אסם מרחיבה את פעילותה באנגליה: רוכשת את חברת 'ירדן' ב-1.9 מיליון ליש"ט
חברת אסם הודיעה הבוקר (א') כי היא רכשה באמצעות חברת הבת האנגלית 'אסם UK', את הפעילות העסקית של חברת Yarden G.B. Ltd ('ירדן אנגליה'), ירדן אנגליה הינה חברה העוסקת בשיווק והפצה של מזון כשר לרשתות השיווק ולחנויות המתמחות במזון כשר בבריטניה.
רכישת החברה על ידי אסם תאפשר לקבוצה להרחיב משמעותית את פעילות סלטי צבר בשוק האנגלי , זאת במטרה לבסס את מעמדה כשחקן מרכזי בשוק הכשר בבריטניה. במסגרת העיסקה תמוזג ירדן עם אסם UK המשווקת בבריטניה את מוצרי אסם וכן את מוצרי נסטלה המכוונים לשווקים אתניים.
חלק בפעילות 'ירדן אנגליה' הינו הפעילות המכירתית והשיווקית של סלטי צבר בשוק האנגלי. במסגרת הרכישה, נרכשו המותג "ירדן" באנגליה, הרכוש הקבוע והמוניטין של ירדן אנגליה תמורת סך כולל של 1.9 מליון ליש"ט. תשלום נוסף יבוצע עבור רכישת המלאי בהתאם לספירת המלאי בפועל. החברה הממוזגת תפעל במסגרת 'אסם אינטרנשיונל' שבראשה עומד גד פרופר ותנוהל על ידי מנכ"ל 'אסם UK', גיורא צוקר.
היקף המכירות של ירדן אנגליה עמד בשנת 2008 על סך של כ-7 מיליון ליש"ט.
עם לקוחות ירדן אנגליה נמנות, בין היתר, רשתות השיווק הגדולות באנגליה, לרבות רשת טסקו, רשת סיינסבורי, רשת וויטרוז ועוד.
בנוסף יצוין שחלק משמעותי מפעילות סלטי צבר בחו"ל בוצע באמצעות ירדן אנגליה. לפיכך, רכישת פעילות ירדן אנגליה תאפשר הרחבת פעילות סלטי צבר בשוק האנגלי. בשבוע שעבר השיקה 'צבר' בישראל, סדרת סלטים חדשה בשיתופו של השף רפי כהן ממסעדת רפאל, בהשקעה של 3 מיליון שקל. רשמה מתחילת השנה ירידה של 2.7% במכירות הסלטים וזאת במחירי מכר כספי לצרכן. במקביל ירד נתח השוק של צבר במחצית הראשונה של השנה ל-43.3% וזאת בהשוואה לנתח שוק של 45.1% במחצית הראשונה של 2008.
מנכ"ל אסם, גזי קפלן, מסר כי "רכישת ירדן משרתת את אסטרטגיית ההתרחבות והצמיחה של אסם בשווקים הבינלאומיים ומייצרת את התשתיות הנחוצות לקבוצה לפיתוח פעילות ממותגת בשוק הסלטים באירופה. רכישת ירדן אנגליה ומיזוגה עם אסם UK מאפשרת סינרגית תפעולית, שיווקית ולוגיסטית בכל הקשור לפעילות הקבוצה בבריטניה, עם דגש מיוחד על ' צבר'".
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
