אורן הולצמן
צילום: איל מקיאג

איל מקיאג בדרך לוול סטריט - האם שווי של 2 מיליארד דולר הוא הגיוני?

אורן הולצמן רכש את פעילות החברה לפני עשר שנים ב-11 מיליון שקל; חברת לואי ויטון היא בעלת מניות מרכזית; ההכנסות המוערכות בשנה - 500 מיליון דולר
דור עצמון | (4)

אודיטי הישראלית, החברה האם של איל מקיאג' ושל Spoiled Child - מתכוונת לבצע הנפקה בנאסד"ק, שם תיסחר תחת הסימון ODD. החברה שנוסדה לפני 5 שנים מתמחה בתחום הביוטי והטיפוח כשהיא משתמשת בבינה מלאכותית כדי לספק המלצות ללקוחות ועיקר פעילותה מתרכז באיל מקיאג' שלפני עשור  הגיעה לפשיטת רגל ונרכשה על ידי אורן הולצמן בתמורה ל-11 מיליון שקל. 

 

איל מקיאג' - כל הדרך מ-11 מיליון שקל ל-2 מיליארד דולר

הקפיצה בשווי היתה פנומנלית והתחזקה בשנים האחרונות במקביל לכניסה לשוק האמריקאי ולצד הרחבת שירותים ופתרונות אונליין. הולצמן שמנהל את החברה הבת איל מקיאג' מכר לפני מספר חודשים יחד עם זרוע ההשקעות של לואי ויטון, 7% ממניות איל מקיאג' בתמורה ל-100 מיליון דולר, משמע לפי שווי של כ-1.4 מיליארד דולר. הרוכשות הן קרן ההשקעות של מייקל דל וקרנות נוספות. הקרנות האלו לא יסתפקו בהנפקה לפי שווי העסקה, כך שנראה שהנפקה תהיה בשווי של לפחות 1.7-1.8 מיליארד דולר, וכנראה באזור ה-2 מיליארד דולר.

בעל המניות העיקרי בחברה הוא עדיין הולצמן שמחזיק ב-51% מהחברה, לואי ויטון מחזיקה כ-30%, קרן ההשקעות של פרנקלין טמפלטון, והקרנות החדשות שנכנסו מחזיקים ביתר המניות.

הכנסות של הקבוצה מסתכמות בכ-500 מיליון דולר כשרוב ההכנסות הן דרך מותג האונליין של החברה בארה"ב. לחברה יש כ-300 עובדים, מהם עובדי טכנולוגיה רבים כשהמסר לשוק וללקוחות הוא טיפוח אישי שמותאם דרך מערכות של בינה מלאכותית.

    

שוק ההנפקות האמריקאי עדיין קפוא, אך העליות בחודשים האחרונים, מחזירים את השוק לחיים. יש התעוררות ובעיקר כוונות של חברות לצאת לשוק, כשלפני כשבוע הונפקה רשת המסעדות הים תיכוניות Cava שזינקה פי 2 ביום המסחר הראשון לשווי של 5 מיליארד דולר.

הפתרון של איל מקיאג'

איך זה שהחברה שהיתה כבר כמעט בקבר חזרה לעצמה ומובילה את תחום הביוטי אונליין בארה"ב? היזם אורן הולצמן אמר בראיונות קודמים כי בתחילת הדרך הוא ואחותו, שותפתו - שירן הולצמן, התמקדו בשיפור הפעילות בארץ, במקביל להרחבת סניפים. בהמשך הם רכשו את המותג גם לפעילות בינלאומית.  איל מקיאג' הוא מותג ותיק שהוקם בארה"ב בתחילת שנות השבעים על ידי המאפרת אילנה הרכבי. בשנות התשעים ייבאו אותו לישראל חנוך רידר ואשתו המאפרת גלית ורטהיים, שחברו לאופק קאירי וזוגתו הדוגמנית שלי גפני. 

קריאי וגפני עזבו את החברה בתחילת שנות האלפיים, אך בהדרגה הרשת נחלשה, עד שהגיעה לכינוס נכסים ב-2013.   אחרי שהאחים הולצמן התחזקו בשוק המקומי, הם השתמשו ברכישת המותג הבינלאומי לכניסה לארה"ב. לצורך כך הם נזקקו לשותף גדול וכאן הגיע החיבור עם לואי ויטון - קרן ההשקעות של חברת המותגים היוקרתיים רכשה 35% מהחברה לפי שווי של 95 מיליון דולר.

את הכסף החברה ניצלה לפרסום מאסיבי וכך היא הגיעה ללקוחות והאיצה את המכירות בשוק האמריקאי. היתרון שלה לעומת המתחרות הוא היכולת דרך שאלון להתאים ללקוחה את המוצרים שמתאימים לה. 

