חגיגת שכר הבכירים מגיעה אל ועדת הכספים
שכר הבכירים אחת לשנה, ומיד לאחר פרסום הדוחות השנתיים של חמשת הבנקים הגדולים, חוזרת סוגיית שכר הבכירים במשק למרכז השיח הציבורי. הפעם הצטרפה אל הדיון הטעון גם הודעת הפרישה של יו"ר כיל היוצא, ניר גלעד, אשר צבר סכום של מעל 85 מיליון שקל במהלך עבודתו אצל משפחת עופר. השיח החברתי המתלהם תומך בהשמצתם של שיאני השכר במשק, וחבילת השכר של ניר גלעד סופגת את מרבית הביקורת החברתית. אך יחד עם זאת, באורח פלא, שני גורמים משמעותיים נעדרים מדברי הביקורת הנ"ל:
בעלי השליטה: "המושכים בחוטים" שמרכזים את האינטרס העסקי של החברה, בעוד שנושאי המשרה הבכירים הם המוציאים לפועל של הנחיות בעלי השליטה. חשוב להבין, ניר גלעד לא הצטרף למשפחת עופר בשל יכולתו העסקית, שכן במרוצת 8 שנות כהונתו, הוא פעל ללא לאות, והפעיל את מיטב קשריו האישיים במשרדי הממשלה כדי להכשיל, לסכל ולעיתים אף לאיים על כל דרישה רגולטורית אשר היה בכוחה לפגוע ברווחי בעלי המניות.
הגופים המוסדיים: הפוליטיקאים ושאר הפעילים החברתיים נוטים להפנות את החצים כלפי בכירי המשק ובכך הם "משחררים" את הגופים המוסדיים מאחריותם המשפטית והמוסרית. גופים אלו, אשר אמונים על ניהול קרנות הפנסיה, קופות הגמל וההשתלמות של כלל ציבור החוסכים מאשרים בדרך קבע את הסכמי השכר הנדיבים של ראשי המערכת הבנקאית. חשוב להדגיש, הגופים המוסדיים מייצגים את האינטרס הציבורי ויש בכוחם לכפות את דעתם על בעלי השליטה ולמנוע חבילות תגמול מנופחות. לדוגמה, בתחילת השנה הם רשמו הצלחה במאבקם המוסרי כנגד הסכם השכר המופלג של ניר שרון, אשר נאלץ לוותר על שכר של 15 מיליון שקל בשנה (כולל רכיב מנייתי) כמנכ"ל המיועד של חב' דסק"ש.
כאשר בוחנים את רמות השכר במשק, מגלים כי שכר המנהלים הבכירים בחברות הציבוריות מנותק לחלוטין מביצועי החברות שבניהולם. הסיבה לכך אינה מפתיעה, שכן כ-25% מהמנכ"לים של החברות הציבוריות ולמעלה מ-40% מראשי הדירקטוריונים השונים מאוישים בידי בעלי השליטה. סיטואציה זו יוצרת מצב בעייתי, בו בעלי מניות המיעוט הינם "שבויים" של בעל השליטה ואין באפשרותם "להענישו" בגין ביצועי חסר.
- מחקר של בנק ישראל - הגבלת שכר הבנקאים לא פגעה בתוצאות הכספיות של הבנקים
- קפץ לצמרת: שכר של כ-36 מיליון שקל לגיא ברנשטיין בפורמולה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון, צפויה בימים אלו ועדת הכספים לאשר את "חוק שכר הבכירים", אשר קובע תקרת שכר בגובה של 3 מיליון שקל לראשי המערכת הבנקאית. החוק אינו מונע מתאגידים פיננסיים שמנהלים את כספי הציבור לשלם למנהליהם שכר של יותר מ־3 מיליון שקל בשנה, אך הוא מטיל על סכומים אלה מגבלות חדשות ולא מכיר בהן כהוצאות לצורכי מס. בנוסף, החוק דורש ששכר הגבוה מהתקרה הנ"ל יאושר ברוב של יותר מ־50% באסיפה הכללית של בעלי המניות, שבה לא יוכלו להשתתף בעלי מניות השליטה.
