טאבולה טוענת שהגנת הפרטיות של אפל היא הזדמנות, אבל כמה בכלל יגלגל שוק הפרסום מוטה התוכן?
סצנה מפורסמת מטרילוגיית הסרטים "בחזרה לעתיד" מציגה בה כיצד מכונת הזמן הרכבית של גיבורי הסרט נאלצת להאיץ למהירות עתק על אחת ממסילות הרכבת בארה"ב על מנת לשגר עצמה אל העתיד. המלכוד היחידי הוא שמסילת הרכבת אינה שלמה, ואם לא יצליחו גיבורי הסרט להאיץ את המכונה לפי תום המסילה, זו תיפול מהצוק ואלו יכשלו במשימתם. על פי מנכ"ל חברת הפרסום הדיגיטלי טאבולה (סימול: TBLA), אדם סינגולדה, במאמר שפרסם באתר יאהו, אנלוגיה זו מייצגת בצורה טובה את המצב בו נמצאות חברות פרסום רבות בימים אלו.
האם זו משאלת לב של סינגולדה וטאבולה, שתפיק מכך רווח אם תתגשם, או באמת תחזית אמינה? החברה נסחרת כעת בוול-סטריט על פי שווי של כ-1.41 מיליארד דולר, נמוך כמעט בחצי מההנפקה בקיץ האחרון. מתחרתה אאוטבריין נסחרת לפי כ-616 מיליון דולר לאחר ירידה דומה.
סינגולדה התייחס לכך ש- GOOGLE (סימול: GOOGL) ו- APPLE (סימול: AAPL) משנות את מדיניות מעקב המידע אחר המשתמשים. מידע זה משמש את אותן חברות לצורכי פרסום, דבר זה מאפשר להם לשמור מידע אודות המשתמשים, כמו לדוגמא באילו אתרים גלשו ואילו מוצרים חיפשו, ולאחר מכן להציע לאותם משתמשים לרכוש את המוצר על ידי שיווק של פרסומות שונות. כאמור, אותן ענקיות טכנולוגיה, לצד מספר לא מבוטל של ממשלות, הודיעו לאחרונה כי ישנו את מדיניות הפרטיות. מהלך זה מוביל לכך שחברות פרסום רבות "רצות אל מעבר לצוק", בין אם הן אוהבות את זה או לא.
ואין ספק - שינויים אלו משפיעים. בדוחותיה האחרונים של מטא, חברה האם של FACEBOOK (סימול: FB), דיווחה ענקית הטכנולוגיה כי המכירות שלה בשנת 2022 ירדו בקרוב ל-10 מיליארד דולר, כל זאת הודות לשינוי פשוט במדיניות הפרטיות של אפל שכעת מאפשר למשתמשים לדעת אילו אפליקציות "עוקבות" אחריהם ומתי, וכן מציעה לאותם משתמשים את האפשרות לחסום באופן זמני או מוחלט את יכולת המעקב של אותן אפליקציות.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מידע זה, שבעבר אפשר כאמור למטא לעקוב אחר משתמשיה ומאוחר יותר למכור את המידע לחברות צד ג' ובכך לגרוף רווחים על שימוש הלקוחות באפליקציה שלה. כשהחברה הודיעה על השפעת שינוי המדיניות על ידי אפל באותם דוחות, בצד נתונים שליליים על דפוסי השימוש של המשתמשים, בעיקר בפלח הגיל הצעיר יותר, צנחה מטא קרוב ל-25% ביום אחד וב-220 מיליארד דולר, נפילת הערך הגדולה ביותר ביום בודד עבור חברה.
גם גוגל לא השתרכה מאחור, כאשר הכריזה לאחרונה כי גם היא תיישם שינוי במדיניות הפרטיות במערכת האנדרואיד שלה, אשר נמצאת בשימוש אצל קרוב ל-85% ממחזיקי הטלפון הנייד ברחבי העולם. חשוב לציין כי הכרזת גוגל התפרשה כ"אגרסיבית" פחות, שכן זו הודיעה כי לא תזדקק לאישור המשתמשים על מנת לעקוב אחרי השימוש שלהם במכשירים, אלא תנטר באופן אוטומטי את המידע וכך "תדע" מה ממנו להעביר הלאה, ואיזה לשמור אצל המשתמש. מנגד מסרה גוגל כי היא מחוייבת להמשיך לתמוך בפרסום ובחברות הפרסום כאחד, ולאו להפנות להם את הגב כפי שרבים מהסקטור טענו כנגד הכרזת אפל.
בתוך כל זאת, מסרה גוגל כי דווקא הדפדפן הפופולארי שלה, הגוגל כרום, שלו על פי נתוני חברת StatCounter נתח שוק הגדול מ-60% ביחס לשאר דפדפני החיפוש, יפסיק בשלב מסויים לתמוך בהטמנת קבצי קוקיז על ידי צד שלישי. עוגיות הן מעין "חתיכות" קוד קטנות שמוטמעות בדפדפן המשתמש ומאפשרות לחברות הפרסום לעקוב אחר המשתמשים על פני מספר רב של אתרים.
- סיפורים שמניעים שווקים: למה נרטיבים חזקים מנוסחאות
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
תעשיית הפרסום עומדת בפני שינוי מהותי באופן שבו היא מצליחה להביא את המוצר המוגמר מהחברות המייצרות ועד ללקוח. על אף שהמהלך לא בהכרח נשמע דרמטי, הוא אכן כזה, ואינדיקציה לכך ניתן היה לראות כשהוחלט ביוני האחרון על דחיית המהלך בשנה ל-2023, מניות הטכנולוגיה קפצו בשיעור של עד 16% במסחר.
רבים יגידו שמדובר במהלך שאינו בהכרח שלילי עבור השוק - בכל זאת, ציבור המשתמשים מעוניין לשמור על פרטיותו, וחברות הפרסום מעוניינות להגיע לכמה שיותר ציבור. במידה ויצליחו שני אלו למצוא עמק שווה שנחשב לשווה יותר, כולם ירוויחו. על מנת לעשות זאת, יתכן וחברות הפרסום יאלצו למצוא גישה חדשה, או יותר נכון ובמקרה הזה - גישה ישנה.
יתכן והדובדבן שבקצפת של תעשיית הפרסום יאלץ להפוך להיות, ממש כפי שהיה בעבר - ממוקד תוכן. במשך השנים האחרונות הראה פרסום דיגיטלי מטורגט כי הוא מהווה מכת מחץ למספר רב של שיטות פרסום השונות ממנו, ביחוד בתקופת מגפת הקורונה שפקדה את העולם במהלך השנתיים האחרונות. על פי נתוני גוף המחקר eMarketer, בשנת 2021 נצפה גידול של קרוב ל-29% בהוצאות של חברות הפרסום על הפרסום הדיגיטלי, כשאלה הסתכמו ב-491.7 מיליארד דולר. ב-eMarketer מעריכים כי נתון זה יחצה את חצי טריליון הדולר במהלך השנה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
