הנה הנוסחה ל"הגדלת" הרווח כשהצמיחה אנמית

רוברט כרמלי, מנהל השקעות קרנות חו"ל במגדל שוקי הון, מסביר את המושג בשוק BUYBACK, וכיצד הוא משפיע על המשקיעים
רוברט כרמלי | (1)

מחקר חדש, שערך בנק ההשקעות סיטי בנק מראה, שמשקיעים שהשקיעו בחברות הרוכשות את מניותיהן בשוק בצורה קבועה ורציפה, השיגו תשואה עודפת על פני מדד ה-SPX בעשור האחרון. מה הרציונל וממה להיזהר?

עונת הדוחות בעיצומה והיא שבה ומדגישה את הקושי של החברות להגדיל את הרווחיות כששורת ההכנסות כמעט וסטאטית בסביבה כלכלית מדשדשת. השבוע שחלף היה השבוע העמוס ביותר בעונת הדוחות בארה"ב, כשמעל ממחצית חברות ה-S&P דיווחו על תוצאות הרבעון הראשון.

המגמה ברורה והיא נמשכת על פני יותר מ-3 שנים רצופות: למרות ש-53% מהחברות היכו את ציפיות האנליסטים לגבי ההכנסות ו-74% מהחברות את שורת הרווח, שורת ההכנסות רשמה צמיחה כוללת של פחות מ-0.5%. מובן שבאווירה כזו קשה להציג צמיחה מרשימה ברווחיות.

אחד הפתרונות היצירתיים של מנהלים המעוניינים להציף ערך בשוק המניות היא רכישה חוזרת של מניות החברה - BUY BACK - הפועלת כתנועת מלקחיים, היא מזניקה את הרווח למניה מצד אחד, מקטינה את כמות המניות הסחירות בשוק ומפגינה את האמון שמנהלי החברה חשים בחברה ועתידה.

מניית IBM כמשל

מניית IBM היא דוגמא קלאסית המדגישה מגמה זו. בשנת 2010 הסתכמו הכנסות החברה ב-99.9 מיליארד דולרים. לעומתן, הכנסות השנה הנוכחית צפויות לעמוד על 97.6 מיליארד דולרים בלבד. הרווח למניה מנגד, זינק בתקופה אמורה יותר מ-50% - 17.89 דולרים למניה. נכון ש-IBM הצליחה להגדיל מעט את שולי הרווח על רקע מספר רכישות סינרגטיות טובות, כמו גם תרומה מצד ירידה בסביבת הריבית ושוק עבודה מאתגר, שיאפשר לחברה להוריד עלויות שכר. אך עדיין המשתנה המשמעותי ביותר הינו רכישות BUY BACK של מניות החברה והקטנת בסיס המניות הנסחרות.

במקביל, גם מניית AAPL, שעלתה יותר מ-10% מאז פרסום הדוחות, מהווה דוגמא קלאסית לתופעה. למעשה התוצאות הכספיות שפרסמה החברה לא היוו הפתעה גדולה למשקיעים, פרט למכירות ה-IPHONE שהסתכמו ב-43.7 מיליון מכשירים - מעל לציפיות השוק על קרע ביקוש גובר בסין. מצד שני, מכירות ה-IPAD רשמו אכזבה כשהחברה צפויה להגדיל מכירותיה בפחות מ-6.5% בשנה הקרובה - לעומת צמיחה דו ספרתית גבוהה אליה התרגלו המשקיעים בשנים האחרונות.

יחד עם זאת, הטריגר לעליות היה הודעת החברה שתגדיל את רכישת המניות החוזרת שלה מ-60 מיליארד דולרים ל-90 מיליארד, כשהחברה צפויה לבצע BUY BACK בהיקף של 44 מיליארד דולרים עד סוף 2015. במהלך הרבעון החולף רכשה החברה מניותיה בהיקף של 18 מיליארד דולרים והקטינה את כמות המניות הסחירות ב-7%. פעולה זו, ההולכת ותופסת תאוצה בקרב חברות רבות, מגדילה את הרווח למניה, למרות ששורת ההכנסות כמעט ולא צומחת, ומצד שני מבליטה את האמון של ההנהלה בחברה. במקרה של AAPL היושבת על קופת מזומנים דשנה של מעל ל-140 מיליארד דולרים המהלך זכה לאמון המשקיעים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

BUY BACK לא תמיד מבטיח הצפת ערך

בבואנו לבחון השקעות בחברות המבצעות רכישה מסיבית של מניותיהן ישנם שני פרמטרים חשובים: מהו מקור הכסף, כלומר האם החברה משתמשת בעודף בקופת המזומנים לביצוע הרכישות? או שמא היא ממנפת עצמה לצורך הרכישות? בנוסף, מהי המגמה ארוכת הטווח בתזרים המזומנים החופשי? רצוי להשקיע בחברות שמציגות צמיחה עקבית בתזרים המזומנים החופשי, שיאפשר המשך הגדלת BUYBACK, או לחליפין הגדלת תשואת הדיבידנד של המניה.

