הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דווחה על ירידה של 0.3% במדד המחירים לצרכן ב-12 החודשים האחרונים. סעיף הדיור במדד עלה 2.1% ולו לא היו מתחשבים בו, היה המדד יורד 1.2%. יעד האינפלציה של בנק ישראל עומד על 1%-3%, וברור שאנו רחוקים ממנו מאוד. רחוקים - אך לא חייבים להימצא בו תמיד. חוק בנק ישראל מאפשר שנתיים כדי לתקן את החריגה.

על רקע החשש מדפלציה, מתרבות הקריאות להפחתת הריבית במשק, העומדת על 0.25%, לרמה של 0.15%-0.10% ואולי אף פחות. יודגש, מדובר כרגע בחשש בלבד. מספר מדדים נמוכים עדיין אינם מעידים על תהליך דפלציוני, ולא מדובר במקרה היפני. אגב, גם ביפן, שסבלה במשך שנים מדפלציה כרונית, האינפלציה השנתית שלשה את עצמה ל-3% ומעלה בשנה האחרונה, ואיש לא צפה זאת.

אני לא בעד הורדת ריבית. לדעתי, בנק ישראל צריך לשדר לציבור שהריבית כבר ירדה / נמוכה מספיק, וכל הורדה נוספת שלה לא תסייע לפעילות הכלכלית ולא תשפיע עליה. למעשה, גם לא בטוח שיש בכך צורך: הייצוא כבר נהנה מפיחות השקל, הצריכה הפרטית המשיכה לגדול גם בתקופת צוק איתן, ולפי הלמ"ס היא תגדל השנה 3.4%, קצת יותר מאשר השנתיים האחרונות. אפילו התעשייה המקרטעת מראה לאחרונה סימני התאוששות נאים, לפי מדד מנהלי הרכש האחרון. האבטלה, אגב, נשארה נמוכה לכל אורך הדרך.

לכל זאת יש להוסיף את הגידול מעל המתוכנן בגירעון התקציבי, שבנק ישראל מתנגד לו. זה נוטה לנקוט מדיניות מצמצמת (קרי - להעלות ריבית) אם הוא חושב שהממשלה מתעתדת להגדיל יתר על המידה את הוצאותיה ו/או מסרבת להעלות מיסים.

• שוק האג"ח היפני - האג"ח ל-10 שנים עלתה ל-2%
• הפד’ הפתיע עם טון יוני, אך השוק סקפטי. האם נתוני האינפלציה יציתו ראלי סוף שנה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ירידת האינפלציה עצמה קשורה ברובה בגורמים חיצוניים, כגון ירידת מחירי הסחורות בחו"ל, שלריבית המקומית אין כל השפעה עליהם. הריבית לא צריכה לרדת בחדות בגללם.במידה והתמונה תתהפך והסחורות יתייקרו מאוד, לא יהיה צורך דחוף לייקר אותה בחזרה. ירידת האינפלציה משקפת את השפעות הרגולציה במספר ענפים במשק, שהגבירה את המודעות הצרכנית ומבחינה זו חלק ממנה "אינו רע".

גם ההשוואה לאירופה - שם התוצר קפוא והאבטלה דו ספרתית - אינה במקום. אני חושב שבנק ישראל צריך לשמר קו לפיו הריבית תתחיל לעלות בהקדם האפשרי. תהליך הנרמול הבלתי נמנע שלה יהיה מסודר יותר, יגרום לפחות זעזועים, יוביל את האירועים ולא יגיב להם.

מה יכול לגרום לזעזועים?

לדוגמא, כמות הכסף במשק, שגדלה 22% ב-12 החודשים עד אוגוסט ועשויה לעשות את דרכה במהירות לשוק מוצרים מצומצם מדי. בסופו של דבר, יש צורך בריבית גבוהה מספיק, כך שביום סגריר, אם נתוני המשק יצביעו על מיתון חריף דוגמת אירופה, יהיה ניתן להוריד אותה באופן משמעותי.

• ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
• "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

אוסטרליה למשל עם ריבית של 2.5%, יכולה להוות דוגמא לרמה שתשרור כאן בתוך שנה - שנתיים, במידה שקצב הצמיחה ישוב ל-3% (רמתו לפני צוק איתן) והאינפלציה תהיה סביב 2% (רמתה בתחילת השנה).

קל מאוד להסתגל לנתונים שוטפים ולהניח את ההמשכיות שלהם. קל גם להתרגל לעולם של ריביות אפסיות ולחשוב שהן היו כאן מאז ומתמיד, ושהן מייצגות מדיניות מוניטארית מאוזנת. אך הדבר לא כך - ככל שהריביות הנמוכות תישארנה כאן זמן רב יותר - יגדל הסיכוי שתהליך ההתאמה שלהן יהיה מפתיע, מהיר וחד יותר.