הופעה
צילום: pexels

"הגיע הזמן לפרק את לייב ניישן" - מה קורה בתחום ההופעות החיות בארה"ב?

עמלות גבוהות, הרחקת מתחרים וחוזים דרקוניים עם אמנים - משרד המשפטים הגיש תביעה הדורשת לפצל את טיקטמאסטר, מוכרנית הכרטיסים הגדולה ביותר להופעות ואירועי ספורט, מחברת האם שלה לייב ניישן שמפיקה הופעות חיות
רוי שיינמן |
הופעות חיות הן אחד מהבילויים המועדפים על אנשים רבים, ובעיקר על צעירים, כאשר כרטיסים לפסטיבלי מוזיקה יכולים להגיע לעיתים לסכומים של אלפי יורו עבור מספר ימים בודדים. אחת החברות הגדולות בתחום הפקת ההופעות החיות היא לייב ניישן LIVE NATION INC , שפועת גם בישראל וכבר הביאה לכאן לא מעט אומנים בינלאומיים גדולים - ברונו מארס, רד הוט צ'ילי פפרס, אירוסמית', קווין ועוד רפרטואר מכובד של אומנים בינלאומיים שהחברה הביאה לארץ הקודש. המניה של טיקטמאסטר נסחרת במחיר של 94 דולר לפי שווי שוק של 21.9 מיליארד דולר, כאשר ב-12 החודשים האחרונים המניה שלה עלתה ב-15%. מנית לייב ניישן ב-12 החודשים האחרונים מנית לייב ניישן ב-12 החודשים האחרונים עכשיו, תביעה שהוגשה נגד החברה דורשת לפצל מחברת ההפקות את חברת טיקטמאסטר, אתר מכירת הכרטיסים מהגדולים בעולם שנמצא בבעלות לייב ניישן, שלפי ההערכות חולשת על נתח שוק אדיר של 70%, מה שהופך אותה לכלי רב עוצמה בידיה של לייב ניישן, שלפי התביעה היא משתמשת בו בצורה לא פחות מבריונית. אחרי שהוגשה התביעה, מספר רוכשי כרטיסים הגישו בעצמם תביעה נגד החברה בסך 5 מיליארד דולר בגין נזקים שלכאורה נגרמו להם כתוצאה מתקלות בתהליך הרכישה בטיקטמאסטר.  

"הגיע הזמן לפרק את לייב ניישן"

"התוצאה היא שצרכנים משלמים יותר עמלות, לאמנים יש פחות הזדמנויות להופיע, מפיקים קטנים נדחקים החוצה ולבמות יש פחות אפשרויות אמיתיות לשירותי כרטיסים", אמר התובע הכללי האמריקאי מריק גארלנד בהצהרה שבה הודיע על התביעה. "הגיע הזמן לפרק את לייב ניישן". "למשך זמן רב מדי, לייב ניישן וטיקטמאסטר ניהלו בצורה לא הוגנת ובלתי חוקית את עולם האירועים החיים, תוך ניצול לרעה של הדומיננטיות שלהן כדי לגבות מחירים מופרזים מהצרכנים, להפעיל לחץ על אולמות ולצמצם את היצע האמנים", אמרה התובעת הכללית של מדינת ניו יורק, לטיטה ג'יימס, בהצהרה. "כשחברות כמו לייב ניישן שולטות בכל היבט של אירוע, זה מוביל לתוצאות רעות - חובבי ההופעות וחובבי הספורט סובלים ונאלצים לשלם יותר. כולם מסכימים, לייב ניישן וטיקטמאסטר הן הבעיה, והגיע הזמן לעידן חדש". התביעה שהוגשה מגיעה אחרי חקירה שנמשכה למעלה משנתיים נגד החברה, שנמצאת תחת ביקורת ציבורית גוברת מאז סוף 2022, בעקבות הפיאסקו במכירת הכרטיסים המוקדמת לסיבוב ההופעות של טיילור סוויפט. אתר טיקטמאסטר קרס אחרי המכירה המוקדמת כאשר החברה ייחסה את התקלה לעובדה ש"השרתים שלה לא הצליחו להתמודד עם העומסים", מה שהשאיר את רוב הכרטיסים להופעה לא מכורים ללא שום פיצוי לסוויפט. טיקטמאסטר, ששולטת ביותר מ-70% מהשוק לכרטיסים ואירועים חיים, קרסה ביום הראשון של המכירה, והותירה מיליוני מעריצים מאוכזבים או מחפשים כרטיסים במחירים גבוהים יותר בשוק המשני. התביעה של משרד המשפטים האמריקאי מאשימה את לייב ניישן בניסיון להרחיק מתחרים מהשוק. מסמכי בית המשפט מתארים אותו כ"מודל עסקי המחזק את עצמו ולוכד עמלות והכנסות מחובבי הופעות ונותני חסות, משתמש בהכנסות אלה כדי לכבול אמנים לחוזי קידום בלעדיים, ולאחר מכן משתמש במאגר התוכן החי החזק שלו כדי לחתום עם אולמות על חוזי כרטיסים בלעדיים לטווח ארוך, ובכך מתחיל את המחזור מחדש".  

