אורן הולצמן
צילום: איל מקיאג

איל מקיאג בדרך לוול סטריט - האם שווי של 2 מיליארד דולר הוא הגיוני?

אורן הולצמן רכש את פעילות החברה לפני עשר שנים ב-11 מיליון שקל; חברת לואי ויטון היא בעלת מניות מרכזית; ההכנסות המוערכות בשנה - 500 מיליון דולר
דור עצמון | (4)

אודיטי הישראלית, החברה האם של איל מקיאג' ושל Spoiled Child - מתכוונת לבצע הנפקה בנאסד"ק, שם תיסחר תחת הסימון ODD. החברה שנוסדה לפני 5 שנים מתמחה בתחום הביוטי והטיפוח כשהיא משתמשת בבינה מלאכותית כדי לספק המלצות ללקוחות ועיקר פעילותה מתרכז באיל מקיאג' שלפני עשור  הגיעה לפשיטת רגל ונרכשה על ידי אורן הולצמן בתמורה ל-11 מיליון שקל. 

 

איל מקיאג' - כל הדרך מ-11 מיליון שקל ל-2 מיליארד דולר

הקפיצה בשווי היתה פנומנלית והתחזקה בשנים האחרונות במקביל לכניסה לשוק האמריקאי ולצד הרחבת שירותים ופתרונות אונליין. הולצמן שמנהל את החברה הבת איל מקיאג' מכר לפני מספר חודשים יחד עם זרוע ההשקעות של לואי ויטון, 7% ממניות איל מקיאג' בתמורה ל-100 מיליון דולר, משמע לפי שווי של כ-1.4 מיליארד דולר. הרוכשות הן קרן ההשקעות של מייקל דל וקרנות נוספות. הקרנות האלו לא יסתפקו בהנפקה לפי שווי העסקה, כך שנראה שהנפקה תהיה בשווי של לפחות 1.7-1.8 מיליארד דולר, וכנראה באזור ה-2 מיליארד דולר.

בעל המניות העיקרי בחברה הוא עדיין הולצמן שמחזיק ב-51% מהחברה, לואי ויטון מחזיקה כ-30%, קרן ההשקעות של פרנקלין טמפלטון, והקרנות החדשות שנכנסו מחזיקים ביתר המניות.

הכנסות של הקבוצה מסתכמות בכ-500 מיליון דולר כשרוב ההכנסות הן דרך מותג האונליין של החברה בארה"ב. לחברה יש כ-300 עובדים, מהם עובדי טכנולוגיה רבים כשהמסר לשוק וללקוחות הוא טיפוח אישי שמותאם דרך מערכות של בינה מלאכותית.

    

שוק ההנפקות האמריקאי עדיין קפוא, אך העליות בחודשים האחרונים, מחזירים את השוק לחיים. יש התעוררות ובעיקר כוונות של חברות לצאת לשוק, כשלפני כשבוע הונפקה רשת המסעדות הים תיכוניות Cava שזינקה פי 2 ביום המסחר הראשון לשווי של 5 מיליארד דולר.

הפתרון של איל מקיאג'

איך זה שהחברה שהיתה כבר כמעט בקבר חזרה לעצמה ומובילה את תחום הביוטי אונליין בארה"ב? היזם אורן הולצמן אמר בראיונות קודמים כי בתחילת הדרך הוא ואחותו, שותפתו - שירן הולצמן, התמקדו בשיפור הפעילות בארץ, במקביל להרחבת סניפים. בהמשך הם רכשו את המותג גם לפעילות בינלאומית.  איל מקיאג' הוא מותג ותיק שהוקם בארה"ב בתחילת שנות השבעים על ידי המאפרת אילנה הרכבי. בשנות התשעים ייבאו אותו לישראל חנוך רידר ואשתו המאפרת גלית ורטהיים, שחברו לאופק קאירי וזוגתו הדוגמנית שלי גפני. 

