תרופות הנוירויסיינס - מרד הנפילים?
ביוני 2010 פירסם כתב העת היוקרתי SCIENCE, מאמר תחת הכותרת:
"is pharma running out of brainy idea?". המאמר דן בתופעה ההולכת וגוברת בקרב "ענקיות הפארמה", לסגור ולקצץ בצורה משמעותית את חטיבות המחקר שלהם העוסקות בתחום הניורוסיינס (מדעי המוח/העצב).
במאמר מצוטט מחקר שהתבצע באוניברסיטת Tufts שבבוסטון, אשר בדק בין היתר שלושה פרמטרים משמעותיים בעולם פיתוח התרופות: הזמן (בשנים) לקבלת אישור FDA לתרופה חדשה, אחוזי ההצלחה לאישור הנכסף ועלות פיתוח התרופה עד לקבלת האישור.
המחקר ביצע השוואה בין תחומי מחקר שונים, כגון: אנדוקרינולוגיה, אלרגיה, מחלות לב, ניורוסיינס וכו'. מהמחקר עולה כי בתחום הניורוסיינס זמן הפיתוח עד לקבלת אישור FDA הוא הארוך ביותר, אחוזי ההצלחה לקבלת אישור הינם הנמוכים ביותר ועלות פיתוח תרופה חדשה היא הגבוהה ביותר בהשוואה לתחומי להמחקר השונים.
לאור תוצאות אלו אין זה פלא כי "הנפילים מרדו" וחברות כגון GSK ו-Astra Zenca החליטו לקצץ בצורה משמעותית ואף לסגור חלק נרחב מחטיבת הנוירוסיינס שלהם, כולל אלה המתעסקות בכאב, דיכאון, חרדה, סכיזופרניה, אלצהיימר וכו'. נראה כי מדובר בהחלטה אסטרטגית, כפי שמצוטט אנדרו וייט, מנכ"ל GSK, "אנו מאמינים כי אחוזי ההצלחה (בתחום הניורוסיינס) הינם נמוכים יחסית, וחושבים כי עלות ההצלחה הינה גבוהה באופן בלתי פרופורציונלי".
לאור שינוי אסטרטגיה זה, צצו מספר תופעות חדשות בתחום פיתוח התרופות אשר יש לשים אליהן לב:
1. על מנת להוזיל עלויות מספר רב של חברות פארמה מבצעות מיקור חוץ בתחום הניורוסיינס במקומות כמו שנחאי וכו'.
2. מספר רב של "ענקיות הפארמה" משתמשות בחברות שירותים (Contract Research Organization) כקבלניות משנה ואף יוזמות שיתופי פעולה נרחבים עם מוסדות אקדמיים.
3. "ענקיות הפארמה" השאירו את מגרש הפיתוח והיוזמה בתחום הנוירוסיינס לחברות סטארט-אפ קטנות וצעירות. החברות הגדולות אורבות ומחכות בסבלנות להצלחתן / כשלונן של חברות אלו, ומוכנות להשקיע סכומים גבוהים יותר ברכישתן של חברות בשלבים מתקדמים בפיתוח, על מנת להסיר מהן את הסיכון הרב הכרוך בפיתוח תרופות חדשות בתחום זה.
לשתי התופעות האחרונות ישנה משמעות רבה על המשקיע הממוצע:
המשקיע הנבון ינסה לזהות חברות CRO שמהוות עמוד טווח בפיתוח, ועליהן נשענות "ענקיות פארמה" רבות (ראו לדוגמא חברת Aptuit). חברות אלו הינן בעלות פוטנציאל השקעה ארוך טווח. יש לצפות כי נתח השוק אותו הן יתפסו רק ילך ויגדל.
המשמעות השניה נוגעת לחברות פארמה קטנות המתמחות בתחום הנוירוסיינס. אמנם הסיכון בהשקעה בחברות מסוג זה הינו רב, אך הצלחה יכולה להיות מתגמלת מאי פעם.
ראו לדוגמא את חברת Acadia Pharmaceuticals, שקיבלה בחודש נובמבר האחרון אישור FDA לתרופה בתחום הפרקינסון ובאותו יום זינקה למעלה מ-140%, או את הפעילות בחברת Alexza Pharmaceuticals, הממתינה בימים אלו לאישור FDA לתרופה בתחום הסיכיזופרניה. כאמור, ההשקעה בחברות אלו הינה בעלת סיכון גבוה מאוד ויש לבחור אותן בקפידה.
- 7.מעניין. מחפש להשקיע במניות ביומד (ל"ת)גידי 26/12/2012 10:16הגב לתגובה זו
- 6.גדי 26/12/2012 10:11הגב לתגובה זוהשילוב המנצח ! ! ד"ר עוז - כתוב עליהם בכתבה הבאה תודה
- 5.בריינסוויי תטוס בקרוב אחרי אישור FDA (ל"ת)לגזור ולשמור 26/12/2012 07:41הגב לתגובה זו
- 4.לומד כלכלה 25/12/2012 20:42הגב לתגובה זוחממה קטנה עם שווי שוק זעום לעומת צוואר הפיתוחים וההתקדמות עד כה, נקווה לתשובות חיוביות בחודשים הקרובים
- 3.מדען-חוקר 25/12/2012 20:16הגב לתגובה זוד"ר עוז כתבתך מלאה אי דיוקים, אך בחרתי להתעלם מרובו לנוכח העובדה שזאת כתבתך הראשונה ואני בטוח שתשתפר בהמשך. משתי טעויות ממשיות לא הצלחתי להתעלם, אחד בקשר לחברת ACADIA- החברה לא קיבלה אישור FDA אלא הראתה תוצאות חיוביות בניסוי פאזה שלוש בפרקינסון. החברה כבר נכשלה בעבר בניסוי דומה עם אותה מולקולה וקרסה. ובקשר לחברת Alexza , החברה קיבלה אישור FDA בשבוע שעבר וקרסה בעקבות האישור בכ14 אחוז בערך- לא הייתי ממליץ במיוחד להשקיע שם. ואם מאוד רוצים להתעקש אז היא גם לא באמת מפתחת תרופות אלא רק משנה את הפורמולציה ואת צורת המתן של התרופה (מה שכמובן מקטין את סיכון הפיתוח). אני אשמח לעבור איתך על שאר אי הדיוקים בכתבה שלך במידה ואתה מעוניין. בהצלחה
- 2.מייק האביר 25/12/2012 20:03הגב לתגובה זוכתבה נכונה... בכלל רוב תרופות הבלוק באסטר לא יוצרו בחברות התרופות שלהן קחו את פייזר לדוגמה
- 1.מילה אחת יש לי : בריינסווי (ל"ת)זהר 25/12/2012 13:36הגב לתגובה זו
- עוז מלכסמן 25/12/2012 17:26הגב לתגובה זואכן בריינסווי חברה מאוד מעניינת - אך היא חברה העוסקת במכשור רפואי ולא בתרופות - לכן האישור הנדרש מה-fda הינו שונה - אולי אעסוק בנושא בהרחבה בפעם אחרת
- ד"ר סויסה דודו 27/12/2012 22:12ד"ר מלקסמן, כתבה מעניינת מאוד אודות השוק המדובר, אין ספק כי יש לקחת את התופעות שציינת בהצלחה הראויה.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
