מדד המחירים לצרכן בארה"ב, ה-CPI, עלה בחודש מרץ ב-8.5% במונחים שנתיים, הזינוק האינפלציוני החד ביותר מאז שנת 1981. אבל בהחלט ייתכן והמדד של ה-8.5% במרץ היה שיא אשר כבר נמצא מאחורינו. ראשית, המדד כידוע כולל את מחירי המזון, אשר עלו בקצב שנתי של 8.8%, ואת מחירי האנרגיה אשר זינקו חדות בשיעור שנתי של 32%. למעשה, מחירי האנרגיה תרמו בערך כמחצית משיעור האינפלציה הכוללת של מרץ. אך ככל שנוקפים הימים והשבועות, מתקבע הרושם כי שוק הנפט הגלובלי הולך וממצה את תגובתו החדה למלחמה באוקראינה, וגם מחירי הדלק בארה"ב כבר נסוגו מהשיא שלהם מחודש מרץ.

אם מסתכלים על מדד הליבה של ה-CPI האמריקני, קרי בניכוי מחירי האנרגיה והמזון, אז גם כאן יש סיבות לאופטימיות: מדד הליבה אמנם עלה במרץ ב-6.5%, אך זאת לאחר עליה של 6.4% בפברואר, ולעומת ציפיות ל-6.6%. מה שמצנן וממתן כיום מאוד את הלחצים האינפלציוניים במדד הליבה הינו הירידה במחירי המכוניות המשומשות בארה"ב אשר כבר נסוגו משיאם ומצויים במגמת ירידה מזה חודשיים.  

מהצד השני יש לנו את החששות מהאטה כלכלית בארה"ב. אלו לובו עם השתטחותו ואף התהפכותו של עקום תשואות האג"ח בארה"ב (בעיקר היחס בין אג"ח ממשלת ארה"ב לשנתיים ולעשר שנים), ונתוני מאקרו הולכים ונחלשים. די להסתכל, למשל, על התנהגותו של מדד מניות התחבורה של דאו ג'ונס (Dow Jones Transportation Average Index), אשר נכנס לאחרונה לשוק דובי, על מנת לקבל המחשה לאמיתות החששות הנ"ל.

גרוע מכך, בעיני המשקיעים בוודאי, הינו נכונותו של הפד בארה"ב להדק את מדיניותו המוניטריות על מנת לרסן את האינפלציה. בכירים בפד משדרים מסרים איתנים ועקביים בנושא (העלאות רציפות ומשמעותיות של הריבית, צמצום חד והמהיר של מאזן הפד). הציפיות כיום הן כי הפד ימשיך להעלות את הריבית קצרת הטווח בארה"ב למעל 2.5% עד לדצמבר השנה (התחלנו את 2022 עם פחות מ-0.25%), ואף ליותר מ-3% בשנה הבאה. כמו כן, לאחרונה גם הודיע הפד כי בחודש מאי הקרוב יתחיל לצמצם את מאזנו, אשר עומד כיום על היקף מפלצתי של 8.5 טריליון דולר, בקצב מואץ הרבה יותר מזה שכבר ביצע בתקופה הקודמת.

• לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
• תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ניתן להבין מדוע השווקים כל כך חוששים: ההיסטוריה מלמדת, כי הפד מתקשה מאוד בביצוע "נחיתות רכות", דהיינו צינון לחצים אינפלציוניים מבלי להטות את הכלכלה האמריקנית למיתון בסופו של דבר. למעשה, מאז שנת 1945 הצליח הפד שלוש פעמים בלבד לבצע נחיתות רכות, ומעולם לא הצליח לעשות כן כאשר הוא מנסה להילחם באינפלציה גבוהה כל כך כמו שיש היום.

אך יש עובדה מעניינת: בעבר, נניח בעשור האחרון, כאשר שוק המניות נכנס לגל מימושים, למשל כמו בשנים 2013 ו-2015, מרווחי האג"חים הקונצרניים היו מתרחבים מאוד, תשואות האג"חים היו נופלות, וציפיות אינפלציוניות היו צונחות – כל אלו סימנים מעידים על כך שמשקיעים מתמחרים האטה כלכלית. וזה לא מה שקורה היום: מרווחי האג"חים הקונצרניים לא כל כך התרחבו, הציפיות האינפלציוניות נותרו גבוהות, ומחירי המתכות גם הם נותרו חזקים.

אז אולי הדגש הוא פחות על חששות להאטה כלכלית, ויותר על התכווצות התמחורים (הוולואציות) שמעניקים המשקיעים למניות?

כי למרות התנודתיות והירידות, קשה לומר כי השוק כבר זול, בוודאי לא השוק האמריקני. בתחילת השנה, כאשר התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים עמדה על 1.5%, מדד ה-S&P 500 נסחר לפי מכפיל רווח נקי עתידי (12 חודשים קדימה) של 21.5. כיום לעומת זאת, כאשר תשואת ה-10 שנים כבר מתקרבת ל-3%, מכפיל ה-P/E של ה-S&P 500 עומד על 19-20, כלומר אמנם זול יותר מבתחילת השנה, אל לא ממש זול. ב-NASDAQ סוגיית התמחור הגבוה בולטת הרבה יותר: למרות ירידה של 15% במדד מתחילת השנה, עדיין ה-NASDAQ מגלם כיום מכפיל רווח נקי גבוה למדי, ברמת ה-25, לעומת 18 למשל למדד הדאו.

• X של מאסק מראה סימני התאוששות - ההכנסות עולות, אבל הדרך לאיזון עוד ארוכה
• מניית אלפבית זינקה 70% השנה: כך הבינה המלאכותית הפכה מאיום להזדמנות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים