שוק אפור: גישת בנק ישראל להלוואות המונים פוגעת בציבור בישראל

יגאל אלקסלסי, ממייסדי eLoan, פלטפורמת הלוואות המונים, על גישת הרגולציה בכלל ונגידת בנק ישראל בפרט לכל הקשור להלוואות המונים בישראל
יגאל אלקסלסי | (3)
נושאים בכתבה הלוואה שוק אפור

סבורני שהבנק המרכזי ממשיך לגלגל לפתחם של משרד האוצר, הרשות להגבלים עסקיים ואחרים את הטיפול בשוק האשראי הישראלי. אני מבקש להביא כאן את עמדתנו בדבר חשיבותו של בנק ישראל כאחראי לשכללו של שוק זה.

אחת הסיבות למשבר הפיננסי הגלובלי האחרון הייתה ההתפתחות של מערכות פיננסיות חוץ בנקאיות - האומנם? המשבר ב-2008 נבע מנטילת סיכונים בלתי מבוקרת בתוך המערכת הבנקאית בארה"ב. בנקים קמעונאיים ובנקים להשקעות, שהיו מפוקחים בצורה רופפת על ידי הבנק המרכזי והרשות לניירות ערך, בנו להם רשימה ארוכה של מכשירים כדוגמת Credit Default Swaps, שהמשקיע האגדי וורן באפט הגדיר אותם כ"נשק יום הדין", שהביאו לקריסת המערכת.

לא מדובר על שוק חוץ בנקאי, נהפוך הוא, מדובר על שוק הנטוע עמוק בתוך בעיית המינוף וניהול הסיכונים של המערכת הבנקאית העולמית. אם כבר, נכון לכנות זאת כבנקאות צללים. מערכת בנקאות המסתמכת על פקדונות ציבור על מנת לייצר מוצרים פיננסים מסובכים שבתנאי קיצון עשויים להביא להתמוטטות המערכת כולה. הבעיה המרכזית היא היעדר פיקוח - בדיוק! אלא שהעדר הפיקוח במדינת ישראל נובע אך ורק מפרשנות של חוק הבנקאות (רישוי) על ידי בנק ישראל. חוק זה מציע לבנק המרכזי הישראלי שלל כלים לפיקוח על הבנקים, אגודות אשראי, מוסדות פיננסים וכדו'. החוק קובע כי הפיקוח על כלל הפעילות הפיננסית בישראל צריך להיות בידי הבנק המרכזי. לצערנו, האחרון החליט להפוך חלקים שלמים בחוק לאות מתה ולפקח אך ורק על בנקים.

אני מזכיר כי ב-1936 היו בפלשתינה 75 בנקים, כ-100 אגודות אשראי, ומאות מוסדות פיננסים. מערכת תוססת ובריאה של אשראי, פקדונות וגופים שפעלו במרץ להקמת המדינה. קריסה של בנק זה או אחר לא איימה כלל וכלל על יציבות המערכת כולה. המצב היום הוא תולדה של פרשנות זו והפיכת כלל המערכת, שאינה בנק, ללא לגיטימית לרבות הכללתו במילים "שוק אפור". האם שוק אפור במובן של ריביות רצחניות?

אם כן, אני מזכיר לנגידה הנכבדה כי הבנקים וחברות כרטיסי האשראי פטורים על פי חוק מריביות מקסימליות וחובת גילוי מלאה של הריבית ללקוח. בעוד ש"השוק האפור", או יותר בשמו הראוי "החוץ בנקאי", רשאי לגבות ריבית נומינלית המגיעה היום לכ-9% ריבית וצמודת מדד המגיעה לכ-13% (ריבית הבנקים יכולה להגיע לכ-20%).

יתרה מזאת, בלי שקיפות אי אפשר לייצר תחרות. בעולם נדרשת גילוי עלות האשראי ללא סייג. בישראל, הבנקים רשאים להעמיד מסגרת אשראי, בריבית של 8% לגד' ואז לגבות עמלות כמו עמלת מסגרת, עמלת פקיד, עמלת משכון וכו' וכו'. הכל מבלי לשכלל זאת למחיר האשראי. אז איך אפשר לייצר תחרות מבלי לדעת מה אתה משלם?! מבלי שכללי המשחק זהים לכולם?! האם כוונת הנגידה הנכבדה לשוק אפור במובן של גבייה לא חוקית? לצערנו פושעים ונוכלים יש בכל תחום. יש לטפל בהם בנחישות באמצעות המשטרה ובתי המשפט. בין אם מדובר על גנבי חול או בגנבי אשראי. עם זאת, הניסיון להכניס לקטגוריה אחת פושעים, חברות אשראי שאינם בנקים, מוסדיים וחברות טכנולוגיה - מביא להכתמה של השוק כולו כלא ראוי.

האם חברות טכנולוגיה הן שוק אפור?

הגופים המלווים בריביות הנמוכות ביותר היום למשקי בית ועסקים קטנים בארה"ב, אנגליה וסין הם פלטפורמות להלוואות המונים (Peer to peer lending). זוהי תחרות המייעלת את השוק באמצעות פלטפורמות טכנולוגיות, ויש לדחוף במהירות וביעילות קידום של פלטפורמות אלו גם בישראל. ממשלת אנגליה, אגב, מלווה ישירות למשקי בית ועסקים קטנים דרך פלטפורמות הלוואות המונים. בישראל, אנו זוכים להתעלמות מוחלטת.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

"הפער הרגולטורי" שהפך למטבע לשון בישראל נובע אך ורק מסיבה אחת: מינוף והשענותם של אלו על כספי ציבור כרשת ביטחון. עקב העובדה כי על כל שקל שמופקד בבנק - הבנק מחזיק בנכסים נזילים של כ-11 אגורות (חובת נזילות), מספיק שכ-10% מבעלי הפקדונות ימשכו את כספם מהבנק על מנת שנצטרך את התערבותו של הבנק המרכזי לחילוץ. כך במשבר של 2008, נדרשו האמריקנים להדפיס כמויות אדירות של כסף על מנת לבצע את החילוץ. אני מזכיר כי אף פלטורמת הלוואות המונים לא קרסה ב-2008. למה? כי אין מינוף. שקל מופקד שווה לשקל שמוקצה להלוואות. על מנת לייצר מערכת יציבה ותחרותית יותר, מן הראוי שהבנק המרכזי יעודד מערכות של הלוואות המונים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    פעיל בשוק 04/08/2015 15:22
    הגב לתגובה זו
    האיש הוא רובין הוד של שנות ה 2000.....כל מילה בסלע
  • 2.
    זוזולינו 03/08/2015 20:14
    הגב לתגובה זו
    סוף כל סוף מגיע יזם שמציע חלופה לבנקים אז שמים לו מקלות בגלגלים.במקום לבחון את הרעיון וללוות אותו בביצוע, בוחרים להקשות עליו. אחר כך יגידו שנלחמו בבנקים, אבל בבאמת, אולי המנהיגים פה רוצים לשמר את הכח בבנקים ואצל הטייקונים (כדי שאחכ יסדרו להם תפקיד בשוק הפרטי)...
  • 1.
    רגולציה = שחיתות! 03/08/2015 12:26
    הגב לתגובה זו
    הזוי שלא נפתח פה בנקים עשרות שנים! בנק ישראל יוצר במו ידיו בעיית too big to fail אימתנית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.

שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.