"הגיע הזמן לפרק את לייב ניישן" - מה קורה בתחום ההופעות החיות בארה"ב?

"הגיע הזמן לפרק את לייב ניישן"
"התוצאה היא שצרכנים משלמים יותר עמלות, לאמנים יש פחות הזדמנויות להופיע, מפיקים קטנים נדחקים החוצה ולבמות יש פחות אפשרויות אמיתיות לשירותי כרטיסים", אמר התובע הכללי האמריקאי מריק גארלנד בהצהרה שבה הודיע על התביעה. "הגיע הזמן לפרק את לייב ניישן". "למשך זמן רב מדי, לייב ניישן וטיקטמאסטר ניהלו בצורה לא הוגנת ובלתי חוקית את עולם האירועים החיים, תוך ניצול לרעה של הדומיננטיות שלהן כדי לגבות מחירים מופרזים מהצרכנים, להפעיל לחץ על אולמות ולצמצם את היצע האמנים", אמרה התובעת הכללית של מדינת ניו יורק, לטיטה ג'יימס, בהצהרה. "כשחברות כמו לייב ניישן שולטות בכל היבט של אירוע, זה מוביל לתוצאות רעות - חובבי ההופעות וחובבי הספורט סובלים ונאלצים לשלם יותר. כולם מסכימים, לייב ניישן וטיקטמאסטר הן הבעיה, והגיע הזמן לעידן חדש". התביעה שהוגשה מגיעה אחרי חקירה שנמשכה למעלה משנתיים נגד החברה, שנמצאת תחת ביקורת ציבורית גוברת מאז סוף 2022, בעקבות הפיאסקו במכירת הכרטיסים המוקדמת לסיבוב ההופעות של טיילור סוויפט. אתר טיקטמאסטר קרס אחרי המכירה המוקדמת כאשר החברה ייחסה את התקלה לעובדה ש"השרתים שלה לא הצליחו להתמודד עם העומסים", מה שהשאיר את רוב הכרטיסים להופעה לא מכורים ללא שום פיצוי לסוויפט. טיקטמאסטר, ששולטת ביותר מ-70% מהשוק לכרטיסים ואירועים חיים, קרסה ביום הראשון של המכירה, והותירה מיליוני מעריצים מאוכזבים או מחפשים כרטיסים במחירים גבוהים יותר בשוק המשני. התביעה של משרד המשפטים האמריקאי מאשימה את לייב ניישן בניסיון להרחיק מתחרים מהשוק. מסמכי בית המשפט מתארים אותו כ"מודל עסקי המחזק את עצמו ולוכד עמלות והכנסות מחובבי הופעות ונותני חסות, משתמש בהכנסות אלה כדי לכבול אמנים לחוזי קידום בלעדיים, ולאחר מכן משתמש במאגר התוכן החי החזק שלו כדי לחתום עם אולמות על חוזי כרטיסים בלעדיים לטווח ארוך, ובכך מתחיל את המחזור מחדש".
