אמנון גונן
צילום: יח"צ

שכר הבכירים, אסור שזה ייעצר רק בחברות הפיננסים

ציון קינן ודני צידון כבר התפטרו, אבל ד"ר אמנון גונן, ראש התכנית לניהול במכללה האקדמית לישראל, עדיין מאמין שהגבלת שכר הבכירים מבורכת, ושכדאי מאוד שהיא תזלוג גם מחוץ לחברות הפיננסיות

לאחרונה אושר בכנסת חוק המגביל את שכר בכירי התאגידים הפיננסים במשק ל-2.5 מיליון שקל בשנה, או שלא יעלה על פי 35 מהשכר הנמוך ביותר בארגון, שהוא כפי הנראה שכר המינימום במשק. כתוצאה מכך, בכירי הבנקאים געשו וזעמו, וכך גם הופעלו מיד השתדלנים והפרופסורים לכלכלה שהופיעו בתקשורת כמגני השכר האסטרונומי של אותם הבכירים.

מן הראוי להבהיר כאן, כי בעלי החברה הם בעלי המניות, במקרה של חברות ציבוריות בעלי החברה הם הציבור שרכש את המניות שלהן. במקרה של תאגידים פיננסים, חלק גדול מהמניות נרכשו על ידי קרנות הפנסיה, וקופות הגמל ששייכות לנו, האזרחים. אם מנהלי החברות (באישור חברי מועצת המנהלים) מוציאים סכומים גבוהים מאד על שכרם – הרווח המיועד לחלוקה בין בעלי המניות קטן ואנחנו, הציבור, מפסיד. בנוסף, את רווחיות התאגידים לא מייצרים רק המנהלים, אלא היא נבנית ממגוון מרכיבים כמו מצב השוק, הכלכלה וכדומה.

מכך, ברור שלא ניתן לשייך את הרווחיות למנהל זה או אחר, ובפרט שמרבית הרווחיות נובעת מחוסר הברירה של הציבור - יש מספר מצומצם של בנקים, והביטוחים נעשים באמצעות חברות ביטוח. כך למשל, קרנות הפנסיה של הציבור המנוהלות בחברות הביטוח גובות 6% מכל הפקדה לטובתן. גבייה זו מביאה רווח עצום לחברות הביטוח, וזאת בהסכמת משרד האוצר שהעביר בחוק את כל החיסכון הפנסיוני לחברות הביטוח. מכאן שלא ראוי ש"מתנה" זו תנוצל לטובת שכרם המופרז של המנהלים הבכירים.

מנגד, טיעוני המצדדים בשכרם המופרז של בכירי התאגידים הפיננסים מנסים לשכנע את הציבור כי אם לא נאפשר להם לקחת הביתה 8 מיליון שקל בשנה, הטובים לא יישארו לעבוד בתאגידים ורק מנהלים בינוניים ומטה ירכיבו את שידרת הניהול בתאגיד. הנראטיב המוביל מסיק שבעבור 2.5 מיליון שקל בשנה אותם המנהלים לא יסכימו להמשיך ולעבוד, וההתפתחויות האחרונות במשק עלולות להעיד שזה אכן הכיוון שייבחר.

טיעון נוסף של בכירי מנהלי התאגידים הוא כי אם יוקטן שכרם של המנהלים תרד גם המוטיבציה שלהם לרווחיות, וכך ירדו גם רווחי הבנק. זאת לעומת ההיגיון הבריא שאומר כי דווקא הקטנת שכרם תביא מידית לרווחיות גדולה יותר שתתחלק בין כל בעלי מניותיו. כמו כן, יש הטוענים שהמנהלים הבכירים אמונים על ארגונים גדולים מאד עם תקציבי עתק, ולכן התמורה הזו מגיעה להם בצדק. וכאן ראוי לשאול את שאלת המידתיות, האם שר האוצר או נגידת בנק ישראל לא מנהלים סכומי כסף הרבה יותר גדולים? האם הרמטכ"ל אינו מנהל ארגון גדול יותר מכל תאגיד פיננסי? ומה לגבי ראש הממשלה?

יתרה מזאת, מנהלי התאגידים חייבים להפנות את תשומת ליבם לעובדה כי בוועדת הכספים ובכנסת התקבל החוק ללא מתנגד אחד. משמע, אין כל תמיכה ציבורית בשכר הבכירים המנופח, שהאזרחים רואים בו פעולה לא הוגנת ומנקרת עיניים. לעומת חברה פרטית, הבנק או חברת הביטוח אינה נכס פרטי של מנהלו, ולפיכך אינו יכול לעשות בו ובנכסיו כרצונו האישי.

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    ניהול חזירי 27/04/2016 09:04
    הגב לתגובה זו
    בחברות ציבוריות ופיננסיות שכספן נחלב מהציבור יש לאסור על מתן משכורות חזיריות למנהלים שכאשר יש עלייה ברווחים משמועותה-חליבת יתר של הציבור. וכאשר יש ירידה ברווחים-משמעותה שהמנהל אינו לוקח אחריות על ההפסדים שנגרמו לכספי הציבור שממנו הוא ניזון. זו חליבה ושחיטה גם יחד של הפרה עד פשיטת עורה....
  • 12.
    חזירות=פיגוע כלכלי 27/04/2016 05:16
    הגב לתגובה זו
    קואאם לה "התייעלות" "רה ארגון" וכל מיני דמות כאדר הכוונה חסכון מיידי ובונוס צומח.זו בכייה לדורות לארגון וגם לנזק וגם לחברה כי מובטל=מהגר
  • 11.
    זוריק 26/04/2016 16:09
    הגב לתגובה זו
    כיש ירידות הציבור משלם והמנהל ללא קשר לרווח מקבל בונוסים על זה שהוא עושה טובהיש מנהלים מספיק מוכשרים שיסכימו לשכר הזהבל נשכח שרווחי העתק של הבנקים באים ממשקי הבית ולא מניהול מתוחכם
  • 10.
    זוריק 26/04/2016 16:09
    הגב לתגובה זו
    כיש ירידות הציבור משלם והמנהל ללא קשר לרווח מקבל בונוסים על זה שהוא עושה טובהיש מנהלים מספיק מוכשרים שיסכימו לשכר הזהבל נשכח שרווחי העתק של הבנקים באים ממשקי הבית ולא מניהול מתוחכם
  • 9.
    זוריק 26/04/2016 16:09
    הגב לתגובה זו
    כיש ירידות הציבור משלם והמנהל ללא קשר לרווח מקבל בונוסים על זה שהוא עושה טובהיש מנהלים מספיק מוכשרים שיסכימו לשכר הזהבל נשכח שרווחי העתק של הבנקים באים ממשקי הבית ולא מניהול מתוחכם
  • 8.
    גיל 22/04/2016 11:06
    הגב לתגובה זו
    הגנבים הביתה. ברור לכולם שמשכורות הענק שהביכירים קיבלו (גםכ שר החברות בקושי הרווחיו) זה גועל נפש או כמו שאני רואה זאת גזל של מכספי הציבור - להוריד עאת מלות מייד
  • 7.
    קליפ 22/04/2016 10:14
    הגב לתגובה זו
    תוך שהם רומסים שודדים,בוזזים,אונסים כל הנקרה בדרכם בדרך לעוד דירה במשכורת חודשית. חג כשר ושמח לכל העם היהודי בציון ובתפוצות. רק אהבה מביאה עוד חיבוקים ושמחה
  • 6.
    איתן 22/04/2016 10:03