המשקל של טיקטמאסטר על התוצאות

לפי דוחות החברה לשנת 2023, לייב ניישן הכניסה בכל השנה 5.84 מיליארד דולר, כאשר כ-12% מהסכום הזה הגיע כעמלות ממכירת כרטיסים, אבל זה לא מספר את התמונה המלאה לגבי המשקל האדיר של טיקטמאסטר להכנסות של לייב ניישן. 83% מההכנסות של לייב ניישן מגיעות מסעיף שנקרא "הופעות". הכנסות מהופעות כוללות הכנסות מדוכני המזון במתחם ההופעה, דוכני המרצ'נדייז והמזכרות והכנסות מההפקה. אבל כאמור, טיקטמאסטר שבבעלות לייב ניישן חולשת על 70% מהשוק, משמע לייב ניישן יש יתרון לא הוגן בכל הנוגע לשיווק ומכירת הכרטיסיפ להופעות שלהן, כאשר לחברות הפקה אחרות אין גישה לאתר מכירת הכרטיסים שלה והם נאלצים להסתפק באתרים פחות פופולאריים.

"זה אבסורד לטעון שאנחנו מונופול"

לייב ניישן פרסמה הודעה בעקבות התביעה, וציינה בין השאר כי "זה אבסורדי לטעון שלייב ניישן וטיקטמאסטר מחזיקות בכוח מונופוליסטי". דן וול, סגן נשיא בכיר לעניינים תאגידיים ורגולטוריים בחברה אמר כי התביעה "מאשימה מפיקים וחברות כרטיסים - שאף אחת מהן לא שולטת במחיר הכרטיסים - במחירים הגבוהים". "היא מתעלמת מכל מה שבאמת אחראי למחירים הגבוהים יותר, החל מעלויות הפקה גבוהות ועד לפופולריות של האמנים, ועד לקניית כרטיסים מקוונת 24/7 בשוק האפור שחושפת את הנכונות של הציבור לשלם הרבה יותר מעלות הכרטיסים הראשוניות. היא מאשימה את לייב ניישן וטיקטמאסטר בעמלות שירות גבוהות, אך מתעלמת מכך שטיקטמאסטר שומרת רק על חלק צנוע מהעמלות הללו. למעשה, מכירת מוקדמת של כרטיסים היא אחת משיטות ההפצה הדיגיטלית הזולות ביותר". "המאפיין המובהק של מונופול הוא רווחי מונופול שנובעים מתמחור מונופוליסטי. לייב ניישן בשום פנים ואופן לא מתאימה לפרופיל הזה. עמלות השירות בטיקטמאסטר אינן גבוהות יותר מבכל מקום אחר, ולעתים קרובות נמוכות יותר. ואפילו תוך התחשבות בחסויות, עסק פרסום שעוזר להוריד את מחירי הכרטיסים, שולי הרווח הנקי הכוללים של החברה נמצאים בקצה התחתון של חברות ה-S&P 500 הרווחיות", אמר וול. "ברור גם שאנחנו קורבן נוסף של ההחלטה של הממשל הנוכחי להעביר את אכיפת ההגבלים העסקיים לדחף פופוליסטי שפשוט דוחה את האופן שבו פועל חוק ההגבלים העסקיים", אמר וול, בין השאר. "יש שקוראים לזה 