הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פירסמה שהתוצר המקומי הגולמי של המגזר העסקי עלה 2.7% ברבעון השלישי של השנה, לאחר שגדל 3.9% ברבעון השני ו-4% ברבעון המקביל אשתקד.

הלמ"ס אומרת שזה אומדן ראשון וייתכנו שינויים ניכרים בהמשך (השיח התקשורתי לא מדגיש זאת מספיק). בכפוף לכך, רבים רואים בנתונים סימן להאטה במשק. אני חולק על כך וסבור שהנתונים די מספקים, בהתחשב בנסיבות.

להלן שלושה הסברים

ההאטה בעולם - התוצר בישראל גדל בעקביות מהר יותר מבעולם. לדוגמא, ברבעון השלישי גדל התוצר בארה"ב 2%, התוצר באיחוד האירופי גדל 0.4% וביפן התכווץ 3.5%. גם התוצר לנפש גדל אצלנו מהר יותר מרוב המדינות. בהקשר זה, ייצוא הסחורות והשירותים ללא יהלומים והייטק גדל 4.6% ברבעון השלישי, בהמשך לעלייה נאה בת כ-8% במחצית הראשונה - ממצא המשקף איתנות בהינתן הרפיון בסחר החוץ העולמי.

דרך המדידה - התוצר למעט מיסים נטו על ייבוא גדל 4.1% ברבעון השלישי - העלייה הגבוהה ביותר בחמשת הרבעים האחרונים. הלמ"ס מסבירה שסדרה זו לא מושפעת משינוים בהיקף, או הרכב המיסוי על סחר החוץ, לכן מהווה מדד טוב יותר לתיאור ההתפתחויות הכלכליות. לנוכח אי הסדירות הגבוהה יחסית בנתונים, הבחנה זו חשובה מאוד.

מבט להמשך - מדדים צופים קדימה לא מבשרים על האטה נוספת: דוח האורות האדומים של משרד האוצר, לדוגמא, הראה שיפור קל בפעילות הכלכלית ובסחר החוץ בחודש נובמבר. המדד המשולב למצב המשק עולה בעקביות. הלמ"ס מעריכה שהתוצר יגדל השנה 3.5% - מספר שמדינות רבות תשמחנה להתהדר בו. נגיד בנק ישראל התבטא לאחרונה כי הופתע לטובה מנתוני המשק מאז ירדה הריבית ל-2% בחודש שעבר.

ישנם כמובן גם נתונים המצריכים זהירות: ההשקעה בענפי המשק, למשל, ירדה בכל אחד משלושת הרבעונים האחרונים - ירידות שבאו לאחר עלייה דו ספרתית נאה בשנה שעברה. המשכן עלול לשקף ירידה בהוצאות על מכונות וציוד לנוכח חשש מהאטה עתידית. בנוסף, הגידול בתוצר העסקי היה הפעם איטי יותר מהגידול בתוצר הכללי - תופעה שאם תימשך תגרום לדחיקה החוצה (crowding-out) של המגזר העסקי ותתנגש עם הריבית הנמוכה.

בשורה התחתונה, על אף הירידה בקצב הגידול של התוצר ברבעון השלישי וגורמי הזהירות, אין למהר להכריז על האטה במשק. הרבעונים הבאים בהחלט עשויים להפתיע לטובה.