Buyback - מקסום תשואה או השמדת ערך?

מעיין אמסלם, אנליסט מניות חו"ל במגדל שוקי הון, דן בהשפעת פעולת ה-buyback ע"י החברות על המשקיעים
מעיין אמסלם | (5)
נושאים בכתבה BUYBACK בייבאק

דו"ח תזרים המזומנים הוא המסמך הפיננסי החשוב ביותר. בדו"ח זה קשה יותר "לבשל" את המספרים כשהתנועות הן במזומן (פחות משחקים חשבונאיים), והוא נותן תמונה שמסבירה איך החברה מייצרת מזומנים, מה היא עושה עם אותם מזומנים וכמה נשאר לנו, בעלי המניות.

אני רוצה להפנות את הזרקור על השימוש במזומן להחזר לבעלי המניות בצורת דיבידנד ורכישה חוזרת של מניות. את אלו נראה בסעיף תזרים מזומנים מפעילות מימון, והוא חלון לליבה של החברה. את סעיף זה אני מנתח לאורך 10 שנים אחורה (לפחות), על מנת לקבל מושג - האם החברה ידידותית לבעלי המניות? האם החברה נוטה לרכוש מניות באופן עקבי ואף מגבירה רכישות, כאשר ההנהלה מזהה פער בין מחיר המניה לשוויה? ומה ההנהלה חושבת על עתיד החברה? כל זאת מתוך רציונל שפעולות ההנהלה חזקות יותר מדיבורים.

ראשית ניתן להבחין כי הנהלת PX מגדילה את הדיבידנד במונחי דולר כל שנה, בקצב צמיחה מרשים של 18% ב-10 שנים האחרונות (CAGR), וכן נוהגת להגדיל את שיעור חלוקת הדיבידנד (כ-% מהרווח הנקי). אך הנתון היותר מעניין, הוא הרכישה החוזרת של מניות החברה ויותר מזה, העיתוי בו החברה מגבירה את הרכישות.

בשנת 2008 בעיצומו של משבר הסאב-פריים, הנהלת פרקסאייר מנצלת את הירידות החדות ומגבירה ב-40% את כמות הרכישות משנה קודמת ויותר מפי 3.5x מהממוצע שנהגה לרכוש ב-5 שנים הקודמות למשבר.

נראה כי ההנהלה מיישמת את אמרת הברון דה-רוטשילד, "The time to buy is when there's blood in the streets". הגדלת הרכישות עת המחיר נמוך, והקטנה עת המחיר גבוה, מהוות "מיצוע" משופר (אשר טוב יותר ממיצוע עקבי). כאשר המחיר גבוה - הדולרים קונים פחות מניות, וכאשר המחיר נמוך - הם קונים יותר. במקרה זה, ובקניות עקביות, בעלי המניות מקבלים יותר ערך, גם אם המשקיע נותר עם אותה כמות מניות (פחות פרוסות בעוגה, משמע החלק שלך גדל באחוזים). בנוסף, אם חברה רוכשת בזמן גל ירידות מאסיבי, היא נוטה למתן במעט את הירידות בכך שיש קונה עם יד חזקה בצד הביקוש.

המשקיעים ב-AT&T, בדרך כלל, נמשכים לעסק יציב, תזרימי עם תשואת דיבידנד גבוהה. על אף שכוח ייצור המזומנים של AT&T לא נפגע בשנות המשבר (ראו תזרים מפעילות שוטפת) והחברה לא נקלעה למצוקה, ההנהלה חתכה לחלוטין את תוכנית רכישת המניות, דווקא בתקופה בה מחיר המניה נסחר ברמות מגוחכות.

יותר מכך, הם אפילו מכרו מניות. זהו מתכון להשמדת ערך, שכן החברה רוכשת מניות כשהשמיים בהירים (והוולואציה גבוהה) ובורחת למחסה כשיורד גשם (הוולואציה נמוכה). אין לי משהו נגד AT&T, ולא נגד ההנהלה (שעדיין מכהנת), אך בואו נלמד מזה משהו:

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

רכישה חוזרת של מניות היא חיובית מאוד לבעלי המניות - כל עוד היא:

- עקבית (כך נהנה ממיצוע).

- מנווטים אותה נכון ורוכשים יותר, כאשר ההנהלה מזהה פער בין המחיר לערך.

- הרכישות נעשות ממניעים נכונים, ולא על מנת לטשטש חוסר צמיחה ברווח למניה.

חברות המקצות את ההון בצורה חכמה וידידותית יותר, מביאות ערך לבעלי המניות וניתן לראות זאת במחירי המניות, לאורך זמן.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מעיין 28/05/2014 20:45
    הגב לתגובה זו
    אני כותב יפה
  • 4.
    יפה מאוד מעיין (ל"ת)
    הסבר פשוט וברור 28/05/2014 18:14
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    סטיב ג' 28/05/2014 15:08
    הגב לתגובה זו
    העלתה את כמות הרכישות BB בירידת מחיר המניה 700 ל 400-500 מעלה את אחוז הדיבידנד (+ ספליט
  • 2.
    יפה, למדתי משהו (ל"ת)
    דיכוטומי 28/05/2014 15:05
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנליסט על 28/05/2014 15:04
    הגב לתגובה זו
    כשהגרף למטה קונים ושהוא למעלה מוכרים, מה הבעיה?!
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: