מרחב ישן מול מרחב חדש; נאס"א צריכה לתעל את ה-SpaceX הפנימי שלה
סוכנות החלל האמריקנית נאס"א ביטלה בשבת שוב את משימת הארטמיס 1 שלה, מסיבה הנראית דומה לדחיית השיגור שהיה אמור להתרחש מוקדם יותר השבוע: עיכובים בהתקדמות דלק המימן. הביטול לא צריך להפתיע, חקר החלל היא עבודה קשה. ובכל זאת, הבעיות ממחישות הבדל מרכזי בין תעשיית החלל הישנה ותעשיית החלל החדשה. נאס"א אימצה כמה עקרונות חלל חדשים, אבל ייתכן שהיא תרצה ללכת קצת יותר רחוק ולתעל את ה-SpaceX הפנימי שלה כדי לעזור להאיץ את הפיתוח, למנוע הפתעות ובסופו של דבר להוזיל עלויות. SpaceX, כמובן, נוסדה על ידי אילון מאסק בשנת 2002 - כמעט עשור לפני הטיסה האחרונה של מעבורת החלל ובזמן שנאס"א התחילה את תוכנית השיגור לחלל SLS. תכנית ה-SLS היא בעצם הרקטה החזקה ביותר שנאס"א בנתה אי פעם ושתשמש גם כמשגר למשימות ארטמיס. תעשיות החלל הישנות והחדשות פיתחו במקביל מערכות חלל תוך שימוש בעקרונות עיצוב שונים מאוד. בעוד נאס"א עיצבה בקפידה מערכות עבור ה-SLS, באופן שהביא בהצלחה את האדם לירח, SpaceX אימצה את הטכנולוגיה הקיימת מהמדף, מחזרה את העיצובים, תיעשה את הייצור, ולמען האמת, פוצצה הרבה דברים לאורך הדרך. על פני השטח, שיטת העיצוב והפיתוח של SpaceX נראית מסוכנת יותר מאלה של נאס"א, אבל זה הניב אמינות גבוהה ועלויות תפעול שהן חלק קטן מההוצאות של נאס"א. "להיכשל, להיכשל, להיכשל וללמוד" - פרדיגמה עיצובית שבסופו של דבר היא מהירה וזולה יותר משיטות עיצוב חלל מסורתיות, לדברי מייסדת The Exploration Company, הלן האבי. "הסכום הכולל של הכסף בדרך הזו הוא הרבה פחות מאשר אם אתה עובד חמש שנים על הדגם". הנקודה שלה: אם כבר עובדים חמש או שש שנים על בדיקה של תוכנית, עדיף לעבוד בצורה מושלמת. חברת Exploration של האבי מתכננת חלליות רב פעמיות שיכולות לתדלק ולפעול בחלל לפרקי זמן ארוכים. האבי מנסה בעצם לשבש מעט את החללית אוריון בדיוק כמו שאילון מאסק שיבש מערכות שיגור חלל. היא צופה שבעתיד העלויות תהיינה נמוכות הרבה יותר בכל הקשור להובלת דלק, ציוד ואנשים בין כדור הארץ והירח למשל. נאס"א מבינה שהזמנים משתנים. חללית הדרגון הניתנת לשימוש חוזר שנבנתה על ידי SpaceX פותחה בשותפות מסחרית-ממשלתית, ונאס"א מאמצת פרדיגמה דומה עבור תחנת חלל מסחרית חדשה. אם החוויה עם רקטות SpaceX וקפסולת הדרקון חוזרת על עצמה, התחנה המסחרית אמורה להיות זולה יותר לבנייה ולתפעול. זה טוב לכולם: נאס"א, SpaceX ושלל סטארטאפים כמו זה של האבי, שרוצים לבנות ולהצמיח כלכלת חלל חדשה.
פארוק פתיח אוזר (רשתות)הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי
מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו
פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר.
Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה.
באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים בלי כיסוי לנכסים שלהם. בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.
הרשעה תקדימית
בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.
