שיטת השקשוקה: רוזנטל מביס את משפחת עופר וזוכה ל-56% סיקור החיובי
בשבוע שעבר שודר לראשונה הסרט 'שיטת השקשוקה' של העיתונאי, מיקי רוזנטל, בערוץ הראשון, זאת לאחר תקופה ארוכה בה ערוצי השידור סרבו לשדרו. מייד לאחר שידור הסרט הוקרן סרט התגובה של משפחת עופר. בסיום הקרנת הסרטים התנהל עימות חריף בין מיקי רוזנטל לבין נציג משפחת עופר, עו"ד אלי גולדשמיט. לכתבה:מלחמת השקשוקה בשיאה: "אתה משקר פה כי משפחת עופר משלמת לך"
בעקבות השידור הסוער, רבים תהו מי הוא המנצח האמיתי של הערב אך הטוקבקים מיהרו להכריע וכלם יוצאים להגנת העיתונאי מיקי רוזנטל. גם במלחמה על התדמית ניצח רוזנטל עם 56% שווי סיקור חיובי, 23% שלילי ו-21% נייטרלי. לעומת 42% שווי סיקור חיובי למשפחת עופר, אך האחרונים קיבלו נפח סיקור גבוה יותר. מרבית הסיקור החיובי עסק בחשיבותו הציבורית של הסרט ובאי כניעתו של רוזנטל ללחצים הרבים שהופעלו עליו.
הסרט 'שיטת השקשוקה' קיבל חשיפה תקשורתית בשווי של כ-1.18 מיליון שקל; כך עולה מבדיקה מיוחדת שערכה יפעת מחקרי מדיה. הבדיקה כללה 76 כתבות שהתפרסמו בעיתונות בין התאריכים 22 ביולי עד 4 באוגוסט 2009 (שבוע לפני הקרנת הסרט ושבוע לאחר הקרנתו).
לדברי נתי יעקובי, מנכ"ל יפעת מחקרי מדיה, "ניתוח תחומי הסיקור הפרשה מעלה כי רוב הכתבות נסובו סביב הוויכוח בין מיקי רוזנטל והאחים עופר; כ-28% מהסיקור עסק בהמלצות לצפייה בסרט ולביקורת שלאחריו; הרייטינג הגבוה שקיבל הסרט תפס 11% מנפח הסיקור והצד המשפטי - תביעת הדיבה של האחים עופר נגד רוזנטל - רק 8%".
מבדיקת יפעת עולה כי הדיון הציבורי סביב סרטו של מיקי רוזנטל בשבוע שלפני ההקרנה הביא לחשיפה של הסרט בשווי של כ-470 אלף שקל, ובחשיפה גדולה יותר בשווי של כ-710 אלף שקל בשבוע שלאחר מכן.
מבדיקה מפורטת יותר של סיקור כל אחד מהצדדים בפרשה, זה של רוזנטל לעומת האחים עופר - עולה כי האחים עופר קיבלו סיקור מאוזן למדיי בשבועיים שנבדקו: 42% מסך הביקור בעניינם היה חיובי, 42% היה סיקור בעל אופי שלילי ו-16% היה נייטרלי. במניין הכתבות החיוביות ניתן למנות את הראיונות האישיים שהעניק עידן עופר לפני שידור הסרט ואת הדיווחים אודות הרייטינג הגבוה לו זכה סרטון התגובה שהפיקה משפחת עופר. לכתבה:מלחמת השקשוקה עשתה רעש תקשורתי אך לא מספיק להשתלבות ב-10 ה-1
ואולם, כאשר מתרגמים את הסיקור של כל אחד מהצדדים לשווי כספי, הרי שעל האחים עופר נכתב יותר: שווי הסיקור של האחים עופר בפרשה עמד על כ- 847 אלף שקל, לעומת שווי סיקור של כ-650 אלף שקל לרוזנטל. רוזנטל לעומת זאת הופיע בתמונות רבות יותר: כ- 20 תמונות למיקי רוזנטל לעומת 14 תמונות לעידן עופר ולאחים סמי ויולי עופר.
