טסלה
צילום: Pixabay

לאחר הירידה במניות הרכבים החשמליים; מה מצב ההנפקות החדשות?

הביקוש לרכבים החשמליים רק גדל בשנים האחרונות והיצרניות רוצות להנפיק לפני שהשוק מתקרר מדי, האם לא מאוחר מדי?
מתן קובי | (1)

מתחילת השנה גייסו חברות בתחום המכוניות החשמליות מעל ל-23 מיליארד דולר בהנפקות, זאת על פי הנתונים של חברת Dealogic. משקיעים רבים מאמינים כי הביקוש הגבוה והציפיה להתפתחות העתידית של שוק המכוניות חשמליות הן הסיבות העיקריות לכך שזהו בין הסקטורים היחידים שעדיין מצליחים למשוך אליו כסף. העניין הוא שלמרות הביקושים וההנפקות, מחירי המניות של רוב החברות לא מצליחים להתנתק מהשוק והמצב המאקרו כלכלי בעולם. כעת חלק מהחברות נאלצו להוריד את השאיפות שלהן בנוגע לגיוסים ולהתפשר על מחירי ההנפקות.

מה באמת המצב

לפי ג'ון וויתר מחברת ההשקעות Pictet, "לחברות רבות, במיוחד אלו אשר אינן רווחיות עוד או ששורפות מזומנים, אין אופציה אחרת (מלבד להתפשר). החברות צריכות הון כדי לגדול, לשרוד ובכדי להיות רלוונטיות בשוק". בסופו של דבר החברות הללו הן חברות צמיחה, ובכדי לבלוט ולהתקדם בשוק כזה על החברות החדשות לגייס הון רב ובמהירות, השאלה הגדולה של רובן היא מה יותר חשוב - לגייס יותר כסף, מה שככל הנראה כבר לא יקרה באותה מסה כמו ב-2021 ועד היום, או אכן להוריד את ההערכות ולקבל את מה שניתן כמה שיותר מוקדם. נראה כי חברות רבות מבינות כי המטרה העיקרית היא להכנס למשחק כמה שיותר מהר בתקווה שהכסף שכן יצליחו לגייס יספיק להן.

אחת הדוגמאות לאותן החברות בסקטור שנאצלנו להתפשר בהנפקה שלהן היא יצרנית הרכבים הסינית Leapmotor. החברה בת שבע שנים וציפתה לגייס בהנפקה בבורסה בהנוג קונג 1.5 מיליארד דולר, בסופו של דבר הגיוס עמד על 800 מיליון דולר בלבד. על פי החברה, הסכום הגבוה אליו כיוונה היה אמור לשמש אותה למחקר ופיתוח, הגדלת יכולות הייצור והרחבה רשת המכירות. החברה הונפקה בבורסה ב-29 בספטמבר ומאז מניית החברה הספיקה לרדת בכ-28%. חברה נוספת שגייסה בשבועיים האחרונים הייתה CALB, יצרנית סינית לסוללות חשמליות אשר גייסה 1.26 מיליארד דולר בהנפקה השלישית בגודלה השנה בהונג קונג.

מה לגבי חברות שכבר הנפיקו?

דוגמא אחרת למצב של תעשיית כלי הרכב החשמליים היא חברת  RIVIAN AUTOMOTIVE . החברה ביצעה את ההנפקה הגדולה ביותר של חברה אמריקאית מאז פייסבוק - הגיעה לשווי של 153 מיליארד דולר מבלי שמכרה אפילו רכב אחד. מאז ההנפקה מניית החברה ירדה ביותר מ-65%, כשבדומה לשאר החברות בתעשייה, הדגש הוא כאמור על צמיחה, החברה הציגה בדוחותיה הפסד של 1.62 דולר למניה עם הכנסות של 364 מיליון דולר. אחד הזרזים עליהם סומכים בחברה וככל הנראה בשאר החברות בתחום הוא חוק הקלת האינפלציה של הנשיא ביידן. מנכ״ל ריביאן אמר כי "חוק הפחתת האינפלציה של ביידן שנחתם לאחרונה מכין את הקרקע לשינוי מהותי בביקוש לכלי רכב חשמליים. לצעד תהיה השפעה עמוקה הן על קצב החדירה של רכבים חשמליים והן על הטופולוגיה של שרשרת האספקה".

מי מזהה את הפוטנציאל של התחום ואיפה הוא בעיקר משגשג?

בין הגופים המוכרים שהיו מעורבים לאחרונה בתעשיית הרכבים החשמליים נמצא בנק גולדמן סאקס. הבנק היה מעורב בהנפקה של ענקית הסוללות LG Energy Solutions, אשר גייסה בינואר יותר מ-10 מיליארד דולר בבורסה בדרום קוריאה, ההנפקה הגדולה ביותר של הבורסה עד היום. חברה נוספת בה היה מעורב הבנק היא CATL, חברה אשר כבר רשומה בסין אך הצליחה לגייס עוד 6.7 מיליארד דולר נוספים. שתי החברות הן ספקיות עקריות של טסלה ויצרניות רכבים חשמליים נוספות.

