לאחרונה פורסמו נתוני הצמיחה במשק הישראלי, לפיהם צמח המשק הישראלי ברבעון הראשון ב-2.1% בלבד, בעיקר עקב ירידה של 2% בצריכה הפרטית וירידה חדה של כ-4% בצריכה הפרטית לנפש, שהיא המדד הנכון יותר לבחינת הדברים. משנת 2007 ועד היום חלקה של הצריכה הפרטית בתוצר ירד ב-2.5%. זו בהחלט מגמה מדאיגה, שהחלה כבר ברבעון השלישי של 2013.

כשמנתחים את הסיבות להאטה, ניתן להניח שהמגמה הזו צפויה להימשך בטווח הזמן הקרוב: הצמיחה בהוצאה לצריכה פרטית בשנים האחרונות מומנה על ידי גידול בהיקף החוב שנטלו משקי הבית. המסקנה די ברורה כאשר רואים כי השכר הריאלי במשק לא השתנה כמעט בשנים האחרונות, אך התפתחות החוב של משקי הבית הייתה מהותית. עלייה במינוף משקי הבית היא תופעה נפוצה בסביבת ריבית יורדת, היות ועלות הכסף פוחתת וההחזר החודשי לא משקף את נטל החוב.

מה יקרה כאשר הריבית במשק תתחיל לעלות?

ההחזר החודשי על החוב של משקי הבית יגדל ונראה האטה חזקה אף יותר בצריכה הפרטית. נחבר לזה את השכר הריאלי במשק, שכמעט לא צמח בשנים האחרונות ונקבל משקי בית עם יכולת החזר נמוכה יותר. העלאת ריבית יכולה להכניס את המשק להאטה חריפה יותר ואף למיתון.

הורדת ריבית, גם היא, אינה המפתח לעידוד הצמיחה כיום - ישנה אפקטיביות נמוכה להורדת ריבית נוספת לצמיחה ריאלית ובריאה. ככל שימשיכו במגמת ההורדה - כך תעמיק הבעיה עת נרצה לצאת מסביבת הריבית הנמוכה.

• למרות הגזרות הכלכליות: ההוצאות בכרטיס האשראי ממשיכות לצמוח
• ענקית הצריכה שמעלה את שיעור הדיבידנד בפעם ה-62 ברציפות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

נתוני התעסוקה מצביעים על שיעור אבטלה נמוך. מעבר לכך, ניתן לומר שאנו נמצאים בתעסוקה מלאה. אך מניתוח משרות השכיר במגזר העסקי, רואים תמונה מדאיגה: המגזר העסקי לא גדל בכמות המשרות בשנתיים האחרונות. ברבעון האחרון של שנת 2013, אף חלה נסיגה בכמות המשרות לרמות של מחצית שנת 2011. גם בהסתכלות על מאפייני המשרות הפנויות במשק, ניתן לראות שחלק גדול מהן הינו משרות בשכר מינימום.

לא ברור איך, בסביבה הכלכלית שבה אנו מצויים, ישנם המצדדים בהעלאות מסים נוספות. הדרך הנכונה להמריץ את הצריכה הפרטית מחדש, היא דרך הפחתת נטל המס על משקי הבית.