חיסכון לחסוך כסף
צילום: Image by jcomp on Freepik
קרנות השתלמות

קרנות השתלמות בינואר: ילין לפידות ואנליסט צפויות להיות ראשונות

מור וכלל נועלות את הטבלה; כך על פי הערכות ראשוניות בשוק, בהתאם להרכבי הקרנות והתשואות במכשירים אחרים בחודש ינואר. התשואה הממוצעת החודש עומדת על 2.2% במסלול הכללי ו-4.3% במסלול המנייתי
נתנאל אריאל | (11)

קרנות ההשתלמות נהנו מהחודש המצוין בשווקים בחו"ל (שלא הגיע לארץ), כאשר הנאסד"ק קפץ ב-11%, ה-S&P500 עלה ב-6.2%, הדאקס ב-9% ועוד. בארץ ת"א 35 סיים ביציבות ות"א 125 עלה ב-0.5%.

בתי ההשקעות הסיטו את תיקי ההשקעות שלהם לחו"ל. כולם מבינים שצריך להזיז חלק משמעותי מתיק ההשקעות לחו"ל. אצל חלקם הנתח המנייתי בשוק הישראלי עדיין גדול יותר ואצל אחרים הרכיב המנייתי בחו"ל גדול יותר לאחר שהעבירו את רוב הכסף לחו"ל. מי יותר ומי פחות אבל המגמה ברורה. יש בזה גם היגיון - להשאיר את כל הכסף בארץ, פירושו של דבר שאתם לוקחים על עצמכם את כל הסיכונים הגאו-פוליטיים בישראל, וכידוע לא חסרים כאלה.

מנגד יש גם יתרון להשאיר נתח גדול יותר בארץ - בשנים 2021 ו-2022 השווקים בארץ היו טובים יותר מאשר בוול סטריט. בשנת 2021 השוק המקומי עלה יותר מ-30%, כשוול סטריט עלה 20%. בשנה שעברה וול סטריט מחקה 20-30% אבל בארץ הירידות היו מתונות יותר (כי וול סטריט מוטה לטכנולוגיה ובארץ ההטייה היא יותר לבנקים, גז ונפט ונדל"ן). מעבר לכך יש כמובן את האלוקציה עצמה - כמה לשים עכשיו בחלק המנייתי (שעולה יותר כשיש עליות אבל גם יורד יותר כשיש ירידות).

אז חודש טוב בשווקים אומר גם חודש טוב לבתי ההשקעות ואלה הצליחו להניב תשואות של 2.2% בממוצע בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי. במסלול המנייתי מדובר על תשואה ממוצעת של 4.3%. 

אבל כמה עשו בתי ההשקעות עצמם? על פי הערכה שמתבססת על הרכבי הקרנות והתשואות של הבית במכשירים אחרים בחודש ינואר - הפערים מסתכמים ברוב בתי ההשקעות בפער של 0.3%. ילין, אנליסט ומיטב למעלה, מור וכלל נועלות את הטבלה:

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    כל מי שיצא מאלטשולר 06/02/2023 06:44
    הגב לתגובה זו
    מי שיצא מאלטשולר למור טעה כנראה.
  • 2.
    תמים 05/02/2023 20:36
    הגב לתגובה זו
    בתי ההשקעות נלחמים לגייס כסף, העמלות גדלות בהתאם. רווחים לא מעניינים את בתי ההשקעות. רק העמלות.
  • 1.
    חיים רומנו 05/02/2023 17:57
    הגב לתגובה זו
    כבר חצי שנה בתחתית
  • דני מחיפה 06/02/2023 00:10
    הגב לתגובה זו
    היו קטנים וזריזים ויכלו לקנות ולמכור מניות בקלות, והובילו את השוק תקופה ארוכה,ברגע שגדלו נכבר קצת קשה היה למכור ולקנות בכל הקרנות איבדו את הבכורה,
  • הזכרת לי נשכחות, ד"ש (ל"ת)
    דש טיטניום חחח 06/02/2023 10:37
  • מור זה בלוף עזבתי אותם !דמי ניהו גבוהים ביצועים חלשים! (ל"ת)
    האמיתי 05/02/2023 22:34
    הגב לתגובה זו
  • ידעני 05/02/2023 20:34
    הגב לתגובה זו
    הם עמוק בהשקעות אלטרנטיביות שמשוערכים היסטורית החסר. ברגע שיתחילו לשערך נכסים אלה בערך עדכני הם יצנחו ביצועים
  • רןנן 05/02/2023 22:50
    זה היה בעברית? הם בתחתית כי הם בתחתית נקודה, בלי קשקושים
  • ברק 05/02/2023 19:48
    הגב לתגובה זו
    בסופו של דבר כולם משקיעים באותם אפיקים ולכן לטווח הארוך כולם מתכנסים למכנה משותף עם סטיית תקן מסויימת........
  • בוריס 05/02/2023 19:16
    הגב לתגובה זו
    זהו, נגמרו הקסמים הגודל עושה את שלו....
  • שרה 05/02/2023 18:34
    הגב לתגובה זו
    נכון, אחכה עוד חודש באם ימשיכו כך נעזוב אותם, זו לא חתונה קתולית......
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