אחד השווקים הגדולים ביותר לרכבים חשמליים כיום הוא השוק הסיני. למרות ההאטה שנרשמת בכלכלה הסינית, הביקוש למכוניות החשמליות לא עוצר, ככל הנראה הודות לצעדים משמעותיים של הממשלה כמו סבסוד של המכוניות או הקלות בירוקרטיות על כל התחום. כרבע משתי מיליון המכוניות שיוצרו בסין בחודש אוגוסט השנה היו חשמליות, 7% היו מכוניות היברידיות. למרות כל החיוביות, חברות רבות, פחות מוכרות, מתקשות להחזיק את הראש מעל המים בשל העלייה במחירי חומרי הגלם של הסוללות ועיקובים הנגרמים כתוצאה מבעיות בשרשראות האספקה.

לסיכום, בינתיים אנחנו אכן שמים לב להאטה ביכולת של החברות לגייס כספים כמו שהתרגלנו לראות עד ממש לא מזמן. סביר שהחברות שיצאו מהמשבר העולמי ההולך ומתגלם יהיו אלה שיובילו את התחום ביד רמה בשנים הבאות. מאז הקורונה ראינו כאמור גיוסים ברמות לא הגיוניות, הרבה חברות הציעו מעט וקיבלו בתמורה הרבה ורק אלו שאכן יוכלו לשמור על חדשנות, תוך כדי המשך מכירה של המוצרים שלהן וייצור הכנסות יהיו אלה שיעברו את התקופה הקרובה בשלום, ככל הנראה הן גם אלו שישגשו אחריה.

קיראו עוד ב"גלובל"

בכדי לקרוא על האם יש מקום בתיק ההשקעות ל- TESLA INC ו-  NIO INC , החברות המוכרות וככל הנראה המשמעותיות ביותר בתחום, תוכלו לפנות לטור של זיו סגל בנושא.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    האתר הפחדן מפחד לפרסם .עליות חזקות מחר (ל"ת)
    מנחם פרידמן 09/10/2022 18:20
    הגב לתגובה זו
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


ארהב סין
צילום: טוויטר

למרות ההבנות: סין ממשיכה להגביל חומרי גלם קריטיים לתעשייה האמריקאית

בעוד בייג׳ין מגדילה את משלוחי המוצרים המוגמרים, ובראשם מגנטים קבועים, הגישה לחומרי הגלם עצמם נותרה מוגבלת, מה שמעכב את מאמצי ארה״ב לבנות שרשרת אספקה עצמאית ומעמיק את חוסר הוודאות בשוק

אדיר בן עמי |

למרות ההצהרות על רגיעה ביחסי הסחר בין ארה״ב לסין, בשטח נמשכים החיכוכים סביב אחד מחומרי הגלם הרגישים ביותר לכלכלה המודרנית: יסודות נדירים. גורמים בתעשייה ובממשל האמריקאי מעריכים כי בייג׳ין ממשיכה להגביל בפועל את אספקת חומרי הגלם שוושינגטון זקוקה להם כדי לייצר מגנטים קבועים ומוצרים מתקדמים נוספים.

ההגבלות נמשכות למרות ההבנות שהושגו באוקטובר האחרון בין נשיא ארה״ב דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג׳ינפינג, שבמסגרתן התחייבה סין להסיר מגבלות על יצוא יסודות נדירים. אז הציג טראמפ את ההסכם כהסרה מעשית של חסמים, אך לפי הדיווחים, המציאות מורכבת בהרבה. סין הגדילה את משלוחי המוצרים המוגמרים, בעיקר מגנטים קבועים, אך במקביל ממשיכה לצמצם או לעכב יצוא של חומרי הגלם עצמם. המשמעות היא שהתעשייה האמריקאית יכולה לרכוש תוצרים סופיים, אך מתקשה לפתח יכולת ייצור עצמאית לאורך שרשרת האספקה.


המגנטים הקבועים הללו הם רכיב קריטי במגוון רחב של מוצרים, החל ממכשור אלקטרוני וציוד תעשייתי ועד מערכות נשק מתקדמות וטכנולוגיות ניווט. בעיני הממשל האמריקאי, היכולת לייצר אותם מקומית נתפסת כחלק מתפיסת ביטחון לאומי רחבה יותר.


ירידה של 11% בייצוא מגנטים לארה״ב

נתוני סחר רשמיים מסין משקפים תמונה מעורבת. יצוא מגנטים לארה״ב ירד בנובמבר בכ־11% לעומת החודש הקודם, אם כי נותר גבוה מהשפל שנרשם באביב, אז הוחמרו המגבלות. במקביל, היצוא הכולל של יסודות נדירים ומוצריהם דווקא עלה בחודש זה. במשרד המסחר הסיני טוענים כי תנודות חודשיות הן תופעה רגילה וכי סין מחויבת ליציבות שרשראות האספקה העולמיות. עם זאת, בייג׳ין מבהירה כי היא ממשיכה לפקח בקפדנות על יצוא חומרים שעשויים להגיע לשימושים צבאיים.

בקרב חברות אמריקאיות התחושה שונה. מנהלים בתעשייה מדווחים כי בפועל כמעט בלתי אפשרי להשיג חומרים מסוימים, כמו דיספרוזיום בצורת מתכת או תחמוצת, כאשר הלקוח הוא גוף אמריקאי. גם חברות שאינן תלויות ישירות ביבוא מסין מושפעות דרך שרשרת הלקוחות והספקים שלהן. מחוץ לסין קיימת יכולת ייצור מוגבלת מאוד של יסודות נדירים, שאינה מספיקה לתמוך בהיקפי ייצור מגנטים משמעותיים. סין, שבנתה לאורך שנים שליטה כמעט מוחלטת בתחום, ממשיכה לשמר את היתרון הזה באמצעות שליטה בחומרי הגלם.