פאוול: "אף אחד לא יודע אם יהיה מיתון; עליה של עוד 1%-1.25% עד סוף השנה"
הפד, הבנק המרכזי בארה"ב, העלה היום את הריבית פעם שלישית ברציפות ב-0.75%, כך שכעת היא עומדת על טווח של 3%-3.25%. והצפי שלו לריבית קפצה ב-1% כך שעד סוף השנה הריבית צפויה להגיע ל-4.4%, לעומת התחזית הקודמת של הפד' ל-3.4% בסוף השנה. זה לא יהיה הסוף והצפי הוא שבשנת 2023 הריבית תמשיך לעלות ל-4.6%. נכון לעכשיו הבנק צופה הורדה של הריבית ב-2024.
במסיבת העיתונאים סיפק פאוול התייחסות לשאלות ולדבריו אנחנו "מתלבטים בין העלאה כוללת של 1% ל-1.25% עד סוף השנה". כלומר, הפד' מתלבט בין העלאה של 0.75% בפגישה הבאה ו-0.5% בזו שאחריה, לבין שתי העלאות של 0.5%. ״הפד רואה המשכיות של העלאות ריבית בשנת 2023. המשכיות של העלאות הריבית היא הכרחית״.
"מחויבים לחזור ליעד אינפלציה של 2%"
פאוול הוסיף להישמע נחרץ במלחמה של הפד' באינפלציה ואמר כי "אנחנו נחרצים, המטרה שלנו היא יציבות מחירים, היא הסלע שלנו. אנחנו מחוייבים מאוד לחזור ליעד אינפלציה של 2%, יש לנו את הכלים וההחלטה להחזיר את יציבות המחירים. כלכלה חייבת יציבות מחירים ויהיה צורך בהעלאות ריבית נוספות".
"אנחנו עדיין ממשיכים לראות סיכונים להמשך עלייה באינפלציה. בחודשים הקרובים נחפש ראיות משכנעות לכך שהאינפלציה בירידה. אנחנו צריכים להוריד את האינפלציה. לעת עתה זה צריך להיות הפוקוס שלנו" אמר פאוול. לדבריו "קצב העלאת הריבית יהיה תלוי בנתונים הנכנסים. ההחלטות מתקבלות בכל ישיבה בהתאם לנתונים שמתקבלים בדרך. אם לא יהיה שינוי בנתונים אין סיבה שנעצור את העליות החדות. נהיה זהירים ונמשיך לקבל את ההחלטות מישיבה לישיבה. לא שוקלים שינוי בתוכנית המאזן".
- לאחר רצף הצלחות וזינוק במניה: האם גוגל בדרכה להיות החברה הגדולה בעולם?
- הסיכוי שהפד יוריד ריבית בדצמבר ירד מתחת ל-50%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה לגבי הסיכון למיתון? "אין דרך לא כואבת להוריד את האינפלציה"
לדברי יו"ר הפד': "אף אחד לא יודע אם יהיה מיתון וכמה עמוק הוא יהיה. נחיתה רכה היא מאוד קשה לתמרון. אני לא יודע להגיד מה הסיכויים למיתון אבל חשוב לזכור שכישלון בהורדת האינפלציה יביא את רוב הכלכלה לכאב.
"אין דרך לא כואבת להוריד את האינפלציה. הלוואי שהייתה דרך לא כואבת לעשות את זה, אבל אין. מה שכן, ייתכן שהצמיחה תהיה חזקה מהצפוי וזה דבר טוב, אבל צפוי שנראה צמיחה איטית יותר בהמשך, וצריך לזכור שצמיחה איטית עשויה להוביל לעלייה באבטלה".
עוד אמר פאוול כי "בשלב מסוים נוריד את קצב העלאות הריבית, אבל ההיסטוריה מזהירה מפני עצירת המהלך והורדת ריבית מוקדמת מדי. נכון לעכשיו, כנראה נידרש למדינות הדוקה (ריבית גבוהה. נ"א) למשך זמן מה, ובינתיים אנחנו מגיבים במהירות ובכח. אנחנו מצפים שתנאי ההיצע והביקוש בשוק העבודה ישתפרו. אבל בדרך יהיה צורך בתקופת צמיחה ממשוכת של צמיחה מתחת למגמה כדי להפחית את האינפלציה".
