הנה הנוסחה ל"הגדלת" הרווח כשהצמיחה אנמית

רוברט כרמלי, מנהל השקעות קרנות חו"ל במגדל שוקי הון, מסביר את המושג בשוק BUYBACK, וכיצד הוא משפיע על המשקיעים
רוברט כרמלי | (1)

מחקר חדש, שערך בנק ההשקעות סיטי בנק מראה, שמשקיעים שהשקיעו בחברות הרוכשות את מניותיהן בשוק בצורה קבועה ורציפה, השיגו תשואה עודפת על פני מדד ה-SPX בעשור האחרון. מה הרציונל וממה להיזהר?

עונת הדוחות בעיצומה והיא שבה ומדגישה את הקושי של החברות להגדיל את הרווחיות כששורת ההכנסות כמעט וסטאטית בסביבה כלכלית מדשדשת. השבוע שחלף היה השבוע העמוס ביותר בעונת הדוחות בארה"ב, כשמעל ממחצית חברות ה-S&P דיווחו על תוצאות הרבעון הראשון.

המגמה ברורה והיא נמשכת על פני יותר מ-3 שנים רצופות: למרות ש-53% מהחברות היכו את ציפיות האנליסטים לגבי ההכנסות ו-74% מהחברות את שורת הרווח, שורת ההכנסות רשמה צמיחה כוללת של פחות מ-0.5%. מובן שבאווירה כזו קשה להציג צמיחה מרשימה ברווחיות.

אחד הפתרונות היצירתיים של מנהלים המעוניינים להציף ערך בשוק המניות היא רכישה חוזרת של מניות החברה - BUY BACK - הפועלת כתנועת מלקחיים, היא מזניקה את הרווח למניה מצד אחד, מקטינה את כמות המניות הסחירות בשוק ומפגינה את האמון שמנהלי החברה חשים בחברה ועתידה.

מניית IBM כמשל

מניית IBM היא דוגמא קלאסית המדגישה מגמה זו. בשנת 2010 הסתכמו הכנסות החברה ב-99.9 מיליארד דולרים. לעומתן, הכנסות השנה הנוכחית צפויות לעמוד על 97.6 מיליארד דולרים בלבד. הרווח למניה מנגד, זינק בתקופה אמורה יותר מ-50% - 17.89 דולרים למניה. נכון ש-IBM הצליחה להגדיל מעט את שולי הרווח על רקע מספר רכישות סינרגטיות טובות, כמו גם תרומה מצד ירידה בסביבת הריבית ושוק עבודה מאתגר, שיאפשר לחברה להוריד עלויות שכר. אך עדיין המשתנה המשמעותי ביותר הינו רכישות BUY BACK של מניות החברה והקטנת בסיס המניות הנסחרות.

במקביל, גם מניית AAPL, שעלתה יותר מ-10% מאז פרסום הדוחות, מהווה דוגמא קלאסית לתופעה. למעשה התוצאות הכספיות שפרסמה החברה לא היוו הפתעה גדולה למשקיעים, פרט למכירות ה-IPHONE שהסתכמו ב-43.7 מיליון מכשירים - מעל לציפיות השוק על קרע ביקוש גובר בסין. מצד שני, מכירות ה-IPAD רשמו אכזבה כשהחברה צפויה להגדיל מכירותיה בפחות מ-6.5% בשנה הקרובה - לעומת צמיחה דו ספרתית גבוהה אליה התרגלו המשקיעים בשנים האחרונות.

יחד עם זאת, הטריגר לעליות היה הודעת החברה שתגדיל את רכישת המניות החוזרת שלה מ-60 מיליארד דולרים ל-90 מיליארד, כשהחברה צפויה לבצע BUY BACK בהיקף של 44 מיליארד דולרים עד סוף 2015. במהלך הרבעון החולף רכשה החברה מניותיה בהיקף של 18 מיליארד דולרים והקטינה את כמות המניות הסחירות ב-7%. פעולה זו, ההולכת ותופסת תאוצה בקרב חברות רבות, מגדילה את הרווח למניה, למרות ששורת ההכנסות כמעט ולא צומחת, ומצד שני מבליטה את האמון של ההנהלה בחברה. במקרה של AAPL היושבת על קופת מזומנים דשנה של מעל ל-140 מיליארד דולרים המהלך זכה לאמון המשקיעים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

BUY BACK לא תמיד מבטיח הצפת ערך

בבואנו לבחון השקעות בחברות המבצעות רכישה מסיבית של מניותיהן ישנם שני פרמטרים חשובים: מהו מקור הכסף, כלומר האם החברה משתמשת בעודף בקופת המזומנים לביצוע הרכישות? או שמא היא ממנפת עצמה לצורך הרכישות? בנוסף, מהי המגמה ארוכת הטווח בתזרים המזומנים החופשי? רצוי להשקיע בחברות שמציגות צמיחה עקבית בתזרים המזומנים החופשי, שיאפשר המשך הגדלת BUYBACK, או לחליפין הגדלת תשואת הדיבידנד של המניה.

