שיטת השקשוקה: רוזנטל מביס את משפחת עופר וזוכה ל-56% סיקור החיובי

וזוכה ל-56% סיקור חיובי עומת 42% שווי סיקור חיובי למשפחת עופר. ערוץ 1, שהסכים לשדר את הסרט, זכה לחשיפה חיובית של כ- 422 אלף שקל
מאיה זיסר |

בשבוע שעבר שודר לראשונה הסרט 'שיטת השקשוקה' של העיתונאי, מיקי רוזנטל, בערוץ הראשון, זאת לאחר תקופה ארוכה בה ערוצי השידור סרבו לשדרו. מייד לאחר שידור הסרט הוקרן סרט התגובה של משפחת עופר. בסיום הקרנת הסרטים התנהל עימות חריף בין מיקי רוזנטל לבין נציג משפחת עופר, עו"ד אלי גולדשמיט. לכתבה:מלחמת השקשוקה בשיאה: "אתה משקר פה כי משפחת עופר משלמת לך"

בעקבות השידור הסוער, רבים תהו מי הוא המנצח האמיתי של הערב אך הטוקבקים מיהרו להכריע וכלם יוצאים להגנת העיתונאי מיקי רוזנטל. גם במלחמה על התדמית ניצח רוזנטל עם 56% שווי סיקור חיובי, 23% שלילי ו-21% נייטרלי. לעומת 42% שווי סיקור חיובי למשפחת עופר, אך האחרונים קיבלו נפח סיקור גבוה יותר. מרבית הסיקור החיובי עסק בחשיבותו הציבורית של הסרט ובאי כניעתו של רוזנטל ללחצים הרבים שהופעלו עליו.

הסרט 'שיטת השקשוקה' קיבל חשיפה תקשורתית בשווי של כ-1.18 מיליון שקל; כך עולה מבדיקה מיוחדת שערכה יפעת מחקרי מדיה. הבדיקה כללה 76 כתבות שהתפרסמו בעיתונות בין התאריכים 22 ביולי עד 4 באוגוסט 2009 (שבוע לפני הקרנת הסרט ושבוע לאחר הקרנתו).

לדברי נתי יעקובי, מנכ"ל יפעת מחקרי מדיה, "ניתוח תחומי הסיקור הפרשה מעלה כי רוב הכתבות נסובו סביב הוויכוח בין מיקי רוזנטל והאחים עופר; כ-28% מהסיקור עסק בהמלצות לצפייה בסרט ולביקורת שלאחריו; הרייטינג הגבוה שקיבל הסרט תפס 11% מנפח הסיקור והצד המשפטי - תביעת הדיבה של האחים עופר נגד רוזנטל - רק 8%".

מבדיקת יפעת עולה כי הדיון הציבורי סביב סרטו של מיקי רוזנטל בשבוע שלפני ההקרנה הביא לחשיפה של הסרט בשווי של כ-470 אלף שקל, ובחשיפה גדולה יותר בשווי של כ-710 אלף שקל בשבוע שלאחר מכן.

מבדיקה מפורטת יותר של סיקור כל אחד מהצדדים בפרשה, זה של רוזנטל לעומת האחים עופר - עולה כי האחים עופר קיבלו סיקור מאוזן למדיי בשבועיים שנבדקו: 42% מסך הביקור בעניינם היה חיובי, 42% היה סיקור בעל אופי שלילי ו-16% היה נייטרלי. במניין הכתבות החיוביות ניתן למנות את הראיונות האישיים שהעניק עידן עופר לפני שידור הסרט ואת הדיווחים אודות הרייטינג הגבוה לו זכה סרטון התגובה שהפיקה משפחת עופר. לכתבה:מלחמת השקשוקה עשתה רעש תקשורתי אך לא מספיק להשתלבות ב-10 ה-1

ואולם, כאשר מתרגמים את הסיקור של כל אחד מהצדדים לשווי כספי, הרי שעל האחים עופר נכתב יותר: שווי הסיקור של האחים עופר בפרשה עמד על כ- 847 אלף שקל, לעומת שווי סיקור של כ-650 אלף שקל לרוזנטל. רוזנטל לעומת זאת הופיע בתמונות רבות יותר: כ- 20 תמונות למיקי רוזנטל לעומת 14 תמונות לעידן עופר ולאחים סמי ויולי עופר.

לעומת 'ידיעות אחרונות' שמיעט לסקר את פרשת השקשוקה, 'מעריב' היה העיתון היומי המוביל בעיסוק בסרט עם לא פחות מ- 975 אינצ'ים לנושא וסיקור אוהד לעמדתם של האחים עופר. עמדה זו באה לידי ביטוי בעיקר בראיון אישי נרחב עם עידן עופר מספר ימים לפני הקרנת הסרט. "הארץ", שהקדיש 611 אינצ'ים לסיקור הפרשה, החזיק בעמדה חיובית יותר כלפי רוזנטל, כפי שעלה מראיון עמו בבוקר ההקרנה ובביקורות חיוביות למחרת.

ערוץ 1, שהסכים לשדר את הסרט השנוי במחלוקת והקדיש ערב שידורים מיוחד לסרט, לסרטון התגובה של משפחת עופר ולדיון באולפן, זכה לחשיפה חיובית של כ- 422 אלף שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?

הכנסות ותחזיות ל-2026. האם מניות פנסוניק וסימנס מעניינות? ומה הכיוון של אירופה?

זיו סגל |
נושאים בכתבה פנסוניק סימנס

אנחנו מתחילים את ההכנות שלנו להמראת 2026. אפשר להדק חגורות. כמיטב המסורת נקרא ונצליב בין תחזיות הגופים הגדולים שמעסיקים את מיטב המומחים והאסטרטגים ונבדוק אותן על הגרף. הגרף יכריע!

 

ג׳י פי מורגן מסכמים את התחזית שלהם באמירה ש״הסיכון הגבוה ביותר למשקיעים ב-2026 הוא אי חשיפה לכוחות שמעצבים את הכלכלה בעשור הקרוב.״ מה הם הכוחות?

1. מהפכת ה-AI ושלושת מרכיבי הענף: חברות הטכנולוגיה הגדולות, חברות שרשרת האספקה וחברות שמטמיעות AI.

2. מגלובליזציה לפיצול עולמי ויצירת גושים עולמיים. שיקולי ביטחון, אנרגיה ושרשראות אספקה גוברים על שיקולי יעילות. מודגשות המגמות הבאות: אירופה – השקעה בתחומי הגנה, ארצות הברית – השקעה במפעלים מקומיים (INTC זוכה לציון מיוחד), סין - השקעה ב-AI ודרום אמריקה כמקור למשאבי טבע קריטיים.

3.אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה. התשובה היא השקעה בנכסים ריאליים וסחורות. ציון מיוחד מקבלות קרנות ה-REIT בתחום מרכזי הנתונים. כמו כן משתמע ביקוש לנדל״ן בארה״ב וממנו נגזר ביקוש לתשתיות נדל״ן.

 

פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.