חברות שלוקחות על עצמן חוב גדול, לצורך רכישת מניותיהן, עושות זאת מתוך רציונאל שהתשואה המושגת תהיה גבוהה מעלות ההון של החברה. יחד עם זאת, למינוף כזה סכנות רבות: שינויי בסביבה העסקית, שינויי בעלויות ההון ומינוף גבוה שיכול לפגוע בדירוג האשראי של החברה וביכולתה לנהל את עסקיה בעתיד.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משקיען 30/04/2014 15:07
    הגב לתגובה זו
    כמו תמיד, רוברט, פשוט נהיר ומעניין יישר כח
חותים
צילום: טוויטר

החות'ים בתימן - היסטוריה, כלכלה, פוליטיקה ומה יהיה בהמשך?

המלחמה עם ישראל - אחרי חיסול ראש הממשלה החות'י והשרים, בכיר חות'י אומר: "המלחמה עלתה שלב. אצלנו מעשים קודמים לדיבורים. ננקום על מה שקרה". 

משה כסיף |
נושאים בכתבה חות'ים

הבכיר החות'י מוחמד אל-בוח'ייתי איים בריאיון לאל-מיאדין: "התקיפה של ישיבת ראשות הממשלה בידי הישות הציונית היא חציית כל הקווים האדומים במערכה הזו. אין מנוס מכך שתהיה נקמה על מותם של השהידים. נגיב להסלמה בהסלמה, ונזכיר לישות הציונית כי בסופו של דבר היא תשלם את מחיר כל הפשעים שביצעו, בין אם בתימן, בפלסטין, בלבנון או בסוריה. כל עוד הישות הציונית חצתה את הקווים האדומים, משמעות הדבר היא שהמלחמה נכנסה לשלב חדש. ואנחנו נוהגים לומר תמיד שהמעשה אצלנו קודם לדיבור, ואין מנוס מנקמה".

ישראל ביצעה לפני מספר ימים תקיפה בצנעא, שחיסלה מנהיגים פוליטיים וצבאיים של החות'ים בתימן. על פי ההערכות מלבד ראש הממשלה, שחיסולו כבר אושר רשמית ע"י גורמים בתימן, חוסלו בתקיפה הישראלית גם מזכיר הממשלה, שר המשפטים, שר הכלכלה והמסחר, שר החוץ, שר החקלאות, שר ההסברה ופונקציונרים נוספים בממשלה החות'ית. מנגד, ההערכה של גורמי הביטחון בישראל היא שהרמטכ"ל ושר ההגנה לא חוסלו בתקיפה בצנעא. עם זאת, ישנה הערכה מבוססת למדי, הגורסת שהרמטכ"ל החות'י נפגע בתקיפה שנערכה באתר נוסף מחוץ לצנעא, ביאת החות'ים בצפון תימן.

אתמול התפרסמה בתימן הודעה המאשרת כי "ראש הממשלה ומספר שרים חוסלו". למרות איומים בעקבות התקיפה, נכון למועד כתיבת שורות אלה טרם בוצעה תקיפה לכיוון ישראל, אבל רוב הסיכויים שתקיפה כזאת תתרחש, השאלה רק מתי?.

רקע: מלחמת חרבות ברזל והחות'ים

בשנים האחרונות עלתה תימן לכותרות פעם אחר פעם בהקשר צבאי – מרידות, מלחמות והפיכות פנימיות. זמן קצר אחרי שהתחילה מלחמת חרבות ברזל, בתאריך 19 באוקטובר, הצטרפו החות'ים בתימן למערכה באמצעות שיגור טילים וכטב"מים לעבר ישראל. מאז נאלצה מדינת ישראל לבצע חלוקת קשב חדשה לאזור, ולהעניק תשומת לב משמעותית לאיום החות'י עליה. בשורות הבאות אסיר את הלוט מעל מדינה בעלת עבר עשיר, שגם בה עשתה איראן שימוש כחלק ממארג הפרוקסי, שהיו אמורים לפגוע בישראל ולמנוע ממנה לפגוע באיראן ובשלוחיה באזור. בשורות להלן אעסוק על קצה המזלג בהיסטוריה, בכלכלה ובפוליטיקה התימנית. כמו כן, אתייחס לחיסול הממוקד של מנהיגים מדיניים וצבאיים בצפון תימן והמשמעויות שלו.

