אחרי הירידות: למה כן ולמה לא, לקנות אג"חים של אפריקה
אחד הציטוטים הידועים של ג'וזף סטאלין אומר שלמרות שהוא פרנואיד לא אומר שלא רודפים אחריו. בהקשר לאותה מדינה, עם אלף אלפי הבדלות, מעניין לבדוק האם הירידות החדות בניירות הערך של אפריקה מוצדקות, או שמא מדובר בתגובת יתר של השוק.
על רקע אזהרת הרווח שפורסמה כבר לפני כשבועיים (והחלה את המפולת בניירות הערך של הקבוצה), לא נרשמה הפתעה מיוחדת. בדוחותיה הכספיים של החברה, שפורסמו בשבוע בעבר, נרשם הפסד של כמיליארד ש'. רווחים צנועים יחסית של מספר מיליוני שקלים במספר חברות בת, כגון אפריקה מגורים, אפריקה תעשיות ודניה סיבוס התגמדו מול הפחתת שווי של כ-240 מיליון דולר בגין מספר פרויקטים של נדל"ן בהקמה בחברת הבת המהותית במיוחד, אפי פיתוח, אשר מרכזת את פעילות הנדל"ן של הקבוצה ברוסיה.
הנקודה חיובית והחששות לגבי העתיד
הנקודה החיובית היא שאפריקה USA מכרה נכס בניו יורק שיניב לה רווח של כ-57 מיליון ש' ותזרים נקי של כ-119 מיליון ש'. אפי פיתוח צפויה להיות המקור העיקרי להחזר החוב בעתיד, לכן המחיקות בה מדאיגות למדי. מהדוחות עולה כי עיריית מוסקבה החליטה להפוך את האזור הדרום מערבי של העיר לאזור המשרדים העתידי. על רקע זה היא מקפיאה ומצמצמת את אישורי הבנייה לפרויקטים הקיימים במרכז העיר, בכללם הפרויקטים קוסינסקאיה וטברסקאיה, אשר בבעלות אפי פיתוח. בנוסף, בוצעה מחיקה מלאה בגין פרויקט אחר (BOTANIC GARDENS), בו היתה לאפי פיתוח שותפות עם עיריית מוסקבה.
לפיכך, עולים חששות הן בנוגע לאפשרויות הפיתוח העתידיות (ועקב כך תזרימי המזומנים העתידים) של מספר נכסים מהותיים, והן בנוגע לכך שהקשרים של הנהלת הקבוצה עם רשויות התכנון ברוסיה אינם טובים כבעבר. כמו כן המחיקות צמצמו את יתרת העודפים לחלוקה של אפי פיתוח (אשר מגלמת בדרך כלל את הפוטנציאל למשיכת דיבידנדים) מרמה של כ-285 מיליון דולר לכ-43 מיליון דולר בלבד. לכן, דיבידנדים עתידיים מאפי פיתוח תלויים ברווח שיצטבר בה בשנים הקרובות, לא ניתן להסתמך על רווחי העבר ככרית שתאפשר חלוקת דיבידנדים.
מנגד, יש לציין כי המחיקות חשבונאיות, על כן לא כרוכות כרגע בתזרים מזומנים שלילי ואינן צפויות לגרוע מזומן מקופתה של אפי פיתוח. כמו כן, פרויקטים אלו לא היו אמורים להניב מזומנים בטווח הקצר- בינוני, כך שאין שינוי ביכולת שירות החוב של אפריקה בטווח זה. יתרון נוסף שעומד לזכותה של אפי פיתוח הוא שמצבה הפיננסי לאחר המחיקות - נותר איתן יחסית. באופן היסטורי הריביות הגבוהות במיוחד ברוסיה, גרמו לכך שחברות הנדל"ן הפועלות שם מימנו את עצמן בעיקר ע"י הון עצמי ולא ע"י חוב, כך שגם לאחר הההפסד הנוכחי ההון העצמי עומד על כ-61% מהמאזן (לעומת כ-65% בתחילת השנה), בעוד החוב ברוטו למאזן הוא כ-26%. על רקע זה, כאשר אפי נסחרת לפי שווי של כ-20% מההון העצמי שלה, נראה כי המחיקות שבוצעו ומחיקות עתידיות נוספות כבר מגולמות במחיר שלה.
אם נבחן את מצבה הנוכחי של אפריקה, כפי שניתן לראות בטבלה למטה, נגלה כי על פי שווי השוק הנוכחי של החזקותיה הסחירות (שנסחרות כולן עמוק מתחת להון העצמי שלהן), שווי הנכסים כולל התחייבות של בעל השליטה לבייב להזרים כרבע מיליארד ש' בשנתיים הקרובות, עדיין נמוך בכ-400 מיליון ש' ביחס לחוב. (בתחילת השנה אגב, הנכסים, כולל ההזרמה העתידית של בעל השליטה, היו שווים בקירוב). עקב כך, אפריקה תלויה בהתאוששות החזקותיה הסחירות או במשיכת דיבידנדים מהותית מהן.