מס בדלת האחורית על קרנות השתלמות - ככה התכווצה ההטבה ב-33%

קרן השתלמות היא מוצר עם תשואה אפקטיבית גבוהה מהתשואה ברוטו בזכות הטבות המס; זה מוצר ל"עובדים עשירים" שמפלה עוד יותר את העובדים החלשים. באוצר לא מצליחים למסות אותו, אבל יש "מיסוי שקט" - ככה זה עובד

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה קרן השתלמות

קרן ההשתלמות נותרה אחד מכלי החיסכון הנפוצים בישראל ובטוח שהטוב בהם. הטבות המס על החיסכון בהשתלמות הופכות את המוצר לכזה שבעצם לא רק שאין עליו מסים, אלא יש הטבות - התשואה האפקטיבית למשקיעים גדולה מהתשואה ברוטו. בהפקדה אין מס ויש הטבת מס בשכר (מכירים בהפקדות כהוצאה שמקטינה את תשלום המס על השכר), בקרן עצמה אין מס על רווחים ובמשיכה אין מס על רווחים. גן עדן לחוסכים, צריך רק להזכיר שזה לא לכולם - קרן השתלמות היא מוצר ששכירים מקבלים רק אם המעסיק מסכים, בפועל זה מוצר לתפקידים ציבוריים ותפקידים מרמת ניהול מסוימת, וגם לעצמאים.

עבור שכירים ההטבות של הקרן השתלמות נשחקות בהדרגה. בעוד תקרות ההפקדה אצל עצמאים עולה בהתאם למדד כדי שההטבה לא תישחק, שכירים נתקעים עם תקרה קפואה מאז 2004, מה שמקטין את הפטור ממס על רווחים ומקטין בעצם את ההטבה הכוללת. השכר הממוצע כעת הוא באזור 15.6 אלף שקל (שכר ממוצע של 15 אלף שקל? מחצית מהישראלים מרוויחים פחות מ-10,600 שקל) ובשכר הזה עדיין מקבלים הטבות מלאות, אבל קצת מעל, ויש תקרה. אם נניח שנתיים-שלוש של אינפלציה ועליית שכר של 2%-3%, נקבל עוד 3 שנים שכר ממוצע של כ-17.5 ותקרת הפקדה של 15.7 אלף שקל - כלומר כמות השכירים עם קרן השתלמות שנפגעת מהתקרה תגדל דרמטית. התקרה לשכירים קפואה זה שנים

התקרה לשכירים מבוססת על שכר חודשי מקסימלי של 15,712 שקל, עם הפקדה של עד 10% - 7.5% מהמעסיק ו-2.5% מהעובד. זה מגיע ל-18,854 שקל בשנה, סכום שמזכה בפטור מלא ממס רווחי הון. אך מאז 2004, התקרה לא עודכנה, בעוד האינפלציה הצטברה לכ-48% והשכר הממוצע זינק בשיעור דומה. שכיר שהרוויח 15.7 אלף שקל לפני 20 שנה קיבל הטבה מלאה - על כל השכר, אבל היום השכר שלו אמור להיות באזור 23 אלף שקל והוא מקבל רק על שני שליש הטבה - כלומר, ההטבה נשחקה בשליש. הפער מול עצמאים הולך וגדל

לעומת זאת, עצמאים נהנים מעדכון שנתי. בשנת 2025, תקרת הפטור ממס רווחי הון עלתה לכ-20,550 שקל, ועבור הטבת מס הכנסה – 4.5% מהכנסה עד כ-293 אלף שקל, כלומר עד 13.2 אלף שקל  מוכרים כהוצאה. זה מאפשר לעצמאים להגדיל הפקדות בהתאם לעליית המדד.

