מבט על יצרניות הרווחים הגדולות במשק הישראלי

צחי קלמין, מנהל מחקר ואסטרטגיה בפרוקסימה בית השקעות, על התוצאות המרשימות של ענף הרכב והאם ניתן להרוויח מזה כסף? 
צחי קלמין | (1)
נושאים בכתבה יבוא רכב

בשקט בשקט וללא מסיבת עיתונאים מתוקשרת, פרסם בחודש שעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר סקירה מרתקת אשר התמקדה בניתוח הרווחיות של יבואניות הרכב המקומיות. על פי הדו"ח: בעשר השנים האחרונות נרשם גידול חד ביבוא כלי רכב, עד לרמת שיא של קרוב ל-290 אלף כלי רכב חדשים שנמכרו בשנת 2016.

עוד עולה כי בין השנים 2013 ל-2014 נע הרווח המצרפי של 12 יבואניות הרכב סביב שני מיליארד שקל לשנה, תוך שהם שומרים על שיעור רווחיות ממוצע של 9.3%. במסמך זה ננסה לבחון את כדאיות ההשקעה במניות יבואניות הרכב ונבדוק האם הגאות בענף הרכב צפויה להמשך גם בשנה הקרובה.

שיאים בהיקפי המכירות: 290,000 רכבים חדשים נמסרו בשנת 2016, זאת לאחר שבשנים 2014 ו-2015 דווח על מכירתם של 240,000 ו-255,000 כלי רכב (בהתאמה). אחת הסיבות לגידול הנ"ל מיוחסת למחירי הנדל"ן המאמירים שדוחפים יותר ויותר אנשים לפריפריה, מה שמצריך אותם לרכוש מכונית. יש להדגיש כי התחבורה הציבורית, אשר אמורה לשמש אלטרנטיבה לרכישת כלי רכב, עדיין מפגרת ביחס למקובל במדינות המערב בתחומי ההשקעה הכספית לתושב, מהירות הנסיעה הממוצעת, אורך נתיבים ייעודיים ועוד.

עליות מימון: סביבת הריבית הנמוכה הנהוגה בשנים האחרונות במשק תורמת לרווחיות יבואני הרכב במספר אופנים: היא מוזילה את עלויות המימון שלהם, מסייעת להם לגוון את מקורות האשראי שלהם (אשראי בנקאי, חוב סחיר), ואף מאפשרת להם לצאת במבצעי מימון אטרקטיביים ללקוחות. 

שערי חליפין: לפי נתוני משרד האוצר, קיים מתאם שלילי גבוה יחסית בין השינוי בשע"ח המשוקלל (במשקלות ארץ ייצור) לבין שיעור הרווחיות של יבואניות הרכב הגדולות. אמנם, מרבית יבואני הרכב טוענים שהם מתרגמים את הייסוף במטבע המקומי להנחות במחירי המכוניות, אך לעתים עולה החשד שהם אינם ממהרים להוזיל את מחירי הרכבים ומעדיפים להציע לצרכנים תנאי מימון נוחים או תוספות אבזור שונות.

הוצאות שכר עובדים: פערי השכר בענף ייבוא הרכב גבוהים באופן משמעותי מהממוצע בקרב כלל השכירים במשק. למעשה, בין השנים 2006 ל-2014 עלה שכר המועסקים בענף ב-8% בלבד (במונחים ריאליים), בעוד שיבואני הרכב רשמו בתקופה זו גידול של 200% בשורת הרווחים.

ייבוא הרכב מסתמן כענף ריכוזי אשר מאופיין בחסמי כניסה גבוהים. בין השנים 2013-2015 הסתכם הרווח המצרפי של ארבעת יבואניות הרכב הגדולות ב-3.9 מיליארד שקל. אמנם מרבית החברות העוסקות בתחום הינן פרטיות, אך דוחותיהן הכספיים של שתיים מהן, חשופות לציבור: הראשונה, קרסו מוטורס, יבואנית רנו, ניסן ודאצ'יה, אשר סיימה את 2016 עם מכירות של 29,000 מכוניות ורווח נקי של כ-250 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

השנייה, קבוצת דלק-רכב המייבאת את מאזדה, פורד ואחרות, דיווחה על מסירות של 22,000 כלי רכב ורווח נקי של 370 מיליון שקל במהלך 2016.  נדגיש כי ליבואני הרכב קיימות התקשרויות עם חברות ליסינג אשר מחד, מקטינות את עלויות מימון המלאי (מאחר שזמן האחסנה של כלי-רכב הנמכרים בעסקאות ליסינג קצר יותר), אולם מאידך, שיעורי ההנחות הניתנים בעסקאות אלו מקטינים את הרווחיות.

     

לסיכום, אנו סבורים כי יבואניות הרכב ימשיכו לשמור על שיעורי רווחיות גבוהים. סביבת הריבית האפסית והתחזקות המטבע המקומי ימשיכו לתמוך בנתוני מסירת הרכבים החדשים גם במהלך השנה הקרובה, שכן כבר ברבעון הראשון של 2017 נמסרו 98,865 כלי רכב חדשים, נתון המהווה עליה של 8.9% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    האירו נפל והיבואנים לא מורידים את המחירים (ל"ת)
    אביתר 05/04/2017 23:19
    הגב לתגובה זו
ניתוח טכני
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot
ניתוח טכני

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

זיו סגל |
נושאים בכתבה ניתוח טכני


באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה  S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר. 

את ההזדמנות שנוצרה ממחיש הגרף של הראסל 2000 שמיוצג כאן על ידי קרן הסל IWM. אחרי קפיצת הקורנה היא תקנה תיקון מתאים של 50% ואז טיפסה בהדרגה אל השיא ופרצה אותו. מכאן אמור להתפתח מומנום של מגמת עליה. על גרף העוצמה ההשוואתית אפשר לראות את חולשתה המתמשכת מול ה – S&P500 וכעת השאלה האם מערכת יחסים זו אכן משתנה. זהו אינדיקטור שנצטרך לעקוב אחריו.


מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל  IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים. 

ניתוח טכני
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot
ניתוח טכני

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

זיו סגל |
נושאים בכתבה ניתוח טכני


באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה  S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר. 

את ההזדמנות שנוצרה ממחיש הגרף של הראסל 2000 שמיוצג כאן על ידי קרן הסל IWM. אחרי קפיצת הקורנה היא תקנה תיקון מתאים של 50% ואז טיפסה בהדרגה אל השיא ופרצה אותו. מכאן אמור להתפתח מומנום של מגמת עליה. על גרף העוצמה ההשוואתית אפשר לראות את חולשתה המתמשכת מול ה – S&P500 וכעת השאלה האם מערכת יחסים זו אכן משתנה. זהו אינדיקטור שנצטרך לעקוב אחריו.


מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל  IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים.