במהלך השנה האחרונה מדדי המניות של ישראל הניבו תשואות חסר משמעותיות מול מדדי מניות מקבילים בעולם. אפילו שווקים באירופה שחווים משבר פיננסי חמור הניבו למשקיעים תשואה טובה יותר מזו של ישראל או ליתר דיוק ירדו פחות מהשוק הישראלי. הירידות העודפות באו למרות שמצב הכלכלה הישראלית טוב בהשוואה לשווקים בעולם והחשיפה של חברות מקומיות בפרט והמשק הישראלי בכלל למשבר הכלכלי של אירופה אינה גבוהה. בשנה האחרונה ירד מדד ת"א 25 בכ-13.33%, הדאקס צלל ב-8.15%, הנאסד"ק עלה ב-17.81%, ה-S&P התחזק ב-11.6% , הפוטסי השיל 4.8% והניקיי, למרות אירועי הטבע הקשים במדינה, איבד 1.7% בלבד. נומינלית, ללא שקלול פערי מטבע, ירד המדד הישראלי בכ-30% יותר מהשוק האמריקני ב-12 החודשים האחרונים. במהלך שנה זו המלצנו להגדיל את החשיפה המנייתית לחו"ל על חשבון החשיפה לשוק המקומי, אולם לאחרונה הצטברו מספר סימנים ראשונים שמצביעים על שינוי.

מדד הפחד (VIX) הינו אחד המדדים החשובים והאמינים לבחינת הערכת סיכון השוק ע"י המשקיעים. מדד הפחד בישראל נמצא ברמה של כ-16% - רמה נמוכה מאוד בהסתכלות היסטורית, בעוד הנתון ה'נורמלי' בישראל הינו כ-18%. המדד הישראלי אף נמוך מהמדד האמריקני, בניגוד למגמה ההיסטורית. ככל שמדד הפחד או סטיות התקן נמוכות יותר כך מחיר המניות והאופציות על מדדי המניות זול יותר. משמעות הנתון הנוכחי היא שהמשקיעים בארץ סבורים שסיכון שוק המניות נמוך וכמוהו גם עלות הביטוח של החשיפה המנייתית.

סימן שני הינן התשואות על אגרות החוב הממשלתיות בישראל. תשואת הגליל (אג"ח ממשלתית צמודת מדד) נמצא בטריטוריה שלילית עד למח"מ של 2.3 שנים. כלומר, משקיע הרוכש אג"ח מסוג גליל במח"מים הקצרים מקבל תשואה ריאלית שלילית. לאורך ההיסטוריה תשואות שליליות גררו תשואות חיוביות במדדי המניות.

הדוגמה האחרונה לכך באה בשנת 2009 אז הניבו מדדי המניות תשואות חיוביות גבוהות כאשר החלופה הממשלתית הניבה תשואה שלילית לפדיון. הסיבה לקשר ברורה ומובנת - עת התשואה באג"ח הממשלתית שלילית, האפיק מפסיק להוות חלופה כדאית לאגרות החוב הקונצרניות ולמניות. לא רק בשל התשואה הנמוכה אלא גם בשל החשש מהעלאות ריבית שיניבו הפסדי הון באגרות החוב. מצב של תשואות שליליות הינו עיוות שוק שלא נמשך בד"כ זמן רב, ומהווה כאחד משיקולי הריבית של בנק ישראל.

שני אינדיקאטורים נוספים לשיפור השוק המקומי הינם המעבר מקרנות כספיות ופיקדונות בנקאיים בעלי תשואות אפסיות לאפיקי השקעה מניבי תשואה כמו אג"ח קונצרניות ובהדרגה גם למניות. שינוי העדפות זה הביא גם לעליה חדה בביקושים בהנפקות האג"ח האחרונות, וזו האינדיקציה הנוספת. מספר רב של הנפקות אג"ח קונצרניות מדורגות גררו ביקושי יתר בהיקפים גדולים וזאת בניגוד למגמה של השנה האחרונה במהלכה שוק גיוס החוב וההון בבורסה נכנס לקיפאון. הביקושים הערים הם סימן חיובי לשוק ההון מאחר ומראה על שיפור ביכולת גיוס החוב של חברות ובשיפור יכולתן לעבור את המשבר הנוכחי בשוק ההון.

כמובן שעדיין ישנם גורמי סיכון בשוק המקומי, כאלה נקודתיים וכאלה המלווים אותנו לאורך 64 שנות המדינה, אולם התשואה השלילית ביחס למדדי העולם לצד איתנות השוק הישראלי ושיפור במדדים מרכזיים מרמז על כדאיות בהגדלה חוזרת של רכיב שוק המניות הישראלי על חשבון שווקים בחו"ל, בדגש על אירופה. בהתעלם מהסוגיה האיראנית, שאת היתכנותה והשפעתה לא ניתן להעריך, ובהנחה שמכבש הרגולציה מיצה עצמו השוק הישראלי חוזר להיות חלק לגיטימי מתיק ההשקעות ויש להגדיל חזרה ובהדרגה את חלקו בתמהיל ההשקעות.