לסיכום, שכר המנהלים במערכת הבנקאית איבד לחלוטין את המידתיות בעשור האחרון. המחוקק ניסה בעבר לספק לנו כלים (כגון תיקון 16, תיקון 20 לחוק החברות) לצורך ריסון חבילות השכר המפנקות, אך במבחן המציאות מצאו נושאי המשרה דרכים מגוונות כדי לעקוף את ההוראות הללו. "חוק שכר הבכירים", אם יאושר ע"י הרגולטור, הינו צעד נוסף ונכון, אשר עשוי לתמוך בהגבלת שכר הבכירים, ולעצור במעט את חוסר הצדק ועושק ציבור המשקיעים. כמו כן, אנו סבורים כי אין להסתפק בהחלת הוראות החוק רק על התאגידים הפיננסיים, ויש להטילו גם על שאר החברות הציבוריות הנסחרות בבורסת אחוזת בית.
- 3.בני 19/03/2016 14:08הגב לתגובה זואני מעוניין להתייעץ איתך באופן אישי, אנא השאר פרטי התקשרות, תודה
- צחי קלמין 19/03/2016 23:25הגב לתגובה זוהיי בני , השאר לי כתובת מייל אישי שלך , ואצור עימך קשר בהמשך. תודה.
- בני 23/03/2016 12:07תודה רבה, צור איתי קשר אחרי החג benny.k@dar
- 2.הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם.... (ל"ת)אבשלום 17/03/2016 08:31הגב לתגובה זו
- 1.לקוח של קרן פנסיה 16/03/2016 23:17הגב לתגובה זולא מבין איך הם מעזים לאשר את המשכורות הללו....
קרנף אפור. קרדיט: רשתות חברתיותעל ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
החל מרכישת רכב סיני, דרך קניית דירה במגדלים הסמוכים לקריה בת"א, המשך במבנה תיק ההשקעות ועד רכישת ווילה באזור כפרי שקט ביוון, כל אלו טומנים בחובם סיכונים פיננסיים שרוב הציבור הישראלי מתעלם מהם על אף שהכתובת על הקיר
אדם רויטר אז מזל טוב, קניתם רכב סיני. עלה על דעתכם שיתכן ולסינים יש מתגי השבתה מרחוק ושאם הם יחליטו לגרום כאוס בעולם המערבי הם יפעילו אותם וגם הרכב שלכם יהיה מושבת? ככל שהרכב הופך ליותר “חכם” ומחובר לאינטרנט ומכאן לשליטה מרחוק, לעדכונים אלחוטיים ולמערכות ניטור מרחוק, כך מתרחבים שטחי הפגיעה שלו בהתקפות סייבר.
כבר כיום קיימות מערכות שמאפשרות להשבית מנוע מרחוק, למשל כשמדווח שהרכב נגנב, או כחלק ממערכת ניהול צי רכבים. הפקודה מגיעה דרך רשת סלולרית או תקשורת דיגיטלית, ומנותבת אל יחידת הבקרה של המנוע או למערכת הדלק החשמלית. מדוע שהסינים יעשו שטות כזו בכלל? ודאי שלא סתם ככה. אך זה עלול לקרות במצב קיצוני של חרם מערבי עליהם בעקבות פלישה שלהם לטאיוואן ולחץ לא קונבנציונלי שהם יפעילו בחזרה על העולם המערבי, כדי להסיר את החרם ולהכשיר להם את כיבוש טאיוואן.
זה נשמע מדע בדיוני נכון? אלא שה-CIA לוקח את זה התרחיש הזה מאד ברצינות. אולי גם לכם כדאי לקחת את זה כתרחיש אפשרי ולחשוב שוב על רכישת רכב סיני, לא?
מדהים שלמשרד הביטחון לקח כ"כ הרבה שנים להבין שהכנסת רכבים סיניים לתוך מתקנים סודיים שלנו עלולה להיות קצת בעייתית. מדהים שהם רכשו כאלו לציי הרכב של צה"ל במכרזי ליסינג לרכבי קצינים ונגדים. בעצם לא מדהים אחרי שהבנו את ליקוי המאורות של 7 לאוקטובר.
