הדרך הנכונה לנהל את הסיכון בשוק - הנה 2 דוגמאות

יניב קוניס, מייסד אינדקס מחקר ופיתוח מדדים, מציע דרך נוחה לנהל את הסיכון המרכזי בהשקעה באגרות חוב קונצרניות שמגדילה את הסיכוי להחזר מלא בסדרת האג"ח.
יניב קוניס | (6)
נושאים בכתבה יניב קוניס

דמיינו לעצמכם את הסצנה הבאה: אתם נמצאים בקרקס וצופים בלוליין הולך על חבל דק בגובה 15 מטרים. מבט קצר לרצפת האולם מגלה כי אין לו רשת ביטחון להיאחז בה במקרה שחלילה ייפול. כעת ישנם 2 תסריטים אפשריים: ראשון - הלוליין מצליח להגיע בבטחה לצד השני של הבמה. תסריט שני - הלוליין נופל. בתסריט הפסימי ברור לכולנו מה תהיה המשמעות לבריאותו של הלוליין.

עכשיו נניח כי הלוליין מחזיק בפוליסת ביטוח אשר מאפשרת למבטח שלו לקבוע האם בזמן ההליכה על החבל תהיה מתחתיו רשת ביטחון. מה לדעתכם תחליט חברת הביטוח? התשובה ברורה, לחברת הביטוח יש רק דבר אחד שמעניין אותה במקרה זה - להגן על עצמה מפני קרות אירוע ביטוחי, קרי, פציעת הלוליין. בכך היא מתעלמת (בצדק מבחינתה) מרצונו של הלוליין להרשים את הקהל באמצעות אומץ ליבו להלך על חבל דק בגובה רב בלי שכבת הגנה.

הקרקס מגיע לשוק האג"ח

הסיפור הדמיוני הזה מתרחש במציאות שלנו פעמים רבות בעולם אגרות החוב. בחלק מהסדרות הנסחרות בשוק הקונצרני יש בטוחות שניתנו על ידי החברה המנפיקה למחזיקי האג"ח, וליתר הסדרות (רוב השוק) אין. עובדה זו משפיעה בצורה משמעותית על סיכון ההשקעה שלנו בסדרות קונצרניות.

קיום בטוחה בסדרת אג"ח מגדיל את ההסתברות שהמנפיק יעמוד בהתחייבויותיו למחזיקי האג"ח, שכן אחרת הוא ייאלץ להעביר להם את זכויותיו בנכס שהעמיד כבטוחה. יתרון נוסף בהשקעה באג"ח עם רכיב בטוחה, הוא הרצפה (בדומה לרשת הביטחון של הלוליין) שיוצרת הבטוחה למחזיקי האג"ח במקרה של פשיטת רגל או הסדר חוב.

כידוע, תקרת הרווח למשקיעי אג"ח מוגבלת בהתאם לשיעור התשואה לפדיון שבה אנו רוכשים את האג"ח. מנגד, פוטנציאל ההפסד באג"ח קונצרנית דומה למניות, עד מלוא גובה ההשקעה שלנו. לכן, אם יש נכס ששועבד לטובת מחזיקי האג"ח, הרצפה כבר אינה "אפס", אלא בהתאם לשווי הבטוחה.

בשוק ההון שלנו לא חסרות דוגמאות לאגרות חוב קונצרניות שמנפיקן לא עמדו במלוא ההתחייבויות למשקיעים. יחד עם זאת, חשוב לציין כי במקרים הללו שבהם עמדה לזכות המחזיקים בטוחה, כדוגמת נדל"ן או מניות סחירות ששועבדו להם, ברוב המקרים זכו המשקיעים לקבל את שיעור המתקרב ל-100% תמורת כספם, וזאת בתוספת ריבית והצמדה. למעשה, קיום הבטוחה מסייע למחזיקי האג"ח להימנע מספיגת הפסד כספי ניכר, אשר נפוץ במקרים בהם חברה אינה עומדת בהתחייבויות לנושים.

כאן המקום להזכיר כי במקרה שחברה נכנסת להליך של פירוק, חלוקת הנכסים לנושים מבוצעת בהתאם למעמדם בסדר הנשייה. חשוב להדגיש כי מחזיקי אג"ח עם רכיב בטוחה, יחד עם נושים מובטחים נוספים, נמצאים בראש המדרג, וזכאים לפרוע את חובותיהם לפני כל שאר הנושים האחרים, אפילו לפני עובדים שלא קיבלו את שכרם באופן מלא.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

שיעבוד מדרגה ראשונה = בטוחה

אמנם רישום שיעבוד לטובת מחזיקי האג"ח מגדיל את הסיכוי לפירעון מלא של סדרת האג"ח אולם לא ניתן להתייחס לכל שיעבוד שניתן כבטוחה. ייתכנו מצבים בהם נרשם שיעבוד נחות בשטר הנאמנות של האיגרת. למשל, שיעבוד מדרגה שניה או שלישית על נכס כלשהו.

המשמעות היא שבמקרה שהחברה לא תעמוד בהתחייבויותיה, מקומם של הנושים בסדרה זו בזכות לממש את הנכס כפיצוי על אי הפירעון של האג"ח יבוא רק אחרי שבעלי החוב, שלהם נרשם שיעבוד מדרגה ראשונה על אותו נכס, יקבלו את כל הסכומים שמגיעים להם.