- המשיך להונות אנשים תוך כדי משפט על הונאה - אמיר ברמלי גנב משקיעים בעוד 18.5 מיליון שקל
- ברקע החקירות והתביעות אוטומקס וסייספארק מבטלות את המיזוג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי.
זוהראן מאמדני ראש העיר ניו יורק (יוטיוב)ממדאני וישראל: עמדות חדות נגדנו ושינוי צפוי ביחסים עם הקהילה היהודית
ראש עיריית ניו-יורק הנבחר מביא אג'נדה שמאלית בנושא ישראל-פלסטין; הקהילה היהודית והממסד הישראלי עוקבים בדאגה; "ישראל מבצעת רצח עם", "ישראל עושה אפרטהייד"
בחירתו של זוהראן ממדאני לראשות עיריית ניו-יורק מהווה שינוי משמעותי גם בקשר עם ישראל והקהילה היהודית. ממדאני, חבר בזרם הסוציאליסטי הדמוקרטי, מביא עמו אג'נדה שמאלית מובהקת, חלקה מעוררת מחלוקת, במיוחד בכל הנוגע ליחסיו של ממשל ישראל עם הפלסטינים.
"לישראל יש זכות קיום - אך לא כמדינה יהודית בלבד"
על פניו, נדמה כי ממדאני מנסה לייצר איזון, מצד אחד הוא מצהיר: "אני מאמין שלישראל יש זכות להתקיים", אך מיד מוסיף הסתייגות: "כמדינה עם זכויות שוות". כלומר, לא כמדינה יהודית באופן ייחודי, אלא כזו המושתתת על שוויון בין כלל אזרחיה, כולל אלה שאינם יהודים. אמירה זו, לכאורה כללית, מגלמת בתוכה עמדה ברורה: שלילת ההגדרה הלאומית-יהודית של ישראל.
ממדאני הרחיק אף מעבר לכך. בהתבטאות פומבית בעבר הצהיר: "אני חושב שישראל מבצעת רצח עם". הוא תיאר את המתרחש ברצועת עזה כמסע הרס שיטתי וככזה שאינו נופל מהגדרות הקשות ביותר של המשפט הבינלאומי. בנוסף, קישר ממדאני בין יחסי המשטרה בניו-יורק לפעילות צה"ל, ואמר כי "כשמגף ה-NYPD על הצוואר שלכם – זה בהמשך לאימונים על ידי צה"ל". מדובר באמירה קשה וכבדה שזיעזעה את הקהילה היהודית בעיר, אם כי צריך להגיד ששי יהודים לא מעטים בניו יורק שהצביעו לממדאני.
לפי ממדאני, הפתרון לסכסוך תלוי ב"סיום הכיבוש והאפרטהייד". הוא רואה את המדיניות הישראלית כלפי הפלסטינים כחסרת לגיטימציה מוסרית, משפטית ואנושית. במאמר שפרסם סמוך ליום השנה למתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, כתב: "הכיבוש חייב להסתיים. האפרטהייד חייב להיעלם. הדימום האנושי חצה את הגבול, והשפה עצמה נגמרת לה מול עוצמת הסבל בעזה".
- ממדאני יכול להפוך את ניו יורק - בירת הקפיטליזם - למעבדה סוציאליסטית; והקשר לישראל
- "לא נשקיע באג"ח ישראל" ו"אינתיפאדה גלובלית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנהיגים יהודיים בעיר הגדירו את הדברים כ"חתרניים", ופרשנים מעריכים כי מדובר באיום על הקשרים ההיסטוריים בין ניו-יורק לישראל.
ממדאני צפוי להיכנס לתפקידו ב-1 בינואר, אך כבר כעת ברור כי יחסו לישראל יהפוך למוקד מרכזי בפוליטיקה העירונית והבינלאומית. מצד אחד, יש הרואים בו קול חדש, אמיץ וערכי. מצד שני, יש הרואים בכך איום על הקשרים המסורתיים של העיר עם ישראל במקביל לפגיעה גם ביהודי ניו יורק.
