הנה הנוסחה ל"הגדלת" הרווח כשהצמיחה אנמית
מחקר חדש, שערך בנק ההשקעות סיטי בנק מראה, שמשקיעים שהשקיעו בחברות הרוכשות את מניותיהן בשוק בצורה קבועה ורציפה, השיגו תשואה עודפת על פני מדד ה-SPX בעשור האחרון. מה הרציונל וממה להיזהר?
עונת הדוחות בעיצומה והיא שבה ומדגישה את הקושי של החברות להגדיל את הרווחיות כששורת ההכנסות כמעט וסטאטית בסביבה כלכלית מדשדשת. השבוע שחלף היה השבוע העמוס ביותר בעונת הדוחות בארה"ב, כשמעל ממחצית חברות ה-S&P דיווחו על תוצאות הרבעון הראשון.
המגמה ברורה והיא נמשכת על פני יותר מ-3 שנים רצופות: למרות ש-53% מהחברות היכו את ציפיות האנליסטים לגבי ההכנסות ו-74% מהחברות את שורת הרווח, שורת ההכנסות רשמה צמיחה כוללת של פחות מ-0.5%. מובן שבאווירה כזו קשה להציג צמיחה מרשימה ברווחיות.
אחד הפתרונות היצירתיים של מנהלים המעוניינים להציף ערך בשוק המניות היא רכישה חוזרת של מניות החברה - BUY BACK - הפועלת כתנועת מלקחיים, היא מזניקה את הרווח למניה מצד אחד, מקטינה את כמות המניות הסחירות בשוק ומפגינה את האמון שמנהלי החברה חשים בחברה ועתידה.
- פריון מתכננת Buyback בהיקף של עד 50 מיליון דולר
- Buyback - מקסום תשואה או השמדת ערך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניית IBM כמשל
מניית IBM היא דוגמא קלאסית המדגישה מגמה זו. בשנת 2010 הסתכמו הכנסות החברה ב-99.9 מיליארד דולרים. לעומתן, הכנסות השנה הנוכחית צפויות לעמוד על 97.6 מיליארד דולרים בלבד. הרווח למניה מנגד, זינק בתקופה אמורה יותר מ-50% - 17.89 דולרים למניה. נכון ש-IBM הצליחה להגדיל מעט את שולי הרווח על רקע מספר רכישות סינרגטיות טובות, כמו גם תרומה מצד ירידה בסביבת הריבית ושוק עבודה מאתגר, שיאפשר לחברה להוריד עלויות שכר. אך עדיין המשתנה המשמעותי ביותר הינו רכישות BUY BACK של מניות החברה והקטנת בסיס המניות הנסחרות.
במקביל, גם מניית AAPL, שעלתה יותר מ-10% מאז פרסום הדוחות, מהווה דוגמא קלאסית לתופעה. למעשה התוצאות הכספיות שפרסמה החברה לא היוו הפתעה גדולה למשקיעים, פרט למכירות ה-IPHONE שהסתכמו ב-43.7 מיליון מכשירים - מעל לציפיות השוק על קרע ביקוש גובר בסין. מצד שני, מכירות ה-IPAD רשמו אכזבה כשהחברה צפויה להגדיל מכירותיה בפחות מ-6.5% בשנה הקרובה - לעומת צמיחה דו ספרתית גבוהה אליה התרגלו המשקיעים בשנים האחרונות.
יחד עם זאת, הטריגר לעליות היה הודעת החברה שתגדיל את רכישת המניות החוזרת שלה מ-60 מיליארד דולרים ל-90 מיליארד, כשהחברה צפויה לבצע BUY BACK בהיקף של 44 מיליארד דולרים עד סוף 2015. במהלך הרבעון החולף רכשה החברה מניותיה בהיקף של 18 מיליארד דולרים והקטינה את כמות המניות הסחירות ב-7%. פעולה זו, ההולכת ותופסת תאוצה בקרב חברות רבות, מגדילה את הרווח למניה, למרות ששורת ההכנסות כמעט ולא צומחת, ומצד שני מבליטה את האמון של ההנהלה בחברה. במקרה של AAPL היושבת על קופת מזומנים דשנה של מעל ל-140 מיליארד דולרים המהלך זכה לאמון המשקיעים.
- מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?
- איך תשפיע הורדת הריבית על רווחי חברות הנדל"ן המניב?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
BUY BACK לא תמיד מבטיח הצפת ערך
בבואנו לבחון השקעות בחברות המבצעות רכישה מסיבית של מניותיהן ישנם שני פרמטרים חשובים: מהו מקור הכסף, כלומר האם החברה משתמשת בעודף בקופת המזומנים לביצוע הרכישות? או שמא היא ממנפת עצמה לצורך הרכישות? בנוסף, מהי המגמה ארוכת הטווח בתזרים המזומנים החופשי? רצוי להשקיע בחברות שמציגות צמיחה עקבית בתזרים המזומנים החופשי, שיאפשר המשך הגדלת BUYBACK, או לחליפין הגדלת תשואת הדיבידנד של המניה.
חברות שלוקחות על עצמן חוב גדול, לצורך רכישת מניותיהן, עושות זאת מתוך רציונאל שהתשואה המושגת תהיה גבוהה מעלות ההון של החברה. יחד עם זאת, למינוף כזה סכנות רבות: שינויי בסביבה העסקית, שינויי בעלויות ההון ומינוף גבוה שיכול לפגוע בדירוג האשראי של החברה וביכולתה לנהל את עסקיה בעתיד.
- 1.משקיען 30/04/2014 15:07הגב לתגובה זוכמו תמיד, רוברט, פשוט נהיר ומעניין יישר כח
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?
הכנסות ותחזיות ל-2026. האם מניות פנסוניק וסימנס מעניינות? ומה הכיוון של אירופה?
אנחנו מתחילים את ההכנות שלנו להמראת 2026. אפשר להדק חגורות. כמיטב המסורת נקרא ונצליב בין תחזיות הגופים הגדולים שמעסיקים את מיטב המומחים והאסטרטגים ונבדוק אותן על הגרף. הגרף יכריע!
ג׳י פי מורגן מסכמים את התחזית שלהם באמירה ש״הסיכון הגבוה ביותר למשקיעים ב-2026 הוא אי חשיפה לכוחות שמעצבים את הכלכלה בעשור הקרוב.״ מה הם הכוחות?
1. מהפכת ה-AI ושלושת מרכיבי הענף: חברות הטכנולוגיה הגדולות, חברות שרשרת האספקה וחברות שמטמיעות AI.
2. מגלובליזציה לפיצול עולמי ויצירת גושים עולמיים. שיקולי ביטחון, אנרגיה ושרשראות אספקה גוברים על שיקולי יעילות. מודגשות המגמות הבאות: אירופה – השקעה בתחומי הגנה, ארצות הברית – השקעה במפעלים מקומיים (INTC זוכה לציון מיוחד), סין - השקעה ב-AI ודרום אמריקה כמקור למשאבי טבע קריטיים.
- פנסוניק מורידה תחזיות: שוק הסוללות נחלש, ומה הקשר לטסלה?
- טאואר מאריכה את ההסכם עם פנסוניק, ההכנסות ייחתכו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3.אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה. התשובה היא השקעה בנכסים ריאליים וסחורות. ציון מיוחד מקבלות קרנות ה-REIT בתחום מרכזי הנתונים. כמו כן משתמע ביקוש לנדל״ן בארה״ב וממנו נגזר ביקוש לתשתיות נדל״ן.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
