עולם האג"ח: ההתעוררות וירידת המרווחים יוצרות תאוצה בשוק

חיים נתן, כלכלן ראשי במנורה מבטחים פיננסים, מתייחסים לשוק אגרות החוב בבורסות הישראלית והאמריקנית. למי כדאי לשים לב ותשומת לב?
חיים נתן | (2)

קשה שלא להתייחס לפיגוע אתמול בתל אביב, לפגיעת הטיל בראשון לציון ולמבצע עמוד ענן המתמשך. אך למרות זאת, בכוונתי לנסות ולהתייחס למה שחשוב למשקיעי האג"ח בשבוע הקרוב. יש לציין שהמשקיעים בשוק, הן באג"ח והן במניות, השאירו מאחור את האירועים הביטחוניים (עד כה ) והם מתרכזים בנושא הצוק הפיסקאלי ונתוני המאקרו בישראל ובעולם.

לאחר כשבועיים מבחירתו המחודשת של אובמה, מתחיל השוק להכניס את משבר הצוק לפרופורציות המתאימות. השבוע נערכה פגישה בבית הלבן בנושא, ובעקבות דיווחים על התקדמות במגעים לקראת הסכמה על מתווה הקיצוצים, עלו שוקי המניות באופן חד. ניתן היה לצפות כי עליות שנובעות מהגעה להסכמה יביאו לעלייה חדה גם בתשואות אג"ח ארה"ב, אך אלו עלו רק במתינות ל-1.65% באג"ח לעשר שנים. בהקשר הזה נחזור ונציין כי רמת תשואות זו נראית נמוכה, ואנו ממליצים לקצר מח"מ. כמו כן, המרווחים הקונצרניים באג"ח הדולרית נמוכים, ולא יכולים לספוג את עליית התשואות כשזו תגיע. לכן נחזור על המלצתנו להחזיר השקעות קונצרניות לישראל.

בישראל שוב הופתענו עם מדד שלילי. פעם נוספת הופתענו כשהסעיף המרכזי במדד היה סעיף הדיור. צריך להסביר כי אותו סעיף מורכב משכר דירה, והוא נמדד על פי שיטה ייחודית ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה. העובדה הזו מקשה על חיזויו. כמו כן, הוא מהווה כ-25% מהמדד כולו, כך שהחטאות משפיעות באופן חד. ניתן להבין עד כמה הסעיף תנודתי ומשפיע על ידי בחינת שלושת החודשים האחרונים. בחודש אוגוסט עלה סעיף שכר הדירה בכ-1%, כמוהו עלה גם המדד. בחודש ספטמבר ירד הסעיף ב-0.1% והמדד הפתיע בכ-0.5% מתחת לקונצנזוס. בחודש אוקטובר הפתיע המדד שוב וירד ב-0.8%, דבר שגרר מדד שלילי.

השבוע הצטרף למדד המחירים השלילי והמפתיע אומדן ראשון חלש מהצפוי לצמיחה ברבעון השלישי. השילוב תמך בירידת מדרגה בעקום השקלי ובמימוש בצמודים. בעוד הדהירה לכיוון השקלים נמשכת ורמת התשואות בוחנת נקודת שפל, מבשילים לדעתנו התנאים למימוש: פתרון מתקרב לבעיית הצוק הפיסקאלי בארה"ב ורמת תשואות נמוכה מאוד (שם וכאן).

יש לציין כי המתאם בין האג"ח הממשלתית השקלית לזו האמריקנית גבוה ביותר, ועליית תשואות בארה"ב יכולה להביא גם לעליית תשואות מקומית.

כפי שכתבנו בשבוע שעבר, אנו מעדיפים לנצל את העליות האחרונות לקיצור מח"מ לכיוון ה-3, וכן להגדיל צמודים בקצוות במידה והירידה בציפיות הגלומות תימשך.

מגמת העליות במדדי התל בונד נבלמה מעט השבוע בעיקר לאור רמת המרווחים, האירועים הגיאופוליטיים והמדד השלילי המפתיע. על רקע המדד השלילי ותקופת המדדים הנמוכים, התל בונד השקלי והקונצרניים השקליים מככבים במיני ראלי משלהם.

ההתעוררות בשוק הקונצרני, וירידת המרווחים יוצרת מציאות. השיפור בשוק מביא לתאוצה והתרבות בהנפקות וההרחבות בשוק הראשוני. אנו ממליצים להשתתף בהנפקות באופן סלקטיבי, לאחר בחינת יכולת שירות החוב של החברה, השיעבודים וההתניות הפיננסיות הניתנים למשקיע.

חברת סקיילקס שבשליטת אילן בן דב הודיעה השבוע כי בכוונתה לגייס עד כ-500 מיליון ש' בסדרה חדשה למטרת פירעונות בסדרות ב' וג'. הצלחת ההנפקה עשויה לשפר משמעותית את מצבם של בעלי האג"ח הקצרות ולהרע את מצבם של הסדרות הארוכות ללא הבטוחות.

כמו כן פורסם כי נרשמה התקדמות משמעותית במשא ומתן בין אילן בן דב לחיים סבן בנוגע לרכישת פרטנר. כמובן שיש להמתין לראות את מתווה העסקה, אם תצא לפועל, אך כפי הנראה המכירה תטיב עם מחזיקי החוב של סקיילקס. גם לאחר הראלי של הימים האחרונים, אגרות ב' וג' נסחרות בתשואות סביב ה-30%.

בשורה התחתונה רמת התשואות בארה"ב נמוכות מאוד. ביחס סיכון - סיכוי אנו מעריכים שהם יעלו. מכיון שהמתאם בין אג"ח מממשלת ארה"ב לאג"ח ממשלת ישראל גבוה, אנו ממליצים לקצר מח"מ לכיוון המח"מ השקלי 2-5. המרווחים הקונצרניים הרזים בחו"ל, לא יספגו עליית תשואות, ואנו ממליצים להחזיר השקעות קונצריות לישראל.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    פרוטוז'ה 22/11/2012 13:32
    הגב לתגובה זו
    לדעתי הסיפור העם הצוק הוא סיפור ידוע מראש ולכן אני בעד ריבית משתנה בשקלים. דרך אגב, פעם קודמת כתבת על אג"ח ספציפי וזה היה יפה, אשמח לעוד בפעם הבאה
  • 1.
    חממו 22/11/2012 09:14
    הגב לתגובה זו
    נראה שהרכבת כבר יצאה מהתחנה
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.

שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.