בעקבות צוק איתן: כיצד נוכל למנוע מהכסף שלנו לזרום לקטאר?

נגה לבציון נדן, מנכ"לית חברת המחקר Greeneye להשקעות אחראיות, ומומחית לניהול סיכונים חברתיים וסביבתיים, מפרטת איך, בלי כוונה או ידע, אנו תורמים לתשתית הטרור מבחינה כלכלית, ומסבירה כיצד נוכל להימנע מכך

בעקבות מבצע צוק איתן והמשאבים הרבים שנדרשו לחמאס על מנת להתחמש ולבנות את עשרות המנהרות, שבה ועלתה שאלת המימון של ארגון הטרור. פעם אחר פעם הופנתה האצבע המאשימה לעבר קטאר, שעל פי ההערכות העבירה סכומי כסף אדירים היישר לידיהם של מנהיגי חמאס.

ישראלים רבים יופתעו לשמוע כי גם כסף ישראלי זרם ועודנו זורם, גם אם בעקיפין, לקופתה של מדינת המפרץ העשירה. רק לאחרונה הודיעה חברת הביטוח הראל כי מכרה את חלקה באג"ח של קטאר.

יחסי ישראל-קטאר ידעו עליות ומורדות בעשור האחרון. למעשה, עד למבצע עופרת יצוקה הייתה נציגות כלכלית ישראלית בקטאר, אשר נסגרה לאחר המבצע. עם זאת, היחסים בין שתי המדינות הוסיפו להתקיים, ללא נציגות רשמית ובדרך כלל באמצעות צדדים שלישיים תוך טשטוש הזהות הישראלית. אנו יכולים לראות כי לאורך השנים ביקרו בקטאר נציגים בכירים של הממשל הישראלי, ובהם שר התמ"ת פואד אליעזר ב-2010. קדמו לו גם ציפי לבני בהיותה שרת חוץ, רוני מילוא כשכיהן כשר לשיתוף פעולה אזורי ועוד.

קטאר התנדנדה תמיד ביחסה למדינת ישראל, על הציר הפוליטי-מדיני- כלכלי. עד לפני שנתיים, נראה שיחסי המסחר בין ישראל לקטאר הלכו והתהדקו, גם אם לא באופן רשמי. הקטארים אף הכריזו לא פעם כי הם מעוניינים בהיי-טק הישראלי. מהצד השני, גם הישראלים קרצו לשוק הקטארי העשיר והצומח, אם לא ביחסי מסחר ישירים, לפחות בשוק ההון, בהיותה של קטאר מדינה אטרקטיבית להשקעה. כך למשל, בסקירה שהוציא בית ההשקעות הישראלי אינפיניטי במאי האחרון, הושם זרקור מיוחד על קטאר בעקבות כניסתן של איחוד האמירויות וקטאר לראשונה למדד השווקים המתעוררים של חברת הדירוג העולמית MSCI.

לא רק זאת, בשנת 2022 צפויה קטאר לארח את המונדיאל. מדיווחים בעיתונות הערבית, אנו למדים כי חברות ישראליות להן התמחות באבטחה, כבר התבקשו לאבטח את אחד מאירועי הספורט הגדולים בעולם תמורת סכום אגדי של 2-3 מיליארד דולר. שמן של החברות לא פורסם, אבל לא מן הנמנע שמדובר בבכירים בעלי הכשרה צבאית ומודיעינית מצה"ל הצפויים לגרוף לכיסם סכומים עצומים.

לאור ההתפתחויות האחרונות, התרבו הקולות הקוראים לישראלים לוודא שכספיהם אינם מגיעים, גם בעקיפין, לידיים קטאריות וכתוצאה מכך גם למימון טרור המופעל נגדנו בימים אלה ממש. מאחר וקשרי המסחר בין ישראל לקטאר נעשים ברובם באפיקים חשאיים ומאחורי הקלעים דרך גורמים שלישיים, הרי שקשה לדעת אילו חברות ספציפיות, בעיקר ישראליות, עושות עסקים עם קטאר.