גם כאשר ניתן שיעבוד מדרגה ראשונה, חשוב להבחין בין סוגי הביטחונות השונים. למשל, שיעבוד על נכסים מניבים באיכות גבוהה מייצר מנגנון הגנה כפול עבור הנושים במקרה של מצב קיצון: אחד, כתוצאה מהיכולת לממש את הנכס באופן מהיר יחסית ושני, לאור העובדה כי הנכס ממשיך להניב תזרים מזומנים שממנו ניתן לשלם לבעלי האג"ח. לעומת זאת, במצב בו השעבוד מבוסס על קרקע או על עודפים של פרויקט נדל"ן בהקמה, אז שווי הבטוחה שלנו מבוסס רק על שווי הנכס.

סוג נפוץ אחר של שיעבוד הוא על ניירות ערך. גם כאן יש הבדל באיכות הבטוחה בין שיעבוד על מניות שנסחרות בבורסה וניתן לגזור בכל עת שווי מהימן לבטוחה שברשותנו לבין שיעבוד שניתן על חברות פרטיות בבעלות מנפיק האג"ח ששם השווי מבוסס על הערכות "סובייקטיביות".

הדרך המרכזית להעריך עוצמה של בטוחה שניתנה לטובת מחזיקי האג"ח היא בחינת ה-LTV. היחס של סך החוב אל מול שווי הבטוחה מאפשר לראות את כרית הביטחון של המשקיעים באותה סדרת אג"ח. ככל שיחס זה יהיה נמוך יותר, כך המשמעות שהבטוחה מכסה יותר חוב שעלול לא להיפרע בעתיד ויחייב לממש את הבטוחה על מנת להחזיר את הכסף לנושים.

בטוחה כתחליף לדירוג

מכאן שקיום בטוחה הוא פרמטר מהותי בהשקעה בסדרת אג"ח, לעתים נמצא סדרות איכותיות שבהן נרשם שיעבוד לטובת מחזיקי האג"ח ומנגד, החברה בחרה לוותר על תהליך דירוג האיגרת.

למשל, דלק אנרגיה אגח ה נסחרת בתשואה לפדיון של פחות מ-1% למרות שאינה מדורגות כלל. סדרה זו מגובה בשעבוד מדרגה ראשונה על יחידות ההשתתפות של אבנר ודלק קידוחים.

גם צור אגח ח, המגובה במניות של ביטוח ישיר אך לא מדורגת, מציעה פיצוי של 1.6% מעל אג"ח ממשלתי, המעיד על הסתברות נמוכה מצד המשקיעים שהסדרה לא תיפרע במלואה.

יש בשוק הקונצרני המקומי עוד מספר רב של דוגמאות של סדרות ללא דירוג שעצם קיומה של בטוחה בהן מהווה למעשה תחליף לדירוג אשראי. כאן חשוב להדגיש כי בעוד שהדירוג הוא זמני ועלול להשתנות לרעה בעתיד, הבטוחה תישאר כשכבת הגנה של המחזיקים עד לפירעון החוב כלפיהם.

בשורה התחתונה, התמקדות באג"ח עם רכיב בטוחה היא דרך נוחה לנהל את הסיכון המרכזי בהשקעה באגרות חוב קונצרניות ולהגדיל את הביטחון למחזיקי האג"ח בנוגע ליכולת הפירעון המלא של המנפיק כלפיהם.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    עדו 21/02/2017 08:50
    הגב לתגובה זו
    מה שנכתב נכון אבל המסקנות שגויות - הכותב מציע ללכת על אג"ח בטוחות (נניח בתשואה של 2% בשנה) בטוח נקבל את הכסף הכותב שוכח שאם נקנה במקום אג"ח לא בטוח (נניח ל 5 שנים) בתשואה של 6% גם אם בקרוב ל 10% מבתיק תווצר בעיה כל שנה ויתקבל החזר חלקי (נניח 50%) עדין התשואה של התיק תהיה גבוהה יותר מהתיק הבטוח רק שאם % הכישלון/הסדרי החוב יהיה נמוך יותר הרווח מהתיק המסוכן יהיה משמעותית גבוה יותר התיק של הכותב עשה 30% בשנתיים האחרונות ו 50% בארבע שנים אחרונות בדיוק מכייון שהשקיע באג"ח זבל ולא באג"ח בטוח (הכותב מוכר את אג"ח הזבל ברגע שהתשואה שלו יורדת כדי למנוע מצב בו שיעור חידלון גבוה יגרום נזק מהותי לתיק)
  • אודי 21/02/2017 09:27
    הגב לתגובה זו
    עדו ההסבר והדוגמאות שהצגת אינן מובנות. הצג דוגמאות בהירות וללא הנחות חזקות מידי, נקד, שים פסיק ונקודה במקומות הנכונים. בהצלחה !
  • פחדן 25/02/2017 07:28
    כל מה שכתבתה בהנחה שהבנתי !!! נכון רק בהגדלת סיכון !!! עדיף אג"ח עם בטוחה
  • 2.
    dinurel 20/02/2017 23:33
    הגב לתגובה זו
    תגובה ל 1. הוא יועץ וחי מייעוץ. שייתן עצה בחינם למה מה?
  • זה מה שנוהגים לעשות יועצי השקעות בטורים מהסוג הזה (ל"ת)
    איפה מיכה מלהבה? 23/02/2017 16:53
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מתן דוגמאות וניתוח הבטוחות היה נותן ערך מוסף לטור הזה (ל"ת)
    נושא טוב שפוספס 20/02/2017 15:30
    הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).