'אנטי-מונופול', אבל במציאות זה פשוט אנטי-עסקי". אחת מהפרקטיקות המרכזיות עליהן מצביע משרד המשפטים היא מערכת היחסים לכאורה בין לייב ניישן לבין חברת Oak View Group המנהלת מספר אצטדיוני ספורט שלרוב משמשים גם להופעות של לייב ניישן. התביעה טוענת כי Oak View Group משמשת כ"פטיש" עבור לייב ניישן, ונמנעת מלהתמודד במכרזים מול החברה על זכויות בלעדיות מול אמנים ואולמות מופעים גדולות. עוד נטען כי לייב ניישן מאיימת על מתחרים פוטנציאליים בשוק קידום האירועים, ויוצרת אקלים שבו בעלי אולמות חוששים להתקשר עם חברות מתחרות לטיקטמאסטר. כמו כן, החברה מואשמת בכך שהיא משתמשת בחוזים ארוכי טווח עם אולמות, אשר מונעים מהם לעבור למערכות כרטיסים זולות וטובות יותר. במקרים מסוימים, נטען כי החברה אף מונעת מאולמות האירועים לעבוד עם מספר חברות כרטיסים במקביל. לא מדובר בפעם הראשונה שלייב ניישן מסתבכת עם רשויות ההגבלים העסקיים. בשנת 2010 אישרה מחלקת המשפטים את המיזוג בין לייב ניישן וטיקטמאסטר בתנאים מסוימים, שאסרו עליה לאיים על אולמות שיבחרו לעבוד עם חברות כרטיסים מתחרות. בשנת 2019 התברר כי החברה הפרה את התנאים הללו, והצו המחייב חודש. התביעה הנוכחית מצטרפת לשורה של צעדים אגרסיביים שנוקט ממשל ביידן נגד ענקיות טכנולוגיה וחברות אחרות בחשד לפרקטיקות מונופוליסטיות הפוגעות בצרכנים האמריקאים. הבית הלבן הביע תמיכה בתביעה, וציין כי הנשיא ביידן "מחויב בתוקף לאכיפה הוגנת ונמרצת של חוקי ההגבלים העסקיים".  

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

ממדאני בנאום לאחר הבחירה (יוטיוב)ממדאני בנאום לאחר הבחירה (יוטיוב)

ממדאני נגד וול סטריט: ראש העיר הנבחר ומלחמתו בבורסה האמריקאית; מה צפוי בהמשך?

כיצד ראש העיר העתידי של ניו יורק מתייחס לבנקים, לבורסה ולעשירים, ומה ניצב מאחורי האידאולוגיה שמאתגרת את הממסד הכלכלי

מנדי הניג |
נושאים בכתבה זוהרן ממדאני

"בעזרת אללה ניצחנו" אמר בנאום הניצחון זוהראן ממדאני שסחף אחריו מהגרים ומיעוטים והבטיח להם ירידה בעלויות, מחירי שכירות ודירות נמוכים יותר ומס לעשירים.  האם הוא מסוכן ליהודים בניו יוק ואיך יראו היחסים עם ישראל? הרחבה: ממדאני וישראל: עמדות חדות נגדנו ושינוי צפוי ביחסים עם הקהילה היהודית.