- השקל חונק את הסטארט-אפים - מה אפשר לעשות?
- החשיבות בחיסול אנשי הכספים והמקרה האיראני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשיחות שקיימתי בעבר הסברתי מדוע לא כדאי לקנות דירה שסמוכה למתקן ביטחוני ישראלי רגיש ואנשים חשבו שאני "מגזים". כעת מתברר שלקנות דירת פאר באחד המגדלים הנוצצים ליד הקריה בת"א אינו רעיון טוב כל כך, בגלל הסכנה של הטילים האיראניים. מישהו תמחר את זה במחיר הדירות שם? דרך אגב, קיים גם סיכון ברכישת דירה הסמוכה לתחנת דלק.
קרנף אפור. קרדיט: רשתות חברתיותעל ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
החל מרכישת רכב סיני, דרך קניית דירה במגדלים הסמוכים לקריה בת"א, המשך במבנה תיק ההשקעות ועד רכישת ווילה באזור כפרי שקט ביוון, כל אלו טומנים בחובם סיכונים פיננסיים שרוב הציבור הישראלי מתעלם מהם על אף שהכתובת על הקיר
אדם רויטר אז מזל טוב, קניתם רכב סיני. עלה על דעתכם שיתכן ולסינים יש מתגי השבתה מרחוק ושאם הם יחליטו לגרום כאוס בעולם המערבי הם יפעילו אותם וגם הרכב שלכם יהיה מושבת? ככל שהרכב הופך ליותר “חכם” ומחובר לאינטרנט ומכאן לשליטה מרחוק, לעדכונים אלחוטיים ולמערכות ניטור מרחוק, כך מתרחבים שטחי הפגיעה שלו בהתקפות סייבר.
כבר כיום קיימות מערכות שמאפשרות להשבית מנוע מרחוק, למשל כשמדווח שהרכב נגנב, או כחלק ממערכת ניהול צי רכבים. הפקודה מגיעה דרך רשת סלולרית או תקשורת דיגיטלית, ומנותבת אל יחידת הבקרה של המנוע או למערכת הדלק החשמלית. מדוע שהסינים יעשו שטות כזו בכלל? ודאי שלא סתם ככה. אך זה עלול לקרות במצב קיצוני של חרם מערבי עליהם בעקבות פלישה שלהם לטאיוואן ולחץ לא קונבנציונלי שהם יפעילו בחזרה על העולם המערבי, כדי להסיר את החרם ולהכשיר להם את כיבוש טאיוואן.
זה נשמע מדע בדיוני נכון? אלא שה-CIA לוקח את זה התרחיש הזה מאד ברצינות. אולי גם לכם כדאי לקחת את זה כתרחיש אפשרי ולחשוב שוב על רכישת רכב סיני, לא?
מדהים שלמשרד הביטחון לקח כ"כ הרבה שנים להבין שהכנסת רכבים סיניים לתוך מתקנים סודיים שלנו עלולה להיות קצת בעייתית. מדהים שהם רכשו כאלו לציי הרכב של צה"ל במכרזי ליסינג לרכבי קצינים ונגדים. בעצם לא מדהים אחרי שהבנו את ליקוי המאורות של 7 לאוקטובר.
- השקל חונק את הסטארט-אפים - מה אפשר לעשות?
- החשיבות בחיסול אנשי הכספים והמקרה האיראני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשיחות שקיימתי בעבר הסברתי מדוע לא כדאי לקנות דירה שסמוכה למתקן ביטחוני ישראלי רגיש ואנשים חשבו שאני "מגזים". כעת מתברר שלקנות דירת פאר באחד המגדלים הנוצצים ליד הקריה בת"א אינו רעיון טוב כל כך, בגלל הסכנה של הטילים האיראניים. מישהו תמחר את זה במחיר הדירות שם? דרך אגב, קיים גם סיכון ברכישת דירה הסמוכה לתחנת דלק.
