הנה הנוסחה ל"הגדלת" הרווח כשהצמיחה אנמית

רוברט כרמלי, מנהל השקעות קרנות חו"ל במגדל שוקי הון, מסביר את המושג בשוק BUYBACK, וכיצד הוא משפיע על המשקיעים
רוברט כרמלי | (1)

מחקר חדש, שערך בנק ההשקעות סיטי בנק מראה, שמשקיעים שהשקיעו בחברות הרוכשות את מניותיהן בשוק בצורה קבועה ורציפה, השיגו תשואה עודפת על פני מדד ה-SPX בעשור האחרון. מה הרציונל וממה להיזהר?

עונת הדוחות בעיצומה והיא שבה ומדגישה את הקושי של החברות להגדיל את הרווחיות כששורת ההכנסות כמעט וסטאטית בסביבה כלכלית מדשדשת. השבוע שחלף היה השבוע העמוס ביותר בעונת הדוחות בארה"ב, כשמעל ממחצית חברות ה-S&P דיווחו על תוצאות הרבעון הראשון.

המגמה ברורה והיא נמשכת על פני יותר מ-3 שנים רצופות: למרות ש-53% מהחברות היכו את ציפיות האנליסטים לגבי ההכנסות ו-74% מהחברות את שורת הרווח, שורת ההכנסות רשמה צמיחה כוללת של פחות מ-0.5%. מובן שבאווירה כזו קשה להציג צמיחה מרשימה ברווחיות.

אחד הפתרונות היצירתיים של מנהלים המעוניינים להציף ערך בשוק המניות היא רכישה חוזרת של מניות החברה - BUY BACK - הפועלת כתנועת מלקחיים, היא מזניקה את הרווח למניה מצד אחד, מקטינה את כמות המניות הסחירות בשוק ומפגינה את האמון שמנהלי החברה חשים בחברה ועתידה.

מניית IBM כמשל

מניית IBM היא דוגמא קלאסית המדגישה מגמה זו. בשנת 2010 הסתכמו הכנסות החברה ב-99.9 מיליארד דולרים. לעומתן, הכנסות השנה הנוכחית צפויות לעמוד על 97.6 מיליארד דולרים בלבד. הרווח למניה מנגד, זינק בתקופה אמורה יותר מ-50% - 17.89 דולרים למניה. נכון ש-IBM הצליחה להגדיל מעט את שולי הרווח על רקע מספר רכישות סינרגטיות טובות, כמו גם תרומה מצד ירידה בסביבת הריבית ושוק עבודה מאתגר, שיאפשר לחברה להוריד עלויות שכר. אך עדיין המשתנה המשמעותי ביותר הינו רכישות BUY BACK של מניות החברה והקטנת בסיס המניות הנסחרות.

במקביל, גם מניית AAPL, שעלתה יותר מ-10% מאז פרסום הדוחות, מהווה דוגמא קלאסית לתופעה. למעשה התוצאות הכספיות שפרסמה החברה לא היוו הפתעה גדולה למשקיעים, פרט למכירות ה-IPHONE שהסתכמו ב-43.7 מיליון מכשירים - מעל לציפיות השוק על קרע ביקוש גובר בסין. מצד שני, מכירות ה-IPAD רשמו אכזבה כשהחברה צפויה להגדיל מכירותיה בפחות מ-6.5% בשנה הקרובה - לעומת צמיחה דו ספרתית גבוהה אליה התרגלו המשקיעים בשנים האחרונות.

יחד עם זאת, הטריגר לעליות היה הודעת החברה שתגדיל את רכישת המניות החוזרת שלה מ-60 מיליארד דולרים ל-90 מיליארד, כשהחברה צפויה לבצע BUY BACK בהיקף של 44 מיליארד דולרים עד סוף 2015. במהלך הרבעון החולף רכשה החברה מניותיה בהיקף של 18 מיליארד דולרים והקטינה את כמות המניות הסחירות ב-7%. פעולה זו, ההולכת ותופסת תאוצה בקרב חברות רבות, מגדילה את הרווח למניה, למרות ששורת ההכנסות כמעט ולא צומחת, ומצד שני מבליטה את האמון של ההנהלה בחברה. במקרה של AAPL היושבת על קופת מזומנים דשנה של מעל ל-140 מיליארד דולרים המהלך זכה לאמון המשקיעים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

BUY BACK לא תמיד מבטיח הצפת ערך

בבואנו לבחון השקעות בחברות המבצעות רכישה מסיבית של מניותיהן ישנם שני פרמטרים חשובים: מהו מקור הכסף, כלומר האם החברה משתמשת בעודף בקופת המזומנים לביצוע הרכישות? או שמא היא ממנפת עצמה לצורך הרכישות? בנוסף, מהי המגמה ארוכת הטווח בתזרים המזומנים החופשי? רצוי להשקיע בחברות שמציגות צמיחה עקבית בתזרים המזומנים החופשי, שיאפשר המשך הגדלת BUYBACK, או לחליפין הגדלת תשואת הדיבידנד של המניה.

חברות שלוקחות על עצמן חוב גדול, לצורך רכישת מניותיהן, עושות זאת מתוך רציונאל שהתשואה המושגת תהיה גבוהה מעלות ההון של החברה. יחד עם זאת, למינוף כזה סכנות רבות: שינויי בסביבה העסקית, שינויי בעלויות ההון ומינוף גבוה שיכול לפגוע בדירוג האשראי של החברה וביכולתה לנהל את עסקיה בעתיד.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משקיען 30/04/2014 15:07
    הגב לתגובה זו
    כמו תמיד, רוברט, פשוט נהיר ומעניין יישר כח
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.