מבט על יצרניות הרווחים הגדולות במשק הישראלי

צחי קלמין, מנהל מחקר ואסטרטגיה בפרוקסימה בית השקעות, על התוצאות המרשימות של ענף הרכב והאם ניתן להרוויח מזה כסף? 
צחי קלמין | (1)
נושאים בכתבה יבוא רכב

בשקט בשקט וללא מסיבת עיתונאים מתוקשרת, פרסם בחודש שעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר סקירה מרתקת אשר התמקדה בניתוח הרווחיות של יבואניות הרכב המקומיות. על פי הדו"ח: בעשר השנים האחרונות נרשם גידול חד ביבוא כלי רכב, עד לרמת שיא של קרוב ל-290 אלף כלי רכב חדשים שנמכרו בשנת 2016.

עוד עולה כי בין השנים 2013 ל-2014 נע הרווח המצרפי של 12 יבואניות הרכב סביב שני מיליארד שקל לשנה, תוך שהם שומרים על שיעור רווחיות ממוצע של 9.3%. במסמך זה ננסה לבחון את כדאיות ההשקעה במניות יבואניות הרכב ונבדוק האם הגאות בענף הרכב צפויה להמשך גם בשנה הקרובה.

שיאים בהיקפי המכירות: 290,000 רכבים חדשים נמסרו בשנת 2016, זאת לאחר שבשנים 2014 ו-2015 דווח על מכירתם של 240,000 ו-255,000 כלי רכב (בהתאמה). אחת הסיבות לגידול הנ"ל מיוחסת למחירי הנדל"ן המאמירים שדוחפים יותר ויותר אנשים לפריפריה, מה שמצריך אותם לרכוש מכונית. יש להדגיש כי התחבורה הציבורית, אשר אמורה לשמש אלטרנטיבה לרכישת כלי רכב, עדיין מפגרת ביחס למקובל במדינות המערב בתחומי ההשקעה הכספית לתושב, מהירות הנסיעה הממוצעת, אורך נתיבים ייעודיים ועוד.

עליות מימון: סביבת הריבית הנמוכה הנהוגה בשנים האחרונות במשק תורמת לרווחיות יבואני הרכב במספר אופנים: היא מוזילה את עלויות המימון שלהם, מסייעת להם לגוון את מקורות האשראי שלהם (אשראי בנקאי, חוב סחיר), ואף מאפשרת להם לצאת במבצעי מימון אטרקטיביים ללקוחות. 

שערי חליפין: לפי נתוני משרד האוצר, קיים מתאם שלילי גבוה יחסית בין השינוי בשע"ח המשוקלל (במשקלות ארץ ייצור) לבין שיעור הרווחיות של יבואניות הרכב הגדולות. אמנם, מרבית יבואני הרכב טוענים שהם מתרגמים את הייסוף במטבע המקומי להנחות במחירי המכוניות, אך לעתים עולה החשד שהם אינם ממהרים להוזיל את מחירי הרכבים ומעדיפים להציע לצרכנים תנאי מימון נוחים או תוספות אבזור שונות.

הוצאות שכר עובדים: פערי השכר בענף ייבוא הרכב גבוהים באופן משמעותי מהממוצע בקרב כלל השכירים במשק. למעשה, בין השנים 2006 ל-2014 עלה שכר המועסקים בענף ב-8% בלבד (במונחים ריאליים), בעוד שיבואני הרכב רשמו בתקופה זו גידול של 200% בשורת הרווחים.

ייבוא הרכב מסתמן כענף ריכוזי אשר מאופיין בחסמי כניסה גבוהים. בין השנים 2013-2015 הסתכם הרווח המצרפי של ארבעת יבואניות הרכב הגדולות ב-3.9 מיליארד שקל. אמנם מרבית החברות העוסקות בתחום הינן פרטיות, אך דוחותיהן הכספיים של שתיים מהן, חשופות לציבור: הראשונה, קרסו מוטורס, יבואנית רנו, ניסן ודאצ'יה, אשר סיימה את 2016 עם מכירות של 29,000 מכוניות ורווח נקי של כ-250 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

השנייה, קבוצת דלק-רכב המייבאת את מאזדה, פורד ואחרות, דיווחה על מסירות של 22,000 כלי רכב ורווח נקי של 370 מיליון שקל במהלך 2016.  נדגיש כי ליבואני הרכב קיימות התקשרויות עם חברות ליסינג אשר מחד, מקטינות את עלויות מימון המלאי (מאחר שזמן האחסנה של כלי-רכב הנמכרים בעסקאות ליסינג קצר יותר), אולם מאידך, שיעורי ההנחות הניתנים בעסקאות אלו מקטינים את הרווחיות.

     

לסיכום, אנו סבורים כי יבואניות הרכב ימשיכו לשמור על שיעורי רווחיות גבוהים. סביבת הריבית האפסית והתחזקות המטבע המקומי ימשיכו לתמוך בנתוני מסירת הרכבים החדשים גם במהלך השנה הקרובה, שכן כבר ברבעון הראשון של 2017 נמסרו 98,865 כלי רכב חדשים, נתון המהווה עליה של 8.9% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    האירו נפל והיבואנים לא מורידים את המחירים (ל"ת)
    אביתר 05/04/2017 23:19
    הגב לתגובה זו
עדר (X)עדר (X)

העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?

איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?

עופר הבר |
נושאים בכתבה עדר השקעות

בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!

בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood,  ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון  ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.

 

עדר ההשקעות הדיגיטלי

המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.

התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.


העלייה והנפילה של גיימסטופ


דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.