מניות הדיבידנד: הצד הדפנסיבי של אפיק המניות

צחי קלמין, מנהל השקעות ומחקר, MORE בית השקעות, בודק את התנהלות החברות שמחלקות דיבידנד וכדאיות ההשקעה בהן
צחי קלמין | (4)

השבוע הודיע בנק ישראל כי הוא מתמיד במדיניותו הנוכחית ומשאיר את הריבית במשק ללא שינוי, ברמה של 0.75%. הודעת הריבית לא הפתיעה את פעילי שוק ההון, שכן, דרך הפעולה בה נוקטת הוועדה המוניטארית בראשותה של ד"ר קרנית פלוג הינה המשך ישיר לקודמה בתפקיד פרופ' סטנלי פישר.

מהודעת הריבית ניתן ללמוד כי סביבת הריבית האפסית, הינה פועל יוצא של חולשתן של כלכלות גוש האירו וארה"ב, אשר מעיבות על פעילות הייצוא הישראלי. ע"פ הערכותינו, כל עוד תימשך חוסר יציבות בכלכלות המערב, כך תמשיך סביבת הריבית הנמוכה להישאר על כנה. מנקודת מבטם של פעילי שוק ההון, הנחת העבודה המתקבלת קשה עוד יותר. מחד, סביבת הריבית האפסית תורמת לירידה בתשואות לפדיון של סקטור האג"ח הקונצרני, ומגדילה את סיכוני ההשקעה באפיק זה. מאידך, מדדי המניות המובילים ממשיכים לשבור שיאים ומגבירים את חששות המשקיעים מפני מהלך של מימוש אפשרי. סיטואציה זו גורמת למנהלי ההשקעות לבחון אלטרנטיבות השקעה נוספות אשר יודעות לייצר רווחי הון תוך שמירת על רמת סיכון נמוכה.

מניות הדיבידנד

השקעה במניות דיבידנד זוכה להתעניינות גבוהה מצד פעילי אחד העם ומנהלי ההשקעות המוסדיים, אשר זוכים להכנסה שוטפת פטורה ממס על השקעתם ואף להגנה פוטנציאלית מפני התפרצות אינפלציונית. אחד הפרמטרים אשר מאותתים על כדאיות ההשקעה בחברה מסוימת הינו תשואת הדיבידנד. פרמטר זה מודד את היחס בין הדיבידנד במזומן למניה לבין מחירה של המניה. יש הגורסים, כי תשואת דיבידנד גבוהה, מצביעה על שווי שוק נמוך ביחס לערכה הכלכלי של החברה.

בשנתיים האחרונות אנו עדים למגמת עלייה במס' החברות הבורסאיות אשר הכריזו על חלוקת דיבידנד. ע"פ נתוני הבורסה, בשנת 2013, 177 חברות חילקו דיבידנד בהיקף כספי מצטבר של 18.7 מיליארד שקלים, זאת לאחר שבשנת 2012 חולקו 18 מיליארד שקלים ע"י 156 חברות (עלייה של 13%).

תשואת הדיבידנד הממוצעת בשנת 2013 עמדה על 2.9% (לעומת 3% אשתקד) הירידה בתשואה באה בהמשך לגידול בשווי השוק של החברות המחלקות. על אף ההנחה הקיימת, כי תשואת דיבידנד גבוהה לאורך זמן מהווה אינדיקציה חיובית לחברה בעלת חוסן כלכלי ויכולת מוכחת לייצור רווחים. יש לבחון היטב את הפעילות העסקית שקדמה להחלטה לחלק דיבידנד ואת שורת הרווח של החברות המחלקות:

- חלוקת דיבידנד על סמך רווח חד פעמי. יש להבדיל בין רווח מפעילות עסקית שוטפת לרווח חד פעמי שנוצר ממימוש החזקה או רווח הנובע משערוך של נכסי נדל"ן.

- חלוקה קבועה לאורך זמן. יש להעדיף חברות בעלות מדיניות דיבידנד מוצהרת. לרוב, מניות אלו נכללות במדד התל דיב המורכב מרשימת המניות בעלות תשואת דיבידנד מינימלית של 2% והיסטוריית חלוקת דיבידנד מצטברת של שנתיים לפחות.

- חלוקת דיבידנד בדרך של הפחתת הון. חברה אשר מבקשת לחלק דיבידנד צריכה לעמוד בפני מבחן כפול, מבחן יכולת הפירעון ומבחן הרווח. " מבחן יכולת הפירעון ", קובע כי חברה רשאית לחלק דיבידנד כל עוד לא קיים חשש שהחלוקה תמנע מהחברה לעמוד בהתחייבויותיה הכספיות. " מבחן הרווח ", קובע כי חברה רשאית לחלק דיבידנד רק מתוך רווחיה, המוגדרים כ"יתרת העודפים".

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אולם, במקרים מסוימים בהם מבחן הרווח לא מתקיים, בית המשפט רשאי לאשר לחברה חלוקת דיבידנד בדרך של הפחתת הון. ענקית התקשורת בזק מציגה תשואת דיבידנד של למעלה מ-20%. אך, חלק גדול מהתשואה מיוחס לתשלום דיבידנד מיוחד בגובה של 3 מיליארד שקלים שאושר במארס 2011 והתפרס על פני 6 פעימות של 500 מיליון שקלים כ"א.

לסיכום, השקעה במניות דיבידנד עשויה להוות פתרון אפקטיבי בתקופה של היעדר אלטרנטיבות השקעה בשוק ההון. השקעה במניות אלו, מקנה לתיק ההשקעות חשיפה דפנסיבית למדדי המניות המובילים. מדד התל-דיב רשת מתחילת השנה תשואה של 1.75%, כאשר מדד ת"א 25 רשם בתקופה זו תשואה של 4% בקירוב. בסופו של יום, חשוב לזכור כי תשואת הדיבידנד הינה נתון מתמטי בלבד, ואין לבסס כדאיות השקעה על סמך נתון זה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לי מורידים מס על כל דיבידנד (ל"ת)
    לא ברור ' פטור ממס 30/04/2014 20:54
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לא עדיף לקנות תעודת סל על מניות הדיבידנד? (ל"ת)
    דחבש 30/04/2014 13:38
    הגב לתגובה זו
  • בטח.בטח.בטח (ל"ת)
    עקום 30/04/2014 17:35
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שוקי הון 30/04/2014 10:45
    הגב לתגובה זו
    היכונו לירידה בתשואת הדיבידנד הממוצעת
מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.


תבלינים. צילום: Marta Branco, Pexelsתבלינים. צילום: Marta Branco, Pexels
בלוגסטריט

הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?

יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה 

זיו סגל |

לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.

בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500  מאז סוף חודש אפריל. 


מדד S&P תוך יומי
מדד S&P תוך יומי


דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך. 

בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200. 

אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?

התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT  לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.