קריאי וגפני עזבו את החברה בתחילת שנות האלפיים, אך בהדרגה הרשת נחלשה, עד שהגיעה לכינוס נכסים ב-2013.   אחרי שהאחים הולצמן התחזקו בשוק המקומי, הם השתמשו ברכישת המותג הבינלאומי לכניסה לארה"ב. לצורך כך הם נזקקו לשותף גדול וכאן הגיע החיבור עם לואי ויטון - קרן ההשקעות של חברת המותגים היוקרתיים רכשה 35% מהחברה לפי שווי של 95 מיליון דולר.

את הכסף החברה ניצלה לפרסום מאסיבי וכך היא הגיעה ללקוחות והאיצה את המכירות בשוק האמריקאי. היתרון שלה לעומת המתחרות הוא היכולת דרך שאלון להתאים ללקוחה את המוצרים שמתאימים לה. 

קיראו עוד ב"גלובל"

שירות נוסף שמספקת החברה הוא אלגוריתמים שמתאים לכל משתמשת את מוצרי המייקאפ שנכונים ומתאימים לה וזה בהתבסס על מידע שנאסף מכמות גדולה מאוד של משתמשות. 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    כוכב (ל"ת)
    מכיר מקרוב 24/06/2023 23:41
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הגיוני 24/06/2023 15:11
    הגב לתגובה זו
    E.L.F
  • 2.
    למה? 24/06/2023 15:09
    הגב לתגובה זו
    על מה שבאמת לא מומלץ ולגרום למשקיע התמים שוב הפסד,לפחות ציינו שהסיכון בשמיים
  • 1.
    עוד חברת פח אשפה בדרך לבורסת פח אשפה (ל"ת)
    ברבור שחור 24/06/2023 11:16
    הגב לתגובה זו
נאסדק
צילום: טוויטר

מסחר סביב השעון - נאסד"ק מבקשת לאפשר מסחר 23 שעות ביממה

הבורסה הגישה בקשה ל-SEC; ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה נאסד"ק

נאסד"ק, הבורסה השנייה בגודלה בארה"ב עם שווי שוק של כ-37 טריליון דולר, הגישה בקשה רשמית לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) להרחבת שעות המסחר במניות ומוצרי מסחר סחירים ל-23 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. ההצעה כוללת מקטע יומי מ-4:00 עד 20:00 שעון ניו יורק, הפסקה של שעה, ומקטע לילי מ-21:00 עד 4:00. כיום המסחר הרציף נמשך 6.5 שעות (9:30-16:00), עם שעות מוקדמות ומאוחרות שמסכמות כ-16 שעות פעילות כוללת. ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026, בכפוף לאישור רגולטורי ותיאום תשתיות.


בזמן שהבורסה אצלנו משנה את ימי המסחר מראשון לשישי ומאבדת את היתרון הגדול שלה - מסחר בימים שאין במקומות אחרים, השאיפה של הבורסות האחרות בעולם היא להרחיב את המסחר ככל שניתן. במילים אחרות, הבורסה בת"א לקראת שינוי גדול בימי המסחר כשהרכבת כבר מזמן יצאה מהתחנה והכוונה בוול סטריט לאפשר מסחר רציף כמעט 24 שעות ביממה. 


מסחר מסביב לשעון

המהלך משקף ביקוש גובר ממשקיעים גלובליים. שוק המניות האמריקאי מהווה כשני שלישים משווי החברות הרשומות בעולם, והחזקות זרות במניות אמריקאיות הגיעו ל-17 טריליון דולר בשנה האחרונה. משקיעים באסיה ובאירופה דורשים גישה מיידית להתפתחויות מאקרו-כלכליות, דוחות רווחים ואירועים גיאופוליטיים שמתרחשים מחוץ לשעות המסורתיות. פלטפורמות כמו רובינהוד ואינטראקטיב ברוקרס כבר מאפשרות מסחר מורחב דרך זירות אלטרנטיביות (ATS), וחלקן, כמו Blue Ocean, פועלות 24/7.

