הסבלנות מתחילה לפקוע: בין פטיש האינפלציה לסדן הנזילות

אדם פוסלבסקי, מנהל חדר מסחר ניהול תיקים, על התמהמהות הפדרל ריזרב בהחלטת הריבית וההשפעות של התהליך על המשקיעים
אדם פוסלבסקי | (1)
נושאים בכתבה הפד ריבית

שבע שנים עברו מאז השיקה ארה"ב את תכנית ההקלה הכמותית הגדולה והענפה בהיסטוריה המודרנית, אשר סחפה אחריה כמעט את כל העולם. הניסוי במדיניות מוניטרית קיצונית החל (בעידן המודרני פוסט יצירת האינטרנט) על תפר 'באג 2000' ביפן, שם נחל למעשה כישלון מתוק (כישלון לרוב וניצחון למעטים) ונמשך עד היום.

במבט לאחור, ניתן לראות שהצמיחה המיוחלת מעולם לא הגיעה ליפן, וכעת, עומד העולם מלכת בהמתנה להכרעת ה"שופטים" בפד במשחק הריביות הזה. אותו פד דחה שוב ושוב העלאת ריבית במרוצת השנים באינספור תירוצים הנשענים על ביצועי השווקים, נתוני האבטלה, התעסוקה וכו', אך כעת עומד במצב שספק אם התכונן אליו מראש. 

מצד אחד, העלאת ריבית, שרבים סבורים שתתקיים בדצמבר הקרוב, תסמן לעולם שהיעדים המרכזיים הושגו והכלכלה מוכנה להתנתק ממכונת ההנשמה ולהתחיל את צעדיה הראשונה קדימה. יש לקחת בחשבון שבמידה ותעלה הריבית, סביר להניח כי כספים רבים יוסטו לאפיקים הסולידיים ביותר, ולמעשה ישאבו נזילות מהאפיקים אשר נושאים סיכון. במידה והצפי יהיה להעלאות עוקבות, ההסטה תהיה משמעותית ותיצור מחנק אשראי בשל חוסר יכולת של חברות למצוא מקורות מימון זולים ולמחזר הלוואות קיימות - ובכך עלולה להאט את הצמיחה שכמעט אינה קיימת בכל מקרה ללא ההנשמה המלאכותית.

יש לציין שבעוד שהצמיחה נעדרת באופן יחסי והאינפלציה המדדית בעקבותיה, ישנה והייתה אינפלציית נכסים היסטרית המוכרת לציבור בין היתר בדמות מחירי נדל"ן. בסביבה המתוארת נפח הביקוש לאשראי צפוי להיפגע, ובנוסף הבנקים יתקשו לתת אשראי ולשמור על זרימת כספים כבעת ההרחבה.

מצד שני, השארת הריבית על כנה תאותת למשקיעים ולציבור שהשיטה נכשלה, העלאת ריבית הלאה כנראה ולא סבירה (כמו ביפן למשל) ותדחוף את הכספים קדימה לאפיקים נושאי סיכון ונטישה המונית של פיקדונות ומזומן יותר מאשר בעת האחרונה - ובכך תפגע ביכולת של הבנקים להעניק אשראי נוסף ותחייב את הבנקים המרכזיים להמציא נזילות נוספת.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אריק 11/11/2015 18:04
    הגב לתגובה זו
    עוד חצי שנה נהיה חכמים יותר. או טפשים...
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.