שבע שנים עברו מאז השיקה ארה"ב את תכנית ההקלה הכמותית הגדולה והענפה בהיסטוריה המודרנית, אשר סחפה אחריה כמעט את כל העולם. הניסוי במדיניות מוניטרית קיצונית החל (בעידן המודרני פוסט יצירת האינטרנט) על תפר 'באג 2000' ביפן, שם נחל למעשה כישלון מתוק (כישלון לרוב וניצחון למעטים) ונמשך עד היום.

במבט לאחור, ניתן לראות שהצמיחה המיוחלת מעולם לא הגיעה ליפן, וכעת, עומד העולם מלכת בהמתנה להכרעת ה"שופטים" בפד במשחק הריביות הזה. אותו פד דחה שוב ושוב העלאת ריבית במרוצת השנים באינספור תירוצים הנשענים על ביצועי השווקים, נתוני האבטלה, התעסוקה וכו', אך כעת עומד במצב שספק אם התכונן אליו מראש. 

מצד אחד, העלאת ריבית, שרבים סבורים שתתקיים בדצמבר הקרוב, תסמן לעולם שהיעדים המרכזיים הושגו והכלכלה מוכנה להתנתק ממכונת ההנשמה ולהתחיל את צעדיה הראשונה קדימה. יש לקחת בחשבון שבמידה ותעלה הריבית, סביר להניח כי כספים רבים יוסטו לאפיקים הסולידיים ביותר, ולמעשה ישאבו נזילות מהאפיקים אשר נושאים סיכון. במידה והצפי יהיה להעלאות עוקבות, ההסטה תהיה משמעותית ותיצור מחנק אשראי בשל חוסר יכולת של חברות למצוא מקורות מימון זולים ולמחזר הלוואות קיימות - ובכך עלולה להאט את הצמיחה שכמעט אינה קיימת בכל מקרה ללא ההנשמה המלאכותית.

יש לציין שבעוד שהצמיחה נעדרת באופן יחסי והאינפלציה המדדית בעקבותיה, ישנה והייתה אינפלציית נכסים היסטרית המוכרת לציבור בין היתר בדמות מחירי נדל"ן. בסביבה המתוארת נפח הביקוש לאשראי צפוי להיפגע, ובנוסף הבנקים יתקשו לתת אשראי ולשמור על זרימת כספים כבעת ההרחבה.

• הפד חותך, טראמפ בוחר - השוק כבר מתמחר את יו"ר הפד הבא
• האינפלציה בארה"ב עלתה ל־2.7% ביוני בצל המכסים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מצד שני, השארת הריבית על כנה תאותת למשקיעים ולציבור שהשיטה נכשלה, העלאת ריבית הלאה כנראה ולא סבירה (כמו ביפן למשל) ותדחוף את הכספים קדימה לאפיקים נושאי סיכון ונטישה המונית של פיקדונות ומזומן יותר מאשר בעת האחרונה - ובכך תפגע ביכולת של הבנקים להעניק אשראי נוסף ותחייב את הבנקים המרכזיים להמציא נזילות נוספת.