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- דוחות אורקל: 3 אסטרטגיות אופציות שוריות (מתונה עד אגרסיבית) לניצול התנודתיות הגבוהה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט
"מגזר הנדל"ן נחלש משמעותית"
פאוול גם הודה שהסיפור הוא לא רק מחירי הדלק: "לחץ המחירים (האינפלציה) הוא על מגוון רחב של מוצרים ושירותים, אבל נראה שמחירי הסחורות הגיעו לשיא". פאוול הוסיף ואמר כי "הסקטור הפרטי נחלש משמעותית. כלכלת ארה"ב נמצאת בהאטה מאז 2021, צריך לחזור לריבית מספיק מגבילה" והוסיף כי "המדיניות שלנו תלך לשם". בהתייחסות לצמיחה הוא אמר כי "צמיחה חלשה בחו"ל מאטה את הייצוא" האמריקאי ואמר כי גם "מגזר הדיור נחלש משמעותית". בהתייחסות לשוק העבודה אמר היו"ר כי "שוק העבודה נותר לא מאוזן, עליות השכר מתגברות" אבל "שוק העבודה הדוק" או במילים אחרות - האבטלה נמוכה. לדבריו "יש עכשיו רק קצת הוכחות להתקררות של שוק העבודה".
- 17.טראמפ גרם לאזרחים לחייך מעושר וביידן ריסק אותם (ל"ת)יוסלה 22/09/2022 16:18הגב לתגובה זו
- 16.אנונימי 22/09/2022 12:11הגב לתגובה זוהרס את הכלכלה העולמית. דחיית קץ המיתון רק יגרום לזה להיות אגרסיבי. אחרי שמדפיסים כסף במשך עשור עם ריבית אפסית אף אחד לא יכול למנוע מיתון כלכלי
- 15.לילי 22/09/2022 11:26הגב לתגובה זואת האנפלציה אפשר לצמצם ע"י הקטנת הביקושים והגדלת ההיצע . הקטנת הביקושים ע"י צימצום הוצאות הממשלה היינו הכלי היעיל ביותר . העלאת ריבית מעל 4% כפי שמתכנן הפד ובמקביל הרחבת הוצאות הממשלה היינה דרך לאסון כלכלי .
- 14.הריבית על פקדון דולרי לשנה כ 4.85% (ל"ת)נתן 22/09/2022 10:09הגב לתגובה זו
- 13.תש 22/09/2022 10:02הגב לתגובה זוהמדינה שהיא המעסיק הגדול ביותר עם למעלה מ-40% מכלל העובדים שבוייה בניפוח של מחירי הקרקעות והנכסים בתור מי שמחזיקה ברוב הקרקעות הפנויות היא שולטת במחירי הנכסים .ככל שהמדינה תעלה את מחירי הקרקעות ואת יוקר המחייה היא חייבת לעלות את שכר עובדי המדינה .אמרנו מילכוד .
- מלכוד ? המדינה צריכה להוריד את מחירי הקרקע ויוקר המחיה (ל"ת)אוהד 22/09/2022 11:51הגב לתגובה זו
- 12.פאואל וביידן ימח שמכם אמן (ל"ת)דונ טראמפ 22/09/2022 09:55הגב לתגובה זו
- 11.קש 22/09/2022 09:55הגב לתגובה זוכאשר מחירי הנכסים עולים ללא סיבה ומנפחים את הבועה בצורה מוגזמת זה משפיע על השכירות השכר ועלייה במחירי הסחורות .הציבור מצידו לא רוצה לאייש משרות פנויות ולכן הפיתרון הוא מיתון חד וכואב וזה לא מסתיים רק אחרי לפחות 3 שנים וירידה חדה במחירי הנכסים והשכר.
