לידיעת שר האוצר: המפתח להצלחת מדיניות הקיצוצים
התקשורת הכלכלית ציינה בהבלטה את העלאת יעד הגירעון התקציבי לשנת 2014 מ-2.75% ל-3% תמ"ג. לכאורה, שינוי לא גדול, אך בכל זאת תהיינה לו השלכות מיידיות, שכן ניתן יהיה להקטין פחות את צד ההוצאות, או להגדיל פחות את צד ההכנסות, בהיקף כולל של כ-600 מיליון ש'.
בפועל, ההשלכות הכוללות גדולות בהרבה - המשמעת התקציבית תמשיך להיות נר לרגלי הממשלה החדשה (שהרי על רקע זה הוקדמו הבחירות מלכתחילה), והמציאות הכלכלית והחברתית יכולה אולי לעכב זמנית את התהליך, אך לא תשנה את החתירה להקטנה יסודית של הגירעון הממשלתי והחוב הציבורי.
למעשה, זו קריצה לכיוון בנק ישראל, קרן המטבע וחברות דירוג האשראי, הרואות במדיניות כזו תנאי הכרחי ליציבות כלכלית ופיננסית לאורך זמן. המשק הישראלי התברך בתכונות אלה ברוב שנות המשבר האחרונות, בד בבד עם יציבות מחירים, שעה שמדינות רבות אחרות, לרבות (ודווקא) המפותחות בהן, כשלו בכך. לכן, מדובר בנכס ראשון במעלה של המשק הישראלי וכל סימן של נסיגה ממנו יפעל לבסוף לרעתו.
בד בבד עם הנכונות של המדיניות שאומצה, יש לקחת בחשבון את יישומה המסובך בשנים הקרובות. לאחר המחאה החברתית וההתחייבויות שהמדינה נטלה על עצמה כתוצאה מכך, מתמודד המשק עם גירעון ממשלתי של 4.5% תמ"ג ב-12 החודשים האחרונים. לא מדובר רק בפער העצום בין הנתון הזה לבין היעד המתוקן (3%) או לבטח המקורי (2%) שתוכנן לשנה זו, אלא גם בסטייה מהתהליך הרב-שנתי של ירידהף הן בגירעון התקציבי והן בחוב הציבורי. תהליך זה בידל לטובה את הכלכלה הישראלית בשנות המשבר, והיה, בין השאר, אחד הגורמים החשובים לעלייה החדה בשער השקל כנגד שורה ארוכה של מטבעות, והדולר של ארצות הברית בראשם.
חשיבותה של הצהרת הכוונות לא יכולה, עם זאת, לעמוד בסתירה ליכולתה של הממשלה לבצע את הקיצוצים החדים הנחוצים בהוצאותיה - זאת, הן בזמנים רגילים ובטח כשמדובר בעידן שאחרי המחאה החברתית. לכן, לא פחות ואולי אף יותר מהמוסדות שהזכרתי, על הממשלה להיטיב לשדר את המסר לציבור. דומה כי ההבחנה שהחלו ראשיה לעשות, בין הצורך לוותר ולשאת בנטל היום, לשכר והתועלת שיקלו עליו בהמשך, הינה צעד בכיוון הנכון, אך הממשלה תצטרך להגדיר לוחות זמנים, להסביר מהו המנגנון דרכו יתועלו הויתורים של היום לרווחה של המחר ולהגדיר אמות מידה לפיהן יפוצה הציבור אם התוצאות לא תושגנה. גודל המשימה מצריך למעשה אמנה חברתית בין הממשלה לציבור, ואין זמן טוב לעשות זאת כשממשלה חדשה כמעט לגמרי יוצאת לדרך.
מצד שני, גם לאחר שהתקבלה ההחלטה העקרונית ללכת בדרך של קיצוצים, משמעת ואחריות פיסקאלית, על הממשלה להנהיג תוואי עם תחנות בחינה של התקדמות, כך שאם תשתנה הסביבה - המדינית, ביטחונית, חברתית, או כלכלית - ניתן יהיה להאט, להחיש, או לשנות את מתכונתו, לפי העניין והצורך. ראוי לא להגיע למצב של אימוץ ללא כחל ושרק של כל העקרונות, תוך התעלמות מהמציאות המשתנה והדינאמית.
לכן, מבחנה האמיתי של המדיניות הכלכלית של הממשלה החדשה יהיה במידת הפרגמטיות ובייתכנות הביצוע לאורך זמן של אותם מהלכים שיוכתבו על ידה. זאת, תוך חתירה לשיתוף פעולה מירבי עם הגורמים שיהיו חלק ממנה - העובדים, המעסיקים, בנק ישראל והרשויות השונות - שיתוף פעולה שיחייב ויתורים הדדים בדר לשיקום היציבות הפיסקאלית למשק.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