חברות שלוקחות על עצמן חוב גדול, לצורך רכישת מניותיהן, עושות זאת מתוך רציונאל שהתשואה המושגת תהיה גבוהה מעלות ההון של החברה. יחד עם זאת, למינוף כזה סכנות רבות: שינויי בסביבה העסקית, שינויי בעלויות ההון ומינוף גבוה שיכול לפגוע בדירוג האשראי של החברה וביכולתה לנהל את עסקיה בעתיד.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משקיען 30/04/2014 15:07
    הגב לתגובה זו
    כמו תמיד, רוברט, פשוט נהיר ומעניין יישר כח
קרנף אפור. קרדיט: רשתות חברתיותקרנף אפור. קרדיט: רשתות חברתיות

על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?

החל מרכישת רכב סיני, דרך קניית דירה במגדלים הסמוכים לקריה בת"א, המשך במבנה תיק ההשקעות ועד רכישת ווילה באזור כפרי שקט ביוון, כל אלו טומנים בחובם סיכונים פיננסיים שרוב הציבור הישראלי מתעלם מהם על אף שהכתובת על הקיר

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אדם רויטר

אז מזל טוב, קניתם רכב סיני. עלה על דעתכם שיתכן ולסינים יש מתגי השבתה מרחוק ושאם הם יחליטו לגרום כאוס בעולם המערבי הם יפעילו אותם וגם הרכב שלכם יהיה מושבת? ככל שהרכב הופך ליותר “חכם” ומחובר לאינטרנט ומכאן לשליטה מרחוק, לעדכונים אלחוטיים ולמערכות ניטור מרחוק, כך מתרחבים שטחי הפגיעה שלו בהתקפות סייבר. 

כבר כיום קיימות מערכות שמאפשרות להשבית מנוע מרחוק, למשל כשמדווח שהרכב נגנב, או כחלק ממערכת ניהול צי רכבים. הפקודה מגיעה דרך רשת סלולרית או תקשורת דיגיטלית, ומנותבת אל יחידת הבקרה של המנוע או למערכת הדלק החשמלית. מדוע שהסינים יעשו שטות כזו בכלל? ודאי שלא סתם ככה. אך זה עלול לקרות במצב קיצוני של חרם מערבי עליהם בעקבות פלישה שלהם לטאיוואן ולחץ לא קונבנציונלי שהם יפעילו בחזרה על העולם המערבי, כדי להסיר את החרם ולהכשיר להם את כיבוש טאיוואן. 

זה נשמע מדע בדיוני נכון? אלא שה-CIA לוקח את זה התרחיש הזה מאד ברצינות. אולי גם לכם כדאי לקחת את זה כתרחיש אפשרי ולחשוב שוב על רכישת רכב סיני, לא? 

מדהים שלמשרד הביטחון לקח כ"כ הרבה שנים להבין שהכנסת רכבים סיניים לתוך מתקנים סודיים שלנו עלולה להיות קצת בעייתית. מדהים שהם רכשו כאלו לציי הרכב של צה"ל במכרזי ליסינג לרכבי קצינים ונגדים. בעצם לא מדהים אחרי שהבנו את ליקוי המאורות של 7 לאוקטובר. 

בשיחות שקיימתי בעבר הסברתי מדוע לא כדאי לקנות דירה שסמוכה למתקן ביטחוני ישראלי רגיש ואנשים חשבו שאני "מגזים". כעת מתברר שלקנות דירת פאר באחד המגדלים הנוצצים ליד הקריה בת"א אינו רעיון טוב כל כך, בגלל הסכנה של הטילים האיראניים. מישהו תמחר את זה במחיר הדירות שם? דרך אגב, קיים גם סיכון ברכישת דירה הסמוכה לתחנת דלק. 


סמאד 3סמאד 3

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3

הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים



עופר הבר |


בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל. 

זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.

האם הסמאד 3 שובר שוויון?

החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.

ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים. 

לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.