במקביל, NYSE Arca קיבלה אישור ל-22 שעות מסחר (1:30-23:30), אך טרם הפעילה אותו. גוף הסליקה DTCC מתכנן מעבר לסליקה רציפה 24 שעות ביממה החל מיוני 2026, כדי לתמוך בעסקאות מורחבות ולצמצם סיכוני נגד.

עבור משקיעים פרטיים, ההארכה מגבירה נגישות ומאפשרת תגובה מהירה לחדשות, במיוחד באזורי זמן מרוחקים. כיום רוב הפעילות בשעות המורחבות מגיעה ממשקיעים פרטיים, שנהנים מגמישות גבוהה יותר מבעבר. עם זאת, נזילות נמוכה בשעות הלילה עלולה להוביל לספרדים רחבים יותר ולתנועות מחירים חדות על נפח נמוך.

קוראוויבקוראוויב

המשקיעים מאבדים סבלנות: קורוויב נאבקת להוכיח שהיא יכולה להרוויח

לאחר זינוק חד מאז ההנפקה, המניה נסוגה על רקע עלויות הקמה גבוהות, חוב משמעותי והמתנה להוכחה שהשקעות בתשתיות מתורגמות לשורה התחתונה

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה CoreWeave

מניית קורוויב CoreWeave -5.46%  , אחת ההנפקות המדוברות של השנה בתחום תשתיות הבינה המלאכותית, נמצאת בתקופה מאתגרת. לאחר מהלך עליות מהיר בחודשים הראשונים למסחר, איבדה המניה חלק ניכר מערכה, כאשר המשקיעים מתמקדים פחות בפוטנציאל ויותר ביכולת של החברה לייצר רווח נקי.

החברה הונפקה במרץ במחיר של 40 דולר למניה, על רקע מעבר אסטרטגי מפעילות כריית קריפטו לתחום תשתיות מחשוב ייעודיות ל-AI. המודל של קורוויב מבוסס על הקמה ותפעול של מרכזי נתונים עתירי שבבים והשכרת כוח מחשוב לגופים הזקוקים לעיבוד בקנה מידה חריג. בתחילת הדרך, השוק קיבל את הסיפור בהתלהבות. הביקוש לכוח מחשוב עבור מודלים של בינה מלאכותית זינק, והמשקיעים העריכו כי פערי ההיצע יאפשרו לחברות כמו קורוויב לצמוח במהירות. בתוך חודשים ספורים זינקה המניה לשווי שוק חריג בשביל חברה צעירה.


השינוי בסנטימנט

במחצית השנייה של השנה חל שינוי חד בסנטימנט. העלויות הגבוהות הכרוכות בהקמת מרכזי נתונים, עיכובים בפרויקטים והחשש מהיקף המימון הנדרש החלו להכביד על המניה. הירידות האחרונות משקפות שינוי רחב יותר בגישת השוק כלפי חברות AI עתירות השקעה. אחת הנקודות המרכזיות שמטרידות את המשקיעים היא מבנה החוב של החברה, כאשר קורוויב נשענת על מימון משמעותי כדי להרחיב את קיבולת הענן שלה, והיקף החוב שצברה מחדד את הרגישות שלה לעלויות ריבית ולשינויים בתנאי השוק.


גם בצד התפעולי נרשמו קשיים, לאחר שהחברה הקימה מרכזי נתונים בקצב מהיר וחשפה את עצמה לאתגרים לוגיסטיים ותפעוליים, כולל תלות בשרשראות אספקה מורכבות ובתנאי מזג אוויר. עיכובים בפרויקטים מסוימים פגעו באמון המשקיעים ביכולת החברה לעמוד ביעדים.

קורוויב מדגישה כי היא פועלת בשיטה שמרנית יחסית, שלפיה השקעות מתבצעות רק כאשר קיימים חוזים מחייבים מצד לקוחות. עם זאת, בשוק ההון קיימת הבחנה ברורה בין רווחיות תפעולית לבין רווח נקי, והפער ביניהן ממשיך לעורר סימני שאלה.