השבוע הודיע בנק ישראל כי הוא מתמיד במדיניותו הנוכחית ומשאיר את הריבית במשק ללא שינוי, ברמה של 0.75%. הודעת הריבית לא הפתיעה את פעילי שוק ההון, שכן, דרך הפעולה בה נוקטת הוועדה המוניטארית בראשותה של ד"ר קרנית פלוג הינה המשך ישיר לקודמה בתפקיד פרופ' סטנלי פישר.

מהודעת הריבית ניתן ללמוד כי סביבת הריבית האפסית, הינה פועל יוצא של חולשתן של כלכלות גוש האירו וארה"ב, אשר מעיבות על פעילות הייצוא הישראלי. ע"פ הערכותינו, כל עוד תימשך חוסר יציבות בכלכלות המערב, כך תמשיך סביבת הריבית הנמוכה להישאר על כנה. מנקודת מבטם של פעילי שוק ההון, הנחת העבודה המתקבלת קשה עוד יותר. מחד, סביבת הריבית האפסית תורמת לירידה בתשואות לפדיון של סקטור האג"ח הקונצרני, ומגדילה את סיכוני ההשקעה באפיק זה. מאידך, מדדי המניות המובילים ממשיכים לשבור שיאים ומגבירים את חששות המשקיעים מפני מהלך של מימוש אפשרי. סיטואציה זו גורמת למנהלי ההשקעות לבחון אלטרנטיבות השקעה נוספות אשר יודעות לייצר רווחי הון תוך שמירת על רמת סיכון נמוכה.

מניות הדיבידנד

השקעה במניות דיבידנד זוכה להתעניינות גבוהה מצד פעילי אחד העם ומנהלי ההשקעות המוסדיים, אשר זוכים להכנסה שוטפת פטורה ממס על השקעתם ואף להגנה פוטנציאלית מפני התפרצות אינפלציונית. אחד הפרמטרים אשר מאותתים על כדאיות ההשקעה בחברה מסוימת הינו תשואת הדיבידנד. פרמטר זה מודד את היחס בין הדיבידנד במזומן למניה לבין מחירה של המניה. יש הגורסים, כי תשואת דיבידנד גבוהה, מצביעה על שווי שוק נמוך ביחס לערכה הכלכלי של החברה.

בשנתיים האחרונות אנו עדים למגמת עלייה במס' החברות הבורסאיות אשר הכריזו על חלוקת דיבידנד. ע"פ נתוני הבורסה, בשנת 2013, 177 חברות חילקו דיבידנד בהיקף כספי מצטבר של 18.7 מיליארד שקלים, זאת לאחר שבשנת 2012 חולקו 18 מיליארד שקלים ע"י 156 חברות (עלייה של 13%).

• "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
• מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תשואת הדיבידנד הממוצעת בשנת 2013 עמדה על 2.9% (לעומת 3% אשתקד) הירידה בתשואה באה בהמשך לגידול בשווי השוק של החברות המחלקות. על אף ההנחה הקיימת, כי תשואת דיבידנד גבוהה לאורך זמן מהווה אינדיקציה חיובית לחברה בעלת חוסן כלכלי ויכולת מוכחת לייצור רווחים. יש לבחון היטב את הפעילות העסקית שקדמה להחלטה לחלק דיבידנד ואת שורת הרווח של החברות המחלקות:

- חלוקת דיבידנד על סמך רווח חד פעמי. יש להבדיל בין רווח מפעילות עסקית שוטפת לרווח חד פעמי שנוצר ממימוש החזקה או רווח הנובע משערוך של נכסי נדל"ן.

- חלוקה קבועה לאורך זמן. יש להעדיף חברות בעלות מדיניות דיבידנד מוצהרת. לרוב, מניות אלו נכללות במדד התל דיב המורכב מרשימת המניות בעלות תשואת דיבידנד מינימלית של 2% והיסטוריית חלוקת דיבידנד מצטברת של שנתיים לפחות.

- חלוקת דיבידנד בדרך של הפחתת הון. חברה אשר מבקשת לחלק דיבידנד צריכה לעמוד בפני מבחן כפול, מבחן יכולת הפירעון ומבחן הרווח. " מבחן יכולת הפירעון ", קובע כי חברה רשאית לחלק דיבידנד כל עוד לא קיים חשש שהחלוקה תמנע מהחברה לעמוד בהתחייבויותיה הכספיות. " מבחן הרווח ", קובע כי חברה רשאית לחלק דיבידנד רק מתוך רווחיה, המוגדרים כ"יתרת העודפים".

• שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
• נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

אולם, במקרים מסוימים בהם מבחן הרווח לא מתקיים, בית המשפט רשאי לאשר לחברה חלוקת דיבידנד בדרך של הפחתת הון. ענקית התקשורת בזק מציגה תשואת דיבידנד של למעלה מ-20%. אך, חלק גדול מהתשואה מיוחס לתשלום דיבידנד מיוחד בגובה של 3 מיליארד שקלים שאושר במארס 2011 והתפרס על פני 6 פעימות של 500 מיליון שקלים כ"א.

לסיכום, השקעה במניות דיבידנד עשויה להוות פתרון אפקטיבי בתקופה של היעדר אלטרנטיבות השקעה בשוק ההון. השקעה במניות אלו, מקנה לתיק ההשקעות חשיפה דפנסיבית למדדי המניות המובילים. מדד התל-דיב רשת מתחילת השנה תשואה של 1.75%, כאשר מדד ת"א 25 רשם בתקופה זו תשואה של 4% בקירוב. בסופו של יום, חשוב לזכור כי תשואת הדיבידנד הינה נתון מתמטי בלבד, ואין לבסס כדאיות השקעה על סמך נתון זה.