המשבר באירופה: האם זה הזמן לצמצם החזקות?

דנה אביב-אופיר ואבי שגב, מנכ"לים משותפים באביב שגב ניהול השקעות, בוחנים את התנהגות שוקי אירופה מול אלה האמריקניים, ובמקביל כיצד המשבר עם רוסיה ישפיע על כולם

המשבר בין רוסיה לאוקראינה רחוק מסיום, והחשש מפני החרפת היחסים בין רוסיה ומדינות ה-G7 והתערערות מצב אנרגיה באירופה מוסיפים להדאיג את המשקיעים בעולם. הם מביאים לעצבנות בשוקי ארה"ב ואירופה.

אולם, אם נביט בביצועיהם של המדדים המרכזיים באירופה ובארה"ב מתחילת השנה, נראה כי קיימת שונות מעניינת בין ביצועיהם, וכי דווקא המדדים האירופיים מגלים חוסן מפתיע (המשבר בחצי האי קרים החל להזכירכם, בתחילת חודש פברואר). בעוד מדד הנאסד"ק ירד מתחילת השנה ב-2.42%, הדאו ג'ונס איבד1.3% ומדד ה-S&P 500 אמנם עלה ב-0.81%, אך ביצועיו רחוקים מביצועיו אשתקד (עלייה ב4.5% בקירוב).

לעומתם, מדד היורוסטוק 600 עלה ב-1.6% מתחילת השנה, הקאק התחזק ב-3.4% ומדד היורוסטוק סלקט דיבידנד 30 טיפס ב-7.3%. מדד מניות הדיבידנד בארה"ב עלה ב-3.93% כנגד המדד של איטליה שהוסיף לערכו כ-13.2% והמדד של ספרד עלה בכ-4% בערך מתחילת השנה. אם כי, הדאקס שגילה חוסן יחסי בשנה שעברה ירד מתחילת השנה ב-1.58%.

כלומר, ניתן לראות כי בארבעת החודשים שחלפו מרבית מדדי מדינות אירופה מגלים חוסן ועמידות רבה יותר ממדדי הנתונים בארה"ב. הדבר מפתיע עוד יותר על רקע העובדה כי מרבית האינדיקטורים הכלכליים שפורסמו בארה"ב (מדד מנהלי הרכש, דו"ח תעסוקה חיובי) מתחילת השנה היו די חיוביים (במקביל לעצירה מסוימת בנתונים לגבי התאוששות סקטור הנדל"ן).

מה הדבר יכול ללמד אותנו כמשקיעים ואילו מסקנות אנו יכולים להסיק מכך?

מדדי אירופה פיגרו בשנה האחרונה באופן בולט אחרי ביצועי המדדים בארה"ב, וכעת הם מתחילים לסגור את הפער. עם זאת, חברות אירופיות בעלות פעילות גלובלית מתומחרות עדיין באופן נמוך יותר ממקבילותיהן האמריקניות. בעוד החשש שמקנן בלב המשקיעים מפני השלכות המשך צמצום הרכישות על ידי הפד בארה"ב, באירופה מנסים לראות את האור בקצה המנהרה, בדמות התחלת יישום הרחבה כמותית על ידי נגיד הבנק המרכזי באירופה. גם בארה"ב שוכן פחד מסויים מצמצום נוסף של ההרחבה הכמותית והשלכותיו במיוחד אם השיפור במצב הכלכלי לא יהיה ברור וחד.

נכונה העובדה כי החרפת המשבר והסלמתו למצב של קונפליקט בין מדינות ה-G7 לרוסיה עשוי לתת את אותותיו השליליים בכל השווקים, גם האירופיים. אולם הקשרים המסחריים בין מדינות אירופה לרוסיה שווים הרבה מאד כסף למדינות העשירות באירופה - לא מעט כסף נשפך בשנים האחרונות על ידי חברות אירופאיות ברוסיה.

הבנקים באירופה עלולים להיפגע במקרה של משבר סחר עם רוסיה, ולכן נראה כי בשלב הנוכחי אין למדינות אירופה אינטרס להחריף את הסנקציות ולהחמיר עם רוסיה. בינתיים גם הסנקציות שהכריז עליהם אובמה במהלך השבוע האחרון לא נראות מאיימות יותר מדי.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אנו מאמינים כי למרות המשבר הנוכחי באוקראינה ועל אף התנודתיות שעדיין צפויה במרבית המדדים באירופה וארה"ב, קיימת עדיפות להשקעה במדדי אירופה גם בהמשך השנה, במיוחד במדדים שביצועיהם פיגרו בשנה הקודמת. יהיו תנודות בדרך, זה ברור, אך בהיעדר אירוע קיצוני ברמה הפוליטית או הביטחוני ברוסיה אנו לא צופים תיקון חד כלפי מטה. הדבר נכון למשקיע בעל טווח השקעה ארוך ועצבים חזקים.

למי שרוצה להגן על עצמו בכל זאת בתקופה של תנודתיות מסוימת, קיימות אפשריות מעניינות מבלי לפתוח בפוזיציות שורט קלאסיות או להתחיל לקנות או לכתוב אופציות PUT על השוק. קניית תעודת סל על מדד ה-VIX (הידוע כמדד הפחד), אשר ביצועיו נעים בקורלציה הפוכה לביצועי השוק - ככל שהשוק עולה מדד זה יורד ולהיפך - יכולה להיות אופציה אשר תניב תשואה בשוק יורד.

חשוב לזכור, כי להשפעה של משברים ספציפיים פנים - מדינתיים יש בדרך כלל תאריך תפוגה בעת שחלה בהם רגיעה. ראה מקרה משבר החוב היווני - המשבר החל בשנת 2010, והחריף באזור מאי 2011 בעת שברחבי יוון החלו מהומות ותסיסה עקב התנגדות לצעדי הצנע שהטילה הממשלה וגרר את מדדי אירופה וארה"ב לתיקון חד למטה. החל ממארס 2012 החל התיקון בשווקים באירופה - לאחר שהוענקה חבילת סיוע ליוון והוחלט על מחיקת חלק מהחוב שלה, מדד היורוסטוק 50 עלה בכ-45% והמדד של אתונה עלה ב-185%. בעקבות העבר ניתן להסיק מסקנות בעניין כדאיות ההשקעה במדד הרוסי, בתנאי כמובן שהוא בעל עצבים וקיבה חזקים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    כל האנליסטים בארץ 30/04/2014 09:00
    הגב לתגובה זו
    לאף אחד אין באמת ידע וניתוח מעמיק של השווקים בעולם, ליצנים בשקל
  • 2.
    דניאל 29/04/2014 15:06
    הגב לתגובה זו
    ארה"ב נהייתה יקרה, בישראל אין מחזורים כמעט ואירופה זולה אבל מפחידה אותי...
  • 1.
    רמי 29/04/2014 13:46
    הגב לתגובה זו
    למי שלא מפחד הזדמנות השקעה מצוינת לטעמי לטווח הארוך
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.