ביטול ההטבה בדלת האחורית

השחיקה הזו אינה מקרית. האוצר ניסה לבטל את ההטבה לשכירים מספר פעמים, בטענה נכונה שהיא רגרסיבית ומיטיבה עם בעלי שכר גבוה - כ-70% מההטבה זורמת ל-20% העליונים בהכנסות. אך הוא לא הצליח להעביר את זה מול לובי חזק וגדול של ההסתדרות. במקום ביטול, נבחרה שיטה שקטה: הקפאת התקרה  (הרחבה: האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים)

מתן שטרית
צילום: רמי זרנגר

האם שוק המניות הישראלי עדיין מעניין לקראת 2026

על פי תחזית הכלכלן הראשי של הפניקס ביטוח ופיננסים, לאחר ריצה חדה במיוחד של השוק המקומי השנה, הפוטנציאל להמשך קיים, גם אם בקצב מתון יותר

זיו וולף |
נושאים בכתבה מדדים


ככל שמתקרבים לפתחה של שנת 2026, שוק ההון המקומי מוצא את עצמו שוב במרכז הדיון. לאחר ראלי חריג בעוצמתו, שבו נרשמו עליות של כ־50% במהלך 2025, עולה השאלה המתבקשת האם נותר עוד מקום להמשך, או שמא מרבית הפוטנציאל כבר תומחר. התחזית של הכלכלן הראשי של הפניקס ביטוח ופיננסים מתן שיטרית, מציעה תשובה זהירה אך אופטימית.

נתחיל בסטטיסטיקה: מבט לאחור על שוק המניות בישראל מאז תחילת שנות התשעים מלמד כי ברוב המקרים, גם שנה אקראית יחסית נוטה להסתיים בתשואה חיובית. כ־73% מהשנים שנבחנו הסתיימו בעלייה, ובכמחצית מהן התשואה אף חצתה את רף ה־10%. אמנם אין מדובר במדגם ארוך כמו זה של וול סטריט, אך הנתונים מציירים תמונה ברורה של שוק בעל הטיה חיובית לאורך זמן.

הגורם המרכזי שעיצב את הדינמיקה בשנים האחרונות הוא פרמיית הסיכון. החל מ־2023, על רקע חוסר יציבות פוליטית ובהמשך עם פרוץ המלחמה, נרשמה עלייה חדה במדדי הסיכון, שהתבטאה גם ביציאת הון משמעותית מהשוק המקומי. עם זאת, נקודת מפנה נרשמה לאחר ההסלמה בצפון והמבצע מול איראן, ובהמשך עם סיום הלחימה. הירידה בפרמיית הסיכון הפכה לזרז מרכזי לראלי חד, שסגר ואף הפך את פערי הביצועים מול השווקים האמריקאיים. גם כעת, רמת פרמיית הסיכון נותרת גבוהה מזו ששררה ערב המלחמה, נתון המרמז כי תהליך ההתכווצות טרם מוצה.

הצמיחה תשחק תפקיד חשוב

בהקשר זה, שינוי תחזית הדירוג של ישראל מצד S&P משלילית ליציבה נתפס כסימן ראשון לשיפור מתמשך באמון הגופים הבינלאומיים. תחזית זו משתלבת עם הערכה רחבה יותר שלפיה המגמה החיובית בשוק המקומי צפויה להימשך גם בשנה הקרובה, אם כי בקצב מתון בהרבה בהשוואה לשנה החולפת.

הבסיס למגמה זו מצוי בראש ובראשונה בתחזיות הצמיחה. הקונצנזוס בין משרד האוצר, בנק ישראל, S&P וה־OECD מצביע על צמיחה סביב 5% בשנת 2026, קצב גבוה גם בסטנדרטים בינלאומיים. לצדו, השווקים מתמחרים כשלוש הפחתות ריבית במהלך השנה, לרמה של כ־3.5%. ככל שתוואי זה יתממש, האטרקטיביות של פיקדונות ואפיקים סולידיים צפויה לפחות, והזרימה חזרה לשוקי המניות עשויה להימשך.


ומה לגבי התמחור?