הפד מתכנן "מיתון מבוקר" לשני רבעונים, זה עלול להסתבך
גם אם האינפלציה כיום מגיעה ברובה משיבושים בצד ההיצע זה עדיין לא אומר שאי אפשר לטפל בה דרך קירור צד הביקוש, ואכן, גוברות הערכות שהפד לא רק שלא חושש ממיתון אלא החליט באופן מודע ללכת על "מיתון מבוקר". להערכת דוייטשה בנק הפד מתכוון להכניס את כלכלת ארה"ב למיתון מבוקר של שני רבעונים כבר במחצית השניה של 2023. הערכות דומות הולכות ומתגבשות במחלקות האסטרטגיה של בנקים נוספים, בניהם גולדמן זקס. כלומר הפד צפוי לקחת הימור מחושב על בלימת הגידול בביקושים כדי לעצור את ספירלת האינפלציה, למשל דרך שחרור צווארי בקבוק בענפי הייצור וההובלה. עוד תוך כדי המיתון הוא צפוי לחזור ולהוריד את הריבית בחדות כבר בסוף 2023 כדי להבטיח יציאה ממנו במחצית השניה של 2024, בתקווה בלי נזקים מבניים. הערכה כרגע היא שהוא יצליח להימנע ממיתון שנתי ב-2023 או 2024, אך השוק לא מאמין שזה יספיק לקירור האינפלציה, שהציפיות אליה נותרו גבוהות.
אסטרטגיה של "איפוס" עלולה להסתבך, אם למשל העלאות הריבית יחשפו בועתיות באחד הענפים (ענף הטכנולוגיה עושה סימנים של לחץ), אם הכלכלה תתקשה להתתעורר מהתרדמת הזאת (למשל אם שיעור האבטלה יתקשה לחזור לירידה) ועוד...
לא רק הבנקים, גם שוק האג"ח מגלם כידוע שהפד יצליח להכניס את הכלכלה האמריקאית למיתון כבר בסוף 2023 ואגב את הכלכלה האירופית בתחילת 2024, אבל למרות זאת ציפיות האינפלציה כאמור עדיין גבוהות ויציבות, מה שעשוי לדחוף את הפד לצעדים אגרסיביים יותר. חיזוק לתיאוריה הזאת התקבל אתמול מסגנית יו"ר הפד, ליאל בריינארד, שאמרה שבלימת האינפלציה "חשובה ביותר", והוסיפה שהבנק המרכזי עשוי להתחיל לקצץ את המאזן שלו במהירות כבר בחודש הבא. הבעיה שעל כל צעד שהפד עושה לקירור הביקושים נראה שהפגיעה בהיצע עושה שניים:
מנועי האינפלציה ממשיכים להתרחב - מחירי הסחורות ממשיכים לעלות למרות הלחץ הגובר להעלאות ריבית, כרגע בעיקר בשל השפעות המלחמה באוקראינה. אתמול דחפו לעליית מחירים דיווחים של האיחוד האירופי על תכנון סנקציות נוספות על רוסיה, בניהן איסור יבוא פחם ממנה, בנוסף, גרמניה הודיעה על הלאמת מתקני האיחסון של גזפרום הרוסית (שבשטחה). בנוסף הורחבו הסנקציות האמריקאית על רוסיה לאיסור השקעה כולל. בזמן הזה סעודיה טובת הלב הודיעה על העלאת מחירי הנפט ללקוחותיה. לאור התרחבות מספר מנועי האינפלציה קשה לשים את האצבע על מספר העלאות הריבית שהפד יצטרך ליישם כל עוד הוא בגישה של ריסון האינפלציה בכל מחיר. מכאן שפרוטוקול ההחלטה האחרונה שלו, שיפורסם הערב וזוכה להרבה סקרנות, עשוי להיות לא עדכני בעליל.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בינתיים אצלנו, משרד האוצר הודיע על הפחתת מס הבלו על הדלק בחצי שקל, בנתיים לשלושה חודשים. לפי החישובים שלנו הצעד יפחית ממדד אפריל כשתי עשיריות האחוז, כלומר מתחזית למדד חודשי של 0.9 הפחתנו ל-0.7, אך ללא שינוי על התחזית 12 חודשים קדימה שנותרה על 3.4%. למשרד האוצר יש אינטרס משולש לרסן בעצמו את האינפלציה ולא לסמוך רק על ב"י. הממשלה הנוכחית צרה מאד וכבר הבוקר שוב עולות ספקות לגבי יציבותה עם פרישת יו"ר הקואליציה עידית סילמן, ובטח תתקשה לשרוד במקרה של מחאה חברתית משמעותית שקשורה ביוקר המחיה או במיתון מנוהל ע"י הבנק המרכזי. בנוסף החוב של הממשלה בישראל צמוד בחלקו הגדול למדד המחירים לצרכן ולכן צעדים להפחתת מיסים אף עשויים להיות בקונסטלציה מסויימת זולים יותר מאינפלציה משולבת העלאות ריבית משמעותיות. כל עוד הממשלה תשרוד ותצליח להחזיר לעצמה את הרוב אנו צופים שנראה צעדים נוספים של האוצר בניסיון להוריד מחירים, בניהם לחץ גובר להפחתת מכסים ופתיחה ליבוא. אך גם שיתוק של פעילות הממשלה עשוי לקרר את האינפלציה, אך הפעם דרך קירור הביקוש הציבורי.
