שיטת השקשוקה: רוזנטל מביס את משפחת עופר וזוכה ל-56% סיקור החיובי

וזוכה ל-56% סיקור חיובי עומת 42% שווי סיקור חיובי למשפחת עופר. ערוץ 1, שהסכים לשדר את הסרט, זכה לחשיפה חיובית של כ- 422 אלף שקל
מאיה זיסר |

בשבוע שעבר שודר לראשונה הסרט 'שיטת השקשוקה' של העיתונאי, מיקי רוזנטל, בערוץ הראשון, זאת לאחר תקופה ארוכה בה ערוצי השידור סרבו לשדרו. מייד לאחר שידור הסרט הוקרן סרט התגובה של משפחת עופר. בסיום הקרנת הסרטים התנהל עימות חריף בין מיקי רוזנטל לבין נציג משפחת עופר, עו"ד אלי גולדשמיט. לכתבה:מלחמת השקשוקה בשיאה: "אתה משקר פה כי משפחת עופר משלמת לך"

בעקבות השידור הסוער, רבים תהו מי הוא המנצח האמיתי של הערב אך הטוקבקים מיהרו להכריע וכלם יוצאים להגנת העיתונאי מיקי רוזנטל. גם במלחמה על התדמית ניצח רוזנטל עם 56% שווי סיקור חיובי, 23% שלילי ו-21% נייטרלי. לעומת 42% שווי סיקור חיובי למשפחת עופר, אך האחרונים קיבלו נפח סיקור גבוה יותר. מרבית הסיקור החיובי עסק בחשיבותו הציבורית של הסרט ובאי כניעתו של רוזנטל ללחצים הרבים שהופעלו עליו.

הסרט 'שיטת השקשוקה' קיבל חשיפה תקשורתית בשווי של כ-1.18 מיליון שקל; כך עולה מבדיקה מיוחדת שערכה יפעת מחקרי מדיה. הבדיקה כללה 76 כתבות שהתפרסמו בעיתונות בין התאריכים 22 ביולי עד 4 באוגוסט 2009 (שבוע לפני הקרנת הסרט ושבוע לאחר הקרנתו).

לדברי נתי יעקובי, מנכ"ל יפעת מחקרי מדיה, "ניתוח תחומי הסיקור הפרשה מעלה כי רוב הכתבות נסובו סביב הוויכוח בין מיקי רוזנטל והאחים עופר; כ-28% מהסיקור עסק בהמלצות לצפייה בסרט ולביקורת שלאחריו; הרייטינג הגבוה שקיבל הסרט תפס 11% מנפח הסיקור והצד המשפטי - תביעת הדיבה של האחים עופר נגד רוזנטל - רק 8%".

מבדיקת יפעת עולה כי הדיון הציבורי סביב סרטו של מיקי רוזנטל בשבוע שלפני ההקרנה הביא לחשיפה של הסרט בשווי של כ-470 אלף שקל, ובחשיפה גדולה יותר בשווי של כ-710 אלף שקל בשבוע שלאחר מכן.

מבדיקה מפורטת יותר של סיקור כל אחד מהצדדים בפרשה, זה של רוזנטל לעומת האחים עופר - עולה כי האחים עופר קיבלו סיקור מאוזן למדיי בשבועיים שנבדקו: 42% מסך הביקור בעניינם היה חיובי, 42% היה סיקור בעל אופי שלילי ו-16% היה נייטרלי. במניין הכתבות החיוביות ניתן למנות את הראיונות האישיים שהעניק עידן עופר לפני שידור הסרט ואת הדיווחים אודות הרייטינג הגבוה לו זכה סרטון התגובה שהפיקה משפחת עופר. לכתבה:מלחמת השקשוקה עשתה רעש תקשורתי אך לא מספיק להשתלבות ב-10 ה-1

ואולם, כאשר מתרגמים את הסיקור של כל אחד מהצדדים לשווי כספי, הרי שעל האחים עופר נכתב יותר: שווי הסיקור של האחים עופר בפרשה עמד על כ- 847 אלף שקל, לעומת שווי סיקור של כ-650 אלף שקל לרוזנטל. רוזנטל לעומת זאת הופיע בתמונות רבות יותר: כ- 20 תמונות למיקי רוזנטל לעומת 14 תמונות לעידן עופר ולאחים סמי ויולי עופר.

לעומת 'ידיעות אחרונות' שמיעט לסקר את פרשת השקשוקה, 'מעריב' היה העיתון היומי המוביל בעיסוק בסרט עם לא פחות מ- 975 אינצ'ים לנושא וסיקור אוהד לעמדתם של האחים עופר. עמדה זו באה לידי ביטוי בעיקר בראיון אישי נרחב עם עידן עופר מספר ימים לפני הקרנת הסרט. "הארץ", שהקדיש 611 אינצ'ים לסיקור הפרשה, החזיק בעמדה חיובית יותר כלפי רוזנטל, כפי שעלה מראיון עמו בבוקר ההקרנה ובביקורות חיוביות למחרת.

ערוץ 1, שהסכים לשדר את הסרט השנוי במחלוקת והקדיש ערב שידורים מיוחד לסרט, לסרטון התגובה של משפחת עופר ולדיון באולפן, זכה לחשיפה חיובית של כ- 422 אלף שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.