יהיה עלינו להשקיע בחברה הנסחרת במכפיל של 25 כדי ליהנות מתשואה דומה בשני האפיקים. ואולם, השקעה בשוק ההון מסוכנת יותר מחיסכון בבנק ועבור הסיכון הזה, אנו מחפשים פרמיה, תשואה עודפת; כך שהשאיפה היא לקבל לפחות 2% יותר מהריבית על נכס ללא סיכון. לשם המחשה, כיום התשואה בארה"ב על אג"ח ממשלתיות לטווח של X שנים היא 2.1%. כלומר, כדי לקבל תשואה של 4.1%, שתפצה על הסיכון בהשקעה ביחס לאפיק הממשלתי, נחפש מניה במכפיל 24. ככל שהמניה פחות בטוחה והרווחים פחות יציבים, נדרוש פרמיית סיכון גבוהה יותר.

משבר משמעותי או הזדמנות חד פעמית?

האינפלציה בעולם היא אפסית בחלק מהמקומות, ומגיעה עד 1.5% במדינות אחרות, ולהערכתנו, צפויה להישאר ברמות נמוכות בשנה-שנתיים הקרובות. כלומר, נפילה של השוק צפויה רק במקרים קיצוניים, אבל גם במקרה של אירועים יוצאי דופן, אנו מעריכים כי ההשלכות לא יהיו חמורות במיוחד. גם אם תפרוץ מלחמה עם צפון קוריאה או שיהיו חילופי שלטון בארה"ב או אירוע אחר שיגרור אי ודאות - אז במקום פרמיה של 2% במניה על תשואה בטוחה באג"ח ממשלתית, כנראה שהפרמיה שהשוק ידרוש תעלה ל-3%, השקולה למכפיל 20. כלומר, המכפיל של החברות המוצלחות יירד ל-20, ובמקרה כזה נצפה לירידה של עד כ-20% בשוק המניות. יחד עם זאת, כמובן שאיש אינו באמת יודע לחזות את עוצמת הירידות, או מתי הן יהיו. ככלל, ידוע שכפי ששוק המניות עולה, כך גם עלול לרדת, וכל משקיע צריך לקחת זאת בחשבון.

להערכתנו, במקרה של מאורעות שהשפעתם קצרת טווח, ירידה כזו תהיה זמנית בלבד. אולם, יש לזכור שאנו מצויים בתקופה הארוכה ביותר עד כה של אינפלציה נמוכה, כסף זול וריביות נמוכות. כלומר, בשלב כלשהו הריבית והתשואות עשויות ככל הנראה לעלות וכשהשלב הזה אכן יגיע, ייתכן שהשוק ישנה את כיוונו. עם זאת, נראה שהרגע הזה עדיין רחוק. אין זה אומר שלא נראה נפילות חד פעמיות מדי פעם, הן בהחלט עלולות להתרחש, אך לאחר מכן להערכתנו נראה תיקון של השוק.

מדוע להערכתנו השוק יישאר למעלה בשנים הקרובות?

אחד ממנועי הצמיחה הגדולים של הכלכלה העולמית בשנים האחרונות, שמוסיף לגדול ולהתפתח, הוא האינטרנט ובמיוחד הקניות באינטרנט, שגדלות באופן עקבי. בכל שנה נוספים משתמשים ברשת שמנצלים אותה גם לקניות במיוחד הצעירים שבהם, שאינם חוששים מרכישה באינטרנט ונהנים מהקלות והמהירות שהיא מאפשרת.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

הקניות באינטרנט צוברות פופולריות בעיקר הודות למחירים הנמוכים יותר ברשת והקמעונאים בעולם הפיזי חוששים להעלות מחירים, כדי לא לאבד עוד קונים, כך שבשנים הקרובות מחירי המוצרים והשירותים צפויים להישאר ברמתם הנוכחית.

עובדה זו, בשילוב עם הנתונים הכלכליים בעולם והריביות הנמוכות כמו גם העובדה שמרבית המשרות בשוק האמריקאי הן משרות שירות שהשכר בהן נמוך, מסייעת לשמור על השוק במצבו הנוכחי. לכך ניתן להוסיף את מצבה היציב של הכלכלה האמריקאית, כאשר לפי הערכתנו, נראה לכל היותר העלאת ריבית אחת עד סוף 2018, ולא יהיו שינויים דרמטיים בהיבט זה.

