הפד מתכנן "מיתון מבוקר" לשני רבעונים, זה עלול להסתבך
גם אם האינפלציה כיום מגיעה ברובה משיבושים בצד ההיצע זה עדיין לא אומר שאי אפשר לטפל בה דרך קירור צד הביקוש, ואכן, גוברות הערכות שהפד לא רק שלא חושש ממיתון אלא החליט באופן מודע ללכת על "מיתון מבוקר". להערכת דוייטשה בנק הפד מתכוון להכניס את כלכלת ארה"ב למיתון מבוקר של שני רבעונים כבר במחצית השניה של 2023. הערכות דומות הולכות ומתגבשות במחלקות האסטרטגיה של בנקים נוספים, בניהם גולדמן זקס. כלומר הפד צפוי לקחת הימור מחושב על בלימת הגידול בביקושים כדי לעצור את ספירלת האינפלציה, למשל דרך שחרור צווארי בקבוק בענפי הייצור וההובלה. עוד תוך כדי המיתון הוא צפוי לחזור ולהוריד את הריבית בחדות כבר בסוף 2023 כדי להבטיח יציאה ממנו במחצית השניה של 2024, בתקווה בלי נזקים מבניים. הערכה כרגע היא שהוא יצליח להימנע ממיתון שנתי ב-2023 או 2024, אך השוק לא מאמין שזה יספיק לקירור האינפלציה, שהציפיות אליה נותרו גבוהות.
אסטרטגיה של "איפוס" עלולה להסתבך, אם למשל העלאות הריבית יחשפו בועתיות באחד הענפים (ענף הטכנולוגיה עושה סימנים של לחץ), אם הכלכלה תתקשה להתתעורר מהתרדמת הזאת (למשל אם שיעור האבטלה יתקשה לחזור לירידה) ועוד...
לא רק הבנקים, גם שוק האג"ח מגלם כידוע שהפד יצליח להכניס את הכלכלה האמריקאית למיתון כבר בסוף 2023 ואגב את הכלכלה האירופית בתחילת 2024, אבל למרות זאת ציפיות האינפלציה כאמור עדיין גבוהות ויציבות, מה שעשוי לדחוף את הפד לצעדים אגרסיביים יותר. חיזוק לתיאוריה הזאת התקבל אתמול מסגנית יו"ר הפד, ליאל בריינארד, שאמרה שבלימת האינפלציה "חשובה ביותר", והוסיפה שהבנק המרכזי עשוי להתחיל לקצץ את המאזן שלו במהירות כבר בחודש הבא. הבעיה שעל כל צעד שהפד עושה לקירור הביקושים נראה שהפגיעה בהיצע עושה שניים:
מנועי האינפלציה ממשיכים להתרחב - מחירי הסחורות ממשיכים לעלות למרות הלחץ הגובר להעלאות ריבית, כרגע בעיקר בשל השפעות המלחמה באוקראינה. אתמול דחפו לעליית מחירים דיווחים של האיחוד האירופי על תכנון סנקציות נוספות על רוסיה, בניהן איסור יבוא פחם ממנה, בנוסף, גרמניה הודיעה על הלאמת מתקני האיחסון של גזפרום הרוסית (שבשטחה). בנוסף הורחבו הסנקציות האמריקאית על רוסיה לאיסור השקעה כולל. בזמן הזה סעודיה טובת הלב הודיעה על העלאת מחירי הנפט ללקוחותיה. לאור התרחבות מספר מנועי האינפלציה קשה לשים את האצבע על מספר העלאות הריבית שהפד יצטרך ליישם כל עוד הוא בגישה של ריסון האינפלציה בכל מחיר. מכאן שפרוטוקול ההחלטה האחרונה שלו, שיפורסם הערב וזוכה להרבה סקרנות, עשוי להיות לא עדכני בעליל.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בינתיים אצלנו, משרד האוצר הודיע על הפחתת מס הבלו על הדלק בחצי שקל, בנתיים לשלושה חודשים. לפי החישובים שלנו הצעד יפחית ממדד אפריל כשתי עשיריות האחוז, כלומר מתחזית למדד חודשי של 0.9 הפחתנו ל-0.7, אך ללא שינוי על התחזית 12 חודשים קדימה שנותרה על 3.4%. למשרד האוצר יש אינטרס משולש לרסן בעצמו את האינפלציה ולא לסמוך רק על ב"י. הממשלה הנוכחית צרה מאד וכבר הבוקר שוב עולות ספקות לגבי יציבותה עם פרישת יו"ר הקואליציה עידית סילמן, ובטח תתקשה לשרוד במקרה של מחאה חברתית משמעותית שקשורה ביוקר המחיה או במיתון מנוהל ע"י הבנק המרכזי. בנוסף החוב של הממשלה בישראל צמוד בחלקו הגדול למדד המחירים לצרכן ולכן צעדים להפחתת מיסים אף עשויים להיות בקונסטלציה מסויימת זולים יותר מאינפלציה משולבת העלאות ריבית משמעותיות. כל עוד הממשלה תשרוד ותצליח להחזיר לעצמה את הרוב אנו צופים שנראה צעדים נוספים של האוצר בניסיון להוריד מחירים, בניהם לחץ גובר להפחתת מכסים ופתיחה ליבוא. אך גם שיתוק של פעילות הממשלה עשוי לקרר את האינפלציה, אך הפעם דרך קירור הביקוש הציבורי.
אמיר כהנוביץ
- 3.קצת הגינות 06/04/2022 19:06הגב לתגובה זועל היצע וביקוש שמעת? על הפקרת סעודיה ע"י אמריקה שמעת? למה הם צריכים להפסיד הזדמנות לרווח אם כשהם במצוקה יורקים עליהם?
- 2.הורדת הבלו פיקציה ל3 חודשים חסרת משמעות שנתית. (ל"ת)sbh 06/04/2022 17:37הגב לתגובה זו
- 1.מאייר 06/04/2022 13:37הגב לתגובה זוהממשלה הזאת נולדה בחטא ומגיע סופה של ממשלת הזדון עם המשותפת בראשות יאיר גולן ומוסי רז שחושבים איך להזיק ליהודים ,בקרוב תגיע ממשלה של העם שתשנה את כל גזירות השמד שהטילו עלינו ,וידעו אוייבינו מבית ומחוץ כי לא אלמן ישראל ,ועל כל הרוגינו בהתקפות הטרור ניתן מכה מוחצת ,ונעיף את הזרים שבאים לכלותינו בארץ
- מה הקשר ? אתה בטח ביבסט קלקלן(כלכלן לא בשבילך) (ל"ת)חחח...הרגת אותי 10/04/2022 14:34הגב לתגובה זו
- יהווית 07/04/2022 09:13הגב לתגובה זוזו ממשלה מצויינט!!
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה
למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים
מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93% נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.
התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.
היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.
במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.
- אנבידיה מפתחת את הצפון: קמפוס ענק בקריית טבעון ליותר מ-10,000 עובדים עד 2031
- אנבידיה רוכשת את Slurm ומעמיקה את האחיזה בתשתיות ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.
שבביםהאם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?
חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים
בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק.
מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק.
לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא.
הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.
- סיסקו ו-IBM בונות את האינטרנט הקוונטי: מחשבים שמדברים ביניהם תוך 5 שנים
- IBM וגוגל מציגות התקדמות במרוץ הקוונטי: לא רק החברות הקטנות בתמונה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.
