איל מקיאג בדרך לוול סטריט - האם שווי של 2 מיליארד דולר הוא הגיוני?
אודיטי הישראלית, החברה האם של איל מקיאג' ושל Spoiled Child - מתכוונת לבצע הנפקה בנאסד"ק, שם תיסחר תחת הסימון ODD. החברה שנוסדה לפני 5 שנים מתמחה בתחום הביוטי והטיפוח כשהיא משתמשת בבינה מלאכותית כדי לספק המלצות ללקוחות ועיקר פעילותה מתרכז באיל מקיאג' שלפני עשור הגיעה לפשיטת רגל ונרכשה על ידי אורן הולצמן בתמורה ל-11 מיליון שקל.
איל מקיאג' - כל הדרך מ-11 מיליון שקל ל-2 מיליארד דולר
הקפיצה בשווי היתה פנומנלית והתחזקה בשנים האחרונות במקביל לכניסה לשוק האמריקאי ולצד הרחבת שירותים ופתרונות אונליין. הולצמן שמנהל את החברה הבת איל מקיאג' מכר לפני מספר חודשים יחד עם זרוע ההשקעות של לואי ויטון, 7% ממניות איל מקיאג' בתמורה ל-100 מיליון דולר, משמע לפי שווי של כ-1.4 מיליארד דולר. הרוכשות הן קרן ההשקעות של מייקל דל וקרנות נוספות. הקרנות האלו לא יסתפקו בהנפקה לפי שווי העסקה, כך שנראה שהנפקה תהיה בשווי של לפחות 1.7-1.8 מיליארד דולר, וכנראה באזור ה-2 מיליארד דולר.
בעל המניות העיקרי בחברה הוא עדיין הולצמן שמחזיק ב-51% מהחברה, לואי ויטון מחזיקה כ-30%, קרן ההשקעות של פרנקלין טמפלטון, והקרנות החדשות שנכנסו מחזיקים ביתר המניות.
הכנסות של הקבוצה מסתכמות בכ-500 מיליון דולר כשרוב ההכנסות הן דרך מותג האונליין של החברה בארה"ב. לחברה יש כ-300 עובדים, מהם עובדי טכנולוגיה רבים כשהמסר לשוק וללקוחות הוא טיפוח אישי שמותאם דרך מערכות של בינה מלאכותית.
- אודיטי עקפה את הציפיות, העלתה תחזית - וזינקה 23%
- בריבית 0 - אודיטי מגייסת 525 מיליון דולר אחרי הזינוק במניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק ההנפקות האמריקאי עדיין קפוא, אך העליות בחודשים האחרונים, מחזירים את השוק לחיים. יש התעוררות ובעיקר כוונות של חברות לצאת לשוק, כשלפני כשבוע הונפקה רשת המסעדות הים תיכוניות Cava שזינקה פי 2 ביום המסחר הראשון לשווי של 5 מיליארד דולר.
הפתרון של איל מקיאג'
איך זה שהחברה שהיתה כבר כמעט בקבר חזרה לעצמה ומובילה את תחום הביוטי אונליין בארה"ב? היזם אורן הולצמן אמר בראיונות קודמים כי בתחילת הדרך הוא ואחותו, שותפתו - שירן הולצמן, התמקדו בשיפור הפעילות בארץ, במקביל להרחבת סניפים. בהמשך הם רכשו את המותג גם לפעילות בינלאומית. איל מקיאג' הוא מותג ותיק שהוקם בארה"ב בתחילת שנות השבעים על ידי המאפרת אילנה הרכבי. בשנות התשעים ייבאו אותו לישראל חנוך רידר ואשתו המאפרת גלית ורטהיים, שחברו לאופק קאירי וזוגתו הדוגמנית שלי גפני.
קריאי וגפני עזבו את החברה בתחילת שנות האלפיים, אך בהדרגה הרשת נחלשה, עד שהגיעה לכינוס נכסים ב-2013. אחרי שהאחים הולצמן התחזקו בשוק המקומי, הם השתמשו ברכישת המותג הבינלאומי לכניסה לארה"ב. לצורך כך הם נזקקו לשותף גדול וכאן הגיע החיבור עם לואי ויטון - קרן ההשקעות של חברת המותגים היוקרתיים רכשה 35% מהחברה לפי שווי של 95 מיליון דולר.
את הכסף החברה ניצלה לפרסום מאסיבי וכך היא הגיעה ללקוחות והאיצה את המכירות בשוק האמריקאי. היתרון שלה לעומת המתחרות הוא היכולת דרך שאלון להתאים ללקוחה את המוצרים שמתאימים לה.
