Buyback - מקסום תשואה או השמדת ערך?
דו"ח תזרים המזומנים הוא המסמך הפיננסי החשוב ביותר. בדו"ח זה קשה יותר "לבשל" את המספרים כשהתנועות הן במזומן (פחות משחקים חשבונאיים), והוא נותן תמונה שמסבירה איך החברה מייצרת מזומנים, מה היא עושה עם אותם מזומנים וכמה נשאר לנו, בעלי המניות.
אני רוצה להפנות את הזרקור על השימוש במזומן להחזר לבעלי המניות בצורת דיבידנד ורכישה חוזרת של מניות. את אלו נראה בסעיף תזרים מזומנים מפעילות מימון, והוא חלון לליבה של החברה. את סעיף זה אני מנתח לאורך 10 שנים אחורה (לפחות), על מנת לקבל מושג - האם החברה ידידותית לבעלי המניות? האם החברה נוטה לרכוש מניות באופן עקבי ואף מגבירה רכישות, כאשר ההנהלה מזהה פער בין מחיר המניה לשוויה? ומה ההנהלה חושבת על עתיד החברה? כל זאת מתוך רציונל שפעולות ההנהלה חזקות יותר מדיבורים.
ראשית ניתן להבחין כי הנהלת PX מגדילה את הדיבידנד במונחי דולר כל שנה, בקצב צמיחה מרשים של 18% ב-10 שנים האחרונות (CAGR), וכן נוהגת להגדיל את שיעור חלוקת הדיבידנד (כ-% מהרווח הנקי). אך הנתון היותר מעניין, הוא הרכישה החוזרת של מניות החברה ויותר מזה, העיתוי בו החברה מגבירה את הרכישות.
בשנת 2008 בעיצומו של משבר הסאב-פריים, הנהלת פרקסאייר מנצלת את הירידות החדות ומגבירה ב-40% את כמות הרכישות משנה קודמת ויותר מפי 3.5x מהממוצע שנהגה לרכוש ב-5 שנים הקודמות למשבר.
- פריון מתכננת Buyback בהיקף של עד 50 מיליון דולר
- הנה הנוסחה ל"הגדלת" הרווח כשהצמיחה אנמית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נראה כי ההנהלה מיישמת את אמרת הברון דה-רוטשילד, "The time to buy is when there's blood in the streets". הגדלת הרכישות עת המחיר נמוך, והקטנה עת המחיר גבוה, מהוות "מיצוע" משופר (אשר טוב יותר ממיצוע עקבי). כאשר המחיר גבוה - הדולרים קונים פחות מניות, וכאשר המחיר נמוך - הם קונים יותר. במקרה זה, ובקניות עקביות, בעלי המניות מקבלים יותר ערך, גם אם המשקיע נותר עם אותה כמות מניות (פחות פרוסות בעוגה, משמע החלק שלך גדל באחוזים). בנוסף, אם חברה רוכשת בזמן גל ירידות מאסיבי, היא נוטה למתן במעט את הירידות בכך שיש קונה עם יד חזקה בצד הביקוש.
המשקיעים ב-AT&T, בדרך כלל, נמשכים לעסק יציב, תזרימי עם תשואת דיבידנד גבוהה. על אף שכוח ייצור המזומנים של AT&T לא נפגע בשנות המשבר (ראו תזרים מפעילות שוטפת) והחברה לא נקלעה למצוקה, ההנהלה חתכה לחלוטין את תוכנית רכישת המניות, דווקא בתקופה בה מחיר המניה נסחר ברמות מגוחכות.
יותר מכך, הם אפילו מכרו מניות. זהו מתכון להשמדת ערך, שכן החברה רוכשת מניות כשהשמיים בהירים (והוולואציה גבוהה) ובורחת למחסה כשיורד גשם (הוולואציה נמוכה). אין לי משהו נגד AT&T, ולא נגד ההנהלה (שעדיין מכהנת), אך בואו נלמד מזה משהו:
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג...
רכישה חוזרת של מניות היא חיובית מאוד לבעלי המניות - כל עוד היא:
- עקבית (כך נהנה ממיצוע).
- מנווטים אותה נכון ורוכשים יותר, כאשר ההנהלה מזהה פער בין המחיר לערך.
- הרכישות נעשות ממניעים נכונים, ולא על מנת לטשטש חוסר צמיחה ברווח למניה.
חברות המקצות את ההון בצורה חכמה וידידותית יותר, מביאות ערך לבעלי המניות וניתן לראות זאת במחירי המניות, לאורך זמן.
- 5.מעיין 28/05/2014 20:45הגב לתגובה זואני כותב יפה
- 4.יפה מאוד מעיין (ל"ת)הסבר פשוט וברור 28/05/2014 18:14הגב לתגובה זו
- 3.סטיב ג' 28/05/2014 15:08הגב לתגובה זוהעלתה את כמות הרכישות BB בירידת מחיר המניה 700 ל 400-500 מעלה את אחוז הדיבידנד (+ ספליט
- 2.יפה, למדתי משהו (ל"ת)דיכוטומי 28/05/2014 15:05הגב לתגובה זו
- 1.אנליסט על 28/05/2014 15:04הגב לתגובה זוכשהגרף למטה קונים ושהוא למעלה מוכרים, מה הבעיה?!
מטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexelsמהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר. במרכז הזירה - שתי הענקיות המסורתיות. אבל בצד מתחמם סטארט-אפ שיכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי לטיסות קצרות
כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות.
תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.
הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.
בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.
- בואינג מפספסת את התחזיות ומציגה הפסדים לאור העיכוב בפרויקט 777X
- בואינג חוזרת למסלול? ה-FAA מאשרת הגדלת קצב הייצור של מטוסי ה-737 MAX
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דלקים חדשים - הלב של השינוי
המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.
