האותיות הקטנות: אג"ח עם שעבוד על עודפים
בין האמיתות השחוקות ביותר של שוק ההון נמצאת האימרה הידועה, 'חברות מגייסות כשאפשר ולאו דווקא כשצריך'. בימים אלה, חברות נדל"ן רבות מנפיקות סדרות חדשות של אג"ח בדיוק מהסיבה הזו. רוב המנפיקות הן חברות שלא מתהדרות בדירוגי השקעה גבוהים, לכן נדרשות למתן בטחונות כדי להעלות את סיכויי הצלחת ההנפקה. בטוחה פופולרית ביותר היא שיעבוד של עודפים.
כשחברה משעבדת את עודפי הפרויקט אותו היא בונה, היא מניחה שכשיסתיים הפרויקט יוותרו בקופתה ההון העצמי שהשקיעה והרווחים ממכירתו. פרויקט מוצלח הוא כזה, שסך העודפים בסיומו גדול מההון העצמי. פרויקט מפסיד, לעומת זאת, יכול להציג גם סך עודפים שלילי במידה והרווח וההון העצמי גם יחד לא מכסים את כלל הנושים הישירים של הפרויקט, כמו הבנקים המממנים, הספקים וכד'. מטבע הדברים, קשה לדעת מראש מה יהיה סך העודפים בתום חיי הפרויקט. לכן כל השקעה באג"ח מסוג זה צריכה להיבחן היטב מכמה אספקטים:
להיות ראשון זה מחייב
לרוב, הבנקים המממנים את הפרויקט נרתעים מקיומו של גורם משעבד נוסף. זאת בשל הסבירות, ולו הקטנה ביותר, שביום פקודה, בשיעבוד יקשה עליהם לממש את הפרויקט או חלילה יעקוף אותם בתור. לכן, ברוב שטרי הנאמנות ישנה התחייבות של בעלי האג"ח לממש את זכויותיהם רק לאחר שהחוב לבנק נפרע. מסיבה זו יש לבדוק היטב את ניסוח זכויות בעלי האג"ח ולהיות ערים לתור הנשייה בשעבוד העודפים.
מעבר לזה, בנק שמממן יותר מפרויקט אחד של החברה, עלול לדרוש ערבות צולבת בין הפרויקטים. במילים אחרות, פרויקט שהסתיים ברווח ויש בקופתו עודפים, יכסה על פרויקט שהסתיים בהפסד כזה שהוא לא מכסה את החוב הבנקאי הקיים בגינו. על המשקיע באג"ח לבדוק האם יש לחברה ערבות צולבת. במידה ולא, האם יש לה אפשרות ליצור אחת כזו בעתיד.
כמו כן, במידה שעודפי הפרויקט משועבדים טרם סיומו ולפני תום חיי האג"ח, האם על החברה להעביר את העודפים לנאמן או שיש באפשרותה ל"גלגל" את העודפים לפרויקט חדש ולשעבדו למחזקי האג"ח.
התאמת בטחונות
במידה ועודפיו של המשקיע באג"ח שועבדו עליו לבדוק האם קיימים מנגנונים של התאמת ביטחונות במהלך חיי האג"ח. נשאלת השאלה, האם חובה על החברה לחזק ולשפר את הביטחונות, במידה וחלה הרעה בפרויקט וסך העודפים הצפויים קטן? ישנם שטרי חוב שמציינים במפורש באילו אמות מידה פיננסיות (קובננטים) על החברה לעמוד. למשל, מה היחס בין העודפים הצפויים לבין גובה החוב?
בנוסף, בשטר החוב מצוין האם החברה יכולה למשוך חלק מהעודפים לפני פירעון האג"ח. ישנן סדרות אג"ח בהן החברה עומדת בקובננטים, לכן היא יכולה למשוך כספים לפני תום הפרויקט ופירעון האג"ח. מיותר לציין כי משיכה כאמור פוגעת בשווי הבטוחה.מסיבה זו, גם כשמנפנפים מולכם בשעבוד על עודפים, מומלץ לקרוא היטב את שטרי הנאמנות ולשים לב לאותיות הקטנות - זאת בכדי להבין עד כמה בטוחה הבטוחה שמציעים לכם בכל סדרה וסדרה.
- 4.יופי של מאמר - עוד כאלה בבקשה (ל"ת)יריב 12/09/2013 12:22הגב לתגובה זו
- 3.איילי 11/09/2013 18:46הגב לתגובה זותודה , הבהיר לי כמה וכמה דברים.
- 2.קראתי 11/09/2013 16:37הגב לתגובה זואני זוכר שאמרת שאתה לא מאמין להסדר בלי שהבעלים מביא כסף מהבית, ובאמת אחרי שנה יש הצעת הסדר שונה עם עוד דחיות וגם זה לא בטוח כי יש חוב לחברת הבת ושם זה מסובך. בינתיים רק דוחים תשלומים. אבל יש גם מרוויחים כמו תמיד עורכי הדין והנאמנים והמומחים ושאר מוצצי הדם. רק בעלי האג"ח מחכים ומקבלים עוד דחיות וההסדר שהיה צריך להיחתם לפני 9 חודשים עוד לא חתום ורק נהיה גרוע כל הזמן. חשבתי שטעית בעבר והיום אני מודה שאתה צדקת.
- 1.אנונימי 11/09/2013 15:05הגב לתגובה זומה שלום בסר אירופה?

העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?
בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!
בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood, ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.
עדר ההשקעות הדיגיטלי
המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.
התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.
העלייה והנפילה של גיימסטופ
דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.