לסיכום , הסכנה של ירידות בשוק היא זמנית, כאשר להערכתנו, גם אם תהיה ירידה של כ-15%, תהיה זו הזדמנות טובה לרכוש עוד מניות במחיר נמוך ולפני שהשוק יחזור לעלות. לכן, נכון לרגע כתיבת שורות אלו, אנו מעדיפים להחזיק במניות מתאימות יותר לתקופה, ולחילופין, לעבור להשקעה באיגרות חוב קונצרניות בדירוג בינוני ומעלה לטווחים קצרים של שלוש שנים. כך, אפשר להמתין מעמדה מוגנת יחסית לירידות בשוק שכרגע, אין דרך להעריך מתי בדיוק הן יגיעו.

** אין לראות במידע האמור, כהמלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא או הצעה או הזמנה לקבל הצעות או ייעוץ/שיווק השקעות, בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של המשקיע- לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או המלצה להשקעה באפיקים ספציפיים ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. החברה ו/או נושאי המשרה שלה ו/או מנהליה ו/או עובדיה ו/או מי מטעמה אינם לוקחים על עצמם כל אחריות שהיא לכל הפסד ישיר או נסיבתי הנובע משימוש בכתבה זאת.

הכותב הוא יוסי לוי, מנכ"ל ומייסד מור בית השקעות

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(29):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