עם זאת, כמשקיעים אנחנו בהחלט יכולים להקטין את הסיכון שהכסף שלנו יגיע לידיים של מדינות עוינות או כאלה שממנות טרור, על ידי זה שנקטין למשל את החשיפה שלנו לחברות העוסקות בנפט וגז. אלה חברות שפעמים רבות פועלות במזרח התיכון ובמדינות עתירות נפט בפרט, כמו קטאר. יצויין כי לא מדובר רק בכספים שאנו משקיעים באופן ישיר, אלא גם בכספי הפנסיה וההשתלמות למשל, שמנהלים עבורנו הגופים המוסדיים הגדולים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

בשנת 2013, המזרח התיכון היה אחראי ל-30% מאספקת הנפט בעולם (מתוכו חלקה של ישראל שואף ל-0%). קחו בחשבון שבקטאר הנפט מהווה 50% מהתוצר המקומי הגולמי ו-85% מהיצוא. יש לשים לב כי רוב החברות לא יתהדרו בבעלות קטארית או ערבית בהכרח. כדאי לזכור שהרבה מהיצור נעשה על ידי מכרזים לחברות זרות דוגמת Exxon Mobil ו-Chevron - שתיהן חברות אמריקניות שפועלות בקטאר ובמדינות נוספות במזרח התיכון. על ידי השקעה בהן אנו משקיעים בענף שמפרנס מדינות בעלות עמדות אנטי-ישראליות.

עד כמה אנחנו באמת מושקעים בחברות נפט וגז?

לדוגמא, כשאנחנו משקיעים במדד ה-FTSE 100, חלק מהכסף שלנו הולך לחברות מתחום הגז והנפט. כשאנחנו משקיעים ב-S&P 500 סכום מסויים מהכסף שלנו הולך לחברות מתחום הגז והנפט. שני אלה מדדים מובילים שנעשה בהם שימוש יומיומי בהשקעות של הגופים המוסדיים בישראל. הקטנת החשיפה עד הימנעות מהשקעה בחברות נפט היא דבר שכבר נעשה בעולם ואף הולך וגובר.

יותר ויותר משקיעים ברחבי העולם, פרטיים ומוסדיים כאחד, כבר מבינים שכסף הוא לא נייטרלי ולהשקעה שלנו יש השפעה על חיינו וחיי אחרים. מוסדות פיננסיים גדולים בעולם כבר נוקטים באסטרטגיות שונות להשקעה אחראית - איש איש על פי השקפת עולמו.

1,260 גופים המנהלים 45 טריליון דולר חתמו על יוזמת Principles Of Responsible Investment שמגובה על ידי האו"ם. הם מדווחים כיצד מיושמים עקרונות ההשקעה האחראית בפעילות. כך למשל, ההימנעות של הראל השקעות מהשקעה באגרות החוב של קטאר מתאימה גם היא לפילוסופיה שמבינה, שלכסף שלנו יש השפעה - אבל זהו צעד מוגבל מאוד. בעתיד, אנו מקווים שכל אזרח שייתן את הכסף שלו לניהול, בין אם בבית השקעות, בבנק או בקרן הפנסיה, ייקבל את הזכות להשקיע בהתאם לערכים שלו ולראיית עולמו, ולא יוגבל רק למסלול מנותק.

כשזה יקרה, כל אחד מאיתנו יוכל לבחור האם מפריע לו שהכסף שלו מגיע לתעשיית הנפט, או לחלופין, האם הוא מוכן שישקיעו מכספיו בחברות שמעסיקות ילדים, מפלות נשים או אפילו מבצעות ניסויים בבעלי חיים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לא יותר פשוט להביס את החמאס (ל"ת)
    תגידי לביבי 04/08/2014 12:36
    הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.