גארי גנסלר
צילום: יוטיוב/SEC

הרשות לני"ע האמריקאית מציעה את רפורמות המסחר הגדולות ביותר מזה עשרות שנים

הרפורמות נועדו להגביר את התחרות ולהועיל לסוחרים קטנים; אחת מחמש ההצעות של היום קוראת ליצירת תהליך מכירה פומבית חדש, שבו סוחרים יתחרו על ביצוע הזמנות של יחידים
דור עצמון | (1)

הרשות לניירות ערך האמריקאית (ה-SEC) הציעה השבוע שינויים באופן שבו מניות צריכות להיסחר, המייצגות את הטלטלה מרחיקת הלכת של הקרן של וול סטריט מזה עשרות שנים. ההצעות משקפות במידה רבה רעיונות פרובוקטיביים שהוצגו לפני שישה חודשים על ידי יו"ר ה-SEC, גארי גנסלר. הרעיונות שגלומים בכללים נועדו להגביר את התחרות ולהועיל לסוחרים קטנים, לא זכו לפופולריות בקרב חלק מהממסד המסחרי. אבל רוב הנציבים הדמוקרטים של גנסלר, שלושה מול שניים, יאמצו כנראה את ההצעות ויוציאו אותן לאור מה שעשוי להביא לסערה ציבורית.

למרות שהכללים החדשים אינם כוללים איסור על תשלומי זרימת הזמנות (המסבסדים את המסחר ללא עמלות בתעשייה), חלק מהכללים המוצעים עלולים לאיים על תפקיד המפתח שממלאים כעת חברות כמו בנק Citadel Securities ו-Virtu Financial VIRTU FINANCIALINC , בהשלמת העסקאות של משקיעים בודדים.

סוחרי מניות קמעונאיים כמו צ'רלס שוואב THE CHARLES SCHWAB ויחידת ה-E*Trade של מורגן סטנלי MORGAN STANLEY שולחים את רוב ההזמנות הקטנות לביצוע על ידי אותם עושי שוק "סיטונאי" ממוחשבים. אחת מחמש ההצעות של היום קוראת ליצירת תהליך מכירה פומבית חדש, שבו סוחרים יתחרו על ביצוע הזמנות של יחידים.

הכלל יחייב את סוחרי המניות ועושי השוק הסיטונאי להגיש פקודות מכירות פומביות שנשלחו על ידי אדם המבקש לקנות או למכור מניות בכל מחיר הנקוב כעת - מה שנקרא "פקודה סחירה" - כל עוד המסחר מסתכם בפחות יותר מ-200 אלף דולר והאדם קיבל בממוצע פחות מ-40 הזמנות ביום בששת החודשים הקודמים. רק אם המכרז לא ימצא התאמה, הסיטונאי ישלים את המסחר באופן פנימי, כפי שהוא עושה עם רוב העסקאות הקמעונאיות כיום.

גנסלר אמר כי המכרזים התחרותיים עשויים לחסוך לסוחרים קמעונאיים עד 1.5 מיליארד דולר בשנה על ידי כך שהם יתומחרו טוב יותר בעסקאותיהם. "אין שדה משחק שווה בין חלקים שונים בשווקים", אמר גנסלר. פורומים בתעשייה מתחו ביקורת על היתכנותם של מכירות פומביות לפי הזמנה, והזהירו שסוחרים קטנים יקבלו תוצאות גרועות יותר מאלה שמספק מבנה השוק של היום.

"במהלך 20 השנים האחרונות, תחרות, חדשנות ורגולציה מתחשבת חסכו למשקיעים קמעונאיים מיליארדי דולרים על ידי הגדלת הגישה והשקיפות והוזלה משמעותית של עלויות המסחר", אמר בנק Citadel Securities. "שוק המניות האמריקאי הוא קנאת העולם, וכל שינוי מוצע חייב לספק פתרונות מודגמים לבעיות אמיתיות תוך הימנעות מהשלכות לא רצויות שיפגעו במשקיעים אמריקאים".

כלל המכרזים של אתמול גררו גם ביקורת מצד הברוקר המוסדי Liquidnet, שאמר שה-SEC סיפקה מעט פרטים כדי לתמוך בטענתה שמכירות פומביות יכולות לחסוך 1.5 מיליארד דולר. "[למה] הפרטים היו כה מעטים?", שאל ראש מבנה השוק של Liquidnet, ג'ף אוקונור. "ומדוע המשתתפים בתעשייה מרגישים שהם לא נכללו כראוי בניתוח?"

קיראו עוד ב"גלובל"

כלל מוצע אחר יאפשר לבורסות לבצע עסקאות במרווחי מחירים הקטנים מהמהלכים של סנט אחד אליהם הן מוגבלות לפי הכללים הנוכחיים. לעושי שוק מחוץ לבורסה אין אילוצים כאלה, ואחת הסיבות שהם הרוויחו מעל 40% מנפחי ההזמנות היא החופש שלהם לבצע עסקאות במחירים טובים יותר בשברירי סנט ממחירי הבורסה.

עם העלייה הנוכחית של הסנט עבור כל המניות, השווקים בארה"ב פיגרו אחרי בורסות במקומות כמו אירופה שבהם תנועות מחירים יכולות להתאים באופן דינמי עם מחיר המניה כדי לאפשר מרווחים מצומצמים יותר. הכלל החדש של ה-SEC יאפשר לגודל האשראי להשתנות מ-1/10 מהסנט, ל-2/10, לחצי סנט וסנט אחד - כאשר המרווח הנקוב במניה מצטמצם או מתרחב.

אותו כלל מוצע ישנה את המוסכמות בנות 100 השנים של אמריקה לאגד מסחר במניות ב"מגרשים עגולים" של 100 מניות. אנשים פרטיים היום סוחרים במניות רבות ב"מגרשים מוזרים" של פחות מ-100 מניות, אך ההזמנות והעסקאות הללו לא באו לידי ביטוי במחירים הנקובים בארץ. הכלל יבטל את ההבחנות הישנות הללו, בלוח זמנים מואץ.

רעיון אחד שנתון לוויכוח שאינו חלק מההצעות של אתמול הוא איסור מוחלט על תשלומים של עושי שוק כדי לגרום לברוקרים לשלוח זרימת הזמנות קמעונאיות. במקום זאת, הסוכנות הציעה סטנדרטים ל"ביצוע הטוב ביותר" שברוקרים חייבים להקשיב להם. ברוקרים יצטרכו לחשוף כיצד הם מודדים ומשיגים את המחירים הטובים ביותר ועסקאות מהירות עבור הלקוחות שלהם, כדי להצדיק את קבלת התשלום של הברוקרים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חזאי כלכלי 16/12/2022 17:07
    הגב לתגובה זו
    הסוף של אלגויים למסחר אוטומטי
פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית

בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ SEC

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח. 

טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.


כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח. 

המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי: מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.