- 10.ZZ 22/09/2022 08:34הגב לתגובה זוהמיתון יוריד גם הוא את האינפלציה הבעיה אחרת, אם הוא מעלה עוד קצת את הריבית ארה"ב חדלת פרעון...
- 9.8 22/09/2022 08:27הגב לתגובה זוכל עוד הממשל חושב שאין בעיה להיכנס לחובות איסופיים, הוא מלבה למעשה את האינפלציה.
- 8.לרון 22/09/2022 06:00הגב לתגובה זוובשלב הכלכלי הזה אנחנו במיתון אמנם לא "בשמיים",במיוחד לאור ירידת הבורסות מעבר ל 20%
- 7.מאור 22/09/2022 02:02הגב לתגובה זוהולך להיות מרחץ דמים לכל הממונפים.
- 6.ברק 22/09/2022 01:41הגב לתגובה זולפיהן השחקנים הגדולים בשוק מהמרים שאנחנו לפני מיתון קשה, השאלה כרגע אם יהיה שפל של כמה שנים בגלל עליה במחירי האנרגיה או מיתון קשה אבל זמני. אני מהמר על גל פשיטות רגל של מדינות. היסטורית בנקים מרכזיים תמיד טועים בתחזיות שלהם והשווקים של הfixed income כמעט תמיד צודקים.
- 5.איציק 22/09/2022 00:35הגב לתגובה זוירד 1.7 הנסדאק. אכל אותה מי שחשב שהירידות נגמרו... הן רק התחילו!
- 4.ביידן כנראה נהנה לראות את האזרח האמריקאי מתרסק. טירוף (ל"ת)י 22/09/2022 00:05הגב לתגובה זו
- 3.8 21/09/2022 23:54הגב לתגובה זוביידן שותק לא מזיז לו שיתרסקו .גם ככה האיש גמור . ועוד מצפים למפולת אתם מבינים ?כאילו שעד עכשיו זאת לא מפולת . למרות שקרעו את המניות לגזרים .
- 2.צח 21/09/2022 23:06הגב לתגובה זוהדבר הכי כואב זה מיתון. שאנשים יפוטרו ממקומות עבודה. אינפצלציה 8 אחוז. הבן אדם בפניקה . פרופורציות. ביידן תתעורר. מישהו מחרב לך את הכלכלה מתחת לאף
- 1.גולדפינגר 21/09/2022 22:51הגב לתגובה זולפני כשנה הפד דיבר על אינפלציה זמנית כזו שתעלם כלעומת שבאה, עכשיו הם מדברים על העלה של לפחות 1% עד סוף השנה. אין להם מושג מה יהיה ב-2023 ומתי הריבית תרד. זה הכל תוצאה של הרחבה כמותית מפלצתית שנמשכה כעשור, אז מי שמאמין לפד שזה יעבור תוך שנה-שנתיים חי בחלום
- אוהד 22/09/2022 11:56הגב לתגובה זוכשהמלחמה ברוסיה תסתיים וסין תחזור לעבוד במרץ תראה ירידות מחירים חדות ואפילו דפלציה. אבל מי אני שאתווכח עם כדור הבדולח שלך
- בן 22/09/2022 00:39הגב לתגובה זורק פה גן עדן, 4% אינפלציה

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?
היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.
על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.
מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.
לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.

"צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
עו"ד אופיר נאור שמשרדו מייצג כ-8% במבעלי מניות צים נחוש לעצור את שלטון המנהלים בצים "הדירקטוריון היה צריך לרסן ולא עשה זאת", הוא אומר. "כשאין בעל בית, המנהלים 'מתבלבלים'" - הערך האמיתי של צים? "צים שווה יותר מכפליים מהשווי שוק"
חברת הספנות הישראלית בעיצומה של סערה בשבועות האחרונים. ZIM Integrated Shipping Services -1.05% נמצאת במרכזו של אחד המאבקים התאגידיים החריפים שידע השוק בשנים האחרונות. הכל החל בסוף 2024 כשעידן עופר מימש את כל ההחזקות שלו בצים ע"י קנון החזקות שהיוו כ-7.6% מהחברה וככה צים הפכה לחברה ללא בעל שליטה, כתוצאה מזה נוצר "חלל ניהולי" אותו, לטענת חלק מבעלי המניות, הדירקטוריון וההנהלה מנצלים כדי לקדם מהלכים שאינם עומדים בקו אחד עם האינטרסים של כלל בעלי המניות. השיא הגיע כשנחשף שהמנכ״ל אלי גליקמן הגיש, יחד עם רמי אונגר, יבואן קיה לישראל, הצעה לרכישת מלוא המניות של החברה ומחיקתה מבורסת ניו יורק וזאת מבלי שהמידע דווח למשקיעים בזמן, ומבלי שהדירקטוריון גם דאג להפריד בין התפקיד של גליקמן כמנכ״ל-כמנהל לבין האינטרס שלו כרוכש פוטנציאלי.
הדברים האלה מובילים להגשת מסמך עמדה חריף (המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון) שנוסח על ידי עורכי הדין אופיר נאור, עדי גרנות ויעקב שנהב בשם קבוצת בעלי מניות המחזיקים כ-8% בצים. במסמך נטען לשורה של כשלי ממשל תאגידי: הסתרת מידע מהותי מהמשקיעים, ניגוד עניינים של ההנהלה, מינויים חפוזים לדירקטוריון שהגיעו בעקבות התפטרות של שני דירקטורים ותיקים, שימוש במשאבי החברה לניהול מאבק מול בעלי מניותיה, והיעדר הליך מכירה תחרותי ושקוף. הקבוצה דורשת את ההשעייה של המנכ״ל והסמנכ״לים המעורבים בהצעה, ומציעה למנות שלושה דירקטורים בלתי-תלויים כדי לחזור להתנהלות שתשרת את כלל בעלי המניות.
על הרקע הזה פנינו לעו״ד אופיר נאור ממגישי מכתב העמדה, מעורכי הדין המוערכים בארץ בתחום הסדרי חוב ומאבקי שליטה, שגם הספיק ללוות בשנים האחרונות מהלכים אקטיביסטיים בשוק ההון. נאור מכיר מקרוב מצבים שבהם חברה ללא גרעין שליטה נקלעת למשבר אמון בין הנהלה למשקיעים וביקשנו להבין איתו איך צים התגלגלה למצב הזה שבו המנכ״ל מבקש לרכוש את החברה שהוא עצמו מנהל, למה הדירקטוריון לא ניסה לבלום את התהליך בזמן אבל חוץ מהסתכלות אחורה - מה הוא חושב שיקרה בצים קדימה - מה נדרש כדי שהחברה תצליח לצאת מהכאוס הניהולי הזה, מה הערך האמיתי של צים ואיך אפשר להציף אותו והאם באמת חייבים לשקול כאן רכישה?
אחרי שעידן עופר יצא מהתמונה נוצרה שרשרת אירועים שהובילה למתיחות בין ההנהלה לבין המשקיעים. איך, בעיניך, צים הגיעה למצב הזה? מה היה השלב שבו הדברים התחילו לסטות מהמסלול?
- חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"יש פה תהליך שקרה בלא מעט חברות ישראליות, שבמסגרתו חברה עוברת משליטה של בעל בית לחברה ללא גרעין שליטה. ראינו את זה בבנקים, בבנק הפועלים, בחברות נוספות כמו כלל אחרי IDB. הרבה חברות גדולות במשק מגיעות למצב שאין בהן בעל שליטה. ואז השאלה היא מה קורה: האם תרבות הניהול נשארת כזו שפועלת לטובת בעלי המניות, או שהמנהלים 'מתבלבלים' ומחליטים לנצל את העובדה שאין בעל בית כדי להעשיר את כיסם על חשבון בעלי המניות.