- המנכ"לים ממשיכים להשקיע ב-AI, למרות שהתשואה עדיין מאכזבת
- קרב המכונות: סין בונה מתחת לרדאר את לב תעשיית השבבים; האם הסנקציות עובדות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
שירות נוסף שמספקת החברה הוא אלגוריתמים שמתאים לכל משתמשת את מוצרי המייקאפ שנכונים ומתאימים לה וזה בהתבסס על מידע שנאסף מכמות גדולה מאוד של משתמשות.
- 4.כוכב (ל"ת)מכיר מקרוב 24/06/2023 23:41הגב לתגובה זו
- 3.הגיוני 24/06/2023 15:11הגב לתגובה זוE.L.F
- 2.למה? 24/06/2023 15:09הגב לתגובה זועל מה שבאמת לא מומלץ ולגרום למשקיע התמים שוב הפסד,לפחות ציינו שהסיכון בשמיים
- 1.עוד חברת פח אשפה בדרך לבורסת פח אשפה (ל"ת)ברבור שחור 24/06/2023 11:16הגב לתגובה זו
טראמפ האיחוד האירופימאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית
המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות.
בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.
וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה.
איום גלוי בצעדי תגמול
בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד
חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- הצרכן האמריקאי מתפצל לשניים: העשירים ממשיכים להוציא והאחרים סופרים כל דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה
נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.
AI שעון חול (גרוק)המנכ"לים ממשיכים להשקיע ב-AI, למרות שהתשואה עדיין מאכזבת
למרות שהרוב המכריע של פרוייקטים של AI אינם מתנהלים תחת מודל רווחי ולא מציגים החזר השקעה ברור, להנהלות של החברות הגדולות בעולם אין שום כונה להאט. נהפוכו, על פי סקרים, 68% מהמנכ"לים מתכננים להגדיל את ההשקעה ב-AI גם בשנת 2026, וזאת לאחר שנה שבה טריליוני
דולרים של השקעות בתחום דחפו את שוקי ההון והפכו את הבינה המלאכותית לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של הכלכלה הגלובלית.
אלא שמתחת להייפ, התמונה מורכבת בהרבה. לפי אחד הסקרים, שנערך בקרב יותר מ-350 מנכ"לים של חברות ציבוריות עם מחזור של מיליארד דולר ומעלה,
פחות ממחצית מהפרויקטים הקיימים ב-AI הצליחו לייצר תשואה גבוהה מהעלות שלהם. במילים פשוטות: רוב החברות עדיין לא רואות כסף אמיתי מההשקעות ב-AI, וגם אם כן, לא מדובר ברווחים משמעותיים שמצדיקים את ההשקעה.
המנכ"לים דיווחו כי היישומים שבהם נרשמה ההצלחה היחסית הגבוהה ביותר הם תחומים "רכים" יותר כמו שיווק, מכירות ושירות לקוחות, שבהם אוטומציה, ניתוח נתונים ושיפור חוויית לקוח מייצרים ערך מהיר יחסית. לעומת זאת, בתחומים רגישים ובעלי סיכון גבוה כמו אבטחת מידע, משפטים ומשאבי אנוש, האימוץ איטי יותר והתועלת פחות ברורה.
המשקיעים וההנהלות עם ציפיות שונות
פער מעניין נוסף עולה בהשוואה בין הנהלות החברות למשקיעים המוסדיים. בעוד ש-53% מהמשקיעים המוסדיים שנסקרו מאמינים שיוזמות AI יתחילו להניב תשואה בתוך חצי שנה, 84% מהמנכ"לים של חברות גדולות במיוחד (עם הכנסות של מעל
10 מיליארד דולר) מעריכים שיידרש זמן ארוך יותר, ומדברים על פרק זמן של חצי שנה ומעלה. הפער הזה משקף ציפיות שונות: בעוד המשקיעים מחפשים אחר תוצאות מהירות, אנשי ההנהלה מבינים שמדובר בתהליך עמוק וארוך.
- "המשמעות הכי חשובה של AI היא במודל התמחור של משרדי עורכי דין"
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, החשש מפני הפגיעה בתעסוקה אינו דומיננטי כפי שניתן היה לצפות. לפי הסקר, 67% מהמנכ"לים סבורים שהטמעת AI דווקא תגדיל את מספר העובדים בדרגי הכניסה, ו-58% מעריכים שגם מספר המנהלים הבכירים יעלה. ההנחה היא שהטכנולוגיה תיצור תפקידים חדשים ותשנה את אופי העבודה, ולא בהכרח תוביל לצמצום גורף בכח האדם.