לעומת 'ידיעות אחרונות' שמיעט לסקר את פרשת השקשוקה, 'מעריב' היה העיתון היומי המוביל בעיסוק בסרט עם לא פחות מ- 975 אינצ'ים לנושא וסיקור אוהד לעמדתם של האחים עופר. עמדה זו באה לידי ביטוי בעיקר בראיון אישי נרחב עם עידן עופר מספר ימים לפני הקרנת הסרט. "הארץ", שהקדיש 611 אינצ'ים לסיקור הפרשה, החזיק בעמדה חיובית יותר כלפי רוזנטל, כפי שעלה מראיון עמו בבוקר ההקרנה ובביקורות חיוביות למחרת.
ערוץ 1, שהסכים לשדר את הסרט השנוי במחלוקת והקדיש ערב שידורים מיוחד לסרט, לסרטון התגובה של משפחת עופר ולדיון באולפן, זכה לחשיפה חיובית של כ- 422 אלף שקל.

בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
איפה הכי מסוכן לשבת במטוס, איפה הכי נוח לשבת במטוס? ככה תדעו לבחור את המקומות המתאימים לכם
הצ׳ק אין למטוס אל על בואינג 737-800 ברגע האחרון, לא איפשר לי לבחור את המושב הבטוח שרציתי. עליתי ברגשות מעורבים לטיסת אל על LY290 לוונציה בדרכי לטרק בהרי הדולומיטים. ישבתי בשורה הרביעית בקדמת המטוס ולא יכולתי שלא להיזכר בטיסת ALOHA Airlines 243 בשנת 1988, גם היא במטוס בואינג 737-200. טיסת אלוהה איירליינס 243 זכורה כטיסה שהשאירה צמרמורת ופחד בקרב 95 נוסעי הטיסה, כשבגובה 24,000 רגל, נשמעו רעשי שבר וקריעה וחלקו הקדמי העליון של המטוס נתלש מעליו בחלקיק שניה מעל שורות 1-5 ורוח בעוצמה של הוריקן פרצה לחלל המטוס.
הנוסעים החגורים ראו לעיניהם המבועתות את אחת הדיילות נשאבת לחלל האוויר. הנוסעים שישבו תחת הגג הפעור לרווחה, בהיעדר גישה למסכות החמצן, סבלו מהיפוקסיה, מצב שבו יש חוסר באספקת חמצן לרקמות בגוף, מצב המסכן חיים. רעש הרוח היה חזק כל כך שהטייסים התקשו לדבר ביניהם והדיילים התקשו בגלל הרוח להגיע לתא הטייס בכדי לראות אם הטייסים נותרו בחיים. שני הטייסים התקשו להטיס את המטוס הקרוע אך הצליחו בתושייתם להנחיתו בשלום והנוסעים ניצלו. זה היה מטוס הנוסעים עם הנזק הכי גדול בגוף המטוס שהצליח לנחות בשלום.
מאז, הלקחים נלמדו. השבר שהיה "שבר התעייפות" עקב מחזורי הפרשי הלחץ בהמראה ונחיתה נלמד, התכן והתחזוקה שופרו, ובכל זאת, כשישבתי בשורה 4 במטוס 737 ידעתי שיש מקומות בטוחים יותר לשבת בהם.
המושבים הבטוחים יותר
היו מספר ניסויים לבחינת עמידות ריסוק מטוס מטוסים לבחינת מיקום המושב המועדף. הניסוי המפורסם ביותר שבדק בטיחות מושבי הנוסעים במטוס בואינג נערך על ידי הערוץ הבריטי Channel 4 יחד עם Discovery Channel בשנת 2012, תחת השם Live Crash Test.
- "טריק יום כיפור" חוזר: כך ישראלים קונים כרטיסי טיסה זולים, מהמרים על ביטולים – ומרוויחים
- מחירי הטיסות יורדים - חוץ מיעד אחד; לאן אפשר לטוס ב-100 דולר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע?
מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.
האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.
מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?
ארבעה סוגי חרמות
אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.
- החרם הטורקי ישפיע? בז"ן: "לא צופים פגיעה מהותית"
- האם תעשיית החרם על ישראל עובדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.