המשקל של טיקטמאסטר על התוצאות
לפי דוחות החברה לשנת 2023, לייב ניישן הכניסה בכל השנה 5.84 מיליארד דולר, כאשר כ-12% מהסכום הזה הגיע כעמלות ממכירת כרטיסים, אבל זה לא מספר את התמונה המלאה לגבי המשקל האדיר של טיקטמאסטר להכנסות של לייב ניישן. 83% מההכנסות של לייב ניישן מגיעות מסעיף שנקרא "הופעות". הכנסות מהופעות כוללות הכנסות מדוכני המזון במתחם ההופעה, דוכני המרצ'נדייז והמזכרות והכנסות מההפקה. אבל כאמור, טיקטמאסטר שבבעלות לייב ניישן חולשת על 70% מהשוק, משמע לייב ניישן יש יתרון לא הוגן בכל הנוגע לשיווק ומכירת הכרטיסיפ להופעות שלהן, כאשר לחברות הפקה אחרות אין גישה לאתר מכירת הכרטיסים שלה והם נאלצים להסתפק באתרים פחות פופולאריים."זה אבסורד לטעון שאנחנו מונופול"
לייב ניישן פרסמה הודעה בעקבות התביעה, וציינה בין השאר כי "זה אבסורדי לטעון שלייב ניישן וטיקטמאסטר מחזיקות בכוח מונופוליסטי". דן וול, סגן נשיא בכיר לעניינים תאגידיים ורגולטוריים בחברה אמר כי התביעה "מאשימה מפיקים וחברות כרטיסים - שאף אחת מהן לא שולטת במחיר הכרטיסים - במחירים הגבוהים". "היא מתעלמת מכל מה שבאמת אחראי למחירים הגבוהים יותר, החל מעלויות הפקה גבוהות ועד לפופולריות של האמנים, ועד לקניית כרטיסים מקוונת 24/7 בשוק האפור שחושפת את הנכונות של הציבור לשלם הרבה יותר מעלות הכרטיסים הראשוניות. היא מאשימה את לייב ניישן וטיקטמאסטר בעמלות שירות גבוהות, אך מתעלמת מכך שטיקטמאסטר שומרת רק על חלק צנוע מהעמלות הללו. למעשה, מכירת מוקדמת של כרטיסים היא אחת משיטות ההפצה הדיגיטלית הזולות ביותר". "המאפיין המובהק של מונופול הוא רווחי מונופול שנובעים מתמחור מונופוליסטי. לייב ניישן בשום פנים ואופן לא מתאימה לפרופיל הזה. עמלות השירות בטיקטמאסטר אינן גבוהות יותר מבכל מקום אחר, ולעתים קרובות נמוכות יותר. ואפילו תוך התחשבות בחסויות, עסק פרסום שעוזר להוריד את מחירי הכרטיסים, שולי הרווח הנקי הכוללים של החברה נמצאים בקצה התחתון של חברות ה-S&P 500 הרווחיות", אמר וול. "ברור גם שאנחנו קורבן נוסף של ההחלטה של הממשל הנוכחי להעביר את אכיפת ההגבלים העסקיים לדחף פופוליסטי שפשוט דוחה את האופן שבו פועל חוק ההגבלים העסקיים", אמר וול, בין השאר. "יש שקוראים לזה 'אנטי-מונופול', אבל במציאות זה פשוט אנטי-עסקי". אחת מהפרקטיקות המרכזיות עליהן מצביע משרד המשפטים היא מערכת היחסים לכאורה בין לייב ניישן לבין חברת Oak View Group המנהלת מספר אצטדיוני ספורט שלרוב משמשים גם להופעות של לייב ניישן. התביעה טוענת כי Oak View Group משמשת כ"פטיש" עבור לייב ניישן, ונמנעת מלהתמודד במכרזים מול החברה על זכויות בלעדיות מול אמנים ואולמות מופעים גדולות. עוד נטען כי לייב ניישן מאיימת על מתחרים פוטנציאליים בשוק קידום האירועים, ויוצרת אקלים שבו בעלי אולמות חוששים להתקשר עם חברות מתחרות לטיקטמאסטר. כמו כן, החברה מואשמת בכך שהיא משתמשת בחוזים ארוכי טווח עם אולמות, אשר מונעים מהם לעבור למערכות כרטיסים זולות וטובות יותר. במקרים מסוימים, נטען כי החברה אף מונעת מאולמות האירועים לעבוד עם מספר חברות כרטיסים במקביל. לא מדובר בפעם הראשונה שלייב ניישן מסתבכת עם רשויות ההגבלים העסקיים. בשנת 2010 אישרה מחלקת המשפטים את המיזוג בין לייב ניישן וטיקטמאסטר בתנאים מסוימים, שאסרו עליה לאיים על אולמות שיבחרו לעבוד עם חברות כרטיסים מתחרות. בשנת 2019 התברר כי החברה הפרה את התנאים הללו, והצו המחייב חודש. התביעה הנוכחית מצטרפת לשורה של צעדים אגרסיביים שנוקט ממשל ביידן נגד ענקיות טכנולוגיה וחברות אחרות בחשד לפרקטיקות מונופוליסטיות הפוגעות בצרכנים האמריקאים. הבית הלבן הביע תמיכה בתביעה, וציין כי הנשיא ביידן "מחויב בתוקף לאכיפה הוגנת ונמרצת של חוקי ההגבלים העסקיים".
פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

ג׳ון קפלן: "אנחנו בתחילתו של עשור מעניין מאוד לפיוניר"
כשפנו אליו לנהל את פיוניר ״לקח לי 90 שניות לענות כן״ - מנכ״ל פיוניר לציון 20 שנה לחברת הפינטק - מדבר על התעשייה, על סטרייפ, Wise ומה שיש רק לפיוניר שלאחרים אין, מה הם עושים מול הורדת ריבית ואיך הוא מתכנן להוביל את פיוניר לעשור הבא שלה
בשביל שוק הפינטק גיל 20 זה כמו 200 לחברת תרופות. פיוניר חוגגת השנה 20, שני עשורים אותן היא לא רק צלחה או שרדה, אלא גם ממש הובילה ובלטה בתעשיית הפינטק. החברה שהוקמה ב-2005 בישראל על ידי יובל טל ובן יניב צ'צ'יק עברה לא מעט ציוני דרך כשהיא מתאימה את עצמה לצרכים הדינמיים בשוק.
למי שלא מכיר, פיוניר מאפשרת לעסקים קטנים עד בינוניים להתנהל מול לקוחות, עובדים וספקים מכל העולם. הדגש כאן הוא על פריצת-גבולות כי עם פיוניר תוכלו להעסיק מפתח בפקיסטן ולשלוח לו כסף, או לשלם משכורת למעצב ממלזיה. הבנתם את הקונספט - אין הגבלות של מערכת בנקאית מיושנת, הכל זורם והכסף זמין בצד השני של העולם בתוך שניות.
אבל פיוניר היא הרבה יותר מזה. היא נותנת לעסקים סל שלם של כלים החל מחשבונות שמקבלים את כל סוגי המט״ח, שירותי המרה ותשלומים לנותני שירות ועובדים ברחבי העולם, וגם פתרונות מימוניים שעוזרים לעסקים קטנים לגשר על המלאי עד שהלקוח ישלם (שוטף + 90 זו לא רק תרבות ישראלית, מסתבר). למי שיש חנות באמזון או מי שהוא פרילנסר בפייבר, פיוניר היא כמו חשבון בנק אבל גלובלי, בלי חסמים בירוקרטיים, וכזה שבאמת תומך בהתרחבות ובהתנהלות מעבר לים.
מעניין לציין שבמקור פיוניר התחילה כפתרון תשלום בשביל צעירים שהשתתפו בתכנית "תגלית" כדי שיוכלו לקבל כספים בצורה קלה יותר מחו״ל אבל מאז אותה תקופה היא צמחה והפכה לענקית פינטק בינלאומית שמספקת שירותים ליותר משני מיליון לקוחות בלמעלה מ-190 מדינות וטריטוריות. למרות שהיא פרשה כנפיים, מרכז הפיתוח שלה שהוא הגדול מבין המרכזים האחרים, נמצא בפתח תקווה הגדול ובו מפתחים את המיקוד העסקי הבא של החברה כמו - טכנולוגיות שמתבססות על בלוקצ’יין (קריפטו), כלים של בינה מלאכותית, אוטומציות תשלומים ועוד.
- פיוניר: הכנסות של 261 מיליון דולר ברבעון השני - גידול של 9%
- התפקיד החדש של ברק עילם אחרי נייס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל לצד ההצלחות, האתגרים לא קטנים. פיוניר פועלת בשוק רווי מתחרים, שבו שמות כמו Wise, Airwallex, Adyen, Stripe ו-dLocal מציעים מוצרים דומים ולפעמים גם יותר בזול, טכנולוגיות וממשקים שלא מפסיקים להתפתח. פיוניר צריכה כל הזמן להמשיך ולשכנע את העסקים הקטנים והבינוניים שהיא נותנת את ההצעת ערך הכי טובה.