אמיר כהנוביץ
- 3.קצת הגינות 06/04/2022 19:06הגב לתגובה זועל היצע וביקוש שמעת? על הפקרת סעודיה ע"י אמריקה שמעת? למה הם צריכים להפסיד הזדמנות לרווח אם כשהם במצוקה יורקים עליהם?
- 2.הורדת הבלו פיקציה ל3 חודשים חסרת משמעות שנתית. (ל"ת)sbh 06/04/2022 17:37הגב לתגובה זו
- 1.מאייר 06/04/2022 13:37הגב לתגובה זוהממשלה הזאת נולדה בחטא ומגיע סופה של ממשלת הזדון עם המשותפת בראשות יאיר גולן ומוסי רז שחושבים איך להזיק ליהודים ,בקרוב תגיע ממשלה של העם שתשנה את כל גזירות השמד שהטילו עלינו ,וידעו אוייבינו מבית ומחוץ כי לא אלמן ישראל ,ועל כל הרוגינו בהתקפות הטרור ניתן מכה מוחצת ,ונעיף את הזרים שבאים לכלותינו בארץ
- מה הקשר ? אתה בטח ביבסט קלקלן(כלכלן לא בשבילך) (ל"ת)חחח...הרגת אותי 10/04/2022 14:34הגב לתגובה זו
- יהווית 07/04/2022 09:13הגב לתגובה זוזו ממשלה מצויינט!!
פארוק פתיח אוזר (רשתות)הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי
מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו
הונאה פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר.
Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה.
באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים בלי כיסוי לנכסים שלהם. בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.
הרשעה תקדימית
בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.
- המשיך להונות אנשים תוך כדי משפט על הונאה - אמיר ברמלי גנב משקיעים בעוד 18.5 מיליון שקל
- ברקע החקירות והתביעות אוטומקס וסייספארק מבטלות את המיזוג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי.
amdAMD עקפה את הציפיות וצופה צמיחה מואצת בשוק הבינה המלאכותית
חברת השבבים AMD Advanced Micro Devices -3.7% הציגה תוצאות לרבעון שלישי חזקות מהצפוי והעניקה תחזית אופטימית להמשך השנה, כשהיא נהנית מהביקוש הגואה לשבבי בינה מלאכותית ומחוזקת בעסקאות ענק עם OpenAI ואורקל. המניה ירדה ב-2% במסחר המאוחר לאחר פרסום הדוחות.
ברבעון השלישי רשמה AMD הכנסות של 9.25 מיליארד דולר, לעומת תחזית אנליסטים של 8.74 מיליארד דולר, ורווח נקי למניה של 1.20 דולר, מעל הציפיות שעמדו על 1.17 דולר. המנכ"לית ליסה סו אמרה כי זה היה “רבעון יוצא מן הכלל”, שבו נרשמה צמיחה רחבה בכל קווי המוצרים, ובהם המעבדים ממשפחות EPYC ו־Ryzen וכן מאיצי ה־AI מסדרת Instinct. לדבריה, “השילוב בין תחום המחשוב המתפתח במהירות לפעילות מרכזי הנתונים בתחום הבינה המלאכותית מעלה אותנו לשלב חדש של צמיחה”.
החטיבה החזקה ביותר של AMD הייתה זו של מרכזי הנתונים, שהכנסותיה זינקו ל־4.3 מיליארד דולר, מעל הצפי של 4.1 מיליארד, ולעומת 3.5 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. הביקוש לשבבים ייעודיים לעומסי עבודה של בינה מלאכותית ממשיך להניע את התחום ולחזק את מעמדה של החברה מול המתחרות. חטיבת המחשוב האישי, הכוללת שבבים למחשבים ניידים ונייחים, הציגה הכנסות של 2.9 מיליארד דולר לעומת תחזית של 2.6 מיליארד. גם חטיבת הגיימינג הציגה תוצאות טובות עם הכנסות של 1.3 מיליארד דולר, מעל הצפי של 1.1 מיליארד.
AMD צופה לרבעון הרביעי הכנסות בטווח של 9.3 עד 9.9 מיליארד דולר, מעל תחזית האנליסטים שעמדה על 9.21 מיליארד. אם התחזית תתממש, מדובר בהמשך ישיר לקצב הצמיחה המואץ של החברה ברבעונים האחרונים. ליסה סו ציינה כי התחזית “משקפת את ההתרחבות המהירה של תחום ה־AI בחברה ואת המעבר ממוצרים בודדים לפתרונות רחבי היקף למרכזי נתונים”.
- ווסטרן דיגיטל קופצת לאחר דוחות חזקים - הביקוש לאחסון נתונים מזניק את הרווחיות
- שברון מול אקסון: שתי ענקיות הנפט נפגעו ממחירי הנפט והשוק בחר צד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה דיווחה לאחרונה על שתי עסקאות בולטות בתחום הבינה המלאכותית: עם OpenAI, שבחרה ב־AMD כספקית שבבים בהיקף של עד 6 ג׳יגוואט למרכזי הנתונים שלה; ועם Oracle, שתפרוס עד 50 אלף מאיצי AI במרכזי הענן שלה. במסגרת העסקה, OpenAI צפויה גם לרכוש עד 160 מיליון מניות של AMD – כ־10% ממניות החברה. בנוסף, AMD תספק שבבים למחשבי־על של משרד האנרגיה האמריקאי במעבדת Oak Ridge, במסגרת השקעה ציבורית־פרטית של כ־1 מיליארד דולר.