ממדאני זכה בראשות העיר שנחשבת בירת העולם הפיננסי, סמל הקפיטליזם הגלובלי. הוא בן 34, סוציאליסט דמוקרטי, עלה לשלטון על גבי מסרים תקיפים בחריפותם נגד הבנקים הגדולים, נגד וול סטריט ונגד העשירים ששלטו בעיר במשך עשורים. כמי שנולד בקווינס להורים מהגרים מאוגנדה ומסוריה, הוא מייצג קולות שהיו בשוליים שוליים והפכו למיינסטרים: דור צעיר שמתוסכל מפערי העושר, ממשבר הדיור ומעלויות החיים שמגיעות לשיאים חסרי תקדים. ניצחונו אינו רק ניצחון אישי; הוא אתגר ישיר למערכת הפיננסית בעיר ובארה"ב בכלל. וול סטריט לא תיפגע מחר בבוקר, אבל הקולות נגד בנקאים, עשירים עלולים להביא לסחף של שינוי רדיקלי שיפגע בקפיטליזם ובבורסה שהיא המעוז המוצק והברור ביותר לקפיטליזם.  

הבחירות, שהתנהלו על רקע אינפלציה מתמשכת ומחאות חברתיות, הדגישו את הקרע בין וול סטריט לבין תושבי העיר הרגילים. ממדאני זכה ב-52% מהקולות, בעיקר בקרב מצביעים צעירים, מיעוטים ופועלים, והביס את יריבתו הרפובליקנית שנתמכה על ידי תורמים פיננסיים. כעת, כשהוא עומד להיכנס לתפקיד בינואר , העיניים נשואות אליו: האם יוכל ליישם את חזונו הרדיקלי מבלי להרוס את המנוע הכלכלי שמניע את ניו יורק? השאלה הזו מעוררת דיונים סוערים בקרב אנליסטים, בנקאים ומפקחים רגולטוריים, שרואים בו איום על יציבות השוק.

ביקורת בוטה על העשירים והאליטה הפיננסית

עמדתו כלפי העשירים היא ישירה ובלתי מתפשרת, ומבוססת על ניתוח פערים כלכליים שפילחו את העיר לשניים: רובעי מנהטן המבריקים מול שכונות קווינס ובברוקלין המדממות. בפודקאסט של מגזין Espresso, הוא הצהיר בגאווה: "אני לא חושב שצריך להיות מיליארדרים." הציטוט הזה, שזכה לכותרות בעיתונים גלובליים, אינו סתם סיסמה; הוא ביטוי לאידאולוגיה שמאתגרת את הליבה של הקפיטליזם האמריקאי, הרעיון שהצטברות עושר פרטי ללא גבולות היא מנוע להתקדמות. ממדאני טוען כי בניו יורק, שבה האחוזון העליון העליון מחזיק ב-40% מהעושר, מיליארדרים כמו מייקל בלומברג או סטיבן שוורצמן אינם גיבורים, אלא סמל למערכת שבונה ארמונות על גבם של מיליוני תושבים שמתקשים לשלם שכ"ד.

הביקורת שלו מתמקדת לא רק באנשים, אלא במבנה: הבנקים הגדולים, כמו ג'יי.פי. מורגן וגולדמן סאקס, שמממנים פרויקטי פיתוח עירוניים תוך ניצול זול של כוח עבודה. הוא רואה בהם כוחות ששולטים במדיניות העיר דרך תרומות פוליטיות והשקעות אסטרטגיות, ומקדמים אג'נדה שמעדיפה רווחים על פני רווחה ציבורית. "בעידן של אי-שוויון כזה, עושר מופרז אינו חירות; הוא כבלים על החברה כולה", אמר בראיון ל-Times of India. עמדה זו, ששורשיה באידאולוגיית הסוציאל-דמוקרטיה של ברני סנדרס ואלכסנדריה אוקסיו-קורטז, קוראת תיגר על הנחת היסוד ששוק חופשי יתקן את עצמו. במקום זאת, ממדאני מציע מודל שבו הממשלה העירונית משמשת כמגן, לא כמשרת של האליטות.