שיטת השקשוקה: רוזנטל מביס את משפחת עופר וזוכה ל-56% סיקור החיובי
בשבוע שעבר שודר לראשונה הסרט 'שיטת השקשוקה' של העיתונאי, מיקי רוזנטל, בערוץ הראשון, זאת לאחר תקופה ארוכה בה ערוצי השידור סרבו לשדרו. מייד לאחר שידור הסרט הוקרן סרט התגובה של משפחת עופר. בסיום הקרנת הסרטים התנהל עימות חריף בין מיקי רוזנטל לבין נציג משפחת עופר, עו"ד אלי גולדשמיט. לכתבה:מלחמת השקשוקה בשיאה: "אתה משקר פה כי משפחת עופר משלמת לך"
בעקבות השידור הסוער, רבים תהו מי הוא המנצח האמיתי של הערב אך הטוקבקים מיהרו להכריע וכלם יוצאים להגנת העיתונאי מיקי רוזנטל. גם במלחמה על התדמית ניצח רוזנטל עם 56% שווי סיקור חיובי, 23% שלילי ו-21% נייטרלי. לעומת 42% שווי סיקור חיובי למשפחת עופר, אך האחרונים קיבלו נפח סיקור גבוה יותר. מרבית הסיקור החיובי עסק בחשיבותו הציבורית של הסרט ובאי כניעתו של רוזנטל ללחצים הרבים שהופעלו עליו.
הסרט 'שיטת השקשוקה' קיבל חשיפה תקשורתית בשווי של כ-1.18 מיליון שקל; כך עולה מבדיקה מיוחדת שערכה יפעת מחקרי מדיה. הבדיקה כללה 76 כתבות שהתפרסמו בעיתונות בין התאריכים 22 ביולי עד 4 באוגוסט 2009 (שבוע לפני הקרנת הסרט ושבוע לאחר הקרנתו).
לדברי נתי יעקובי, מנכ"ל יפעת מחקרי מדיה, "ניתוח תחומי הסיקור הפרשה מעלה כי רוב הכתבות נסובו סביב הוויכוח בין מיקי רוזנטל והאחים עופר; כ-28% מהסיקור עסק בהמלצות לצפייה בסרט ולביקורת שלאחריו; הרייטינג הגבוה שקיבל הסרט תפס 11% מנפח הסיקור והצד המשפטי - תביעת הדיבה של האחים עופר נגד רוזנטל - רק 8%".
מבדיקת יפעת עולה כי הדיון הציבורי סביב סרטו של מיקי רוזנטל בשבוע שלפני ההקרנה הביא לחשיפה של הסרט בשווי של כ-470 אלף שקל, ובחשיפה גדולה יותר בשווי של כ-710 אלף שקל בשבוע שלאחר מכן.
מבדיקה מפורטת יותר של סיקור כל אחד מהצדדים בפרשה, זה של רוזנטל לעומת האחים עופר - עולה כי האחים עופר קיבלו סיקור מאוזן למדיי בשבועיים שנבדקו: 42% מסך הביקור בעניינם היה חיובי, 42% היה סיקור בעל אופי שלילי ו-16% היה נייטרלי. במניין הכתבות החיוביות ניתן למנות את הראיונות האישיים שהעניק עידן עופר לפני שידור הסרט ואת הדיווחים אודות הרייטינג הגבוה לו זכה סרטון התגובה שהפיקה משפחת עופר. לכתבה:מלחמת השקשוקה עשתה רעש תקשורתי אך לא מספיק להשתלבות ב-10 ה-1
ואולם, כאשר מתרגמים את הסיקור של כל אחד מהצדדים לשווי כספי, הרי שעל האחים עופר נכתב יותר: שווי הסיקור של האחים עופר בפרשה עמד על כ- 847 אלף שקל, לעומת שווי סיקור של כ-650 אלף שקל לרוזנטל. רוזנטל לעומת זאת הופיע בתמונות רבות יותר: כ- 20 תמונות למיקי רוזנטל לעומת 14 תמונות לעידן עופר ולאחים סמי ויולי עופר.
לעומת 'ידיעות אחרונות' שמיעט לסקר את פרשת השקשוקה, 'מעריב' היה העיתון היומי המוביל בעיסוק בסרט עם לא פחות מ- 975 אינצ'ים לנושא וסיקור אוהד לעמדתם של האחים עופר. עמדה זו באה לידי ביטוי בעיקר בראיון אישי נרחב עם עידן עופר מספר ימים לפני הקרנת הסרט. "הארץ", שהקדיש 611 אינצ'ים לסיקור הפרשה, החזיק בעמדה חיובית יותר כלפי רוזנטל, כפי שעלה מראיון עמו בבוקר ההקרנה ובביקורות חיוביות למחרת.
