חשיבות הגורם הניהולי: על הדגשים הקריטיים בהערכת נכס
בואו ואספר לכם סיפור: שני פרויקטים יוצאים לדרך, לצורך הדוגמא נניח כי מדובר בשני מגרשים זהים שסמוכים אחד לשני, בעלי חזיתות דומות והיקף זכויות בניה זהה למגורים. שני היזמים שקנו את הנכסים בהפרשי זמן קצרים, ונניח במחירים דומים, מציגים תחזית הכנסות והוצאות. יש להסיק כי תחזית ההכנסות וההוצאות של שני היזמים תהיה דומה, אולם, סבירות גבוהה כי התוצאות הסופיות והרווחיות הסופית של שני הפרויקטים תהיה שונה.
האם בבואנו להעריך את השווי הכלכלי של הפרויקט, נעריך את שני הפרויקטים באופן זהה?
כל עוד הנכסים נמצאים במצב של קרקע טרום תחילת פרויקט והתקשרויות מחייבות, הרי סביר לאמוד את שני הנכסים באופן זהה. כלומר, בבואנו להעריך קרקע לרוב נשתמש בגישת ההשוואה, קרי בוחנים ומנתחים עסקאות נדל"ן דומות ככל הניתן. במצב בו אין נתוני השוואה, בוחרים בגישת החילוץ בה מעריכים את שווי הפרויקט כגמור, מנכים רווח יזמי המקובל לסוג במבנה המיועד וכן את עלויות ההקמה והכלליות.
כל הפרמטרים הנ"ל הינם פרמטרים אובייקטיביים וזהים לכל היזמים. במידה ויוצאו למכירה בשוק, סביר להניח כי שני היזמים יקבלו מחירים דומים עבור המגרשים. ואולם, מרגע שהפרויקט יצא לדרך, יש להביא בחשבון פרמטרים רבים נוספים בהערכת השווי הכלכלי של כל אחד מהם.
אין מחלוקת, על מנת לקבל תוצאות מיטבית בפרויקט נדל"ן נדרשת רמת ניהול גבוהה. מרכיב הניהול משפיע על כל שלב בהליך הרכישה, התכנון הביצוע והמימוש של פרויקט נדל"ן.
ככל שהפרויקט יתקדם, השוני וההשפעה של המרכיב הניהולי ילך ויתעצם, ובהתאם לכך גם הפרמטרים השונים, הן של הפרויקט עצמו והן של מרכיבי אי הוודאות שעלולים להשתנות, יחד עם הפערים הכלכליים
יש להניח כי שני היזמים יבחרו בתכנון דומה אך לא זהה. ניהול טוב יותר יתכנן תכניות עם מינימום שטחי בניה עודפים, תכנון דירות יותר אטרקטיבי, והעמדה נכונה של המבנה (היצול חזיתות). כמו כן, פרמטר נוסף, תחת ניהול איכותי, זו היכולת למזער עלויות מבלי לפגוע באיכות, על ידי בחינת עלויות ניהול הסכמים בעלויות נמוכות יותר שמבטיחים איכות ועמידה בלוח זמנים.
ניהול איכותי במהלך הבניה יודע לפקח כאמור על לוח הזמנים ולהתאים את עצמו במהירות לאירועים בלתי צפויים, שהינם דבר שכיח בפרויקט בניה. שיווק ממוקד, מכירת המוצר, בחירת העיתוי של מבצעי שיווק לטפל בלקוחות ועוד, הינם פרמטרים חשובים - וניהול איכותי יידע לבצע את אותם המהלכים במינון ובזמן הנכון.
איכות הניהול, שכפי שציינתי כוללת בתוכה עמידה בלו"ז , הקטנת עלויות, שיווק ומכירה ויכולת תמרון במצבי משבר, תניב בסופו של דבר רווח גדול יותר ולעיתים אף משמעותי מהפרויקט השני. לכן בבואנו להעריך פרויקט עוד בשלביו הראשנים, חשוב לבצע בחינה של ניסיון היזם באופן כללי, ובפרויקטים דומים בעיקר. יש להראות האם כבר בנה פרויקט דומה, האם שיווק בסביבה הספציפית או בסביבה בעלת חתך אוכלוסיה וקהל יעד דומה, האם עמד בלוחות זמנים, האם תוצאות הסופיות של הפרויקט תאמו את התחזית הראשונית ועוד. ככל שנעמיק ונחקור ונכיר את היזם, נוכל יותר להישען על תחזיותיו.
מנגד, ככל שהיזם דל ניסיון בתחום ו/או אנו רואים סטיות מהותיות לרעה מהתחזית הבסיסית, עלינו לאמוד את השווי הכלכלי של הפרויקט ולקחת בחשבון מקדמי אי וודאות גדולים יותר שמבטאים התמשכות הקמת הפרויקט, אי עמידה ביעדי מכירת, גידול בהוצאות (הן בשל התארכות והן בשלב פיקוח לא הדוק ועוד).
