ביוני 2010 פירסם כתב העת היוקרתי SCIENCE, מאמר תחת הכותרת:

"is pharma running out of brainy idea?". המאמר דן בתופעה ההולכת וגוברת בקרב "ענקיות הפארמה", לסגור ולקצץ בצורה משמעותית את חטיבות המחקר שלהם העוסקות בתחום הניורוסיינס (מדעי המוח/העצב).

במאמר מצוטט מחקר שהתבצע באוניברסיטת Tufts שבבוסטון, אשר בדק בין היתר שלושה פרמטרים משמעותיים בעולם פיתוח התרופות: הזמן (בשנים) לקבלת אישור FDA לתרופה חדשה, אחוזי ההצלחה לאישור הנכסף ועלות פיתוח התרופה עד לקבלת האישור.

המחקר ביצע השוואה בין תחומי מחקר שונים, כגון: אנדוקרינולוגיה, אלרגיה, מחלות לב, ניורוסיינס וכו'. מהמחקר עולה כי בתחום הניורוסיינס זמן הפיתוח עד לקבלת אישור FDA הוא הארוך ביותר, אחוזי ההצלחה לקבלת אישור הינם הנמוכים ביותר ועלות פיתוח תרופה חדשה היא הגבוהה ביותר בהשוואה לתחומי להמחקר השונים.

לאור תוצאות אלו אין זה פלא כי "הנפילים מרדו" וחברות כגון GSK ו-Astra Zenca החליטו לקצץ בצורה משמעותית ואף לסגור חלק נרחב מחטיבת הנוירוסיינס שלהם, כולל אלה המתעסקות בכאב, דיכאון, חרדה, סכיזופרניה, אלצהיימר וכו'. נראה כי מדובר בהחלטה אסטרטגית, כפי שמצוטט אנדרו וייט, מנכ"ל GSK, "אנו מאמינים כי אחוזי ההצלחה (בתחום הניורוסיינס) הינם נמוכים יחסית, וחושבים כי עלות ההצלחה הינה גבוהה באופן בלתי פרופורציונלי".

לאור שינוי אסטרטגיה זה, צצו מספר תופעות חדשות בתחום פיתוח התרופות אשר יש לשים אליהן לב:

1. על מנת להוזיל עלויות מספר רב של חברות פארמה מבצעות מיקור חוץ בתחום הניורוסיינס במקומות כמו שנחאי וכו'.

2. מספר רב של "ענקיות הפארמה" משתמשות בחברות שירותים (Contract Research Organization) כקבלניות משנה ואף יוזמות שיתופי פעולה נרחבים עם מוסדות אקדמיים.

3. "ענקיות הפארמה" השאירו את מגרש הפיתוח והיוזמה בתחום הנוירוסיינס לחברות סטארט-אפ קטנות וצעירות. החברות הגדולות אורבות ומחכות בסבלנות להצלחתן / כשלונן של חברות אלו, ומוכנות להשקיע סכומים גבוהים יותר ברכישתן של חברות בשלבים מתקדמים בפיתוח, על מנת להסיר מהן את הסיכון הרב הכרוך בפיתוח תרופות חדשות בתחום זה.

לשתי התופעות האחרונות ישנה משמעות רבה על המשקיע הממוצע:

המשקיע הנבון ינסה לזהות חברות CRO שמהוות עמוד טווח בפיתוח, ועליהן נשענות "ענקיות פארמה" רבות (ראו לדוגמא חברת Aptuit). חברות אלו הינן בעלות פוטנציאל השקעה ארוך טווח. יש לצפות כי נתח השוק אותו הן יתפסו רק ילך ויגדל.

המשמעות השניה נוגעת לחברות פארמה קטנות המתמחות בתחום הנוירוסיינס. אמנם הסיכון בהשקעה בחברות מסוג זה הינו רב, אך הצלחה יכולה להיות מתגמלת מאי פעם.

ראו לדוגמא את חברת Acadia Pharmaceuticals, שקיבלה בחודש נובמבר האחרון אישור FDA לתרופה בתחום הפרקינסון ובאותו יום זינקה למעלה מ-140%, או את הפעילות בחברת Alexza Pharmaceuticals, הממתינה בימים אלו לאישור FDA לתרופה בתחום הסיכיזופרניה. כאמור, ההשקעה בחברות אלו הינה בעלת סיכון גבוה מאוד ויש לבחור אותן בקפידה.