מבחינה תזרימית, לאפריקה מזומנים והשקעות ז"ק בהיקף של כ-900 מיליון ש' (כולל השקעה של כ-120 מיליון ש' במניות אלון USA), כאשר הסכום ממימוש הנכס בניו יורק אמור להביא את שווי המזומנים וההשקעות לכמיליארד ש'. מנגד, לחברה חוב של כ-3.7 מיליארד ש' למחזיקי האג"ח וכ-459 מיליון ש' לבנקים. בהנחה שהבנקים ומחזיקי האג"ח לא מגלגלים את החוב לחברה, ישנם מזומנים לתקופה של שנתיים וחצי בערך. החזר החוב כסדרו לאחר מכן - תלוי בעליית המחיר של מניות חברות הבת, דיבידנדים מהותיים מאפריקה פיתוח, הכנסת שותפים או מכירת נכסים מהפורטפוליו שברשותה.
בראייה קדימה, הנקודות שיש לעקוב אחריהן
- ההתפתחויות בקניון הענק במוסקבה - קניון אפימול, ששוויו מעל מיליארד דולר, מהווה כשליש ממאזנה של אפי פיתוח, וצפוי להיות המקור דיבידנדים העיקרי שלה. קניון זה עדיין אינו בתפוסה מלאה (כרגע סביב 76% תפוסה), ה-NOI שלו ירד קלות ברבעון ומספר המבקרים בו עדיין לא מגיע להערכות הראשוניות. הדבר נובע בין היתר, מהעובדה שבנייני המשרדים שסביבו עדיין בתהליך בנייה, ומהעובדה שדרכי הגישה אליו ובניית מקומות חניה נוספים יושלמו רק בשנה הבאה. סיום הבנייה מסביבו ועלייה בכמות המבקרים וב-NOI של הקניון אמורים לבשר טובות למחזיקי האג"ח, ולהפך....
- התקדמות שאר הפרויקטים ברוסיה, כולל כמה פיצויים החברה תצליח לקבל מעיריית מוסקבה.
- צעדיה העתידיים של החברה - בקופתה של החברה כמיליארד ש', בעוד החוב שלה נסחר של כ-70% בלבד מהפארי וחברת הבת העיקרית שלה נסחרת על 0.2 בלבד מההון העצמי שלה. הדבר מעניק לחברה הזדמנות למחוק חלק מהחוב במחיר הנחה של 30% או לבצר את שליטתה בחברת הבת במחיר שעל פניו נראה זול. הבחירות של הנהלת החברה מה לעשות עם הכסף הזה, אשר כוללות בין השאר ביצוע רכישות עצמיות של אגרות החוב או מניות אפי פיתוח, יעידו לאן פניה.
למה כן ולמה לא
למה כן? מחירי חברות הבת כבר מגלמים תרחישים קשים.
למה לא? שווי נכסי שלילי ותלות מהותית במספר נכסים מצומצם.
במה תלוי ההחזר? שוק הנדל"ן מרכז מוסקבה.
- 5.רוצה להבין 02/09/2012 22:51הגב לתגובה זולמה זה לא בא לידי ביטוי בשוק ? = שאלה למי יודע
- 4.n 02/09/2012 22:34הגב לתגובה זורו "ח רון אלקון ורו"ח ערן קלינסקי הנם אנליסטים בבית ההשקעות אפסילון. לבית ההשקעות אפסילון ולחברות הקשורות אליו יש או עשוי להיות עניין אישי בני"ע. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות והמידע הינו לידיעה בלבד
- 3.אחת 02/09/2012 12:38הגב לתגובה זורון - תכתוב לא לקנות. ברור שהסנטימנט לא יגרום להן לעלות ולא בטוח שהכסף ישולם גם בתספורת שמגלם המחיר הנוכחי.
- 2.כן או לא? לא! (ל"ת)אז? 02/09/2012 12:32הגב לתגובה זו
- 1.02/09/2012 10:11הגב לתגובה זוהרי כתבתם שכל חברות הבנות מתומחרות היום הרבה פחות מההון העצמי שלהן בגלל מצב השוק, אז למה לא לחשב את שווי הנכסים פחות ההתחייביות ????? הרי החברה מוכרת נכסים ולא מניות!
- הקונים יעדיפו לקנות את המניות בבורסה ברבע מחיר (ל"ת)דניאל 02/09/2012 14:19הגב לתגובה זו

שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים
במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"
דולר שקל רציף 0.36%
אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.
גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.
- השקל מתחזק ברקע חזרת החטופים והרגיעה בוול סטריט
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף
בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.
כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?
התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.
החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית.
כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש
הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.
- המטוס הסילוני המסחרי הראשון ממריא ומה קרה היום לפני 92 שנה
- מה יקרה למחירי הטיסות בשנים הקרובות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.