קיראו עוד ב"גלובל"

שירות נוסף שמספקת החברה הוא אלגוריתמים שמתאים לכל משתמשת את מוצרי המייקאפ שנכונים ומתאימים לה וזה בהתבסס על מידע שנאסף מכמות גדולה מאוד של משתמשות. 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    כוכב (ל"ת)
    מכיר מקרוב 24/06/2023 23:41
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הגיוני 24/06/2023 15:11
    הגב לתגובה זו
    E.L.F
  • 2.
    למה? 24/06/2023 15:09
    הגב לתגובה זו
    על מה שבאמת לא מומלץ ולגרום למשקיע התמים שוב הפסד,לפחות ציינו שהסיכון בשמיים
  • 1.
    עוד חברת פח אשפה בדרך לבורסת פח אשפה (ל"ת)
    ברבור שחור 24/06/2023 11:16
    הגב לתגובה זו
טראמפ האיחוד האירופיטראמפ האיחוד האירופי

מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות

ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית

רן קידר |

המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. 

בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.

וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה. 

איום גלוי בצעדי תגמול 

בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.

באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.

קנאביס
צילום: אתר FREEPIC

מחכים לטראמפ: מניות הקנאביס מזנקות על רקע ציפייה להקלה רגולטורית

השווקים מתמחרים שינוי בסיווג הקנאביס בארה״ב והרחבת הגישה למוצרי CBD, אף שלא מדובר בלגליזציה מלאה והחלטה רשמית טרם התקבלה, המניות מזנקות

אדיר בן עמי |

מניות חברות הקנאביס רושמות עליות חדות, על רקע הערכות גוברות בשוק כי נשיא ארה״ב דונלד טראמפ צפוי לחתום על צו נשיאותי שיקל על הרגולציה הפדרלית בתחום. הציפייה למהלך רגולטורי משמעותי החזירה עניין לענף שסובל מזה שנים מחוסר ודאות ומחסמים חוקיים רחבים.


בלב ההתפתחויות עומדת האפשרות לשינוי סיווג הקנאביס בדין הפדרלי בארה״ב, צעד שעשוי להיחשב למשמעותי ביותר מאז חקיקת חוקי הסמים של תחילת שנות ה־70. שינוי כזה עשוי להשפיע באופן עמוק על אופן הפעילות של חברות הקנאביס, על נגישותן למימון ועל מבנה העלויות שלהן. לפי הדיווחים, טראמפ שוקל להעביר את הקנאביס מקטגוריית Schedule I, הכוללת חומרים הנחשבים למסוכנים וללא שימוש רפואי מוכר, לקטגוריית Schedule III, המיועדת לחומרים בעלי סיכון נמוך יותר להתמכרות והשפעה רפואית מוכרת חלקית.


עדיין לא לגילזציה מלאה

המשמעות המעשית של סיווג מחדש אינה לגליזציה מלאה של קנאביס ברמה הפדרלית. עם זאת, מדובר בהקלה רגולטורית שעשויה לצמצם מגבלות מיסוי, להסיר חסמים משפטיים ולאפשר לחברות לפעול בתנאים עסקיים נוחים יותר מבעבר. בענף מעריכים כי מעבר ל־Schedule III עשוי להוביל להפחתה משמעותית בנטל המס, לאפשר הרחבת פעילות מחקר ופיתוח, לקדם פיתוח תרופות מבוססות קנאביס ולהקל על גיוסי הון מצד גופים מוסדיים שנמנעו עד כה מהשקעה בתחום.


השווקים הגיבו במהירות לציפיות. מניות של חברות קנאביס הנסחרות בארה״ב, ובהן טילריי Tilray 11.66%  , SNDL Sundial Growers 9.66%   וקנופי גרות’ Canopy Growth 19.27%  , מזנקות עד 19%, קרן הסל AdvisorShares Pure US Cannabis עולה ב-5%. 


מבוגרים יקבלו גישה למוצרי CBD?

לפי דיווחים בתקשורת האמריקאית, בלוח הזמנים של הנשיא מופיעה חתימה על צו נשיאותי, כאשר גורמים בבית הלבן ציינו כי הצו נוגע ישירות לסוגיית סיווג הקנאביס. עם זאת, הבית הלבן נמנע מאישור רשמי של הפרטים, וציין כי טרם התקבלה החלטה סופית. חוסר הבהירות הזה לא מנע מהמשקיעים להקדים ולתמחר תרחיש של הקלה רגולטורית משמעותית. במקביל, דווח כי הממשל שוקל להפעיל תוכנית פיילוט במסגרת Medicare, שתאפשר לחלק מהאוכלוסייה המבוגרת גישה למוצרי CBD. מהלך כזה עשוי להרחיב את הביקוש החוקי ולהעניק לגיטימציה נוספת לשימוש רפואי במוצרים מבוססי קנאביס.