השוק פספס את ביצת הזהב במשביר - האם יש שם עוד אחת?
שוק ההון המקומי מגלה אמון מועט בחזון העסקי היומרני של רמי שביט, בעל השליטה במשביר לצרכן. לא צריך להיות אנליסט בכיר כדי להבין את חוסר האמון הזה, די פשוט לבחון את רמת התשואות הגבוהה של איגרות החוב של הקבוצה ולהבין את התמונה הכללית.
ליבת הסקפטיות סביב פעילות הקבוצה נעוצה במינוף היתר, וכן בקדחת הרכישות הגדולות של הקבוצה שכללה בשנים האחרונות את החברות אופיס דיפו וניו פארם, עסקאות ענק במונחי קבוצה בסדר הגודל של המשביר לצרכן, אשר טרם הוכיחו עצמן כעסקאות מוצלחות שמייצרות החזר סביר על ההשקעה.
הנחישות של רמי שביט ואנשיו לפתוח רשת חנויות מזון ולהיכנס לזירה הצפופה להחריד של קמעונאי המזון, מוסיפה שמן למדורת הסקפטיות שהופנתה ומופנית כלפי האיש וקבוצת המשביר לצרכן שבשליטתו.
השבוע הודיעה הקבוצה על אקזיט מרשים בדמות מכירת חברת סיבוס (82%) לפי שווי חברה של כ-100 מיליון שקלים. זאת לאחר שנכנסה להשקעה בחברה זו בשווי של כ-8 מיליון שקלים בלבד לפני שנים מעטות. במידה והעסקה תושלם, הרי שהיא תשפר מהותית את הפרופיל הפיננסי של הקבוצה, תגדיל את ההון העצמי ותשפר את הנזילות. אולם חשוב לא פחות - תעניק מעט קרדיט לרמי שביט וחזונו.
אין בעסקה זו כדי לשנות מקצה לקצה את מיצובה הפיננסי של הקבוצה ובוודאי שלא כך הדבר בתרחיש של המשך השקעות מסיבי. אך למרות כל, יש בעסקה להצביע על כושר ייצור ערך לבעלי המניות, שכן ראוי להודות כי לא רבים בעולם העסקי השכילו לייצר רווח הון שכזה בעת האחרונה.
מכירת סיבוס, יחד עם הדו"חות הכספיים המשופרים ברבעון האחרון, מייצרים עבור קבוצת המשביר לצרכן הזדמנות לייצר מומנטום עסקי חיובי. המפתח לשימור המומנטום הוא חיזוק בסיס ההון של הקבוצה באמצעות הכנסת שותפים אסטרטגיים בהון המניות, זאת על מנת להתמודד עם אופק כלכלי בעייתי בכלכלה המקומית ואופק מימוני עמום בכל האמור בשוק האג"ח הקונצרני.
זה המקום להודות כי איש מן האנליסטים בשוק ההון או בחברות הדירוג לא ייחס שווי כלכלי של 100 מיליון שקלים או קרוב לכך במודל הכלכלי של קבוצת המשביר לצרכן. לפחות ליום אחד מותר לשאול עצמנו בקול רם: "האם ייתכן שאנו מפספסים עוד "ביצי זהב" בקבוצה?"
- 6.משקיע וותיק ומנוסה 03/03/2012 10:20הגב לתגובה זוואם הסיבוס הזו חברה פרטית? אז ממש לא מעניין כל הסיפור הזה מהסיבה הפשוטה שהציבור הרגיל לא חשוף לחומר הזה אני מכיר סיבוס בבורסה שהייתה ב-=9000 ואפילו יותר ועכשיו היא 1300 לא חוכמה לנפנף בחומר שהציבור לא חשוף כולל האנליסטים שאתה מתכוון אליהם.
- מנוסה ? 03/03/2012 21:28הגב לתגובה זוגובים עמלה עבור שימוש בכרטיס, תרנגולת שמטילה ביצי זהב!!!
- 5.ניר 02/03/2012 23:55הגב לתגובה זוכמו שכתבו לפני טוקבקים נוספים.די לראות את מגמת השוק ע" מ להבין לאן כתבותיך הולכת .שוק עולה אתה חיובי איתו שוק יורד אתה פסימי-שוק הולך ל 800,הקונצ פחד אלוהים וכו' תתמיד גבר,תתמיד.
- 4.משקיע במשביר 01/03/2012 20:23הגב לתגובה זואני אספתי אותם באזור 150
- 3.קוויתי שלפחות תציין ביצה אחת או שניים (ל"ת)רפאלו 01/03/2012 12:20הגב לתגובה זו
- 2.סוף סוף כתבה חיובית (ל"ת)אמיר 01/03/2012 10:18הגב לתגובה זו
- 1.יוסי 01/03/2012 09:43הגב לתגובה זויעשו תשואה פנטסטית
- חיים 01/03/2012 12:53הגב לתגובה זוהאגחים יטוסו, במיוחד משביר לצרכן אגח ב

חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע?
מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.
האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.
מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?
ארבעה סוגי חרמות
אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.
- החרם הטורקי ישפיע? בז"ן: "לא צופים פגיעה מהותית"
- האם תעשיית החרם על ישראל עובדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.