השוק פספס את ביצת הזהב במשביר - האם יש שם עוד אחת?

יניב פגוט, אסטרטג ראשי בקבוצת איילון, מתייחס לאפשרות של פיספוס פונטציאל חברות ע"י האנליסטים
יניב פגוט | (8)

שוק ההון המקומי מגלה אמון מועט בחזון העסקי היומרני של רמי שביט, בעל השליטה במשביר לצרכן. לא צריך להיות אנליסט בכיר כדי להבין את חוסר האמון הזה, די פשוט לבחון את רמת התשואות הגבוהה של איגרות החוב של הקבוצה ולהבין את התמונה הכללית.

ליבת הסקפטיות סביב פעילות הקבוצה נעוצה במינוף היתר, וכן בקדחת הרכישות הגדולות של הקבוצה שכללה בשנים האחרונות את החברות אופיס דיפו וניו פארם, עסקאות ענק במונחי קבוצה בסדר הגודל של המשביר לצרכן, אשר טרם הוכיחו עצמן כעסקאות מוצלחות שמייצרות החזר סביר על ההשקעה.

הנחישות של רמי שביט ואנשיו לפתוח רשת חנויות מזון ולהיכנס לזירה הצפופה להחריד של קמעונאי המזון, מוסיפה שמן למדורת הסקפטיות שהופנתה ומופנית כלפי האיש וקבוצת המשביר לצרכן שבשליטתו.

השבוע הודיעה הקבוצה על אקזיט מרשים בדמות מכירת חברת סיבוס (82%) לפי שווי חברה של כ-100 מיליון שקלים. זאת לאחר שנכנסה להשקעה בחברה זו בשווי של כ-8 מיליון שקלים בלבד לפני שנים מעטות. במידה והעסקה תושלם, הרי שהיא תשפר מהותית את הפרופיל הפיננסי של הקבוצה, תגדיל את ההון העצמי ותשפר את הנזילות. אולם חשוב לא פחות - תעניק מעט קרדיט לרמי שביט וחזונו.

אין בעסקה זו כדי לשנות מקצה לקצה את מיצובה הפיננסי של הקבוצה ובוודאי שלא כך הדבר בתרחיש של המשך השקעות מסיבי. אך למרות כל, יש בעסקה להצביע על כושר ייצור ערך לבעלי המניות, שכן ראוי להודות כי לא רבים בעולם העסקי השכילו לייצר רווח הון שכזה בעת האחרונה.

מכירת סיבוס, יחד עם הדו"חות הכספיים המשופרים ברבעון האחרון, מייצרים עבור קבוצת המשביר לצרכן הזדמנות לייצר מומנטום עסקי חיובי. המפתח לשימור המומנטום הוא חיזוק בסיס ההון של הקבוצה באמצעות הכנסת שותפים אסטרטגיים בהון המניות, זאת על מנת להתמודד עם אופק כלכלי בעייתי בכלכלה המקומית ואופק מימוני עמום בכל האמור בשוק האג"ח הקונצרני.

זה המקום להודות כי איש מן האנליסטים בשוק ההון או בחברות הדירוג לא ייחס שווי כלכלי של 100 מיליון שקלים או קרוב לכך במודל הכלכלי של קבוצת המשביר לצרכן. לפחות ליום אחד מותר לשאול עצמנו בקול רם: "האם ייתכן שאנו מפספסים עוד "ביצי זהב" בקבוצה?"

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    משקיע וותיק ומנוסה 03/03/2012 10:20
    הגב לתגובה זו
    ואם הסיבוס הזו חברה פרטית? אז ממש לא מעניין כל הסיפור הזה מהסיבה הפשוטה שהציבור הרגיל לא חשוף לחומר הזה אני מכיר סיבוס בבורסה שהייתה ב-=9000 ואפילו יותר ועכשיו היא 1300 לא חוכמה לנפנף בחומר שהציבור לא חשוף כולל האנליסטים שאתה מתכוון אליהם.
  • מנוסה ? 03/03/2012 21:28
    הגב לתגובה זו
    גובים עמלה עבור שימוש בכרטיס, תרנגולת שמטילה ביצי זהב!!!
  • 5.
    ניר 02/03/2012 23:55
    הגב לתגובה זו
    כמו שכתבו לפני טוקבקים נוספים.די לראות את מגמת השוק ע" מ להבין לאן כתבותיך הולכת .שוק עולה אתה חיובי איתו שוק יורד אתה פסימי-שוק הולך ל 800,הקונצ פחד אלוהים וכו' תתמיד גבר,תתמיד.
  • 4.
    משקיע במשביר 01/03/2012 20:23
    הגב לתגובה זו
    אני אספתי אותם באזור 150
  • 3.
    קוויתי שלפחות תציין ביצה אחת או שניים (ל"ת)
    רפאלו 01/03/2012 12:20
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    סוף סוף כתבה חיובית (ל"ת)
    אמיר 01/03/2012 10:18
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יוסי 01/03/2012 09:43
    הגב לתגובה זו
    יעשו תשואה פנטסטית
  • חיים 01/03/2012 12:53
    הגב לתגובה זו
    האגחים יטוסו, במיוחד משביר לצרכן אגח ב
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.