לאורך כל התקופה, מרגע פתיחת מבצע עם כלביא ועד מועד כתיבת שורות אלה, המשיכו החות'ים מעת לעת לתקוף את ישראל. במשך הזמן הותקפו החות'ים על ידי ישראל, ארה"ב ומדינות שונות מספר פעמים, אבל לא חדלו ממעשיהם. בנוסף, הם חסמו או לכל הפחות איימו על התעבורה הימית במצרי באב אל מנדב.

חותים
צילום: טוויטר

החות'ים בתימן - היסטוריה, כלכלה, פוליטיקה ומה יהיה בהמשך?

המלחמה עם ישראל - אחרי חיסול ראש הממשלה החות'י והשרים, בכיר חות'י אומר: "המלחמה עלתה שלב. אצלנו מעשים קודמים לדיבורים. ננקום על מה שקרה". 

משה כסיף |
נושאים בכתבה חות'ים

הבכיר החות'י מוחמד אל-בוח'ייתי איים בריאיון לאל-מיאדין: "התקיפה של ישיבת ראשות הממשלה בידי הישות הציונית היא חציית כל הקווים האדומים במערכה הזו. אין מנוס מכך שתהיה נקמה על מותם של השהידים. נגיב להסלמה בהסלמה, ונזכיר לישות הציונית כי בסופו של דבר היא תשלם את מחיר כל הפשעים שביצעו, בין אם בתימן, בפלסטין, בלבנון או בסוריה. כל עוד הישות הציונית חצתה את הקווים האדומים, משמעות הדבר היא שהמלחמה נכנסה לשלב חדש. ואנחנו נוהגים לומר תמיד שהמעשה אצלנו קודם לדיבור, ואין מנוס מנקמה".

ישראל ביצעה לפני מספר ימים תקיפה בצנעא, שחיסלה מנהיגים פוליטיים וצבאיים של החות'ים בתימן. על פי ההערכות מלבד ראש הממשלה, שחיסולו כבר אושר רשמית ע"י גורמים בתימן, חוסלו בתקיפה הישראלית גם מזכיר הממשלה, שר המשפטים, שר הכלכלה והמסחר, שר החוץ, שר החקלאות, שר ההסברה ופונקציונרים נוספים בממשלה החות'ית. מנגד, ההערכה של גורמי הביטחון בישראל היא שהרמטכ"ל ושר ההגנה לא חוסלו בתקיפה בצנעא. עם זאת, ישנה הערכה מבוססת למדי, הגורסת שהרמטכ"ל החות'י נפגע בתקיפה שנערכה באתר נוסף מחוץ לצנעא, ביאת החות'ים בצפון תימן.

אתמול התפרסמה בתימן הודעה המאשרת כי "ראש הממשלה ומספר שרים חוסלו". למרות איומים בעקבות התקיפה, נכון למועד כתיבת שורות אלה טרם בוצעה תקיפה לכיוון ישראל, אבל רוב הסיכויים שתקיפה כזאת תתרחש, השאלה רק מתי?.

רקע: מלחמת חרבות ברזל והחות'ים

בשנים האחרונות עלתה תימן לכותרות פעם אחר פעם בהקשר צבאי – מרידות, מלחמות והפיכות פנימיות. זמן קצר אחרי שהתחילה מלחמת חרבות ברזל, בתאריך 19 באוקטובר, הצטרפו החות'ים בתימן למערכה באמצעות שיגור טילים וכטב"מים לעבר ישראל. מאז נאלצה מדינת ישראל לבצע חלוקת קשב חדשה לאזור, ולהעניק תשומת לב משמעותית לאיום החות'י עליה. בשורות הבאות אסיר את הלוט מעל מדינה בעלת עבר עשיר, שגם בה עשתה איראן שימוש כחלק ממארג הפרוקסי, שהיו אמורים לפגוע בישראל ולמנוע ממנה לפגוע באיראן ובשלוחיה באזור. בשורות להלן אעסוק על קצה המזלג בהיסטוריה, בכלכלה ובפוליטיקה התימנית. כמו כן, אתייחס לחיסול הממוקד של מנהיגים מדיניים וצבאיים בצפון תימן והמשמעויות שלו.

לאורך כל התקופה, מרגע פתיחת מבצע עם כלביא ועד מועד כתיבת שורות אלה, המשיכו החות'ים מעת לעת לתקוף את ישראל. במשך הזמן הותקפו החות'ים על ידי ישראל, ארה"ב ומדינות שונות מספר פעמים, אבל לא חדלו ממעשיהם. בנוסף, הם חסמו או לכל הפחות איימו על התעבורה הימית במצרי באב אל מנדב.