הנה לכם הזדמנות בבורסה בת"א - שפתאום התעוררה

סוחר מעו"ף | (9)
נושאים בכתבה בחירות

עד לשבוע האחרון, חודש המסחר היה המשך של השיממון בתל-אביב. התארגנות גורמי מסחר במעו"ף, בקשר עם איתות הבורסה, לגבי עמלות מסחר (מהלך שהבורסה לבסוף לא הוציאה לפועל), דיכאו אף יותר את הפעילות והביאה לשפל מסחר רב-שנתי (08.02.15) במעו"ף.

ואז הגיעה פלוג

לא, שינוי הריבית מ-0.0% / 0.5% ל-0.0% / 0.2% (הריבית על הפיקדונות בבנק-ישראל כבר הייתה אפס), לא הייתה דרמטית לכשעצמה. אך האיתות לשוק על נכונות פעולה מסיבית, בקשר עם שער המטבע, כולל QE מקומי (אף מעבר ל"תכנית הגז" שהיא QE לכל דבר ועניין) וריבית שלילית (קרי, ריבית שלילית על פיקדונות), הזניקה את השוק אל עבר שיא חדש.

נראה שבכך אנו מצטרפים סופית לעולם בהקשר של התנהגות המסחר תחת QE. במצב עולם זה, חדשות מאקרו טובות הן לעיתים קרובות רעות לשוק, כי הצפי הוא לפחות QE. מאידך, חדשות מאקרו רעות הן לעיתים קרובות טובות לשוק, כי הצפי הוא לעוד QE - מצב מבלבל במקצת.

בתור הזדמנות מסחר מעניינת, נציין את זו שהפכה לחסרת סיכון כמעט: אג"חים ממשלתיות ישראלייות שקליות עם מח"מ של 2-5 שנים, נסחרות היום בתשואה לפדיון של 0.2%-0.75% או כ-0.5% בממוצע. זה אומר שלכל היותר אג"חים אלו ישלמו כ-0.5% לשנה, או לאג"ח עם מח"מ של 3.5 שנים - כ-1.75% עד לפדיון.

אז מה ההזדמנות?

שורט (בין אם על הני"ע, ובין אם דרך תעודת סל בחסר על מדד ממשלתי שקלי), מגלם סיכון של כ-0.5% לשנה, או 1.75% בטוטאל (קרי ירידה לתשואה 0%). מעבר לכך, ה-upside הוא די גבוה, ועשוי להתרחש הן כתוצאה ממשבר מקומי (למשל ביטחוני), הן מחזרה לסביבת ריבית נורמלית כתוצאה מהצלחה מקומית או מכישלון מקומי, והן מהתפרצות אינפלציה. בהתייחס לאלטרנטיבה, קרי כ-0% על פיקדון, איבוד 0.5% לשנה בשביל הסיכוי פה ל-upside איננו מאוד מסוכן.

כן, זהו עולם הפוך. כאשר הסיכון משורט על אג"חים בינוניות הינו נמוך מהחזקת אותן אג"חים בלונג (בלונג - ה-upside מוגבל. וישנם תרחישים סבירים שמביאים ל-downside גדול). נציין כי שורט דומה על אג"ח צמודות הינו מסוכן יותר, שכן התפרצות אינפלציה יכולה ליצור עלייה בשווי הנכס. משחק דומה על ממשלתית-שקלית-5 הינו גם בעל סיכון מוגבל, אך גבוה יותר (ה-YTM על מח"מ של 10 יושב על כ-1.9%, קרי עדיין אפשרי לרדת 1.9% לאפס, ולאבד כ19% על מח"מ של 10).

מבחינת שוק המעו"ף, ישנם מספר גורמים שעשויים לגרום לפריצה נוספת מעלה (אם אירן לא תקלקל את החגיגה):

  1. המעוף שובר שיאים. כל יום נראה כותרת בעיתונים ובאתרים הכלכליים על השיאים החדשים. כותרות מושכות כסף. התזוזה לאחר השיממון הגדול מעוררת עניין (בניגוד למצב בו השוק תקוע חודשים ארוכים על אותו ערך).
  2. הפרש גדול יחסית, מצטבר ב-5 שנים האחרונות, מול שווקי מניות בחו"ל.
  3. סביבת ריבית 0% גורמת לפדיונות מהקרנות הכספיות (אשר הפכו להיות הפסדיות לאחר דמי ניהול), וכן מקרנות אג"ח ממשלתית (אשר גם בהן התשואה קדימה מוגבלת מאוד). הכסף שיוצא גדול, והוא יחפש אפיק. אפילו אם חלק קטן יחסית ילך למניות בתל-אביב, זה יגרום לעליות, שכן במחזורים הנמוכים דהיום לא דרוש הרבה זרימה למניות על-מנת ליצור תזוזה.
  4. הבחירות ככלל הן בעלי פוטנציאל חיובי (וזה מוכח אמפירית). בתור הסבר של פסיכולוגיית משקיעים / סוחרים: לאחר הבחירות רוב הציבור סבור כי התוצאות, באשר יהיו, הן הנכונות ביותר (לא משנה מה ההחלטה, עדיין הרוב הוא הרוב), בעוד שלפני הבחירות חוששים, הרוב מקבל את רצונו והרוב אופטימי ביחס למצב הכלכלי קדימה לאחר הבחירות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    משה ראשל"צ 03/03/2015 19:50
    הגב לתגובה זו
    אני חגגתי עם 0142 ו0323 ו 0324 וכבר יצאתי מהם ואני מחפש אלטרנטיבות יש לך הצעות נוספות ???
  • 6.
    דויד יפה 02/03/2015 08:56
    הגב לתגובה זו
    מסכים זה נכון.חשיבה נכונה אך לא התייחסת לתיקון שכן יש פחד גבהים באיזורי השיא.
  • 5.
    עופר 02/03/2015 07:26
    הגב לתגובה זו
    שאני בהחלט מבין את הרצון של הכותב לא להיחשף. ממש סודות מדינה בערבוב עם קנוניות בינלאומיות. פשוט פאקין מגוחך טילים.
  • 4.
    דוד 01/03/2015 21:13
    הגב לתגובה זו
    יש לי תעודה מעוף פי 3 כבר כמה שנים. להישאר או למכור ? תודה
  • 3.
    בונטו 01/03/2015 17:02
    הגב לתגובה זו
    עלה? אם כן יש לך בעיה. תוצאות בחירות ? להזכירך מה גרם אחד המתמודדים הבולטים בבחירות הנוכחיות למניות הסלולר? הקלה כמותית? במשק שצומח 2.5 אחוז עם אבטלה של 5.5 ? הקלה כמותית זה צעד חירום.
  • סוחר סחור 01/03/2015 17:14
    הגב לתגובה זו
    זה וואחד הפרש. לגבי רגולציה - יש גם רינונים חיוביים. משק שצומח 2-4% ועם אבטלה של 5.5% הינו במצב די טוב. ההקלה הכמותית במקרה זה - היא בעיקר השפעה על שע"ח ולא צעד חירום, וזאת בניגוד לאירופה ויפן למשל.
  • בונטו 02/03/2015 01:55
    להסתכל על כמה עלה באחוזים יחסית לשאר העולם לא משקף הבדלי שווי.
  • 2.
    22 01/03/2015 16:57
    הגב לתגובה זו
    להפסיד כסף ב 95 אחוז לטווח הארוך
  • 1.
    אורדון 01/03/2015 16:21
    הגב לתגובה זו
    שורט שחר 2-5 של תכלית
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.