המשק בהאטה? לא בטוח; על הפירסומים האחרונים של הלמ"ס
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פירסמה שהתוצר המקומי הגולמי של המגזר העסקי עלה 2.7% ברבעון השלישי של השנה, לאחר שגדל 3.9% ברבעון השני ו-4% ברבעון המקביל אשתקד.
הלמ"ס אומרת שזה אומדן ראשון וייתכנו שינויים ניכרים בהמשך (השיח התקשורתי לא מדגיש זאת מספיק). בכפוף לכך, רבים רואים בנתונים סימן להאטה במשק. אני חולק על כך וסבור שהנתונים די מספקים, בהתחשב בנסיבות.
להלן שלושה הסברים
ההאטה בעולם - התוצר בישראל גדל בעקביות מהר יותר מבעולם. לדוגמא, ברבעון השלישי גדל התוצר בארה"ב 2%, התוצר באיחוד האירופי גדל 0.4% וביפן התכווץ 3.5%. גם התוצר לנפש גדל אצלנו מהר יותר מרוב המדינות. בהקשר זה, ייצוא הסחורות והשירותים ללא יהלומים והייטק גדל 4.6% ברבעון השלישי, בהמשך לעלייה נאה בת כ-8% במחצית הראשונה - ממצא המשקף איתנות בהינתן הרפיון בסחר החוץ העולמי.
דרך המדידה - התוצר למעט מיסים נטו על ייבוא גדל 4.1% ברבעון השלישי - העלייה הגבוהה ביותר בחמשת הרבעים האחרונים. הלמ"ס מסבירה שסדרה זו לא מושפעת משינוים בהיקף, או הרכב המיסוי על סחר החוץ, לכן מהווה מדד טוב יותר לתיאור ההתפתחויות הכלכליות. לנוכח אי הסדירות הגבוהה יחסית בנתונים, הבחנה זו חשובה מאוד.
מבט להמשך - מדדים צופים קדימה לא מבשרים על האטה נוספת: דוח האורות האדומים של משרד האוצר, לדוגמא, הראה שיפור קל בפעילות הכלכלית ובסחר החוץ בחודש נובמבר. המדד המשולב למצב המשק עולה בעקביות. הלמ"ס מעריכה שהתוצר יגדל השנה 3.5% - מספר שמדינות רבות תשמחנה להתהדר בו. נגיד בנק ישראל התבטא לאחרונה כי הופתע לטובה מנתוני המשק מאז ירדה הריבית ל-2% בחודש שעבר.
ישנם כמובן גם נתונים המצריכים זהירות: ההשקעה בענפי המשק, למשל, ירדה בכל אחד משלושת הרבעונים האחרונים - ירידות שבאו לאחר עלייה דו ספרתית נאה בשנה שעברה. המשכן עלול לשקף ירידה בהוצאות על מכונות וציוד לנוכח חשש מהאטה עתידית. בנוסף, הגידול בתוצר העסקי היה הפעם איטי יותר מהגידול בתוצר הכללי - תופעה שאם תימשך תגרום לדחיקה החוצה (crowding-out) של המגזר העסקי ותתנגש עם הריבית הנמוכה.
בשורה התחתונה, על אף הירידה בקצב הגידול של התוצר ברבעון השלישי וגורמי הזהירות, אין למהר להכריז על האטה במשק. הרבעונים הבאים בהחלט עשויים להפתיע לטובה.
- 1.אלי 22/11/2012 08:25הגב לתגובה זואתה והלמ"ס טועים, בדקו היטב את טבלאות ה EXEL שלכם, בטוחני שנפלה שם טעות, המשק בהאטה ולקראת מיתון. התחום היחידי HITECH שמייצר הכנסות דולריות ונתונים חיוביים כלליים גם הוא בצלילה וזה מתיישב עם נתוני הצמיחה השליליים באירופה ואמריקה שמייצרים עבורנו את מירב ההכנסות
- רונן מנחם 22/11/2012 11:26הגב לתגובה זונתוני הלמ"ס מראים על זינוק חד בייצוא הטכנולוגיה העילית ברבע השלישי של השנה. בברכה, רונן.
- גל 22/11/2012 12:43לדעתי נובע בעיקר מהפעילות של אינטל, כך שהדבר מעט מעוות את המציאות.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