    הגב לתגובה זו
    יש להחליט על סכום מקסימלי לכל בעל תפקיד ציבורי או חברה פרטית הניזונה ברובה על ידי כספי ציבור ובנוסף על פי רווח הפסד של אותה שנה
  • 5.
    אחד 21/04/2016 16:23
    הגב לתגובה זו
    אצל רבים מהם גם אין קשר בין השכר לבין ביצועי החברות . יואילו בטובם לחפש את מזלם בחו"ל, אבל שם אנשים לא פראייארים, ברגע שישמעו את השכר המופרך אותו הם מבקשים יראו להם בנימוס את הדלת.
  • 4.
    דני, אתה שייך לאדון רני רהב או מלכך פנכה אחר? (ל"ת)
    אחד 21/04/2016 16:21
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ranr 21/04/2016 10:45
    הגב לתגובה זו
    האמת שדי תמהתי כאשר דובר על חוק ייחודי לחברות הפיננסיות וכתבתי כי הוא חייב לכלול את כל החברות הציבוריות. הטענה שבשכר נמוך יותר, הבכירים יאבדו מוטיבציה, איננה נתמכת הן מצד ניסויים ובדיקות בתחום הפסיכולוגיה התעסוקתית והן מתחום הנסיון המעשי. הוכח גם, כי לתיגמול מופרז יש תוצאה הפוכה מהמצופה.
  • דני 21/04/2016 12:43
    הגב לתגובה זו
    לחברות יש בעלי מניות, ולחברות ציבוריות אלו כוללים גם בעלי מניות מהציבור הרחב, יועילו בעלי המניות מהציבור (שההחלטה בנושא בידיהם בלבד ולא בידי בעל השליטה כיום, שזה כשלעצמו הזוי) להשתתף בהצבעות ולקבל אחריות הנלוות לבעלות על מניות. אם לא נראה לכם, אתם תמיד יכולים לבחור לא להשקיע במניה! הנושא הוא הבעיה של בעלי המניות בלבלד ולא איש מלבדם!
  • דני לקקני 21/04/2016 16:26
    לציבור יש כספים רבים בקרנות השתלמות ופנסיה אשר משקיעות את כספיו במניות. האם יש לאותו ציבור יכולת להצביע ? קשקשן בשקל.
  • 2.
    אבי 21/04/2016 10:39
    הגב לתגובה זו
    הם רוצים לקבל פיצויים מנופחים שיחושבו לפי המשכורות המנופחות שלהם ולא לפי המשכורות של 2.5 שזה ירידה משמעותית בשכר. זאת התקופה שאנשים יתפטרו והסיסה היא אך ורק הפיצויים!!!!
  • 1.
    סתם אזרח זקן 21/04/2016 10:28
    הגב לתגובה זו
    אל יאיימו עלינו הבכירים - יתפטרו - ימצאו להם מחליפים - אולי התקופה הראשונה תהיה קשה - התגברנו על משברים גדולים יותר - נחזור לצניעות וענווה בחיים.
  • דני 21/04/2016 12:40
    הגב לתגובה זו
    ועוד איך יש אנשים שאין להם מחליפים ראויים, אתה פשוט קנאי, אפס ובכיין מכדי להבין זאת. בהצלחה בחיים בונצואלה ה"משגשגת"!
  • ועל זה נאמר: "פחחחחחח" (ל"ת)
    גדי 23/04/2016 20:43
זיו סגלזיו סגל
בלוגסטריט