ערוץ 1, שהסכים לשדר את הסרט השנוי במחלוקת והקדיש ערב שידורים מיוחד לסרט, לסרטון התגובה של משפחת עופר ולדיון באולפן, זכה לחשיפה חיובית של כ- 422 אלף שקל.
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?
הכנסות ותחזיות ל-2026. האם מניות פנסוניק וסימנס מעניינות? ומה הכיוון של אירופה?
אנחנו מתחילים את ההכנות שלנו להמראת 2026. אפשר להדק חגורות. כמיטב המסורת נקרא ונצליב בין תחזיות הגופים הגדולים שמעסיקים את מיטב המומחים והאסטרטגים ונבדוק אותן על הגרף. הגרף יכריע!
ג׳י פי מורגן מסכמים את התחזית שלהם באמירה ש״הסיכון הגבוה ביותר למשקיעים ב-2026 הוא אי חשיפה לכוחות שמעצבים את הכלכלה בעשור הקרוב.״ מה הם הכוחות?
1. מהפכת ה-AI ושלושת מרכיבי הענף: חברות הטכנולוגיה הגדולות, חברות שרשרת האספקה וחברות שמטמיעות AI.
2. מגלובליזציה לפיצול עולמי ויצירת גושים עולמיים. שיקולי ביטחון, אנרגיה ושרשראות אספקה גוברים על שיקולי יעילות. מודגשות המגמות הבאות: אירופה – השקעה בתחומי הגנה, ארצות הברית – השקעה במפעלים מקומיים (INTC זוכה לציון מיוחד), סין - השקעה ב-AI ודרום אמריקה כמקור למשאבי טבע קריטיים.
- פנסוניק מורידה תחזיות: שוק הסוללות נחלש, ומה הקשר לטסלה?
- טאואר מאריכה את ההסכם עם פנסוניק, ההכנסות ייחתכו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3.אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה. התשובה היא השקעה בנכסים ריאליים וסחורות. ציון מיוחד מקבלות קרנות ה-REIT בתחום מרכזי הנתונים. כמו כן משתמע ביקוש לנדל״ן בארה״ב וממנו נגזר ביקוש לתשתיות נדל״ן.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIנחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
קרינה קוסמית - חלקיקים אנרגטיים סולריים שחודרים לאטמוספירה בגובה טיסת מטוסי הנוסעים ועלולים לשבש את פעולת המחשבים, היא האחראית לאירוע שהפעם הסתיים בנס. בעקבותיו, השתמשה איירבוס בסוג של "אקמול" בכל 6,000 מטוסיה כדי להשיג פתרון מהיר. זה ממש לא מספיק
ב-30 באוקטובר 2025 חוותה טיסת JetBlue 1230 מקנקון שבמקסיקו לניוארק שבניו ג'רזי, צלילה וירידת גובה פתאומית בגובה שיוט מעל פלורידה. הקברניט דיווח למרכז הבקרה: "ציוד רפואי נדרש". 15 נוסעים נפצעו, חלקם בפצעי ראש. המטוס נחת נחיתת חירום בשדה טמפה שבפלורידה. המטוס היה איירבוס A320.
ניתוח ראשוני של איירבוס חשף כי מחשב בקרת המאזנות בכנפיים והגאי הגובה הפיק פקודות שגויות, שגרמו להורדת אף המטוס ולצלילה לא מבוקרת.
האירוע, שהתרחש על פי הדיווח ביום עם רמות קרינה סולארית שאינן גבוהות מהרגיל, הדליק נורת אזהרה: חלקיק קוסמי בודד גרם ל-bit flip, היפוך סיבית בזיכרון מחשבי המטוס, שהתפשט לפקודות קריטיות שגויות ולא רצוניות למאזנות ולהגאי הגובה של המטוס וגרמו לצלילתו הפתאומית. אלא שחברות התעופה לא קיבלו אזהרות מזג אוויר סולאריות ספציפיות או מוקדמות לפני אירוע התקלה במטוס ה-A320 של JetBlue באוקטובר 2025 מכיוון שלא נמדדו רמות סולאריות חריגות.
בניגוד לחלליות, בתעופה המסחרית אין ניטור שגרתי ל-space weather. בטיסה האזרחית שינויי גובה טיסה לטיסה נמוכה יותר - שמגבירים צריכת דלק ב-10%-20% - אינם מקובלים, כמו גם עקיפת אירועי פרצי שמש כסטנדרט לא נעשית בשיגרה.
- תקלה קריטית במטוסי איירבוס: אלפי מטוסים דורשים עדכון תוכנה מיידי בשל סכנה בטיחותית
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם במקרה של טיסה 171 של אייר אינדיה עם מטוס דרימליינר של בואינג שהתרסקה ביוני 2025, החקירה עדיין לא הסתיימה והמטוסים ממשיכים לטוס מאחר ולא זוהה ולא אותר בוודאות הגורם להתרסקות.
