הסבלנות מתחילה לפקוע: בין פטיש האינפלציה לסדן הנזילות

אדם פוסלבסקי, מנהל חדר מסחר ניהול תיקים, על התמהמהות הפדרל ריזרב בהחלטת הריבית וההשפעות של התהליך על המשקיעים
אדם פוסלבסקי | (1)
נושאים בכתבה הפד ריבית

שבע שנים עברו מאז השיקה ארה"ב את תכנית ההקלה הכמותית הגדולה והענפה בהיסטוריה המודרנית, אשר סחפה אחריה כמעט את כל העולם. הניסוי במדיניות מוניטרית קיצונית החל (בעידן המודרני פוסט יצירת האינטרנט) על תפר 'באג 2000' ביפן, שם נחל למעשה כישלון מתוק (כישלון לרוב וניצחון למעטים) ונמשך עד היום.

במבט לאחור, ניתן לראות שהצמיחה המיוחלת מעולם לא הגיעה ליפן, וכעת, עומד העולם מלכת בהמתנה להכרעת ה"שופטים" בפד במשחק הריביות הזה. אותו פד דחה שוב ושוב העלאת ריבית במרוצת השנים באינספור תירוצים הנשענים על ביצועי השווקים, נתוני האבטלה, התעסוקה וכו', אך כעת עומד במצב שספק אם התכונן אליו מראש. 

מצד אחד, העלאת ריבית, שרבים סבורים שתתקיים בדצמבר הקרוב, תסמן לעולם שהיעדים המרכזיים הושגו והכלכלה מוכנה להתנתק ממכונת ההנשמה ולהתחיל את צעדיה הראשונה קדימה. יש לקחת בחשבון שבמידה ותעלה הריבית, סביר להניח כי כספים רבים יוסטו לאפיקים הסולידיים ביותר, ולמעשה ישאבו נזילות מהאפיקים אשר נושאים סיכון. במידה והצפי יהיה להעלאות עוקבות, ההסטה תהיה משמעותית ותיצור מחנק אשראי בשל חוסר יכולת של חברות למצוא מקורות מימון זולים ולמחזר הלוואות קיימות - ובכך עלולה להאט את הצמיחה שכמעט אינה קיימת בכל מקרה ללא ההנשמה המלאכותית.

יש לציין שבעוד שהצמיחה נעדרת באופן יחסי והאינפלציה המדדית בעקבותיה, ישנה והייתה אינפלציית נכסים היסטרית המוכרת לציבור בין היתר בדמות מחירי נדל"ן. בסביבה המתוארת נפח הביקוש לאשראי צפוי להיפגע, ובנוסף הבנקים יתקשו לתת אשראי ולשמור על זרימת כספים כבעת ההרחבה.

מצד שני, השארת הריבית על כנה תאותת למשקיעים ולציבור שהשיטה נכשלה, העלאת ריבית הלאה כנראה ולא סבירה (כמו ביפן למשל) ותדחוף את הכספים קדימה לאפיקים נושאי סיכון ונטישה המונית של פיקדונות ומזומן יותר מאשר בעת האחרונה - ובכך תפגע ביכולת של הבנקים להעניק אשראי נוסף ותחייב את הבנקים המרכזיים להמציא נזילות נוספת.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אריק 11/11/2015 18:04
    הגב לתגובה זו
    עוד חצי שנה נהיה חכמים יותר. או טפשים...
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.