25.
לימור 23/03/2018 15:35
הגב לתגובה זו
חוץ מהיום
24.
השוק גם יעבור מימוש (ל"ת)
יואב 27/09/2017 15:59
הגב לתגובה זו
23.
הולך עם קובי קונה מחר 100 א דולר אלביט מ.ובזק (ל"ת)
שחר הירש 27/09/2017 01:17
הגב לתגובה זו
22.
מי שיקנה מחר בזק ואלביט מערכות בעעקר יעשה קופה (ל"ת)
קובי 27/09/2017 01:16
הגב לתגובה זו
21.
קומה מחר 60 אלף א.מערכות. 45 בזק.23 פועלים (ל"ת)
רמי גרשון 27/09/2017 01:16
הגב לתגובה זו
20.
קונה עוד אלוני קסם דקס לונג טאואר (ל"ת)
יפה אלימלך 26/09/2017 22:50
הגב לתגובה זו
19.
תודה קובי קניתי 55 אלף אלביט מערכות 25 פרוטרום (ל"ת)
יפה אלימלך 26/09/2017 22:47
הגב לתגובה זו
18.
מחראקנה עוד פרוטרום והרבה אלביט מערכות וטאואר (ל"ת)
מנחם 26/09/2017 22:47
הגב לתגובה זו
17.
כל העסק שלכם בנוי על קרנות,אז מה ציפינו שתגיד למכור ? (ל"ת)
יוסי קצת יושרה 26/09/2017 20:18
הגב לתגובה זו
16.
משה 26/09/2017 16:50
הגב לתגובה זו
לא כמו כתבים אחרים שמבלבלים תמוח ונשארים עם הרבה סימני שאלה
15.
קונה עוד טאואר אלביט מ. פרוטרום ופועלים (ל"ת)
צחי 26/09/2017 16:08
הגב לתגובה זו
14.
אלביט מערכות שווה עוד השקעה שם עוד 42 אלף. פרוטרום ואלו (ל"ת)
רפי 26/09/2017 16:07
הגב לתגובה זו
13.
שמתי 240 אלף באלביט מערכות ו 60 פרוטרום (ל"ת)
סמדר 26/09/2017 14:55
הגב לתגובה זו
אהרון 26/09/2017 16:11
הגב לתגובה זו
240 פרוטרום 60 אלביט
12.
חזק לקחת אלביט מערכות פריצה. פרוטרום אלטני טאואר (ל"ת)
קובי 26/09/2017 14:54
הגב לתגובה זו
11.
רוני 26/09/2017 14:42
הגב לתגובה זו
נכון שצפון קוריאה תחוסל. אבל המלחמה תפגע קשה בכלכלה של דרום קוריאה ויפן. במקרה הפחות גרוע (אם אפשר לקרוא לזה) ימותו מאות אלפים מהפצצות על יפן וקוריאה הדרומית ויהיה השבתה ממושכת של מפעלים וכולי. עד שהעסק ייגמר ייקח כמה שבועות עד חודשיים שלושה, שזה המון זמן במונחים של מדינות מערב. יש חוסר מימוש רווחים ולא לוקחים את הפקטור של הסיכון עם צפון קוריאה. Guys, the Little Rocket Man is very dangerous. Hope he's not stupid to start a war...
10.
ישום משבר רק עליות.קנו אלביט מערכות חזק (ל"ת)
קוב 26/09/2017 14:29
הגב לתגובה זו
9.
אייבי 26/09/2017 13:45
הגב לתגובה זו
מנתוני מחזוריות והתנהגות שוק ההון בעבר .נכון להיום כל הסימנים מרמזים ומאותתים לירידות עד כדי מפולת בכל הבורסות בעולם .
ngg 30/09/2017 15:59
הגב לתגובה זו
לא בשוק ההון אם היה היתה מפולת לפני 5 שנים
8.
היחס בין שווי השוק של החברה לבין הרווח הנקי השנתי שלה (ל"ת)
מכפיל הרווח 26/09/2017 11:42
הגב לתגובה זו
פוליטלי קורקט 26/09/2017 14:30
הגב לתגובה זו
מנכ"ל מנכ"ל....
7.
קוקו 26/09/2017 11:20
הגב לתגובה זו
נו באמת, הורידו את הריבית לאפס ולא עזר כלום
6.
nirvaxal 26/09/2017 11:19
הגב לתגובה זו
כמה שטויות בתגובות יש פה יש פה כאלה כל הזמן מטפטפים על מפולת . אין מפולות . ולא תיהיה בזמן הקרוב !!!
5.
מומחה לקנוניות 26/09/2017 10:57
הגב לתגובה זו
אם לוקחים נתונים אמיתיים ולא שקרים של הממשלות; ולכן אסור להשקיע באג"ח זה הפסד ודאי כי מפסידים אחרי האינפלציה.
איש אחד 27/09/2017 10:22
הגב לתגובה זו
להשאיר במזומן לא יותר טוב.
4.
בוריס 26/09/2017 10:47
הגב לתגובה זו
דברים יוצאים החוצה וכשזה התפרסם הבורסה צוללת למכור למכור
3.
אף אחד לא יודע מתי המחירים יזנקו (ל"ת)
תמיד להישאר על הסוז 26/09/2017 10:24
הגב לתגובה זו
2.
יוסי 26/09/2017 09:09
הגב לתגובה זו
1.עד סוף 2018 יהיו יותר העלות ריבית. בדצמבר תהיה עליה ועוד לפחות שני העליות בשנה הבאה. אם בתקופה הנ"ל יהיו 3עליות גם אצלנו בשנה הבאה יהיו שני פעימות 0.25-05. 2. במאה קודמת היו לפחות 4 תקופות ארוכות מ12 שנה של שוק עולה ללא מימוש רציני. 3.שתהיה נפילה היא תהיה גם של 50% ולא רק 15% כפי שכתבת, ושל 10% כבר היו כמה ממפולת האחרונה. 4. בד"כ המפולת באה מסיבה שלא צופים אותה(כמו כפי שהיה ב2007 סייפ פריים) ולא בגלל "טילים". 5... סתם ניחוש.
1.
מוקיל׳ה 26/09/2017 08:59
הגב לתגובה זו
לא לקנות מניות בירידות ולא לאסוף לונגים במדדים עד סיום הירידות. אנחנו בסוף מחזור עליות ענק שניקראות גלי אליוט. זה יקרה כמו מנית טבע. ראו הוזהרתם.

בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי | 23/12/2025 17:59

נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

להמשך הכתבה לחץ כאן

הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג | 24/12/2025 10:48

נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.

להמשך הכתבה לחץ כאן