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
AI במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
"רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי, סיגמא-קלאריטי בית השקעות, על האופן בו מהפכת ה-AI חושפת את צוואר הבקבוק האמיתי של הכלכלה הגלובלית: תשתיות, עיבוד וקיבולת תעשייתית
הדיון בהתפתחות האבולוציונית של הבינה המלאכותית עבר לאחרונה מהשלב של "כמה ישתמשו?" לשלב של "מה המשאבים שנדרשים כדי לאפשר את השימוש השוטף בטכנולוגיה החדשה והמהפכנית הזו". הסחורות התעשייתיות תופסות בדיון הזה נתח הולך וגובר. די להביט בגרף של תעודת הסל COPX Global X Copper Miners ETF 1.66% שכוללת את חברות כריית הנחושת הגדולות בעולם שעלתה ב 83% מתחילת השנה כדי להכיר בכך שההדף של המהפכה הטכנולוגית החדשה מגיעה למקומות רבים ורחוקים שחלקם היו נשכחים למדי במשך זמן רב.
בסוף 2025 שוק הסחורות התעשייתיות נראה פחות כמו עוד “סייקל” של ביקוש והיצע, ויותר כמו השתקפות של המציאות של הכלכלה הגלובלית. העולם גילה שוב שהחלק הפיזי של הצמיחה, מתכות, כימיקלים, ציוד חשמל כבד ותשתיות צומחת במקביל להתפתחות של הטכנולוגיה. אלא שכאן טמונה התזה המרכזית של האירוע הזה, שלא לומר מגה אירוע. לא די בכך שמדינה מסוימת מחזיקה באדמה נחושת, ליתיום או יסודות נדירים. הכוח האמיתי נמצא במקום שבו החומר עובר עיבוד והופך ליכולת תעשייתית שמספקת מוצר ביניים קריטי. מי ששולט ביכולת הזו, בזיקוק, בהפרדה, בטיהור ובייצור של חומרים מתקדמים, שולט בברז.
צוואר הבקבוק של העשור
כדי להבין למה זה הופך לצוואר הבקבוק של העשור, יש לבחון את המשאבים שנדרשים כדי לאפשר את השימוש והפיתוח של הבינה המלאכותית. דאטה־סנטרים הם מפעלים של חשמל וקירור. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומי (IEA), צריכת החשמל של דאטה־סנטרים צפויה יותר מלהכפיל את עצמה עד 2030. בארה״ב דאטה־סנטרים צפויים להסביר כמעט מחצית מצמיחת הביקוש לחשמל עד 2030. המשמעות היא שבכל פעם שמדברים על “עוד שכבת מודלים”, בפועל מדברים על תוספת של עוד שכבת כבלים, שנאים, לוחות חשמל, מערכות קירור ומים. כאשר מערכת כזו גדלה כל כך מהר, היא לא נתקעת במחסור בנחושת בלבד, היא נתקעת ביכולת העיבוד ובקצב אספקת הציוד הכבד שמחבר בין החשמל לבין החישוב.
הנקודה הזו מסבירה למה נחושת הפכה שוב למדד הסנטימנט של הכלכלה הפיזית. העלייה החדה במחיר הנחושת (כמו גם במתכות תעשייתיות אחרות) הן עדות לכך שהשוק מתמחר את עלות ההרחבה של רשתות, תחבורה חשמלית ודאטה־סנטרים. אלא שכאן מגיע אחד האלמנטים הכי חשובים אשר ממחישים שהבעיה היא לא רק בסחורה, אלא בקיבולת התעשייתית. לשם דוגמה, זמני אספקה ממוצעים של שנאים לגנרטורי ענק הגיעו ברבעון השני ל 143 שבועות, לא רק בגלל הביקוש הגובר, אלא גם בגלל שבתוך ארה"ב אין די יכולת ייצור של שנאים.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי מקנזי, זה מסביר מדוע חיבורים לרשת מתארכים, פרויקטים נדחים, ולמה חברות ענק מוכנות לחתום על חוזי חשמל ארוכי טווח. כל זה יוצר חשש שמגבלות תשתית
וזמינות הופכות לבעיה אסטרטגית. הגרף המצורף ממחיש את הבעיה. האתגר אינו הימצאות מחצבים נדירים, אלא העדר היכולת לייצר, לעבד ולשלח אותם. הגרף מתאר את שיעור הריכוזיות שמוחזק בידי סין בשלבים שונים של הייצור והעיבוד של כמה סחורות חיוניות.