לקראת סוף השנה: עדיפות למניות הקטנות

איזה מניות קטנות יכולת להתאושש מהקרשים ולמה המפולת הבאה תהיה גדולה יותר מהמפולת של 2008?
זיו סגל |
שנת הלימודים האקדמית התחילה כך שלמגוון מנועי החשיבה שלנו מצטרפות השאלות של הסטודנטים. השנה השאלות משמעותיות במיוחד משום שהסטודנטים הצעירים הם המשקיעים החדשים שעליהם נבנות העליות הבאות. אם בעבר הייתי מלמד שוק ההון כ״חוכמת זקני וול סטריט״ לצעירים, היום המשוואה לפחות מתאזנת. האינטראקציה עם תלמידי מנהל עסקים נותנת לי הזדמנות לחוות את משקיעי הדור.   כאשר דיברתי על נושא תיקונים ומפולות בשווקים ואמרתי שמתי שהוא המשבר הבא יגיע והוא יהיה גדול יותר ממשבר 2008, סטודנטית שאלה אותי: למה בעצם חייב להיות משבר? לרגע עצרתי כי כאשר מתריסים מולך שאלה שהיא בניגוד ל״מובן מאליו״ זה כמו עצירת חירום במכונית.   ואז, פרסתי את משנתי הסדורה על ניפוח המחירים ושחיקת ערך הכסף, על מכפילים, על כך ששוק ההון הפך להיות סוג של משחק (ודיברנו על תרגיל הציוצים של אילון מאסק) אבל בעיקר התמקדתי בטבע האנושי. הטבע האנושי הוא דרמטי בכל הקשור להתנהגות המונים  ונוטה למצבי קיצון, למעלה ולמטה. מספיק שתראו את התנודתיות היומית / דו יומית במניות. אם תקחו עליות שערים רצופות שיצרו מציאות לפיה לדור המשקיעים החדשים אין ממש חווית מפולת בתודעה, תוסיפו לזה את כמות הכסף שנשפכה לשווקים ואת העובדה שמתי שהוא, איפה שהוא, יתגלה איזה אסון פיננסי שהחביאו מתחת לשטיח, מפולת היא רק עניין של זמן.   המפולת הבאה תהיה גדולה יותר מ-2008 כי זאת הסטטיסטיקה של מפולת. יותר כסף מעורב, כוחות חזקים יותר מנפחים את המחירים למעלה. לכן, עוצמת ההתרסקות היא גדולה בהתאם.   ההקדמה נועדה לכוון אל העובדה שהיום נתחיל בהסתכלות על השוק. היינו עסוקים לאחרונה בסקטורים המרגשים: מטה וורס, טיפולים פסיכודליים ומיחשוב קוואנטום ואני חש צורך לעדכן עבורכם את הניתוח הטכני של מדדי המניות על מנת שנשמור על איזון.   נתחיל ב-S&P500. אנחנו נמצאים עכשיו בחודשים שנחשבים לטובים ביותר בשנה. נובמבר - ינואר. נראה כי אווירת השמחה הכללית מתקיימת. אבל, אתם יכולים לראות על הגרף שהמדד ״מתעייף״. שיפועי הקווים שעוקבים אחריו מתמתנים. אולי אף נראה תיקון ל - 4540 עוד בתוך תקופת שמחת סוף השנה. ההתנגדות היא ב-4700. מהלך מעל הרמה הזו ילמד כי שמחת ראש השנה תקפה כך שטכנית לא צריך למכור אל תוך עליות שיהיו אל מעל 4700 אלא להמשיך לעקוב.   מדד הראסל 2000, מדד שמיצג מניות קטנות יותר שהן הנהנות ביותר מעליות תחילת שנה חדשה נראה במצב טוב יותר מה-S&P500 כך שבהחלט אפשר לכוון את ההשקעה לכיוון המניות הקטנות יותר (נחשו איזה מניה היא בעלת המשקל הגבוה במדד? תשובה בסוף המאמר). שתי עובדות מהותיות מדברות בעד הראסל 2000. הראשונה היא שהוא פרץ רמת התנגדות שבלמה אותו תקופה ארוכה. מכאן אמור להיוולד מהלך עליות משמעותי. השנייה היא שהוא מתחזק בהשוואה ל-S&P500. על פי מסורת אפקט ינואר המניות הקטנות שעולות הן פעמים רבות אלו שירדו הרבה בשנה החולפת. זאת מכיוון שמנהלי השקעות נפטרים מהן לקראת דו״חות סוף השנה (שלקוחות לא ישאלו שאלות על ההשקעות ההפסדיות) ואז חוזרים לקנות אותן כמציאות בתחילת השנה. הדבר משתלב עם המאמרים שפרסמנו לא מזמן בדבר רכישת חבוטות.   שלוש מניות על הקרשים לעיונכם רוצים עוד מניות חבוטות (שלא נשמע חס וחלילה כמו מעודדים בקרב אגרוף...)? קבלו את AI מתחום הבינה המלאכותית. האתר Motley Fool  מציין אותה כאחד משתי מניות הבינה המלאכותית השוות ביותר לרכישה. על הגרף תוכלו לראות התרסקות פוסט הנפקה טיפוסית, משהו שגם כדאי שמשקיעים צעירים יראו. עכשיו היא מצאה בסיס תמיכה ממנו היא יכולה לעלות כמציאה. גם אל BYND אפשר להתייחס כאל מניה חבוטה (או בהומור מסוים, שחוטה). אספני מציאות יכולים לנסות לראות מה קורה סביב 70 דולר. היא יכולה להיות מציאה טכנית ברמות האלו. ונסיים בעוד הומור של וול סטריט. תסתכלו על הגרף של רובין הוד. המניה, HOOD, של החברה שמייצגת את כניסתם של המשקיעים החדשים, נמצאת גם היא על הקרשים. זאת בין היתר בשל הביקורת על המודל העסקי שלה. אבל, באזור ה - 34 דולר, הבאז סביב המניה יכול לחזור.   שיהיה בהצלחה בזירה!   ומי המניה עם המשקל הגבוה ביותר בראסל 2000? AMC... עוד משהו שמעלה חיוך קטן.